פורום בתי משפט הוקם כדי לתת במה לשאלות ותגובות בעיקר בכל הנוגע לפרוצדורות הנוהגות במסגרת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום, הגשת תביעה, ע"א, וכו' ואין בו כדי לספק מענה בנושאים משפטיים אחרים הנידונים בצורה מקיפה בפורומים הנוספים.
האם אני יכול להגיש בקשת רשות ערעור לעליון אם במחוזי חזרתי בי מהערעור לאחר שבית המשפט אמר לי שבכוונתו לדחות את הערעור ממילא ואם אחזור בי הוא לא יחייב אותי בהוצאות?
כלומר חזרתי בי כדי לא לשלם הוצאות למרות שלדעתי עמדת בית המשפט היתה שגויה?
תודה ושבת שלום
שופט ביהמ"ש השלום בסדר דין רגיל פסק סכום נמוך לפיצוי על לשון הרע בסך 1000 שח בלבד ופסק הוצאות משפט בסך 1000 שח. שני הסכומים מבטאים את שאט נפשו של בית המשפט מהתובע. עובדתית לא יכול היה בית המשפט לדחות את התביעה אז הוא קיבל את התביעה אבל עם סכומים מגוחכים, למרות שברור לו שההוצאות שנפסקו לא משקפות פרומיל ממה ששולם לעורך הדין שבוודאות לא גובה 1000 שח לייצג בבית משפט.
האם קיים תקדים בו קיבלה ערכאת ערעור , את הערעור על סכום ההוצאות שנפסקו והורתה על הגדלתם.
בית המשפט השלום נתן פסק דין המתעלם מראיות ועובדות שהוגשו אילו. דהיינו אם הוצגו 8 מקרים של עיקול , בשלושה תאריכים, עם מסמכים כראייה, וביהמ"ש התעלם מהעובדות ומהראיות כי היו 8 העיקולים ופסק שהיו רק שלושה עיקולים, כי העיקולים הוטלו בשלושה תאריכים. הם פסק הדין מתבטל והאם יש תקדים לכך?
אומנם הסיכוי לביטול פסק דין שמתבסס על ראיות ועל ממצאי מהימנות הוא אפסי, אבל תמיד יש סיכוי ולו קטן שבית המשפט של הערעור יתערב ויקבע כי המסקנות והממצאים שנקבעו בערכאה הדיונית אינם עולים מתוך התשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט.
אפשרות: יש. סיכוי שזה יקרה: כמעט ואין.
מסקנה: לא להגיש ערעור בנסיבות אלו.
אומנם, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה
אלא שנקבע חריג לכלל הזה - והוא כאשר העובדות הן מסמכים בכתב
שאז, אין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור
וכך קבע בית המשפט העליון את החריג -
"כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות בכתב, שהרי במקרים אלו אין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור..."
[רע"א 4132/15 רכב ראובן בע"מ ואח' נ' מיכאל טלשוב]ולכן, אם השואל אומר שהוגשו מסמכים בכתב, יכולה ערכאת הערעור לבחון אותם כמו הערכאה הדיונית, ויש לשואל סיכוי שהערעור יתקבל.
התשובה שלך נכונה בפן התיאורטי. בפן המעשי הסיכוי הוא אפסי.
נכון שבבחינה של מסמכים לעומת עדות בבית המשפט, אין לערכאה הדיונית יתרון על פני זו של ערכאת ערעור. אבל, האם רק מכוח טענה זו אפשר להסיק שיש סיכוי שערכאת הערעור תתערב? אני די מסופק. התיאוריה בבית המשפט עדיין רחוקה מאוד מלהתגבר על הפרקטיקה שבדחיית ערעורים.
אבל אם הוא רוצה לערער, בהצלחה!
ציטוט -
"להלכה זו נקבעו במשך השנים שלושה חריגים עיקריים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים של עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית: הראשון, כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות בכתב ולא על הופעתם, התנהגותם ודבריהם של העדים, שהרי במקרים אלו אין לערכאה הדיונית יתרון כלשהו על פני ערכאת הערעור..."
[ע"פ 6808/18 פלוני נ' מדינת ישראל]
זכור, ערעור עולה הרבה כסף ומעבר לזה דורשים ממך להפקיד סכומים מטורפים (35,000 ש"ח או 30,000 ש"ח בעליון). גם את זה צריך לקחת בחשבון. זה כל מה שאמרתי.
יש סיכוי, אבל קלוש. לסכן עשרות אלפי שקלים בגלל סיכון קלוש, צריך לחשוב על זה ברצינות.
שבת שלום וחג שמח!
קיבלתי הזמנה לבית משפט לתעבורה והשוטר רשם בטופס תיאור פרטים שלא היו וגם הדברים שכביכול אני אמרתי - לא אמרתי, והם מוצגים כגרסה שלי. איך אני אמור להתמודד עם זה בבית המשפט? (אני לא מיוצג)
שופט בהליך רגיל בבית משפט השלום מסרב להורות על הסדר דיוני בין הצדדים כגון צו גילוי מסמכים והגשת שאלונים, למרות שהתבקש לעשות כן. האם קיים סעיף בחוק המחייב אותו להורות על הסדר דיוני והאם קיימים תקדימים במידה והוא מסרב להורות על הגשת שאלונים וצו גילוי מסמכים
היי , רציתי לדעת האם אני יכולה לפנות במכתב אישי לשופט ?או למקורבים בתיק ?
האם יש מה לתבוע בבית המשפט אדם שטוען 'אין לי לשלם', האם לבית המשפט יש כלים כיצד להוציא ממנו את הכסף [-לכפות אותו לקחת הלואה וכדו'], או שגם לאחר פסק דין הסיפור יסחב להוצאה לפועל עם תשלומים מופחתים וכו',,,
אם כל אחד שיטען "אין לי" לא יתבעו, כנראה שבתי המשפט יהיו מחוסרי עבודה.
דרך אגב, ההוצאה לפועל מוכיחה לא אחת שגם מי שטוען שאין לו, יש לו.
שלום רב
בחרתי להישפט בבית משפט בגין דוח חניה שקיבלתי.
לאחר דיון אחד נקבע לי דיון חוזר שבו הייתי אמור להביא עד מטעמי. מסיבות כאלו ואחרות איני יכול להשיג את העד ואני מעוניין לבקש מהשופט שיפסוק בענייני בטרם יגיע מועד הדיון שכן כל מטרת הדיון היתה להביא את העד הנ"ל.
איך מגישים בקשה כזו ומה הנוסח והצורה שבה היא נעשית.
אני מעוניין גם לנמק את הסיבות מדוע אני סבור כי יש להקל בעונשי (התביעה מבקשת כפל קנס)
בתודה מראש
היי,
האם ניתן לצרף פרוטוקול של משפט אחר למשפט שלי ?
כלומר לא מדובר בפרוטוקול שאני שותף לדיון אלא בפרוטוקול של דיון אחר אך הצד השני הוא אותו צד וטען דבר שונה ממה שהוא טוען מולי.
מקווה שהצלחתי להסביר.
תודה
שלום-
אחי נתבע ויש מועד דיון בשבוע הבא אך החל לפני יומיים באישפוז יומי בבי"ח פסיכיאטרי.
ןהשאלה-
1- האם בשל כך תיתכן דחיית מועד הדיון ?
2- מה קורה מבחינת דיונים אם האישפוז הופך לאישפוז קבוע?
תודה רבה
שירית,
להבנתי הנסיבות לא מאפשרות לאחיך להופיע לדיון ולכן יש מקום להגיש בקשה לדחיית המועד שלו. מניח שניתן יהיה לקבל מראש את הסכמת הצד שכנגד בנסיבות האלה.
לגבי השאלה השניה ייתכנו כל מיני אפשרויות וייתכן שיש גם השפעה על הכשרות המשפטית. לא ניתן להשיב על השאלה בשלב הזה. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
האם שופט חייב להורות על הסדר דיוני במידה והצדדים לא בחרו בהסדר מסויים. האם הוא חייב להורות על הגשת שאלונים ותצהיר עדות ראשית, ומה קורה אם הוא מסרב לעשות את זה?
רחל,
לא ברור לי לאן את מכוונת בשאלה ששאלת שמערבת עניינים שונים ושלבים שונים בהליך המשפטי. תארי בבקשה את הסיטואציה כדי שניתן יהיה להשיב לך. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
בית המשפט מסרב להורות על הגשת שאלונים וגילוי מסמכים. האם מותר לו לעשות את זה? מה הסעיף בחוק המחייב אותו להורות על גילוי מסמכים?
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את ההוראות לעניין גילוי מסמכים ולנושא שאלונים
וגם, קובעות לגבי מצבים בהם בעל דין לא פועל על פיהן
בסדר דין רגיל צריך השופט רק לקבוע לגבי תצהירי עדות ראשית - וזאת הוא עשה.
שופט לא אמור לקבוע לגבי מה שכבר נקבע במפורש בתקנות - אלא אם כן הוא רוצה לשנותן.
הגשתי תביעה נגד עו"ד. האם אפשר לבצע המצאת כתב תביעה באמצעות נט המשפט ואבקש ממזכירות בית משפט לפתוח אותו נט לתי ק זה. ידוע לי כי יש לנתבע כרטיס חכם
יזהר,
דרכי ההמצאה קבועות בתקנות סדר הדין ולא ניתן לבצע המצאה באמצעות נט המשפט ובפרט לא את המסמך שפותח את התיק. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
מנהל מיוחד בתיק פרוק הגיש בקשה לצרופו כצד בנט המשפט בתיק בין 2 צדדים פרטיים שקשורים לחברה שהוא מפרק והוא חושב למצוא שם חומר רלבנטי. וסבור שחיבורו לנט המשפט יקל עליו בעבודתו. אני מגיש התנגדות לצרופו כצד בנט ומסכים שיקבל מסמכים ספציפיים, אלו שאולי רלנבטים עבורו, לעיונו. האם הגיוני לדרוש לחייבו בהוצאות תשובתי. מדובר בתשובה ארוכה , מושקעת ועם נספחים רבים.
עומר,
אני אופתע אם הבקשה לחיוב בהוצאות תאושר. יחד עם זאת כבקשה היא נראית לי לגיטימית. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
תודה לך. על בסיס מה בקשה אבקש לחייב בהוצאות?
בד"כ מבקשים על בסיס תקסד"א. והרי בקשת הכונס היא לא עפ"י תקסד"א אלא על תקנות העיון
אני מבין שאתה בעל דין, שנדרש להגיב על בקשת העיון ו/או הצירוף לנט-המשפט
המבקש, על פי תקנות העיון, פונה לבית המשפט בתור גוף מנהלי ומבקש פתרון טכני.
אין בין המבקש ובין בעלי הדין יריבות משפטית ובקשת העיון אינה הליך "משפטי"
לכן גם מבקש העיון אינו חייב לשלם אגרה או להפקיד עירבון - ולא יחוייב בהוצאות
בבקשת העין, בית המשפט "רשאי" לבקש את תגובתך - אך אינו חייב
אם בית המשפט ביקש את תגובתך, זה בינך לבין בית המשפט - ולא יוצר יריבות משפטית מול מבקש העיון - כי ההליך כולו אינו משפטי.
יריבות משפטית נוצרת בינך לבין המבקש רק אם תחליט לערער על החלטת בית המשפט לגבי בקשת העיון.
השאלה אם יש להגיש ערעור בזכות או בקשה לרשות ערעור הושארה ב-"צריך עיון" על ידי בית המשפט העליון.
סיגל,
הסכמות על דרך ההתנהלות של עורך הדין מול הלקוח שלו אמורות להיעשות בהסכם בין עורך הדין ללקוח ולא ביפוי הכוח שנועד להצגה לצדדי ג'. בברכה, גלעד סער, עו"ד-כלכלן מנהל פורום בתי משפט מנחם בגין 12, רמת גן טל': 03-5460383 ; מייל: gilad@gsaarlaw.co.il
שלום,
הוגשה תביעה בבית משפט.
האם ב"כ תובע יכול למחוק אותה וזאת ללא אישורו של התובע ומבלי ליידע אותו על כך?
תודה, ניבר
אוליי תוכל להפנות אותי לתקנות שמתייחסות לכך שמחיקת תביעה בבית משפט ע"י ב"כ צריכה להיעשות בתיאום עם הלקוח ?
בתודה, ניבר
הגשתי בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד. הוגשה תשובה ונקבע דיון.
איך אמור התנהל הדיון? האם בדיון יתכן ויחקרו הצדדים?
אני הנתבע מכחיש את הרשום בתצהיר המסירה. האם עלי לבקש לזמנו לחקירה לדיון זה?
לירן שלום רב,
בעניין בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה לנתבע חשוב להבחין בין פסק דין שניתן במעמד צד אחד כאשר נפל פגם בהליך המשפטי שהביא לפסק הדין, למשל במקרה בו נפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע או שהנתבע לא קיבל הזמנה לדיון, לבין מצב שלא נפל פגם בהליך המשפטי שהוביל לפסק דין . האבחנה בין שתי הסיטואציות היא מהותית מאחר ובסיטואציה הראשונה, אם אכן יוכח שלא בוצעה מסירה כדין, בית משפט חייב לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בעוד שבסיטואציה השניה עת לא נפל פגם בהליך, העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט והוא עשוי לבחון את סיכויי ההצלחה של הנתבע ואת טענות הצדדים.
אם שאלתך מכוונות להזמנת השליח לעדות - הרי שהדבר חיוני ונחוץ והייתי ממליצה לך להגיש בקשה לזמנו לחקירה במועד שמיעת הבקשה לביטול פסק הדין.
בדיון זה יתקיימו חקירות כמובן, גם שלך כמבקש הבקשה.
בהצלחה. בברכה, טליה שנברגר, עו"ד מנהלת פורום בתי משפט העצמאות 40, יהוד טל': 03-5363408; מייל: talya@sba-law.co.il