שלום נטלי,

אני מבין את תחושתך. חברות הביטוח וגופים דומים נוטים שלא להיכנס לבחינת חבות המס המהותית של כל נישום. הם עסוקים בעיקר במילוי החובה שלהם לנכות מס במקור – וממי שטוען אחרת, הם בד"כ דורשים אישור מפקיד השומה על פטור מניכוי במקור או הקטנת שיעור הניכוי.

המקרה שאת מתארת מעניין, וזו הסיבה:

אם עזבת למדינת-אמנה (כלומר, למדינה שלישראל יש אמנה למניעת כפל מס עמה, ויש עשרות מדינות כאלה), מרבית הסיכויים שהאמנה קובעת שזכות המיסוי הבלעדית ביחס לכספי "קצבאות" או גמול דומה אחר (כל עוד אינן בגין שירות ציבורי), נתונה בלעדית למדינת המושב (זו שעברת אליה) ולא למדינת המקור (זו שצברת את הכספים בה).

הוראות האמנה גוברות על הוראות הדין הפנימי (פקודת מס הכנסה). לכן, אם הכספים שאת פודה אכן נחשבים "קצבה" במובן של האמנה, לכאורה אין לישראל זכות מיסוי ביחס לכספים אלה, אלא רק למדינת מושבך החדשה, חרף הדין הפנימי בישראל (כמובן, אם עברת למדינה שאינה מדינת-אמנה, ההקלה הנ"ל באמנה אינה רלוונטית לגבייך).

אלא שכאן, שלטונות המס בישראל עשויים לטעון טענות שונות שישללו את הטבת האמנה. למשל, ביחס לאופיו של התשלום שאת מושכת מהקופה – האם הוא מסוג התשלומים שאליהם אכן מכוונת האמנה ("קצבה" או גמול דומה אחר) או שמא, על רקע פדיונו המוקדם, הוא כבר אינו בא בגדרי "קצבה" במובן האמנה.

טיעון נוסף עשוי לשלול את ההטבה נוכח עיתוי התשלום – תשלום חד פעמי לעומת תשלום המשולם מעת לעת בזמנים קבועים.

לכן פתחתי בכך שמדובר בסוגייה מעניינת.

במישור הפרקטי, ככל הנראה חברת הביטוח ינכו לך 35% מס במקור ולא ישתכנעו אחרת.

הברירה הנותרת בידייך, ככל שאת אכן תושבת מדינת אמנה, היא לשקול לדרוש החזר המס מישראל, נוכח הוראות האמנה.

מקווה ששפכתי מעט אור, ואני כאן לרשותך.