מה שיעור המס ליחיד מעל גיל 60 מהכנסת ריבית על נכס לא צמוד?

מירית שלום,

שאלת שאלה מעניינת.

אסביר למה כוונתי: שיעור המס על הכנסת ריבית בידי יחיד נקבע בסעיף 125ג לפקודת מס הכנסה, והוא תלוי בשאלה אם נכס הבסיס צמוד למדד אם לאו.

אם מדובר בריבית על נכס צמוד למדד החוק קובע כי השיעור "לא יעלה על 25%".

כלומר, ההכנסה הזו תחוייב במס בהתאם לשיעורי המס השולי של היחיד, אך השיעור המקסימלי יהיה 25%.

לכן, יחידים מעל גיל 60, שזכאים למדרגות מס שולי נמוכות גם ביחס להכנסות פסיביות שאינן מיגיעה אישית, כמו הכנסות מריבית (מדרגות של 10%, 14%, 20%) עשויים לשלם מס נמוך יותר מ-25% על ההכנסה מריבית (תלוי כמובן ביתר הכנסותיהם, שכן ההכנסה מריבית מצטרפת ליתר ההכנסות ונראית כמצויה בשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת של היחיד).

לעומת זאת, אם מדובר בריבית על נכס שאינו צמוד למדד, לשון החוק היא כי "תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%".

נשאלת אם כן השאלה - האם גם במקרה של נכס לא-צמוד, השיעור הנקוב (15%) הוא שיעור מירבי (כמו שנקבע ביחס לנכס צמוד), או שמא מדובר בשיעור קבוע, ולא ניתן ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר.

מצד אחד, אם נדבוק פורמלית בלשון החוק, יש הבדל ניסוחי ברור בין שתי ההוראות, שלכאורה מצביע על כונת המחוקק לקבוע כאן שיעור קבוע ולא מקסימלי ביחס להכנסה מריבית מנכס לא צמוד. למיטב ידיעתי, זו הפרשנות של רשות המיסים, אם כי לא מצאתי לה תימוכין בפרסומים פומביים.

מאידך, אני לא משוכנע שמסקנה זו הולמת את תכלית החקיקה.

לכן פתחתי בכך שמדובר בשאלה מעניינת.

במישור הפרקטי: מאחר שהבנק ממילא ניכה במקור את השיעור המקסימלי (15%), הדרך לקבל החזר (ככל שמגיע) הוא לפנות לרשות המסים בבקשה להחזר מס.

לנוכח האמור לעיל, ניתן לנסות לפנות בבקשת החזר, אם כי סיכויי הבקשה מוטלים בספק, ולכן הייתי משקלל גם את עלות הכנת הבקשה, אל מול החיסכון הצפוי במס.

בהצלחה!