פורום דיני מיסים

חי שלום,

שאלת שאלה מרתקת וחשובה!

השאלה היא אם עובד שכיר רשאי לנכות הוצאות בכלל, והוצאות שכ"ט עו"ד בתביעה שניהל כנגד מעבידו, בפרט.

במקרה שלך, פוטרת מעבודתך, תבעת את מעסיקך בביה"ד, וזכית בפסיקה/פשרה המורה למעבידך לשלם לך סכומים המבוססים על שכרך החודשי, ואף מעבר לכך. מסכומים אלה נוכה לך מס במקור על ידי המעביד/המשלם. כעת אתה מבקש לדעת האם ניתן לנכות (להכיר) את הוצאות שכר טרחת עורך הדין ששילמת במסגרת התביעה כהוצאה מותרת בניכוי לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, במסגרת הדו"ח השנתי שלך, ובכך להפחית את הכנסתך החייבת.

בשאלה זו נניח כי הסכומים ששולמו לך מוגדרים כהכנסת עבודה, החייבת במס, ולא כפיצוי נזקי / עגמת נפש שאינו ממקור הקובע בפקודה (במקרה כזה, סכום הפיצוי פטור ממס).

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי יותרו בניכוי רק הוצאות שיצאו בייצור הכנסה. סעיף 32 לפקודה קובע סייגים והוצאות שאינן מותרות, ובראשן הוצאות שאינן כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה. במילים אחרות, אפילו אם הוצאה מסוימת תרמה באופן כלשהו להשגת ההכנסה, היא לא תותר בניכוי אם אינה הכרחית ואינטגרלית לייצור אותה הכנסה. דוגמאות שמונה החוק: הוצאות פרטיות, הוצאות בית, הוצאות נסיעה למקום העבודה, טיפול בילדים וכו' – כל אלו נחשבות הוצאות שאינן ניתנות לניכוי כנגד הכנסה מעבודה.

סעיף 17 חל עקרונית על "כל אדם" ללא אבחנה, ולכאורה גם שכיר זכאי לתשלום מס אמת, תוך ניכוי הוצאותיו – ככל שהן באות בגדרי התנאים שקובע סעיף 17.

אלא שגישת רשות המיסים מאד מצמצמת בהקשרים אלה – לטעמי לא באופן נכון או הוגן בהכרח – ואף הפסיקה מערימה קשיים על ניכוי הוצאותיו של שכיר.

התפיסה הזו נובעת ככל הנראה מכך, שבעולם "השכירים" מקובל לחשוב שכל הוצאה שנגרמה לעובד מוחזרת לו על ידי מעבידו, או גלומה במשכורתו (ומן הסתם מותרת לניכוי אצל המעביד), או שגם אם הוציאה העובד – הוא עשה זאת כמתנדב.

אלא שהמציאות עשויה להיות שונה – כפי שהעידה תקופת הקורונה למשל, או במקרים כגון אלה שמעוררת השאלה. אגב, נוכח מגיפת הקורונה צוות של רשות המיסים אכן בחן היבטים שונים של מיסוי בעולם העבודה, אך לא נראה שגובשו או פורסמו מסקנות בעניין.

בפועל, עובדים שכירים כמעט ואינם מנכים הוצאות מהכנסתם ממשכורת, למעט חריגים מועטים שקבועים בדין – זאת, או מחמת הטרחה הכרוכה בהגשת דו"ח ודרישת ההוצאה או מחמת גישתה המצמצמת של רשות המסים.

אציין, כי בעבר (בשנת 2012) הוקמה עצומה ציבורית שדרשה לאפשר הכרה בהוצאות תביעה כזו לשכירים, ובמסגרתה צוין כי "כיום אין סעיף ספציפי... ההנחיה... היא הפוכה, כלומר המגמה היא שלא להכיר בהוצאה לעובד ללא היתר מפורש". במילים אחרות, רשות המסים רואה בהוצאות משפט של עובד עניין אישי שאינו כרוך ושלוב בייצור הכנסת המשכורת השוטפת, ולכן לא מתירה אותן בניכוי.

דוגמא לגישה מצמצמת כזו ניתן אולי למצוא ב פס"ד דוידוביץ (בית הדין לעבודה, 2005), שם התעורר העניין בהקשר של חישוב דמי ביטוח לאומי. העובד טען שיש להתחשב רק ב"רווח" מהעבודה לאחר ניכוי הוצאותיו. בית הדין דחה טענה זו וציין שמאחר והוא מוגדר "שכיר", אין לקזז הוצאות משכרו לצורך חישוב ההכנסה החייבת. במילים אחרות: ברגע שהעובד הוא במעמד של "שכיר", ההכנסה החייבת שלו היא מלוא הסכומים ששולמו לו (כולל החזרים), ללא קיזוז הוצאות אישיות שהוא נשא בהן.

בתי המשפט "דקדקו" עם עובדים שניסו לנכות הוצאות וקבעו שרק הוצאה שהייתה חלק מתנאי העבודה ובהסכם העבודה תוכר. אין בפסיקה התייחסות ישירה לשכר טרחה בתביעת פיטורים, אך בהיקש ניתן להניח שהגישה תהיה ששכר טרחת עו"ד שתובע עובד לשם מימוש זכויותיו לאחר סיום העבודה אינו "אינצידנטלי" לעבודתו השוטפת, ולכן אינו עומד במבחן שנקבע בפסיקה להוצאה המותרת לשכיר.

אני סבור, ונראה כי גם כמה מחבריי, שהתוצאה אינה תמיד הוגנת עבור העובד, ואין היא בהכרח מחויבת מלשון החוק ותכליתו (בצירוף עיקרון העל במיסים שהנו גביית מס אמת).

אנצל במה זו ואקרא לרשות המסים "להרים את הכפפה" ולהבהיר שגם שכיר יוכל לנכות הוצאות הכרחיות שהוציא לצורך מימוש זכויותיו בעבודה; ואם נדרש תיקון מבהיר בחקיקה, יש לעשות כן.

מעניין לציין כי כבר במאמר משנת תשל"ז ("הוצאות העובד המותרות בניכוי כנגד הכנסת עבודה") הציע פרופ' אדרעי להכליל "הוצאות משפטיות, הקשורות למעמדו כעובד, כגון ניהול משפט בבית הדין לעבודה או ייעוץ משפטי בקשר לעבודתו" כהוצאה שתוכר לעובד.

במקרה של הוצאה משפטית כאמור, ניתן אמנם לנסות ולטעון כי שכר הטרחה אכן שימש בייצור הכנסה, כיוון שבלעדיו העובד לא היה מצליח לקבל את אותם סכומי פיצויים/שכר (הכנסתו לא הייתה ממומשת בפועל).

במובן זה, ההליך המשפטי הוא ה"אמצעי" שהפיק את ההכנסה המדוברת. טיעון זה דומה במידה רבה לטיעון של עסק התובע חוב מלקוח – הוצאות משפט שם יותרו בניכוי, כי הן חלק מתהליך הפקת ההכנסה העסקית.

אלא שהבדל המפתח הוא שבהקשר עסקי, ההכנסה שמופקת היא הכנסה עסקית החוסה תחת סעיף 2(1) לפקודה, בעוד שכאן ההכנסה היא הכנסה ממשכורת (סעיף 2(2)).  הנטיה כיום היא שהליך משפטי לקבלת משכורת אינו חלק אינטגרלי מ"תהליך הפקת" הכנסת העבודה, אלא אירוע נפרד לאחריה. במילים אחרות, רשויות המס עשויות לטעון שההכנסה (שכר עבודה או פיצויי פיטורים) "הופקה" ע"י עבודתך כשכיר, ולא ע"י התביעה, והתביעה באה רק לאכוף את התשלום – ולכן הוצאתה לא לשם ייצור ההכנסה אלא לשם מימוש זכות. זו הבחנה דקה אך משמעותית לצורכי מס.

במישור הפרקטי: כנראה שהסיכויים להכרה בהוצאה נמוכים למדי. חרף האמור, וחרף הסיכויים הלא-גבוהים, ניתן בכל זאת לשקול – יחד עם הטרחה והעלויות המשפטיות הכרוכות בכך – להגיש דו"ח ובמסגרתו לדרוש הכרה בהוצאה, תוך מתן גילוי, ובזהירות הראויה (מכתב מלווה במציג את הדברים ואת הטיעון).

מקווה ששפכתי מעט אור,

בהצלחה!

ארי שלום,

מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים מעלה שאלות לא פשוטות, ואחת מהן היא השאלה ששאלת.

רשות המיסים כבר פרסמה עמדתה – עמדה שגובתה בפסיקה של בתי המשפט – כי מכירת מטבע קריפטוגרפי יוצרת אירוע מס מסוג רווח הון (מדובר במכירת "נכס"). לפיכך, מכירת מטבע קריפטוגרפי (כמו ביטקוין) חייבת עקרונית במס רווחי הון.

אציין, כי אמנם עמדה זו לא באה לידי ביטוי ברור בפקודת מס הכנסה, אולם תזכיר חוק שפורסם ביום 10.11.2024 מבקש לקבע אותה בחקיקה. עד כה הליכי החקיקה טרם הבשילו לכדי חקיקה מחייבת, אך כאמור יש לצאת מן ההנחה כי הם יושלמו, ובכל מקרה – זו העמדה המפורסמת של רשות המסים.

אלא שגם אם אכן מדובר באירוע מס מסוג מימוש נכס ויצירת רווח הון החייב במס רווחי הון, יש לקבוע מהו המקום הגיאוגרפי שבו נוצר רווח ההון.

אמנם ישראל ממסה תושביה על רווחי הון שהפיקו בכל רחבי העולם, אולם תושבי חוץ ישלמו מס בישראל אך ורק אם רווח ההון הופק בתחומיה של ישראל.

אם במסגרת עזיבתך את ישראל לא ניתקת את מרכז החיים מישראל – מדובר בסוגיה חשובה שיש לבחון בנפרד – אתה עדיין נחשב תושב ישראל לצורכי מס. לכן, מימוש המטבע הקריפטוגרפי מגבש אצלך, כתושב ישראל, רווח הון, החייב במס רווחי הון בישראל, ללא קשר לשאלת מיקומו.

אולם אם עזבת את ישראל באופן שניתקת את מרכז החיים שלך מישראל, אינך תושב ישראל עוד לצורכי מס, ולכן שאלת מיקום רווח ההון במכירת המטבע הקריפטוגרפי רלונטית.

תזכיר החוק שהזכרנו קודם מתייחס גם לעניין זה, והוא מבקש לתקן את פקודת מס הכנסה באופן שייקבע שמקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון במכירת "נכס דיגיטלי" יהיה בישראל בכל אחד מהמקרים הבאים:

(1)  מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל ביום הרכישה;

(2)  הנכס הדיגיטלי הנמכר משַקף כולו או חֵלקו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס או למלאי הנמצא בישראל, או שהוא זכות במישרין או בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש") והכל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;

(3)  הנכס הדיגיטלי משַקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר-בני-אדם תושב ישראל.

נניח לצורך דיוננו, כי הוראה זו תיכנס לפקודת מס ההכנסה כלשונה.

אם אכן כך, הרי אם ביום רכישת המטבע הקריפטוגרפי היית תושב ישראל, רווח ההון במכירתו ייחשב כמופק בישראל – גם אם הפכת להיות תושב חוץ בינתיים.

אלא שכמובן, ישנן השלכות נוספות להוראה זו, כגון תחולת מס יציאה (סעיף 100א) על אדם שהופך לתושב חוץ כשבאמתחתו נכס דיגיטלי.

כמו כן, חובה יהיה לבחון את השלכות הוראות אמנות המס של ישראל נוכח החיוב במס בדין הפנימי בישראל.

כידוע, סעיף 199 לפקודת מס הכנסה מקנה בכורה להוראות אמנות המס, ואם עזבת למדינה גומלת (מדינה שלישראל יש אמנת מס עימה), הוראותיה של האמנה יגברו על הוראות הדין הפנימי (גם במקרה שהוראות הדין הפנימי נחקקו מאוחר יותר מהוראות האמנה).

אמנות המס מחלקות את "עוגת המס" בין מדינת המושב של הנישום ובין מדינת המקור (המדינה שבה הופקה ההכנסה), וקובעות כללי חלוקה ביחס לכל סוג של הכנסה או רווח, ובין היתר ביחס לרווחי הון.

חלק ניכר מאמנות המס של ישראל מעניקות זכות מיסוי בלעדית למדינת המושב (החדשה) ביחס לרווחי הון מסויימים (שאינם מנדל"ן המצוי במדינה האחרת, או שנובעים ממכירת מיטלטלין המהווים חלק מנכסיו העסקיים של מוסד קבע שמצוי במדינה האחרת).

משכך, אם הדין הפנימי במדינת מושבך החדשה יראה במכירת המטבע הקריפטוגרפי ארוע מס החייב במס רווחי הון באותה מדינה – באופן הסותר את הדין הפנימי בישראל, שיראה בו כאמור רווח הון שצמח בישראל ולכן חייב במס בישראל, נוכח העובדה שבעת רכישתו היית תושב ישראל – האמנה תיכנס לפעולה ותכריע לטובת מדינת מושבך החדשה.

כאמור, תזכיר החוק אינו בגדר חקיקה מחייבת, עדיין. יש להמתין ולראות את הוראות הסופיות שהמחוקק יאמץ אל החקיקה, ויש לקוות כי הן תספקנה מענה מדויק וקוהרנטי יותר לשאלות כדוגמת השאלה ששאלת.

כך או כך, מפאת מורכבות העניין, אני ממליץ בחום להיוועץ עם מומחה מס בטרם נקיטת פעולה כלשהיא.

בהצלחה!

שלום רב,

אני עדיין סוברת שאין המדובר בהלוואת בעלים ויש קבל ייעוץ מקיף למהלכים שאתה מבקש לבצע גם אם חלק מהמהלך יהיה מול הלוואת בעלים כפי שציינת.

שלום רב,

תחילה עליך לבקש אישורים שנקראים טופס 867 א, ב וכל נספחיו מכל סניף בנק שבו יש לך חשבונות בנק. אתה מכין גיליון מסודר עם כל הנתונים מכל החשבונות ואז ממלא בטופס 135 לפי השדות המופיעים בטופס המובנה מהבנק. בהחלט ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות מול רווחים בשנה השוטפת עם זאת חשוב לוודא שדיווחת בשנים קודמות על ההפסדים שבכל פעם שהגשת דוחות וכל עוד לא קיזזת את אותם הפסדים דאגת להעביר אותם משנה לשנה כך שכעת עומדת בפניך יתרה לקיזוז. ככל שלא כך הם פני הדברים מומלץ להכין נספחים מסודרים ולפנות למס הכנסה בבקשה לתיקון הדוחות כך שהנתונים יעודכנו ובשנה השוטפת תוכל לקזז את ההפסדים שנצברו לך

שלום רב,

קראתי בעיון את שאלתך שלכאורה נשמעת מאד פשוטה כי מדובר בסוף היום בהלוואה לכאורה.

כמומחית בתחום המיסוי יש לי המלצה חמה- אל תחליט דבר ואל תעשה שום צעד בלי להיוועץ במומחה מיסוי, לא מי שמבין מיסוי אלא מי שזהו תחום התמחותו.

הפעולות שאתה מבקש לעשות הם שרשרת של אירועי מס שיחוייבו במיסים רבים- מס שבח, מס רכישה, מע"מ ומס הכנסה. תכנון כזה נחשב בעיניי לתאונות מס מצערות.

המלצתי לקבל ייעוץ פרטני כדי להימנע מתאונות שאין חזרה מהן.

בהצלחה!

שלום אריה,

אינני משוכנע כי החוק מאפשר לקבל שכר עבור כהונה כוועד הבית, או לקבל הטבות כלשהן (כמו פטור מתשלומים), ובד"כ מדובר בכהונה התנדבותית.

מכל מקום, אם אכן משולם שכר - גם אם באופן לא חוקי - הרי מדובר בהכנסה הכפופה עקרונית למס הכנסה.

מיכל שלום,

על מנת שניתן יהיה לקבל זיכוי ממס בגין תרומות נדרש שהתרומה תהיה למוסד ציבורי שקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

לפיכך, אין זיכוי ממס על תרומה שניתנה שלא למוסד ציבורי שקיבל אישור לכך מאת רשות המסים.

מס יסף, הקרוי ״מס עשירים״, הוא מס המשולם על ידי מי שהכנסותיו בשנה מסויימת גבוהות במיוחד. מדובר על תוספת מס, מעבר למס הרגיל, המשולם בגין הכנסות גבוהות. מס היסף עומד על 2% המשולמים בנוסף למס הרגיל המחושב.

בשנת 2025 נכנס לתוקפו תיקון לחוק, לפיו מי שהכנסתו הגבוהה הינה הכנסה פסיבית, ישלם תוספת של 3% כמס יסף, כלומר ישלם 5% תוספת בגין הכנסות פאסיביות.

רווח הון ושבח מקרקעין, כמו גם הכנסות שכירות וריבית, נחשבות כולן הכנסות פאסיביות.

בחוק מס שבח ובפקודת מס הכנסה ניתן לפרוס באופן רעיוני הכנסות מרווח הון או משבח, עד לארבע שנים. פריסה זו מאפשרת לנישום במקרים מסויימים להפחית את המס בגין רווח ההון או השבח. הפריסה קובעת שיראו את הרווח כאילו נבע לנישום במהלך יותר משנה אחת, עד לארבע שנים אחורה, וכך יוכל הנישום להשתמש במדרגות המס באותן שנים (ככל והיו לו בהן הכנסות נמוכות), וכן בנקודות זיכוי שלא השתמש בהן.

אבל, הפריסה הזו לא תשפיע כלל על מס היסף. מס היסף יחושב על כלל הרווח, בשנה בה נמכר הנכס, ולא ניתן לבצע פריסה על מנת להפחית אותו.

הי עינב,

מבחינת מועד הדיווח, ישנם שני מועדי דיווח אפשריים: מי שמדווח על בסיס מצטבר מדווח במועד העסקה ולא במועד קבלת התקבול, ואילו מי שמדווח על בסיס מזומן, ידווח במועד קבלת הכסף ללא תלות במועד מתן השירות / מכירת הנכס.

מי שאין לו מלאי רשאי לבחור לדווח מזומן או מצטבר לבחירתו (באופן עקבי).

אם משפטית ברגע שהועבר כסף לPAYPAL שלך זה כסף שלך, הרי שזה מועד קבלת הכספים הוא העברתם לחשבון שלך שם ולא למשיכתם לחשבון הבנק שלך.

באשר לדיווח של עסק זעיר, ניתן לנכות 30% מההכנסה ולשלם מס רק על 70% מכלל ההכנסה מעסק. אין צורך לשמור אסמכתאות של ההוצאות. למעשה גם אין הכרח שאכן עמדת באותם 30% של הוצאות.

לעניין תאום מס - יש לערוך תאום מס בתחילת השנה. אם תסיימי עבודתך כשכירה בטרם הגשת תאום מס, המעסיק שלך ינכה לך מס השנה כאילו זו ההכנסה היחידה שלך, ללא תלות בהכנסה מעסק זעיר. במקרה זה בסוף השנה תצטרכי להגיש דוח מלא ולא דוח מקוצר.

בהצלחה.

אתי שלום,

שיעור המס על הכנסת ריבית בידי יחיד נקבע בסעיף 125ג לפקודת מס הכנסה, והוא תלוי בשאלה אם נכס הבסיס צמוד למדד אם לאו.

אם מדובר בריבית על נכס צמוד למדד החוק קובע כי השיעור "לא יעלה על 25%".

כלומר, ההכנסה הזו תחוייב במס בהתאם לשיעורי המס השולי של היחיד, אך השיעור המקסימלי יהיה 25%.

לכן, יחידים מעל גיל 60, שזכאים למדרגות מס שולי נמוכות גם ביחס להכנסות פסיביות שאינן מיגיעה אישית, כמו הכנסות מריבית (מדרגות של 10%, 14%, 20%) עשויים לשלם מס נמוך יותר מ-25% על ההכנסה מריבית (תלוי כמובן ביתר הכנסותיהם, שכן ההכנסה מריבית מצטרפת ליתר ההכנסות ונראית כמצויה בשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת של היחיד).

לעומת זאת, אם מדובר בריבית על נכס שאינו צמוד למדד, לשון החוק היא כי "תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%".

נשאלת השאלה - האם גם במקרה של נכס לא-צמוד, השיעור הנקוב (15%) הוא שיעור מירבי (כמו שנקבע ביחס לנכס צמוד), או שמא מדובר בשיעור קבוע, ולא ניתן ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר.

מצד אחד, אם נדבוק פורמלית בלשון החוק, יש הבדל ניסוחי ברור בין שתי ההוראות, שלכאורה מצביע על כונת המחוקק לקבוע כאן שיעור קבוע ולא מקסימלי ביחס להכנסה מריבית מנכס לא צמוד. למיטב ידיעתי, זו הפרשנות של רשות המיסים, אם כי לא מצאתי לה תימוכין בפרסומים פומביים.

מאידך, אני לא משוכנע שמסקנה זו הולמת את תכלית החקיקה.

במישור הפרקטי: מאחר שהבנק ממילא ניכה במקור את השיעור המקסימלי (15%), הדרך לקבל החזר (ככל שמגיע) הוא לפנות לרשות המסים בבקשה להחזר מס.

לנוכח האמור לעיל, ניתן לנסות לפנות בבקשת החזר, אם כי סיכויי הבקשה מוטלים בספק, ולכן הייתי משקלל גם את עלות הכנת הבקשה, אל מול החיסכון הצפוי במס.

ועוד באותו עניין:

סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה מעניק שני ניכויים מקבילים שיינתנו כנגד הכנסות מריבית, וזאת בשני במקרים מיוחדים:

הניכוי הראשון - ניכוי לבעלי הכנסות נמוכות, ולא נעסוק בו כאן.

 הניכוי השני - ניכוי לאוכלוסיה מבוגרת:

הסעיף מעניק ניכוי מהכנסה מריבית כאמור לעיל, בגובה 15,000 ש"ח לשנה (נכון לשנת 2024) ליחיד שבשנת המס הגיעו הוא או בן/בת הזוג לגיל פרישה, ואחד מהם היה בן 55 שנים לפחות ביום 1.1.2003.

 אם גם הוא וגם בן/בת הזוג הגיעו לגיל פרישה, ושניהם היו בני 55 לפחות ביום 1.1.2003, גובה הניכוי יהיה 18,360 ש"ח לשנה.

ניכוי זה ניתן בנוסף לניכוי לבעלי הכנסות נמוכות.

כדי לממש את ההטבה הזו יש להגיש בקשה להחזר מס באמצעות הגשת דו"ח שנתי לשנת המס הרלוונטית.

בהצלחה!

לולו שלום,

אכן ניתן להגיש בקשה להחזר מס לשש שנים אחורה.

את הבקשה יש להגיש על גבי טופס 135.

ישנה אפשרות לערוך סימולציה לחישוב המס בטרם הגשת הדוחות באתר רשות המיסים.

ריבי שלום,

כשתמכרי את הדירה בבוא היום תשלמי מס שבח לפי שווי הדירה הנמכרת (התמורה שתקבלי תכלול תשלום גם עבור הממ"ד שהוא חלק מהדירה) בניכוי ההוצאות שהיו לך בגין רכישת הדירה והשבחתה, כלומר העלויות שתוציאי כעת בגין הקמת הממ"ד יקטינו את מס השבח שתשלמי (תשמרי חשבוניות שאת מקבלת!).

בהצלחה

השלכות מיסוי בהשכרת דירה לעסק:

מס שבח:

לצורך מס שבח, אם תבקש לקבל פטור ממס במכירת הדירה בעתיד, עליך להקפיד שהדירה שימשה למגורים למשך ארבע השנים שקדמו למכירתה. לכן, הפיכת הדירה היום לדירת מגורים, והשכרה שלה למגורים, יכולה לסייע לך לקבל פטור בעתיד.

מע״מ

אבל, אם תעשה זאת, תהיה חייב לפי חוק מעמ להוציא לעצמך חשבונית לפי שווי הדירה היום, ולשלם את המע״מ הכלול בחשבונית זו, באופן מיידי. כך, אם שווי הדירה הוא - למשל - שלושה מיליוני ש״ח, תיאלץ להעביר למע״מ סך של כ 457,000 ש״ח מבלי לקבל אותם חזרה.

מס הכנסה:

לעניין מס הכנסה, תהיה רשאי לשלם מס בגובה של 10% על ההכנסות מהשכירות רק במידה והשכירות שימשה למגורים. ככל שהדירה שימשה לעסק, או לאכסניה, תשלם מס על הרווח מההשכרה, לפי מדרגות המס שאתה נמצא בהן. במקרה שלך כנראה 50%.

האם השכרה לקבלן לצורך שיכון הפועלים שלו זהה להשכרה למשפחה למגורים?

לגבי זהות השוכר:יש לוודא שהדירה שימשה למגורים בפועל, על מנת לקבל את הפטור ממס שבח, ודירה שמשמשת לינת פועלים לא נחשבת דירה שמשמשת למגורים. לכן, עליך להשכיר את הדירה לאנשים פרטיים לצורך מגוריהם על מנת להכשיר את הדירה כדירה ששימשה למגורים.

במקרה בו תשכיר את הדירה לעוסק (קבלן או חברה אחרת) יחול גם מע״מ על ההשכרה, גם אם הדירה משמשת בסופו של יום למגורים.

בשורה התחתונה, ישנם מקרים בהם השלכות המס כל כך גבוהות, שכדאי לקבל ייעוץ מקצועי.

העובדה שהוצאת חשבונית לשוכר בגין שמי השכירות, והדירה שימשה את השוכר לצורך עסק, פגעה בך באופן קשה מבחינת מיסוי. אילו היית פועל אחרת בהשכרת הדירה, היתה תאונת המס הזו נמנעת. היה עליך לפנות למומחה מיסים בטרם השכרת את הדירה לעסק והוצאת חשבונית בגין השכירות, ולהבין ממנו מהן ההשלכות, וכיצד ניתן למנוע אותן. לאחר מעשה, יהיה קשה מאד לפתור את תאונת המס שנוצרה כאן.

פביאן שלום,

לפי פקודת מס הכנסה מיטלטלין לשימוש אישי (לצורך העניין - רכב) לא נחשבים כ"נכס" לצורך מיסוי רווח הון.

מאחר שלא מדובר במכירה של מיטלטלין לשימוש אישי, אתה מתאר לכל הפחות עסקאות אקראי בעלות אופי מסחרי, שהן חייבות במס הכנסה ובמע"מ, אך אינן מחייבות ניהול ספרים.

בנוסף, יכול פקיד השומה לקבוע שהפעילות שלך מגיעה לכדי עסק ואז תהיה חייב בניהול ספרים, בדיווח וכמובן בתשלום המס.

הבחינה לצורך הקביעה האם מדובר ב"עסק" תכלול, בין יתר הנסיבות הספציפיות, את הקריטריונים הבאים:

מהי התדירות של הפעילות - ככל שהתדירות עולה, כך זה יעיד על קיומו של עסק.

מטרת הפעילות - אם המטרה היא הפקת רווחים, מעיד על עסק.

גודל הפעילות - ככל שגדולה יותר, ייטה לכיוון של עסק.

כן ייבחנו תכנון וארגון, אופי הפעילות, מקורות המימון, הבקיאות שלך בתחום (ככל שעולה - מעיד על עסק כמובן).

בהצלחה

שלום אביאל,

אני מניח שהפק"מ מניב הכנסת ריבית, ולכן אפרוש בקצרה את מנגנון המיסוי על הכנסות ריבית ואזכיר את ההטבות הניתנות לאנשים מעל גיל 60 או לבעלי הכנסה נמוכה.

שיעור המס על הכנסת ריבית בידי יחיד נקבע בסעיף 125ג לפקודת מס הכנסה, והוא תלוי בשאלה אם נכס הבסיס צמוד למדד אם לאו.

אם מדובר בריבית על נכס צמוד למדד החוק קובע כי השיעור "לא יעלה על 25%".

כלומר, ההכנסה הזו תחוייב במס בהתאם לשיעורי המס השולי של היחיד, אך השיעור המקסימלי יהיה 25%.

לכן, יחידים מעל גיל 60, שזכאים למדרגות מס שולי נמוכות גם ביחס להכנסות פסיביות שאינן מיגיעה אישית, כמו הכנסות מריבית (מדרגות של 10%, 14%, 20%) עשויים לשלם מס נמוך יותר מ-25% על ההכנסה מריבית (תלוי כמובן ביתר הכנסותיהם, שכן ההכנסה מריבית מצטרפת ליתר ההכנסות ונראית כמצויה בשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת של היחיד).

לעומת זאת, אם מדובר בריבית על נכס שאינו צמוד למדד, לשון החוק היא כי "תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%".

נשאלת אם כן השאלה - האם גם במקרה של נכס לא-צמוד, השיעור הנקוב (15%) הוא שיעור מירבי (כמו שנקבע ביחס לנכס צמוד), או שמא מדובר בשיעור קבוע, ולא ניתן ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר.

מצד אחד, אם נדבוק פורמלית בלשון החוק, יש הבדל ניסוחי ברור בין שתי ההוראות, שלכאורה מצביע על כונת המחוקק לקבוע כאן שיעור קבוע ולא מקסימלי ביחס להכנסה מריבית מנכס לא צמוד.

למיטב ידיעתי, זו הפרשנות של רשות המיסים, אם כי לא מצאתי לה תימוכין בפרסומים פומביים.

מאידך, אני לא משוכנע שמסקנה זו הולמת את תכלית החקיקה.

במישור הפרקטי: מאחר שהבנק ממילא מנכה במקור את השיעור המקסימלי (15%), הדרך לקבל החזר (ככל שמגיע) הוא לפנות לרשות המסים בבקשה להחזר מס.

לנוכח האמור לעיל, ניתן לנסות לפנות בבקשת החזר, אם כי סיכויי הבקשה מוטלים בספק, ולכן הייתי משקלל גם את עלות הכנת הבקשה, אל מול החיסכון הצפוי במס.

ניכויים מהכנסות ריבית:

מעבר לאמור, סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה מעניק שני ניכויים מקבילים שיינתנו כנגד הכנסות מריבית, וזאת בשני במקרים מיוחדים:

הניכוי הראשון - ניכוי לבעלי הכנסות נמוכות:

הסעיף מעניק ליחיד שהכנסתו השנתית והכנסתו השנתית של בן/בת זוגו גם יחד ("ההכנסה הכוללת"), נמוכות מתקרה מסויימת (69,840 ש"ח נכון לשנת 2024) ניכוי מיוחד, בגובה 10,920 ש"ח, מהכנסתו החייבת במס מריבית בנקאית (עד לגובה ההכנסה מריבית ולא יותר ממנה).

אם ההכנסה הכוללת היא בין 69,840-80,760, יוקנה ניכוי בגובה ההפרש בין 10,920 ובין הסכום שבו עלתה ההכנסה הכוללת על 69,840 (למשל, אם ההכנסה הכוללת הנה בגובה 70,000 ש"ח, הניכוי שהיחיד יהיה זכאי לו יהיה בגובה 10,760 ש"ח).

חשוב להדגיש, כי הניכוי מגיע בנוסף לנקודות זיכוי, זיכויים ונקודות הקצבה המוקנים ליחיד.

עם זאת, ישנם 4 תנאים לקבלת הניכוי:

(1) הניכוי יהיה כנגד הכנסה מריבית בפיקדון או תוכנית חיסכון המופקדים בבנק בישראל.

(2) הניכוי ניתן רק לאחד מבני הזוג.

(3) הניכוי ניתן רק כנגד הכנסה חייבת מריבית כאמור לעיל, ולא כנגד הכנסה אחרת.

(4) הניכוי לא יעלה על גובה ההכנסה החייבת מריבית.

הניכוי השני - ניכוי לאוכלוסיה מבוגרת:

הסעיף מעניק ניכוי מהכנסה מריבית כאמור לעיל, בגובה 15,000 ש"ח לשנה (נכון לשנת 2024) ליחיד שבשנת המס הגיעו הוא או בן/בת הזוג לגיל פרישה, ואחד מהם היה בן 55 שנים לפחות ביום 1.1.2003.

אם גם הוא וגם בן/בת הזוג הגיעו לגיל פרישה, ושניהם היו בני 55 לפחות ביום 1.1.2003, גובה הניכוי יהיה 18,360 ש"ח לשנה.

ניכוי זה ניתן בנוסף לניכוי לבעלי הכנסות נמוכות.

כדי לממש את ההטבה הזו יש להגיש בקשה להחזר מס באמצעות הגשת דו"ח שנתי לשנת המס הרלוונטית.

בהצלחה!

שלום גיא,

ככלל, בני זוג יכולים לבחור האם להגיש את הדוח השנתי ביחד על כלל ההכנסות של התא המשפחתי או להגיש דוחות נפרדים.

עם זאת, אפנה את תשומת ליבך להוראה בפקודת מס הכנסה לפיה בני זוג זכאים לגילוי כל פרט בדוח השנתי שהגיש בן זוגם וכן לגילוי סכום ההכנסה שקבע פקיד השומה או בית המשפט, רק לגבי התקופה בה היו נשואים וחיו יחד.

מכאן שאם בת זוגך תפנה למשרד השומה ותבקש לקבל מידע אודות הכנסותיך לגבי התקופה בה אתם נשואים וחיים יחד בפועל, ייתכן שמשרד השומה ימסור הפרטים המבוקשים.

ארזא שלום,

על הכנסות מהשכרת דירה למגורים אפשר להתמסות באחד משלושה מסלולים:

מסלול פטור ממס - לפי מסלול זה יינתן פטור ממס עד לגובה התקרה (5,654 ש"ח לשנת 2025) ופטור חלקי עד לכפל ההכנסה. אותו חלק של הכנסה שלא פטור ממס, ימוסה במס מלא ללא ניכוי הוצאות, בהתאם לשיעורי המס השולי שלא מיגיעה אישית.

מסלול מס מופחת של 10% על מלוא ההכנסות משכירות, ללא ניכוי הוצאות.

מסלול מס מלא - במסלול זה ניתן לנכות הוצאות שהיו לך בקשר לדירה ולשלם מס על היתרה לפי מדרגות המס השולי שלא מיגיעה אישית.

הי רועיקי,

כשיש שני מעסיקים ועורכים תיאום מס, מקבלים שני מסמכים - אחד למעסיק הראשי, בו נאמר לו למסות כאילו הוא מעסיק יחיד, והשני הוא למעסיק המשני, ובו הוראות למעסיק המשני - כמה מס לנכות.

כלומר, מס הכנסה מחשב את המיסוי אצל המעסיק המשני אחרי שלוקח בחשבון את השכר שאתה מקבל (בהתאם לדיווחיך) אצל המעסיק הראשי.

אם לא תיתן למעסיק המשני את תיאום המס, הוא ימסה אותך במס שולי מקסימלי, שאת ההחזר לגביו תוכל לקבל בעתיד דרך הגשת בקשה להחזר מס.

מכיוון שהוא לא יודע מה אתה מרוויח אצל הראשי, הוא נדרש, כמשני, לנכות מס מקסימלי (או את המס שמורה לו התיאום).

לכן, עדיף למסור את תיאום המס למעסיק המשני, כך ידע כמה מס עליו לנכות לך ולא ינכה מס מקסימלי.

שלום שמוליק,

הטבה במס רכישה ניתנת לרוכשי "דירת מגורים" יחידה.

חוק מיסוי מקרקעין מגדיר "דירת מגורים" לצורך זה, בין היתר, כ"דירה המשמשת או המיועדת לשמש למגורים [...]".

לפיכך, אם החלל המושכר משמש בפועל למגורים ויש בו המתקנים הנחוצים למגורים, הוא ייחשב "דירת מגורים" לצורכי מס רכישה.

בהצלחה!

רמדאן שלום,

עוסק זכאי לנכות את מס התשומות בהתאם לחשבונית שהוצאה לו כדין מהמס שהוא חייב.

אם התשומות עולות על מס העסקאות, מגיע החזר.

תשומת הלב למספר הקצאה שהחשבונית צריכה לשאת בהתאם לדין (מניחה שמדובר בסכום העולה על 20,000 ש"ח). חשבונית ללא מספר הקצאה, לא ניתן יהיה לקזז את המס בגינה.

שמעון שלום,

ככלל, קבלה יש להוציא על שם המשלם בפועל וחשבונית על שם הלקוח.

פעולות המנוגדות להוראות ניהול פנקסים של מס הכנסה עלולות לגרור סנקציה של פסילת ספרים.

ישנן מספר משמעויות לפסילת ספרים החל מקביעת שומות לפי מיטב שפיטה ובהתעלם מדיווחי הנישום, דרך אי התרת קיזוזי הפסדים, השפעה על תשלומי מקדמות ואישורי ניכוי במקור ועוד.

לאה שלום,

אין חובה לערוך תיאום מס. תפקידו של תיאום המס הוא לקבוע את שיעור המס הנכון שיש לנכות ממי שיש לו יותר ממקור הכנסה אחד במהלך השנה השוטפת.

עם זאת, כדי שתוכלי להגיש דוח שנתי מקוצר לעסק זעיר, עליך לערוך תיאום מס. ללא תיאום מס, תצטרכי להגיש דוח רגיל של עצמאי, בו ידווחו גם הכנסותיך ממשכורת.

על תקבולים שאת מקבלת מהכנסתך כעצמאית יש להוציא קבלות.

בהצלחה.

שלום רב,

פטור ממס שבח ככל שמדובר בדירתך היחידה או הטבה בחישוב מס השבח אם מדובר בדירתך הנוספת ניתנים רק לדירת מגורים מזכה שמשמעותה דירה ששימשה למגורים לפחות בתקופה של 80% מהתקופה שאתה מחזיק בה.

ייתכן. ככל שעד כה הדירה לא הושכרה למגורים לא תוכל לקבל את ההטבות שציינתי אלא אם תעמיד את הדירה להשכרה למגורים לתקופה של 4 שנים עד יום המכירה.

נראה כי השכרת הדירה למגורי עובדים של בעל העסק תענה על הגדרת דירת מגורים עם זאת לתשומת ליבך, בעל העסק יידרש לנכות לך מס במקור בשיעור של 35% מהסכומים שישלם לך כדמי שכירות אלא אם תציג,לו אישור ממס הכנסה על סכום נמוך יותר ולכן השכרה למגורים ליחיד שונה מהשכרה לחברה או לעוסק למטרות העסק.

מוצע שתפנה לקבלת ייעוץ כדי שתדע לתכנן את המהלך הנכון מבחינת מיסוי.

שלום,

מבחינה מיסויית בלבד, ככלל יש פטור על מכירה של "דירת מגורים מזכה".

בכדי שדירה תיחשב כדירת מגורים מזכה, נדרש שבנייתה הושלמה, שהיא בבעלות יחיד וכן ששימשה למגורים בתקופה של 4 שנים לפני המכירה או 80% מהתקופה לגביה חושב השבח (כלומר ממועד הרכישה ועד למועד המכירה).

אחד התנאים לקבלת פטור במכירת דירת מגורים מזכה הוא החזקה בדירה במשך 18 חודשים לפחות.

בנוסף, פטור ינתן עד לגובה תקרה, שעומדת בשנת 2025 על 5,008,000 ש"ח. תמורה המכירה העולה על סכום זה, תחויב במס שבח.

בנוסף לאמור, כדאי לבחון האם חלים עליך מגבלות ספציפיות בקשר למכירת דירה שנרכשה במחיר למשתכן, שאינן קשורות למיסוי מקרקעין.