פורום רשלנות רפואית

שלום,

אני מתקשה להאמין שבבית-חולים כלשהו בישראל רופא שאינו מתמחה בכירורגיה מבצע ניתוח כזה. צריך גם לבדוק באיזה שלב בהתמחות היה הרופא המנתח, ושבאמת לא נכח בסביבה רופא שכבר יש לו מומחיות בכירורגיה.

עם זאת - ככל שלא נגרם נזק במהלך הניתוח - זה אינו נושא לתביעה.

שלום נופר,

עצוב לשמוע שלא הושגו התוצאות שרצית.

אני מציעה שתתייעצי עם רופא אחר, יכול להיות רופא קופ"ח, מה הוא חושב על המצב.

עם זאת חשוב לציין שגם במקרה שהמצב לא ישתפר חלילה, הגשת תביעת רשלנות רפואית הינה יקרה ולא בהכרח מצדיקה את הפיצוי שניתן לקבל בגין נזק כזה.

אני מציעה שתשקלי מה לעשות אחרי שתתייעצי עם רופא אחר.

ובעיקר מקווה ששטפי הדם ייספגו בקרוב.

שלום, איני יכולה להביע דעה (שגם היא לא מחייבת), אם איני רואה את ההקשר של המשפט.

שלום עליזה,

אני מקווה שעכשו החלמת וחזרת לשגרה.

הטיפול שאת מתארת הוא אכן מקומם, אבל תביעת רשלנות רפואית יש הצדקה להגיש רק כאשר נגרם נזק קבוע ובלתי הפיך. בכל מקרה אחר - ההוצאות בגין הגשת התביעה תעלינה בהרבה על הפיצוי שאפשר יהיה לקבל, ולכן אין לכך הצדקה כלכלית.

אם את חושבת שקיבלת טיפול לא ראוי - את יכולה לכתוב על תלונה למשרד הבריאות ו/או להנהלת בית-החולים. אולי לפחות ילמדו לקח מן המקרה שלך, שלמרבה המזל והשמחה לא הסתיים בנזק בלתי הפיך.

שלום רוני,

החיוב של הנתבעים שחתמו איתך על הסכם פשרה הוא מעת החתימה חיוב חוזי. ההנחה היא שכל צד שקל את השיקולים שלו והחליט לקחת סיכון או לקנות סיכוי אשר הסכם הפשרה משקפים אותם. לכן להערכתי אין אפשרות לבטל את ההסכם למרות ההחלטה שניתנה בעניינם של נתבעים אחרים.

שלום אביתר,

השאלה כללית ביותר, וקשה לתת תשובה מלאה ומקיפה במסגרת המענה כאן. ישנן בפסיקה דוגמאות רבות שהתוצאות שלהן שונות, ואין כאן המקום לסקור את כולן.

בעקרון - אם רופא היפנה לבדיקה, או אם מענה לבדיקה הופנה אליו, והוא סבור שצריך בהמשך טיפול, הוא צריך להנפיק הפנייה להמשך טיפול. הוא רשאי להתנות את מתן ההפנייה בפגישה פרונטלית, כי ייתכן שהוא שוקל לבדוק את המטופל או להתרשם ממנו - ואז להחליט לגבי ההפנייה. הדרישה הזו נראית לי סבירה, אם אין סיבה מיוחדת להתנגד לה (כאמור לעיל - כל מקרה ונסיבותיו). עם זאת - ברור שאין עליו לתאם עבור המטופל בדיקה, אין עליו לבוא לקחת אותו לבדיקה ו/או להמשך הטיפול וכו'. כמו שאמרת בעצמך - צריך לבדוק בכל סיטואציה מה היא הפרקטיקה הנהוגה במקרים דומים.

שלום אופיר,

צר לי על הסבל המיותר שנגרם לבנכם, עד שאובחן נכון וטופל.

על פניו, ייתכן בהחלט שהיה צריך להפנות את בנכם לצילום עוד בפעם הראשונה. עם זאת - תביעה ניתן להגיש רק אם הרשלנות גרמה לנזק קבוע ודי משמעותי.

הצלקת אינה נזק - שכן גם אם הבקע היה מאובחן שבוע קודם לכן - היה צורך בניתוח תיקון - והייתה נותרת צלקת.

ככל שמצבו של הילד תקין, התפקוד שלו תקין, והוא אינו סובר מבעיות שנגרמו בשל העיכוב באבחון - אין מקום להגיש תביעה. אם יש בעיות כאלה - צריך לבחון את כל התיעוד הרפואי, לקבל יעוץ רפואי - ואז לקבל החלטה.

שלום שקד,

שנתיים אינן מכשול בדרך להגשת תביעה. תקופת ההתיישנות עפ"י החוק הינה 7 שנים.

עם זאת - אם את לא מטופלת פסיכיאטרית מאז התפרצות הרעלת - אין טעם בהגשת תביעה.

איני יודעת מהיכן אתה מצטט, אבל התוכן של הדברים מתאים, לכל היותר, לחוות דעת פסיכיאטרית לצורך הליך פלילי. בתביעה רשלנות רפואית אני סבורה שחלק מהחומר אינו רלבנטי. צריך כמובן התייחסות לכל התיעוד הרפואי הקיים, בדיקות רלבנטיות, וכל מה שצריך לתעד על פי חוק זכויות החולה.

שלום חן,

אכן, המהלך המתואר מקומם ומרגיז. למרבה המזל, כמו שאתה אומר, לא קרה לה כלום. וכאשר לא קורה למטופל כלום, אין מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. תביעה כזו מגישים רק כאשר נגרם נזק בלתי הפיך.

אפשר להגיש תלונה על האירוע למנהל בית-החולים, למשרד הבריאות וכו', אבל לא לקבל פיצוי.

שלום,

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית נגד פסיכיאטר, תצטרך לצרף לכתב התביעה שלך חוות דעת אשר תמנה את הליקויים בחוות הדעת שקבעה שהינך חולה נפש, וגם תאמר שהמסקנות שם רשלניות ולא סבירות. לכן, כל הפירוט המרשים שערכת, לא יהא בו די, אם לא תהיה בידיך חוות דעת כזו.

שלום שמואל,

לכאורה, הרשומה הרפואית אמורה לשקף את מה שהתקיים בשיח בין הרופא למטופל. עם זאת, כפי שכתבת בעצמך - לא תמיד כך הם פני הדברים.

הדרך היעילה להתמודד עם זה לדעתי היא שהמטופל יבקש ויקבל עותק של הרשומה הרפואית עם הוצאתה, ויבדוק אם הדברים שם משקפים את שהיה. אם לא - ואם הוא יגיב לך בכתב בזמן אמת - ייתכן והיה בכך כדי להועיל בתקיפת הרישום.

שלום מיטל,

עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי, אם מישהו רוצה להוכיח עניין שברפואה הוא צריך לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה שלו. זו תשובה מקוממת - אבל בלי חוות דעת למעשה לא ניתן לברר תביעת רשלנות רפואית.

אפשר לבקש לבית-המשפט פטור מחוות דעת, ולפרט את הנסיבות שאת מתארת, אבל לא הייתי תולה בזה תקוות מרובות. צריך אולי לנסות ולאסוף ראיות על כך שזה מה שהמנתח אומר - ולהציג אותן לאסותא, אבל כל זה עשוי להועיל רק מחוץ לכתלי בית-המשפט.

שלום,

כמה מצער לקרוא מה שכתבת, ולשמוע על היחס שאימך קיבלה במחלקה.

עם זאת - ולמרות שברור שהטיפול לא היה נאות, אין בכך כדי להצדיק תביעת רשלנות רפואית. תביעה רשלנות רפואית צריך לתמוך בחוות דעת רפואית, שגם תתאר את הליקויים בטיפול, וגם תקבע קשר סיבתי רפואי בין הטיפול הרשלני שניתן לבין הנזק (במקרה הזה - הדיכאון). עלות של חוות דעת כזו אינה מבוטלת, ואין הצדקה להשקיע השקעה כזו, אם הנזק הכספי אינו משמעותי..

שלום נחום,

אין לי הכשרה להשיב על שאלות רפואיות. אם אינך מרוצה מהטיפול הרפואי אתה יכול להתייעץ עם רופא אחר.

שלום שמואל,

ראשית אומר כי ברגע שיש מסמך שמפענח תוצאות בדיקה, ומסרת לרופא המשפחה את תוצאות הבדיקה ו/או סיכום רפואי מבי"ח - אזי יש רישום של האבחנות הללו בתיק הרפואי ואין בהכרח צורך ברישום נוסף.

רופא המשפחה יכול להסתייג מהן, לחשוב שהן לא מדוייקות, לחשוב שצריך המשך טיפול אחר וכו', אבל המסמכים קייימים ואי אפשר יהיה לטעון שלא כתוב בהם מה שאכן כתוב.

לגבי המשך טיפול והפנייה לבדיקות - אפשר להציע לך לעבור רופא משפחה, אם אתה סבור שיש משבר אמון בינך לבין הרופא הקיים.

אפשר גם לפנות במכתב לרופא המחוזי, להציג את הבעייה ולבקש אישור להמשך הטיפול שהוצע ע"י הגורמים הרפואיים הנוספים.

אני מקווה בשבילך שלא יהיה צורך בתביעת רשלנות, שכן לתביעה כזו צריך להוכיח נזק ממשי ובלתי הפיך, אבל לשאלתך - לו חלילה היה נגרם נזק כזה - לא היה צורך בבקשה מפורשת שלך שמעידה שביקשת המשך טיפול עפ"י ההמלצות.

החובה המשפטית של רופא היא לנהוג על פי הפרקטיקה הרפואית הסבירה. לפעמים זה כולל עריכת בדיקות, לפעמים זה כולל מתן טיפול מסויים, כל מצב רפואי לגופו.

שלום,

זירת ההתרחשות היא מרפאה, אבל השאלה לגבי הסרטון הינה בתחום דיני הגנת הפרטיות.

לגבי היחס הבלתי תקין - התשובה הינה לא. שירות לא מסביר פנים, אינו עילה לפיצוי.

שוב שלום,

את השאלות הללו יש להפנות למומחים באורטודנטיה.

זה אומר שהשירות לא טוב. זה לא אומר כלום לגבי הטיפול.

שלום,

ככל שההדמייה היא חלק מהטיפול הרפואי שאת מקבלת (היא מתארת כנראה את היעדים) - את זכאית לקבל העתק ממנה. לגבי העובדה אם הוא נשלח במייל או לא - אלה דברים שאפשר להסדיר וודאי עם המרפאה או עם נותן השירות.

שלום מוישי,

צריך להיות כתוב בדיוק מה שכתבת:

שניתנת אחריות מלאה לחלוטין של 20 שנים מיום ההשתלה, בגין כל כשל מכל מין וסוג שהוא,בהשתלה ו/או בטיפול, ואם תתעורר בעיה כלשהי - עלויות התיקון תהיינה על הרופא - ללא כל השתתפות מצד המטופל.

בהצלחה!

שלום חיים,

הפורום הזה עוסק ברשלנות רפואית. השאלה שלך מתאימה לפורום דיני מיסים.

שלום מיקה,

השאלה אם יש טעם להליך משפטי תלויה במספר גורמים, צריך לבדוק את הגיל של המנוח ותוחלת חייו, את ההכנסות שלו לפני מותו, שכן יש להן השפעה על הפיצוי.

מעבר לנזקים הכלכליים שצריך להוכיח, פוסקים גם פיצוי בגין נזקים לא כספיים. הפיצוי בגין מוות בסיטואציה כזו יכול לנוע בין 100-200 אלף ש"ח, תלוי בשופט שדן בתיק.

דני שלום,

הפסיקה לא מאפשרת נוכחות של עו"S במהלך בדיקה של הצד השני אך עם זאת חוק זכויות החולה מאפשר לך להיות מלווה במהלך הבדיקה על יד מלווה מטעמך (שאינו עו"ד).

דני שלום,

הפסיקה לא מאפשרת נוכחות של עו"S במהלך בדיקה של הצד השני אך עם זאת חוק זכויות החולה מאפשר לך להיות מלווה במהלך הבדיקה על יד מלווה מטעמך (שאינו עו"ד).