האם ניתן להכריח גבר להתגרש אם האישה מסרבת לאחר הפרשת הכתובה?

ככלל שאלתך עוסקת בתפר בין דיני הגירושין שהינם על-פי הדין הדתי בדרך כלל לבין הדין האזרחי בנושאים כלכליים (שגם בהם מעורב הדין הדתי שהוחל בדין האזרחי כמו לעניין מזונות ועוד).

גט מעושה אינו קביל בהלכה ויש חשש לגבי האיש והאשה שיתנו גט מעושה שניתן עקב לחץ פסול. רק במצבים מסויימים ביה"ד כופין וגם אז - עד שיאמר רוצה אני. משמע: הגט חייב להינתן בהסכמה בסופו של עניין.

עניין זה מוביל כשאלתך לסחיטה בעניינים כלכליים והעניין פועל כחרב פיפיות כנגד שני הצדדים.

יחד עם זאת, מקובל כי עילה לגירושין של האשה על-פי היהדות היא טענת מאיס עלי ויתכן וניתן בשם ערך השיוויון לטעון טענה זו אף כנגד האשה.

סבורני שבית הדין לא יטה לקבל טענה זו, אך ערך השיוויון הינו ערך יסוד בשיטתנו המשפטית ויתכן ובג"צ יוכל להתערב בהחלטה שלילית של בית הדין באם תינתן - אם כי לא בטוח שירצה בכך, שכן גם כך יש מתח מובנה בין הערכאות.