פורום בתי משפט

שלום רב,

ראשית התיקון הוחל בתאריך 11/4/2025.

לגופו של עניין הדבר נתון לפרשנות.

דברי חקיקה צופים פני עתיד ואינם צופים פני עבר, אלא אם נקבע כך מפורשות בחוק.

השאלה האם הגשת הבקשה לביטול פסק דין נחשבת כהמשך ההליך הישן או שמא מדובר בהליך חדש. אם מדובר בהמשך להליך הישן אז הטענה שלכם צודקת, ולכן גם את הבקשה לביטול פסק דין הם הגישו באיחור (כעבור למעלה מ 20 יום ולא 15), וגם את הבקשה למתן רשות לערער הם הגישו באיחור.

יחד עם זאת אם יקבע כי הגשת בקשה לביטול פסק דין נחשבת הליך חדש אזי התיקון חל, ולפיכך הם הגישו את הבקשות במועד.

במסגרת התגובה שלכם לבקשת רשות הערעור, ככל ששתבקשו להגיב לה, תוכלו לטעון שהם הגישו באיחור שכן לפני התיקון היה עליהם להגיש תוך 15 ימים והם הגישו באיחור.

יחד עם זאת, חשוב לי לציין שכבר נפסק בבית המשפט העליון ש"הפרוצודורה היא לא מיטת סדום" וככל שלא נגרם נזק אמיתי כתוצאה מביטול פס"ד קיימת עדיפות לנהל הליך לגופו מאשר לקבל פס"ד בהעדר הגנה. כך שיתכן כי בימ"ש יקבע שהם הגישו באיחור ועדיין יחליט לדון בתיק לגופו - כדאי לקחת זאת בחשבון.

התשובה מתבססת על האמור בשאלה והמסתמך עליה עושה זאת על דעתו בלבד.

שלום רב,

תלוי מה המכרז ותלוי מה הנזק שנגרם.

אם מדובר במכרז של רשות מנהלית- אז לרוב הדרך היא עתירה מנהלית, לעומת זאת אם מדובר על מכרז של חברה פרטית אז הדרך היא תביעה רגילה.

יחד עם זאת, יתכנו מקרים במכרז של רשות מנהלית שההליך הנכון יהיה תביעה אזרחית רגילה.

ממליץ בחום לגשת למשרד עו"ד שמבין ועוסק בתחום על מנת לקבל את העצה והדרך הנכונה במקרה שלך.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים ובשורות טובות יותר.

שלום רב,

ראשית, צר לי לשמוע על ההיקלעות לסיטואציה הקשה ומקווה שאין פגיעות בגוף או בנפש.

בהתאם לדין, במקרה של נזק למושכר שמונע את השימוש בו, ככלל- יש לבחון את מידת הפגיעה בשימוש ואת האפשרות להמשך השכירות.

מהפירוט בשאלתך אני מבינה שמדובר בפגיעה המונעת את השימוש בדירה- ולכן גם הדיירת פונתה והועברה לדיור חלופי.

סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 קובע את זכות השוכר להפסיק תשלומים כדלהלן:

"15. (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.

(ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען."

לאור האמור, על פניו, בנסיבות שאתה מתאר- בהן הדירה נפגעה מטיל שגרם לנזק מבני (ואף הביא לפינוי של השוכרת), נראה כי ניתן ליישם את הסעיף דלעיל. קרי- השוכרת זכאית לפטור מתשלומי שכירות עבור התקופה שבה נמנעת ממנה האפשרות להשתמש בדירה מחמת נסיבות הקשורות במושכר (נזק מבני) ומאחר ופגיעת טיל היא לא נסיבות שהיה עליה לדעת אודותן ובוודאי שלא יכלה למנען.

ככל ומדובר בפינוי זמני וקצר והסכם השכירות לא מבוטל על ידך- ובמילים אחרות- השוכרת שבה להתגורר בנכס לאחר שתוקן, כמובן שיהיה עליה להמשיך בתשלומי השכירות.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

בנוגע למסירת הדירה- בהתאם לדין, יש מספר היבטים מרכזיים שיש לקחת בחשבון במקרה של מסירת דירה שניזוקה מפגיעת טיל (או הדף של טיל).

ככלל, על המוכר חלה חובה למסור את הדירה במצב תקין וראוי למגורים (ולפחות כפי מצבה במועד חתימת החוזה). אי-תיקון ליקויים שנוצרו בין חתימת החוזה ולפני המסירה עלול להוות הפרה של החוזה, והקונה לא חייב לקבל דירה במצב לקוי שאינו מאפשר מגורים. המוכר גם מחויב לנסות להקטין את הנזק.

לגבי עיכוב במסירה בשל נסיבות חריגות/"כוח עליון"- החוק מאפשר לצדדים להסכים כי איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו, לא יחייב בפיצוי.

יתרה מכך, לאור מצב המלחמה המתמשך בו נמצאת המדינה מאז ה-7/10, ועל מנת למנוע מחלוקות או סימני שאלה בסיטואציות שלצערנו עלולות לקרות במדינתנו, אנו ממליצות ללקוחותינו להכניס סעיף מפורש המתייחס לנסיבות כאלו.

למשל לקבוע כי:

"במידה וחו"ח יינזקו המקרקעין או הנכס נשוא הסכם זה או חלק ממנו בעקבות פעולת טרור ו/או מתקפת טילים ו/או בעקבות המלחמה המתנהלת בימים אלה, ועקב כך לא יוכל המוכר למסור את הנכס כמתחייב בהסכם זה, לא ייחשב הדבר הפרת הסכם זה ובלבד שהמוכר מתחייב לפעול בשקידה ראויה וסבירה למול שלטונות מס רכוש לטיפול בנושא בהקדם האפשרי. במצב זה תעוכב תשלום יתרת התמורה עד להשלמת הטיפול בנושא מול שלטונות מס רכוש וביצוע התיקונים הדרושים להשבת מצב הממכר למצב בו הוא ראוי למגורים, ולחלופין- לפי בחירת הקונה ככל שיחפוץ בכך ובכפוף לתשלום יתרת התמורה, יוכל לקבל את החזקה בממכר לידיו במועד המסירה הקבוע ולפעול בעצמו למול שלטונות מס רכוש".

ככל ואין בחוזה המכר סעיף או הגדרה ברורה באשר לנסיבות חריגות, סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") קובע את דוקטרינת ה"סיכול".

טענת סיכול היא טענת הגנה של הצד שלא יכול לקיים את החוזה- במקרה שלך- אתה- מפני תביעות לאכיפת החוזה או לפיצויים. טענה כזו עומדת לך בהתקיים 3 תנאים מצטברים:

1. העדר צפיות- כלומר- שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת בעת כריתת החוזה על הנסיבות שגרמו לסיכולו.

2. בשל אותן נסיבות לא צפויות, קיום החוזה כלשונו הפך בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי מההסכמות.

3. המפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות והשפעתן על החוזה.

סעיף 18(ב) לחוק החוזים לחוק החוזים תרופות מקנה לבית המשפט סמכות להגיע לתוצאה שאינה בהכרח ביטול החוזה במקרה של סיכול ואף לאפשר את קיומו, גם אם באופן חלקי, תוך שיפוי הנפגע לפי שיקול דעת בית המשפט כאשר נראה לו "צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו".  

אשר לאירועי מלחמה ככלל, כ"טענת סיכול"- בית המשפט בוחן את נסיבותיו של כל מקרה באופן ספציפי. במסגרת זו בית המשפט בוחן האם המלחמה אכן גרמה לכך שבמקרה הספציפי הצדדים לא יכולים לקיים את החוזה כלשונו, או שמא מדובר בתירוץ שמשתמש בו הצד המפר לחמוק מהתחייבויותיו או לשנות מההסכמות החוזיות.

בנסיבות שאתה מתאר- מצב בו טיל או הדף מטיל פגע בבית – נראה שברור כי מדובר במצב בו לא ניתן יהיה למסור את הדירה כפי שהתחייבת בחוזה, ואולם עקרונות של הגינות ותום לב, כמו גם החובה להקטין נזקים- מחייבים אותך לפעול בהקדם מול הרשויות. הייתי מציעה לך, בכל מקרה, לפנות לקונה ולשתפו בתהליך, על מנת שהדברים יעשו בשקיפות וביחד, כדי שתוכלו להגיע לתוצאה המיוחלת של השלמת העסקה בהקדם האפשרי ובאופן המיטבי תוך מזעור נזקים. ייתכן והקונה אף יעדיף בנסיבות לקבל את הבית ולטפל בעניין מול הרשויות בעצמו.

ככלל העקרון המנחה את בית המשפט הוא, כי "חוזים יש לקיים", ולכן כל עוד אין הפרה משמעותית או שקיום החוזה לא יהיה צודק בנסיבות- לרוב בית המשפט ייטה לפרש את החוזה או להתאים אותו כדי למצוא את הדרך בה הצדדים יוכלו לקיימו למרות הנסיבות שנוצרו, ולהגשים את מטרת העל - קיום החוזה. 

אשר לשוכר, השאלה היא האם אותה פגיעה בדירה הביאה את הדירה למצב בו היא אינה ראויה למגורים. ככל וזה לא המצב ומדובר בתיקון שניתן לבצע תוך זמן סביר וקצר- זה לא מקנה לשוכר זכות לבטל את חוזה השכירות, אולם מחובתך כמשכיר לפעול להקטנת הנזק ולטפל בנזקים בהקדם האפשרי.

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד לגבי הנסיבות הפרטניות.

בהצלחה רבה ובשורות טובות,

מאיה

רון שלום,

כמדומני, שאלה זו נענתה בפורום זה בפירוט.

מכל מקום- המצאת כתבי בית דין או הזמנות או החלטות לצד המיוצג בהליך על ידי עו"ד אל עורך דינו - היא המצאה כדין.

בשורה תחתונה- ככל ואותו עד לא יגיע לדיון, אתה תצטרך להראות שהוא ידע על זימונו לעדות ולכן בכל מקרה הייתי מציעה לך לוודא מול אותו עו"ד שיאשר את קבלת ההזמנה עבור אותו עד (שמשאלתך אני מבינה שהוא גם בעל דין בתיק).

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

שר המשפטים התקין תקנות לשעת חירום ולפיהן המועדים הוארכו עד לתאריך 22/6/2025. ככל שבית המשפט קבע תאריך יעד להגשת תצהירים, והתאריך נופל לפני 22/6/25 הרי שהמועד האחרון הוא 22/6/2025. ככל שבית משפט קבע תאריך אחרי התקנות הרי שהתאריך הוא בתאריך שנקבע. ככל שבית משפט קבע מס' ימים להגשה הרי שהימים של תקופת החירום אינם נספרים.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

ראשית אתמול פורסם שהתקנות הן ליומיים, והיום פורסם שהתקנות לשעת חירום הוארכו עד ליום ראשון 22/6/2025.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

האם הבטחות העירייה נכתבו בפרוטוקול? ככל שכן ניתן להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, אך ככל שהדברים לא נכתבו בפרוטוקול יהיה צורך, ככל הנראה, להגיש תביעה חדשה בעניין.

האמור מבוסס על נתוני השאלה בלבד והמסתמך על תשובה זו עושה זאת על דעתו בלבד.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

ניתן לפנות לבימ"ש "ולהתלונן" על הדחיות האלו ולבקש מהנתבע לצרף אישורי מחלה.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

עורך הדין צריך לשלם ללקוח על ההזדמנות לייצגו.

שלום רב,

עקרונית אתה נדרש לייעוץ פרטני, יש לבחון את הוראות ההסכם שבינך לבין חברת האשראי.

ייתכן שיהיה ניתן לתבוע את חברת האשראי ואולם מצריך ייעוץ פרטני.

לא ניתן לבקש להעביר את התיק לתביעות קטנות. עליך להגיש תביעה ולדרוש בה סעד כספי בהתאם לחסרון הכיס שנגרם לך.

שלום רב מירי,

בהתאם להלכה בקשה לסילוק או דחיית התביעה על הסף אינה דוחה את המועד להגשת כתב הגנה.

ניתן לעתור לסעד של עיכוב התביעה או הארכת / דחיית המועד להגשת כתב הגנה ביחד עם הבקשה לדחייה / סילוק ולבקש שכתב הגנה יוגש בכפוף לתוצאות בקשה כאמור ויוארך עד לאחר הכרעה בה.

ההלכה שמנחה את בתי המשפט בסוגיה זו (אם לעכב או לדחות את המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשות לדחיה / מחיקה) נובעת מרע"א 10227/06 אינדיג נ' בובליל.

בהצלחה.

שלום רב,

לא ברור מהשאלה אם העד שבכוונתך להעיד הוא בעל דין בתביעה או לא.

העניין רלוונטי לצורך קביעת מעמד העד, האם הוא עד מטעמך שאתה מזמן לתת עדות או שהוא עד מטעם עצמו או מטעם צד אחר בתיק. לתשובה השלכות מבחינת סוג החקירה שתהיה זכאי לחקור אותו וכן ביחס להיבטים פרקטיים אחרים כגון אם תוכל להגיש תצהיר מטעמו.

מבחינת פרצדורה של זימון עדים, על מנת שתהיה זכאי לזמנו לעדות, עליך לכלול את העד ברשימת העדים שעליך להגיש עד ל-20 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט הראשון בתיק.

לאחר מכן כחודשיים טרם המועד אליו זומן דיון ההוכחות יש להגיש לתיק בקשה לזמן את העד ולצרף אליה את פרטי הקשר עם העד. ביחס לאופן מסירת זימון לעד, ניתן לבקש שייעשה בדיוור על ידי בית המשפט או לבקש שאתה תמסור את הזימון לעד במסירה אישית.

ככל שהעד הוא בעל דין והוא לא נכלל ברישמת העדים מטעם עצמו, אתה נדרש לייעוץ פרטני.

נאור שלום,

ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון באתר נט המשפט, ניתן גם באמצעות פקסימיליה אבל לוודא כי הבקשה נקלטה.

בבקשה פרט את העובדות שציינת וצרף את כרטיסי הטיסה/אסמכתא אחרת על האמור.

מומלץ לפנות קודם לכן לצד שכנגד ולבקש את הסכמתו לבקשה לדחיית מועד הדיון בנסיבות בהן הנך צפוי לשהות בחו"ל במועד ולכן לא ניתן לקיים את הדיון במועד. כמו כן תאם עם הנתבע מועדים חלופיים אפשריים שתוכלו להגיש לבית המשפט כבקשה מוסכמת לשינוי מועד הדיון הקבוע.

כככל והנתבע לא יענה או לא יסכים- הגש את הבקשה כבקשה מטעמך לאחר שתציין כי ניסית להשיג את הנתבע ללא הצלחה (צרף אסמכתא גם לניסיונות אלו).

בהצלחה רבה וטיסה נעימה

עזרא שלום,

ראשית, בהצלחה בתביעה.

לאחר הגשת כתבי הטענות (תביעה- הגנה ותשובה), מגיע שלב קיום ההליכים המקדמיים, המתקיים בין בעלי הדין, במסגרתו בין היתר על הצדדים להעביר תצהירי גילוי מסמכים המפרטים את כל המסמכים הרלוונטיים לגדר המחלוקת המצויים בידם.

שלב זה אינו מערב את בית המשפט, אלא במצב בו נדרש להגיש בקשה נוכח אי קיום דרישה לקבל מסמך או להשיב לשאלות בשאלון (שהנך רשאי גם להגיש לצד שכנגד).

שים לב כי ישנה חשיבות למסמכים שתפרט בתצהיר גילוי המסמכים מאחר ומסמך שלא יגולה לצד השני במסגרת הליך גילוי המסמכים לא תוכל לצרפו בהמשך כראיה לבית המשפט, ומכאן החשיבות לגלות את כלל המסמכים הרלוונטיים.

בתיקים אזרחיים הפעם הבאה בה תוכל להגיש את הראיות מטעמך הינו בשלב הגשת הראיות- קרי- כאשר בית המשפט יקבע את התיק לשמיעת ראיות, כשלרוב ייקבע באמצעות הגשת תצהירי עדות ראשית- אליהם תוכל לצרף את הראיות מטעמך.

בהצלחה רבה

אליהו שלום,

ככלל, העיקרון הבסיסי הוא שאין חובה להגשת כתב תשובה לכתב ההגנה וזה לא נועד כדי לכפור בטענות הנתבע בכתב ההגנה - מאחר וברירת המחדל היא שכל עוד לא נאמר אחרת- אלו מוכחשות. לכן, ככלל- אין צורך בכתב תשובה רק כדי לכפור בטענות שבכתב ההגנה.

כתב תשובה לכתב הגנה נדרש כאשר ישנן טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה (ושלא ניתן היה לצפותן בעת שהוגשה התביעה), הדורשות הבאת עובדות נוספות המשיבות על טענת הגנה שלא הייתה צפויה.

אשר לצירוף מסמכים לכתב תשובה- במסגרת זו ככל ומדובר במסמך מהותי שמטרתו להדוף טענה בלתי צפויה שהעלה הנתבע בכתב ההגנה, אין בתקנות מניעה עקרונית לצירופו לכתב התשובה ובלבד שאותו מסמך לא כולל נימוק תביעה חדש או שינוי מהנטען בתביעה במקור.

אגב, גם אם המסמך לא יצורף לכתב התשובה, ניתן יהיה להגישו במסגרת הגשת הראיות ובכפוף לגילויו במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

בהצלחה רבה

גדעון שלום,

בנסיבות המקרה המתואר ייתכן וההחלטה נובעת מהרצון להיות פרקטיים בקידום יעיל של ההליך ולכן- ככל ויש לך את הכתובת העדכנית הייתי ממליצה להמציא את הנתון לבית המשפט.

במידה ואין בידך את הכתובת העדכנית או אינך מצליח להשיג אותה- אז בהתחשב בכך שהנתבע כבר מעורב בהליך ומודע לו (ציינת כי התייצב לדיונים וניתנו החלטות מחייבות בעניינו כו'), תוכל להגיש בקשה לבית המשפט המציינת את כלל העובדות הללו ולבקש כי בית המשפט יורה לנתבע למסור את כתובתו העדכנית ו/או שיורה על אופן המצאה המתאים בנסיבות ובכל מקרה שיורה על המשך ההליך תוך שימשו באמצעי המצאה חלופיים.

בהצלחה רבה

רון שלום,

ככלל, ככל ואינך מיוצג- ניתן לפנות אליך ישירות, גם באמצעות עו"ד המייצג את התובעים וגם התובעים עצמם.

לגבי זימון של עד שאינו צד בתיק- ככלל את ההזמנה לעדות יש להעביר אל העד ישירות. אתה יכול לשלוח לעו"ד המייצג אותו ככל והוא יאשר לך שהוא מסכים לקבל את זה בשמו.

שים לב שעו"ד הוא לא מורשה באופן "אוטומטי" לקבל בכל עניין מסמכים מטעם לקוח שלו- בוודאי אם הוא לא עו"ד המייצג אותו באותו תיק שהוא בכלל לא בעל דין בו. לכן, במידה ותשלח לעוה"ד של העד הייתי ממליצה לך לוודא מולו שזה אכן מייתר את הצורך להעביר את ההזמנה ישירות גם אל העד עצמו ושעוה"ד אכן ידאג להמציא את ההזמנה לעדות ללקוח שלו.

בהצלחה ובשורות טובות

יעקב שלום,

ככלל, "דרך המלך" היא תמלול מקצועי והייתי ממליצה לעשות שימוש בשירותי תמלול מקצועי בייחוד ככל שמדובר בהקלטות שהן קריטיות להליך.

יחד עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת והינו רשאי לקבל גם תמלול שנעשה שלא בדרך זו, בהתאם לנסיבות המקרה (כדוגמת סוג ההליך) וכל עוד נשמרים העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות.

המבחן העיקרי הוא מהותי ולא טכני - כלומר, השאלה העיקרית היא האם ההקלטה מהימנה ומשקפת בדיוק את שנאמר/הדברים שאירעו. אם אכן זה כך- אז ההקלטה קבילה, כשכמובן- כאשר מדובר בהליך אזרחי הדגש הוא יותר על משקל מאשר על קבילות.

לכן, גם אם תבחר לבצע תמלול עצמי, יש להקפיד על הדרישות הבסיסיות של מהימנות ודיוק. בכל מקרה, לבית המשפט שיקול דעת לגבי קבילות התמלול ומשקלו הראייתי.

כדי להגיש את ההקלטה נדרש להגיש את קובץ ההקלטה עצמו באמצעות הגשת מדיה דיגיטלית וכן נדרש תצהיר של מבצע ההקלטה המפרט את זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה, סוג המכשיר, האם פעל לאורך כל השיחה, מועד ההקלטה, זהות המשתתפים וכיו"ב.

בנוסף, יש לצרף את תמליל ההקלטה וכן תצהיר של מי שביצע את התמלול עצמו.

לגבי תוכנות תמלול אוטומטיות- התמלול חייב להיות מקצועי, אמין וכזה שישקף את כל מה שנאמר בהקלטה, ומאחר ונדרש תצהיר של מי שערך את התמלול, ייתכן ושימוש בתוכנות תמלול אוטומטיות ייפגע במהימנות התמלול. אז גם אם תעשה שימוש בתוכנות אוטומטיות, יש לוודא את דיוק התמלול ולגבות אותו בתצהיר מתאים (המציין את הדברים במפורש).

חשוב להדגיש- בית המשפט לא בהכרח יאזין להקלטות ובהחלט ייתכן ויעדיף להשתמש בתמלילים וככלל- אין להטיל על בית המשפט או על הצד שכנגד את המלאכה לברר עד כמה התמלילים מלאים או מדויקים.

בהצלחה רבה

שלום רב,

לא.

לכל מפלגה יש "בעל בית", אם אתה רוצה לרוץ עם מפלגה מסויימת אתה צריך למצוא את בעל הבית של המפלגה ולקבל ממנו רשיון לכך.

בהצלחה

אם הוא צד לתיק ויודע ומכיר את פרטי התיק עליו להגיש תצהיר עדות ראשית, ברגע שהוא יגיש תצהיר עדות ראשית כל הצדדים האחרים בתיק יוכלו לחקור אותו, כולל אתה.

אם הוא לא יגיש תצהיר עדות ראשית ניתן לשלוח את הסימון לעו"ד שלו.

שלום רב,

לך מותר להתכתב עם עו"ד של הצד השני, לעו"ד של הצד השני אסור להתכתב איתך ללא אישור עורך הדין שלך.

כלומר; אתה יכול לשלוח מייל לעו"ד של הצד השני והוא מחוייב לכתוב לך שתדבר איתו דרך עו"ד שלך.

אם עו"ד שלך לא זמין לך אז אולי כדאי להחליף עו"ד (או לנסות לקבוע איתו פגישה ולתאם ציפיות).

בהצלחה

שלום רב משה,

ככל שמדובר בהליך אזרחי אני מתקשה להבין את השלב בו מצוי התיק.

ואולם, ככל שהוגשו בקשות לפטור מהתייצבות ובית המשפט נעתר לבקשות אלה, אין יותר מדי מה לעשות בהקשר הזה.

אני סבור שהנך נדרש לייעוץ פרטני על מנת להבין את הסיטואציה ולבחון אם ההתנהלות תקינה.

בכפוף לייעוץ פרטני, ובשל גילו ומצבו הבריאותי של בעל הדין שכנגד, הייתי שוקל להגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת של בעל הדין השני.

ניתן גם לבקש לגבות עדות מוקדמת במסגרת היוועדות חזותית.

עניינים אלה מוסדרים בתקנות 72 ו-73 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הכל בכפוף לייעוץ פרטני, איני מכיר את פרטי התיק ולא ניתן להסתמך על תשובתי.

בהצלחה.

שלום רב,

בהוראות של מנהל בתי המשפט לגבי הגשת מסמכים קיימות הוראות לעניין זה. מוזמן לעיין בהן.

האינטרס שלך הוא שלשופט יהיה קל להתמצא בתצהיר ובנספחיו. כאשר השופט יקרא שורה בתצהיר שמפנה לנספח, אתה רוצה שמציאת הנספח תיקח מינימום זמן על מנת שקו מחשבתו של השופט לא יקטע.

בהתאם להוראות של מנהל בתי המשפט, ככל שיש לתצהיר יותר מ-5 נספחים יש לערוך תוכן עניינים לנספחים ולמלא אחר יתר הוראות אלה, לרבות לפני כל נספח לכלול עמוד שער. ראה בהוראות.

בהצלחה.

שלום רב,

למיטב הבנתי זו אחת ממטרות כתב התשובה. במסגרת כתב התשובה אסור להעלות טענות חדשות שלא עלו בכתב התביעה, אך יחד עם זאת ניתן לחדד את הטענות בכתב התשובה.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.