פורום רשלנות רפואית

עכב אבדן ראיה בעין אחת, אבדן שדה ראייה ועוד... פרץ בהמשך הרפס זוסטר בראש ואושפזתי למשך כשבועיים בבית חולים. לקראת השחרור הרגשתי בבעיות בראייה ותחושה של חול בעין והובטח שיגיע רופא עיניים לבדוק אותי. עברו יומיים ורופא העיניים לא הגיע בטענה שעבר תאונת דרכים תוך שהובטח שיגיע ביום אחרי וגם ביום אחרי לא הגיע כל רופא לבדוק את העין שמצבה החמיר ובמצב זה גם שחררו אותי הביתה בלי שקיבלתי כל המשך טיפול בזובירק שהופסק עם שחרורי . בביתי החלה החמרה במצב העין ועכב הפסקת תרופת זובירקס ומאחר ושחוררתי ביום חמישי הגעתי לנוירולוג הקופה רק ביום ראשון ולמרות מצב העין , תלונה כל תחושת חול בעין , אודם חמור , צריבה ועוד בעין טען שלא היה צורך בהמשך טיפול בזובירקס והסתפק בתרופה לטיפול בכאב עצבי שקיבלתי גבאפנטן.

כעבור כיומיים כבר לא ראיתי בעין ופניתי לרופאת המשפחה אליה הזמנתי תור בתום ביקורי אצל הנוירולוג. שמיד הפנתה אותי למיון עיניים בבית חולים.

במיון אישרו שההרפס פגע בעין ונמצא לחץ תוך עיני חמור דלקת בלחמית ועוד ומשך כחודש טופלתי בזובירקס. עוד יצוין שאיכות הראייה אתה אושפזתי עם התפרצות ההרפס בראש הייתה 6/6 וכאשר הגעתי למיון עיניים עם ההרפס בעין רמת הראייה עמדה על 6/120 וכיום מספר חודשים אחרי על 6/30.

מאז ההרפס בעין ועד היום אני רואה מטושטש בעין וסובלת מבעית מיקוד הראייה . כ"כ נמצאה פגיעה בבדיקת שדות ראייה דו"צ. בפנייה לרופא עיניים נטען שמצב העין טוב וכי בעיית טשטוש הראייה קשורה לפגיעה של עצב הראייה שבטיפול נוירולוג. נוירולוג מצדו טען בלי שערך כל בדיקה מעמיקה שמדובר בעניין שבטיפולו של רופא עיניים וכך אני נופלת בין הכיסאות ומה שבטוח שכתוצאה מהרשלנות לה זכיתי במהלך האפשוז בבית החולים בכך ששחררו אותי למרות מצב העין ובלי בדיקה של רופא עיניים רק משום שרופאת העיניים שהייתה אמורה לבדוק אותי עברה תאונת דרכים תוך שהפסיקו טוטאלית טיפול בזובירקס  לכך יש להוסיף את רשלנותו של הנוירולוג בקופה אליו הגעתי עם מצב עין חמור בלי שמצא לנכון לתת טיפול בזובירקס כי לא רצה לבצע כל שינוי בהנחיות של הקולגות שלו מבית החולים עד אשר הגעתי לרופאת המשפחה. (בכך שציינתי קולגות התכוונתי שאותו נוירולוג היה אחד הרופאים מהצוות הרפואי שטיפל בי בבית החולים) . אני כיום סובלת בפגיעה בראייה אשר מלבד לכך שהיא כרוכה בהתמודדות קשה כשלעצמה , גרמה גם ללחצים נפשיים, בעיות של קשב וריכוז, ייאוש, תסכול כאבי ראש ועוד... בלי שאני זוכה לבירור הראוי וכל שצוין בסיכום במכתבו של נוירולוג אחר בקופה הוא שקיים מרכיב סופראטנטוריאלי ניכר בלי שהוסבר מה משמעות מילה זו ובלי שמצאתי לכך הסבר מניח את הדעת .

מאחר והתפרצות ההרפס הייתה בהמשך לתאונת דרכים שעברתי 4 חודשים לפני ולטענת הרופאים החבלה בראש שחטפתי והחולשה והפגיעות מהם סבלתי היו הגורם להרפס ועניין זה הכלל בתביעה לחברת הביטוח אני פונה לדעת אם

אוכל ללא כל קשר להגיש תביעה נגד בית החולים על רשלנות רפואית על כך שבית החולים לא עשה למנוע חדירה של ההרפס לעין ובגלל תאונת דרכים לא נבדקתי ע"י רופא עיניים לפני שחרור והופסק הטיפול בהרפס ועוד... וכמפורט עוד בעניין לעיל.

נא התייחסותך.

בברכה חנה

האם יש עילה לרשלנות רפואית? האם התינוק נולד מסיבוך לידה והתגלה שיש לו שיתוק מוחין קל.לפני 5 שנים, ילדתי את הבן השני בבית חולים שלא אומר את שמו, במהלך הלידה הייתה סיבוך ובני הבכור נולד בצורה לא תקינה, בשל כך גיליתי לאחר כמה חודשים, שבני סובל משיתוק מוחין קל, השרירים שלו לא מתפקדים היטב וגם הליכה שלו לא יציבה. מבדיקות רפואיות שעשו, גילו שיש לו שיתוק מוחין קל, מתוצאה בסיבוך בלידה.האם יש פה עילה לרשלנות רפואית, היא ניתן לדרוש צו לבדיקת תיק רפואי שהרופא רשם בבית החולים? ולראות מה קרה בעצם בלידה?

בבדיקת CT שאמורה היתה להיות 6-7 דקות על פי הטכנאי שכחו אותי בתוך הטוף יותר משעה כשהודעתי מראש שאני סוכרתי נמצא בצום מ-7 בבוקר כמעט 7 שעות ורוצה להחזיק איתי סוכר, הוא אמר שזה יקח רק 6-7 דקות. כתוצאה חוויתי נפילה קשה ברמת הסוכר בדם מלווה בהתקף חרדה. צעקתי וקראתי שיבואו להוציא אותי אך ללא מענה. לאחר ששוחררתי הטכנאי אמר ששכחו אותי בתוך המכשיר. מה אוכל לעשות בנדון מבחינה משפתית?

צהריים טובים, 



בעקבות החלקה בבית, נשברה היד עם כולל השכמה של הכתף פינוי באמבולנס לבי"ח  , בצילום רנטגן נראה ונכתב שבר . 

האורטופד המליץ על רתמה לכתף וליד השבורה. שחל הביתה ללא משככי כאבים וללא המלצה כלשהיא לגבס. 

השבת היתה קשה. בפניה לרופא המשפחה שנחרד מהטיפול והזילזול , הועברתי למרכז רפואי אחר לגבס+ טיפול תרופתי. 

יש עילה לתביעת רשלנות ?

אם פגיעה נרקיסיסטית קשה לא נחשב
אם תופעה של זכרונות רגשיים חודרניים שנתיים אחרי לא נחשב
אם העדר הסכמה מדעת -לא הוסבר שנכנסתי לתהליך שעשוי לשחזר טראומות לא מודעות- לא נחשב
מה כן נחשב נזק בטיפול פסיכולוגי? מלבד ניצול מיני של פציינט או הפרת סודיות? איזה השלכות רגשיות כן נחשבות לנזק?

בתאריך 12.10.13 ילדתי את ביתי הבכורה. בלידה בוצע חתך חיץ שלאחר מכן נתפר. בביקורת של הרופא נשים לאחר כחודש הוא אמר שהכל תקין. כשניסיתי לקיים יחסים עם בעלי חשתי בכאבים עזים ודימום. בבדיקה נוספת לאחר עוד חודש נאמר לי שהכל תקין. שוב ניסיתי לקיים שוב כאבים ודימומים. לאחר שהגעתי לרופא באופן פרטי הוא איבחן הצטלקות לא תקינה ושיש לעבור ניתוח לתיקון. בבית החולים לא קיבלו את פנייתי הדחופה כי מזה כמה חודשים אני סובלת מכאבים ואי קיום יחסי יישות עם בעלי וקבעו לי תור ל4 חודשים אחרי. השאלה שלי היא .. האם הצטלקות לא תקינה נובעת מרשלנות רפואית ? האם ניתן לעשות משהו עם עוגמת הנפש אליה נקלעתי. תודה רבה

חודש לאחר עקירה לצורך השתלה נאמר לי שנילקחה בדיקת ביופסיה לציסטה שהתגלתה .

עלות הבדיקה 1800 ש"ח.

העקירה לפחות מבחינתי היתה סטנדרטית. לא מלווה בכאבים מיוחדים, לפני הטיפול או בזמן הטיפול.

לא נאמר לי בשום דרך שהיא לפני הטיפול או בזמן הטיפול על קיום הציסטה ובטח שלא על חשד לקיום גידולים

כמו כן לא נאמר לי על לקיחת הבדיקה ולא עודכנתי עליה בשום דרך.

ברצוני

לדעת האם זה חוקי לבצע בדיקות במטופל ללא ידיעתו. והאם אני מחיוב לתשלום

על בדיקה כזו שלא ידעתי על קיומה ועד עכשיו אינני יודע על תוצאותיה סיכוניה

וכו'

האם אופא שיניים חייב למסור בכתב תכנית טיפול?

אם כן,המסמך שבו רשומים המחירים שעליי לשלם עבור השתלים,המבנים וכו נחשב לתכנית טיפול?

האם ניתן לתבוע פסיכולוגית על טיפול שהגעתי אליו ללא הבנה על אופיו ותכליתו של התהליך, חשבתי שמעניקים שם אמפתיה וסיוכקונקרטי אך בפועל תסכלו משאלות והכאיבו והשתחזרה לי טראומה מוקדמת לא מודעת באופן חווייתי מזעזע. כל זה מבלי שהיה לי מושג שאחווה דברים כאלה בטיפול והזעזעתי. המטפלת לא רק שלא הסבירה היא גם התייחסה בצורה אטומה ומתנשאת לרגשותיי ונותרתי עם פגיעה נרקיסיסטית קשה משם. האם יש עילה לתביעה? כמו כן המטפלת כל הזמן לחצה עלי לצאת לעבוד. האם מותר לה להפעיל לחץ חד צדדי בכיוון הזה בלי לשאול להעדפתי? הרגשתי שהיא גרמה לי להכנס למשבצת צייתנית מולה כי תפסתי ממנה סמכות אבל בכלל לא רציתי ללכת לעבוד בכזאת צורה אלא לחפש לי מקצוע שאוהב ולא סתם בשביל הכסף בלבד. האם מותר היה לה לדבר אליי בטונים פטרנליסטים ולכפות את דעתה על הנפש שלי במקום להקשיב לי ולעזור לי לפי איך שאני ייחלתי? אודה לתשובה. כי הבנתי שיש טיפול רשלני ויש טיפול גרוע וזה לא בהכרח אותו הדבר. אז מה ההבדל. סבלתי רבות בגלל טיפול גרוע ולא מותאם שקיבלתי. אבל רבות. באמת סבלתי סבל לא הכרחי בגללה, בגלל התייחסויות לא מותאמות. אודה לתשובה

אושפזתי בכפייה בניגוד לחוק 4 חודשים ו4 ימים  שלל איומים ולעג חולים קשים  עבריין שנגע לי באיבר המין והיווה סיכון בשבילי  ואוכל מגעיל  זיופים בתיקים הרפואיים

אילוץ שלי לחתום על אשפוז מרצון בטענה שכך התנאים טובים יותר  אני פרופסור ברמות העל בתחום הפסיכיאטריה

מדוע איני מצליח להתלונן נגד  ברזילי והדסה  שאחראים למחדל החמור  מדוע איני מצליח לתבוע את בתי החולים

מדוע משרד הבריאות מתכחש לכל דבריי  והתעלמות גורפת של ברזילי והדסה לתלונותיי  מה עושים הרי מדובר בעבירה פלילית  שדינה 5 שנות מאסר ופיצוי גבוה על האשפוז הממושך

שלום וצהריים טובים,

שמי דניאל בן 28

לפני כ6 שנים, במהלך לימודיי באוניברסיטת תל אביב ובעקבות מעבר לעיר, חוויתי  עצב, בדידות ותחושות של לחץ מהלימודים והעבודה.  פניתי לדיקאנט  והתחלתי טיפול אצל פסיכולוגית מטעם האוניברסיטה. 

לאחר כשתי פגישות הפסיכולוגית אמרה לי שהיא מציעה שאלך לחוות דעת של הפסכיאטרית באוניברסיטה, רק כחוות דעת נוספת כי היא מעדיפה  לעבוד עם חוות דעת כזאת, הסכמתי ונפגשתי עם הפסכיאטרית.  כמובן שהיא שאלה אותי מספר שאלות ובסוף הפגישה היא אמרה שהיא לא חושבת שיש לי הפרעה כלשהיא אבל היא מזהה קווים שדומים להפרעת אישיות גבולית ושהיא רושמת לי תרופות לאיזון במקרה וארגיש מאוד מעורער. באותו זמן סירבתי בתוקף לקחת את התרופות ואמרתי לה שאני לא מבין למה לקחת אם היא לא באמת מוצאת משהו, לא לקחתי את התרופות מן הסתם והטיפול הפסיכולוגי עזר והרגשות עברו והייתי בטוח ששם זה נגמר.

השבוע ניגשתי לקחת סיכום תיק רפואי בשביל לגשת לעבודה שביקשה זאת ממנה, והופתעתי לראות שרשום לי  

BIPOLAR PERSONALITY DISORDER

כלומר, גם הפסכיאטרית רשמה אבחנה וגם אבחנה שונה ממה שהיא אמרה בפגישה שלנו.  ומדובר באבחנה נפשית למרות שמעולם לא לקחתי תרופות או אושפזתי ושאני מתפקד באופן מלא במסגרות שונות.



השאלה שלי היא מה יש לי לעשות במקרה כזה, אני לא בטוח שאפשר לקשור את זה לרשלנות, אבל האם יש לי צעדים חוקיים שאני יכול לעשות? האם שווה לי לפנות לעורך דין? האם לנסות דרך פסכיאטר אחר? אשמח לתשובה.

תודה

דניאל.

שלום רב,
אשמח לתשובה בעינייני,
ביצעתי בדיקת עיניים אצל רופא פרטי מחשד לבעיה בקרנית העין, שילמתי עבור בדיקה זו 600 שקל. הותאמו לי ע״י המומחה עדשות מגע קשות ופה מתחילה הבעיה: הרופא מסרב לתת לי תוצאות הבדיקה בכדי שאוכל לעשות סקר שוק בנוגע למחירים של עדשות המגע וטוען שרק דרכו יזמין לי את העדשות ( מדובר בסביבות 3,500 ש״ח)
שאלתי היא: האם דרך זו מקובלת? מה ניתן לעשות בכל זאת בכדי לקבל תוצאות הבדיקה ששילמתי עליה באופן פרטי?
אנא תשובתכם בהקדם..

לפני כחודש וחצי אישתי עברה ניתוח למתיחת בטן, 

ניתוח שממנה היא יצאה עם אינפקציה נורא חמורה בבטן התחתונה שבעקיבותיה נפתחו לה חורים עם מוגלה. 



כשאישתי בקשה התייחסות מהרופא המנתח הרופא התייחס בקלות ראש ואמר "שזה שום דבר וזה יעבור" וכלל לא התייחס לבדיקות שנעשו ע"י רופא משפחה המצביעות על החיידק בנובע מאינפקציה בבטן התחתונה. 

עם הימים שעברו החורים רק נהיו גדולים עקב האינפקציה שנגרמה לאחר הניתוח. 



לפני הניתוח הובטח לאישתי ע"י הרופא שההחלמה תהיה תוך עשרה ימים ואפשרות לחזור לעבודה. 

כרגע אישתי איבדה את מקום עבודתה בגלל מצבה הפיזי והנפשי שהיא נכנסה עקב הניתוח הכושל. 



אישתי המשיכה ללחוץ על הרופא בהודעות,שיחות ושליחת תמונות כדי לקבל התייחסות רצינית למצב המתדרדר. 

המענה היה דליל מאוד ולא רציני. 



מה אפשר לעשות? יש עילה לתביעה?

שלום,



בן משפחתי ,קטין, חלה לפני מספר שנים ובשל רשלנות רפואית באיבחון המחלה נגרם לו נזק בלתי הפיך שממנו סובל עד היום.

המוסד הרפואי שבו אירעה אותה רשלנות הוא גם המוסד הרפואי המטפל באימי החולה ומסיבה זו הורי נמנעים מלהגיש תביעה כנגד אותו מוסד.



שאלותי הן:

1. האם מוסד רפואי רשאי למנוע אישפוז או מתן טיפול רפואי לאדם שהגיש נגדו תביעה?

2. האם קיים אופן שבו קטין מגיש תביעה שכזו ללא הוריו? האם אני , אחיו, יכול לשמש לו אפטרופוס לעניין זה?

3. האם עדיף לחכות שיגיע לגיל 18 ויגיש את התביעה בעצמו?



תודה רבה!

שלום. לפני חודש נולד לי תינוק, בגלל שיש במשפחה מקרים של קטרקט מולד, ביקשנו בדיקה רופא עיניים. רופא עיניים בדק ואמר שתינוק בריא אין של עדות לקטרקט. אני שמתי לב לכתם לבן בעיין בבית וביקשתי מרופא ילדים שישלח אותנו לרופא עיניים עוד הפעם. בבדיקה ראו קטרקט, הינו עוד בכמה מקמות וכולם רואים קטרקט ואומרים שרופא ראשון לא בדק מספיק טוב וזה טעות שלו( האם זה נקרא רשלנות רפאוית? מה מגיע לרופא?

אחותי בת ה-24 אובחנה לפני כחצי שנה עם סרטן במוח מסוג אפנדימומה. לאחר שלא היינו מרוצים מהרופא המטפל ובטוחים לגבי הטיפול אותו היא מקבלת פנינו לרב פירר שהמליץ לנו על רופאה מסוימת. פנינו לבית החולים בו עובדת הרופאה ולאחר פגישה איתה ולאחר שעיינה בחומר הרפואי היא ביקשה לקבל את הביופסיה שנלקחה מאחותי לפני כחצי שנה על מנת לוודא שאכן מדובר באפנדימומה.
להפתעתנו הרבה קיבלנו אתמול תשובה ולטענת הרופאה, לפי הבדיקה הפתולוגית, הגידול הוא אסטרוציטומה ולא אפנדימומה כפי שאבחנו לפני כחצי שנה. בנוסף טענה שבגידול זה יש מקום לטיפול כימותרפי מה שלא הומלץ ונמצא יעיל בגידול אפנדימומה. כרגע יש הרבה סימני שאלה, פחד, חוסר ביטחון, אי אמון ומתחים לגבי המשך הטיפול. כמובן שנצטרך עכשיו חוות דעת שלישית מה שיגרום לדחיית הטיפולים של אחותי עד שנקבל תשובה סופית. המילה הראשונה שעלתה לי לראש זו רשלנות. האם זו אכן רשלנות ויש עילה לתביעה על אבחנה שגויה?

היי,
אבא שלי היה מאושפז בשבוע שעבר עם דימום מהמעי הדק.
כחלק מהטיפול הוא קיבל מנות דם.
הוא שוחרר ביום חמישי והיום הודיעו לו שעליו לחזור לקבלת אנטיביוטיקה מניעתית כי יש חיידק באחת ממנות הדם שקיבל.
האם יש כאן רשלנות רפואית? או שזה משהו שיכול לקרות?
המון תודה :)

שלום,

אשמח לדעת היכן אני יכולה לברר על חידושים בתחום, פסיקה, תקדימים והלכות מהשלוש שנים האחרונות, תודה רבה!!!!!!

שלום רב



שמי ליאור , מתגורר בישוב בצפון.



יש לנו 9 ילדים , כאשר הלידה האחרונה הייתה

של תאומים כאשר אחד בריא ואחד עם תסמונת דאון עם בעיות לב(שידענו בעת ההיריון)



הנ"ל עבר ניתוח לב בהצלחה בגיל 4 חודשים

בשניידר , ובמשך כחצי שנה הגענו לביקורות.



כשהשתחררנו לאחר ניתוח הלב , בוצע צילום ונראה

בקע סרעפתי בעקבות הניתוח לב. (יש לו גם בקע טבורי)



כל מספר חודשים הגענו לביקורת בשניידר וכל

הבדיקות היו של הלב והיו תקינות.



אנחנו שמנו לב שבכל זאת התינוק מתקשה לנשום

ובביקורת הלפני אחרונה עשו לו בדיקות לב והכל היה תקין ולטענת הקושי הנשימתי הייתה

התגובה שזה טבעי ולוקח זמן ללב לעבוד כמו שצריך.



תוך כדי ביצענו בבית שלנו ע"י פיסיוטרפיסטית

מומחית תרגילים לתינוק לחיזוק הבטן והשרירים , ללא ידיעה שהדבר גורם לנזק שבהמשך אסביר.



בחודש פברואר השנה הלכנו לביקורת בשניידר

, ואמרנו להם שהתינוק עדיין נושם לא תקין והאנלציות לא עוזרים לו.



שוב עשו בדיקת לב וראו שהכל תקין ורק אז אמרו

לנו שאולי זה קשור לריאות , וירדנו לעשות צילום שהראה שכל המעיים וחלק מהכבד כלוא בשתי

הצדדים של הריאות עם 2 בקעים.



הם ביקשו שנשאר לאשפוז אצלם לתיקון (ניתוח)

ואנו לאחר ייעוץ העברנו אותו לרמב"ם.



כשעברנו לרמבם תיכננו לבצע את הניתוח ביום

רביעי או חמישי , אך בגלל שהילד קיבל וירוס הניתוח נדחה , ומצבו של הילד התדרדר והיה

צורך בחמצן סביבתי , לאחר מספר ימים המצב התדרדר והיה צורך במשקפי חמצן . כל הזמן הזה

ביקשנו שינתחו אותו והם אמרו שרק ביום ראשון ינתחו. הזמן רץ והיה צורך למתן חמצן בריכוז

גבוהה יותר , אבת לא עזרו בקשתנו להקדים את הניתוח , וביום שישי אמרו לנו שהניתוח יבוצע

ביום ראשון ף אבל בשבוע לאחר מכן (היינו המומים) , וכששאלנו את דר, שטיינבר למה לא

מנתחים אותו כשמצבו ממשיך להתדרדר , הוא אמר לי שהם קובעים את לוח הזמנים ולא אנחנו

(ההורים) והוא לא ראה את התינוק כל משך השבועיים שהיינו ברמב"ם.



כל הזמן הזה שהינו בחדר שכל הזמן חולים עם

וירוסים שונים שבו בו , ואנו ביקשנו מהרופאים חדר בידוד כדי שהתינוק שלנו (היום בן

10 חודשים) לא ידבק בוירוס אחר לקראת הניתוח.



הם אמרו לנו שאין להם חדר בשבילו והוא די רחוק

מהחולים האחרונים (היה לו וירוס אינפלואזה).



היו לנו גם תלונות רבות על התנהלות הצוות ומתן

החלטות ועל הציוד הרפואי שלא בדק נכונה את הסיטורציות של הילדים במחלקות ולטענתם אני

צודק אבל ביקשו ממני לא להתלונן לאחראים מעליהם אלא לאחראית מחלקה בלבד.



קניתי מכשיר סיטורציה אמן וזול והשתמשתי בו

לבדיקות ועודי המחלקה בעצמם הודו לי וגם בדקו איתו את הסיטורציה שלו (בסוף גם תרמתי

מכשיר אחד למחלקה).



בכל אופן , הם החליטו לעשות לו CT

בהרדמה באותו זמן גם לנתח אותו .



באותו היום בו רצו להעביר אותו ממחלקה ב'



לטיפול נמרץ כדי לבצע את ה-CT (ואולי גם את הניתוח) ,שיחקנו איתו והוא היה עירני לחלוטין. ניסו לעשות

CT

ללא הרדמה , וזה לא הלך להם



הם כנראה הרדימו אותו וניסו להחדיר צינור הנשמה

, במשך שעה שלמה לא הצליחו וראינו רופאים רצים וחוזרים ועוד רופאים , ורק לאחר זמן

רב הם הצליחו לחבר אותו.



באותו הזמן מצבו החל להתדרדר , ובבדיקת וירוסים

נמצא שנדבר במחלקה באדנו וירוס.



מצבו לא היה יציב ובאותו יום גם החליטו לדחות

את הניתוח. הם ביצעו את ה CT

והמתינו לשיפור (מה שאני ידעתי שלא הגיוני שיהיה) כי כל יום שעבר הוכחנו

להם שחלון ההזדמנויות נסגר.



בטיפול נמרץ מצבו התדרדר , עד שהחליטו להרים

ידים והתקשרו לבדוק היכן יש מכשיר אקמו לחבר אותו (לב ריאה).



בתל השומר היה מכשיר פנוי והחליטו להעבירו

לשם לשם חיבורו למכשיר.



כאשר ניסו להזיזו , הסיטורציה ירדה אל מתחת

ל-12 ולאחר שייצבו אותו , החליטו להזמין את המכשיר לרמבם וניתחו אותו ברמבם לחיבור

למכשיר האקמו.



החיבור עבר בשלום .



גם בניתוח היו לי הערות אבל נמשיך.



כשהגיע לתל השומר לטיפול נמרץ ילדים , ביום

ראשון ניסו לנתק אותו ולראות כיצד יסתדר. הוא הסתדר 10 דקות בלבד  ופעילות המכשיר נמשכה.



ביום שני הייתה סוג של תקלה במכשיר , והם אמרו

שזה כנראה קריש דם וכי הזרימה לא הייתה יציבה, ואז במקום להחליף מכשיר , החליפו כמה

צינורות.



ביום שני קיבלנו טלפון להגיע דחוף כי גילו

שיש לו שטף דם חמור במוח , וצריך להיפרד.



נסענו לשם , וראינו שמכשיר האקמו כבר לא מחובר

אליו והם נתנו לו תרופה שהדם יקרש.



לאחר זמן ממושך (אמרו שלא ניתן לנתח כי הדם

מדולל וזה לוקח זמן) עזו לו CT

ולאחר עוד CT

אחר שהראה שיש דימום ממקור אחד והוא הובל לניתוח דחוף.



יש לו שטף דם בחדרים בשני הצדדים וגם בקרום

המוח.



לאחר כמה ימים , לאחר שחומר ההרדמה עבר , עשו

לו עוד CT

, לאחר שאמרו שהכיוון הוא מוות מוחי , ראו שיש זרימות בצד שמאל , והוא מזיז מעט את

רגל ימין ושמאל ויד אחת ורגיש לכאב. והוגדר כרגע כצמח



עלי לציין שהרבה מן השיחות עם הרופאים הוקלטו

על ידי .



אנחנו כל כך כאובים וכועסים:



על שניידר שלא בדקו במשך כל הביקורים את הבקע



על שהוא עבר פיזיוטרפיה שכנראה העלתה והחמירה

לו את הנשימה כי לא טרחו ליידע אותנו ולא ידענו שהבקע הסרעפתי הוא לא הבקע הטבורי

(תמיד חשבנו שיש בקע אחד ולא קישרנו)



על שקופת חולים והרופאים לא הזהירו שיש כאן

בעייה



על ההתנהלות הכושלת של רמב"ם ודחיית הניתוח

מספר פעמים למרות שהוכחנו להם שכם יום המצב מחמיר



 



ועל (אולי) על תל השומר (ע"ש חיים שיבא)

שאולי פעל בצורה לא נכונה עם המכשיר (שיום לאחר מכן היה שטף דם במוח) ויש לי הרגשה

שאולי הוא קיבל יותר מדי מדללי דם או פעמיים (המכשיר אקמו מזריק את המדלל הפרין ואולי

התקלה גרמה לדילול יתר)



 



אין לנו ספק שיש כאן מספר גורמים שגרמו לבן

שלנו (היום בן 10 חודשים) להגיע ממצב של בריא למצב של צמח ואנו רוצים (ללא פשרות) להביא

את כולם לכיסא הנאשמים ושיתנו את הדין (לא רק בכסף אלא באופן אישי)



 

לפני כשנה עברתי טיפול בוטוקס במצח (בין הגבות ) 

הייתה לי בעיה של הבעה מודאגת (אבל לא קמטים)

בפעם הראשונה הייתי מרוצה מאד מהטיפול וחזרתי שוב . 

בפעם השנייה שבאתי - להזריק באותו מקום בדיוק !!!

היייתה אי הבנה של הרופא 

כשאמרתי מצח במקום בין הגבות 

והוא מיהר והזריק לי במצח למעלה -ואני אמרתי לו למה את מזריק שם ? והוא אמר רצית מצח לא ?? ואז שתקתי ופשוט סמכתי עליו, כי הייתי מאד מרוצה פעם ראשונה אז אמרתי הוא יודע מה הוא עושה.

יומיים אחרי הטיפול אני פחדתי להסתכל במראה 

המצח שלי נעשה גבוה מאד  וגרם לנפילה של הגבות העפעפיים וההבעה כולה

וזה גם פגע לי בעין יש לי תמונה שצילמתי איך נראו העיניים שלי 

אבל אמרתי זה זמני זה יעבור !!! 

היום אני שנה אחרי הטיפול

 המצח שלי לא חזר למצב הטבעי שלו 

נוצר לי שקע באמצע המצח (רואים אפילו בתמונות בזוויות מסויימות  ).

הנזק שנוצר במצח מבליט את הבעיה שבגללה רציתי להזריק בוטוקס מלכתכילה 

ועכשיו אני פוחדת לעבור שוב טיפול בוטוקס 

כי אני פוחדת מתוצאות לא רצויות על נזק שנעשה לי 

כי כרגע המצח שלי לא במצב הטבעי שלו 

מה הסיכוי לתבוע במצב כזה ? 

יש לי התייעצות בנוגע למקרה רשלנות רפואית שחוויתי-

טסתי לטיול גדול בחול, טרם הטיול דאגתי לעבור סדרת חיסונים לקראת הנסיעה במרפאות מטיילים מוסמכות של משרד הבריאות.

בגדול היה מספר רב של חיסונים שחלקם ניתנו בשלוש מנות, כך שנאלצתי להגיע 3 פעמים למרפאות. התחלתי במרפאה X שם עשיתי שני מפגשים ובמפגש השלישי עברתי למרפאת Y עקב אילוצים של קופת החולים (זכאות להחזרים), כמובן שהיה לי פנקס חיסונים מסודר שבו מסומנים בדיוק החיסונים בשמם המלא. כשהגעתי למרפאת Y הצגתי את פנקס החיסונים שלי, כמחוייב בנוהל נאלצתי לקבל יעוץ רפואי אצל רופא מומחה לחיסונים גם במרפאה החדשה כדי שלא יהיו אי הבנות. במסגרת החיסונים ביצעתי במרפאה X שני מנות חיסון של צהבת B (החיסון ניתן בשלוש מנות), מן הסתם היה עליי להשלים את המנה השלישית וכך עשיתי. כעת חזרתי מהטיול וערכתי בדיקות דם כלליות שבהן התגלה שאינני מחוסן צהבת B. שאלתי את רופאת המשפחה כיצד זה הגיוני שכן התחסנתי לפני 8 חודשים והחיסון תקף ל10 שנים. אחרי בדיקה של פנקס החיסונים התברר שנתנו לי חיסון צהבת B מסוג אחר ולא כמו שתי המנות הראשונות שקיבלתי. אני חושב שזה ביזיון ומקרה של רשלנות רפואית מהמדרגה הראשונה שכן שילמתי מספיק כסף על החיסונים ולמעשה לא הייתי מחוסן כל התקופה שלשמה בעצם התחסנתי.

כיצד אתם ממליצים לי לפעול? והאם אני חי בסרט או שבאמת מדובר במקרה חמור?



תודה רבה

גל

שלום,

שאלתי נוגעת למקרה אפשרי של אבחון שגוי של סרטן, כריתת איבר שניתן היה למנוע תוך כדי גרימת נכות צמיתה - ונסיונות טיוח של רישומי ביה"ח. המקרה אירע לפני למעלה משלושים שנה.

שאלותיי הן האם קיימת תקופת התיישנות בחוק, אם כן - מה אורכה, ואם כיום אכן מדובר בהתיישנות- מה עוד ניתן לעשות?

תודה

לאחרונה גיליתי כי הפסיכולוג של בתי נמצא בקשר עם המחנכת ועם יועצת בית הספר ביוזמת גרושתי, מאחורי גבי וללא אישורי.

מעולם לא חתמתי לו על טופס ויתור סודיות רפואית (אני מניח שהיא כן חתמה). 

האם כאשר מדובר בהורים גרושים, חתימה אחת מספיקה?

אם לא-האם ניתן להתלונן על כך במשרד הבריאות?

ובאותו עניין: האם לפסיכולוג מותר להתייעץ עם הנוירולוג של הילדה (שוב, ללא ידיעתי וללא אישורי)? האם ניתן להתלונן על כך?

אחי הקטן בן 16 שכב בבית עם כאבים עזים ברגל ולא יכל להזיז אותה פינינו אותו למיון ושם הוא שוחרר בטענה שזו התכווצות. למחרת פינינו אותו שוב כאשר התווסף חום גבוה למשוואה והסתבר שיש לו זיהום מוגלתי בירך כעת הוא בטיפולים אנטיביוטיים בבית חולים ועדיין לא יודעים מה החיידק ומה מקור הזיהום (תרביות טרם הגיעו)

האם ניתן להגיש תביעה על כך שלא לקחו בדיקות דם/אולטרסאונד באשפוז הראשון?

שלום רב,

באוגוסט 2008 עברתי ניתוח פלסטי+רפואי באף,עשיתי זאת במרפאה ידועה דרך הסדר של חברת הביטוח "כללית פלטינום",היה חשוב לי לעבור את הניתוח אצל רופא שהוא גם אף אוזן גרון כי הייתה לי בעיית נשימה מהאף מילדות. כששאלתי אם הרופא המנתח הוא גם רופא אא"ג אמרו לי במרפאה שהוא רופא בכיר בתחום (הוא גם טען את זה),הוא אמר שבקלות אפשר לסדר את העניין עם הנשימה והאמנתי לו,עברתי את הניתוח. שבוע לאחר הניתוח הגעתי להסיר את התחבושות וזכיתי ליחס מגעיל מהרופא שכלל קללות,צעקות והתנהגות אלימה (איחרתי בעשר דקות לתור והייתי האחרונה ביום שלו),הפקידות היו בהלם ואני חטפתי טראומה,למה אני מספרת לכם את זה.. כי בגלל זה לא חזקתי לביקורת אצלו ולא יכולתי לשטח לפניו את מה שאספר לכם עכשיו: מאז אחרי הניתוח נתקלתי ברשיים קשים בנשימה מהאף,בהתחלה ייחסתי אותם לאחרי ניתוח וגם הרופאים שהלכתי אליהם אמרו זאת,זה נהיה חשוד שנה אחרי הניתוח שהקשיים המשיכו,כאילו הבעייה שהייתה לי לפני הניתוח נהייתה חמורה פי הרבה. טופלתי על ידי המון רופאים במשך השנים מאז שנתנו לי המון תרופות שונות וצילומים ובדיקות ושום דבר לא עזר. לפני 3 שנים החלטתי אחרי בדיקה של רופא מומחה לעבור ניתוח חוזר,בחרתי מנתח מומחה והלכתי לפגוש אותו,בבדיקה סיפרתי לו את המקרה והדבר הראשון שהוא שאל אותי זה מי ניתח אותי ומיד יידע אותי שהמנתח בכלל לא רופא אא"ג! הוא הסביר לי שהמנתח פשוט הצר לי את האף בצורה שניתוח מחיצות (ניתוח פשוט מאוד)  יכול לסכן לי את כל האף. בחרתי לא לעבור עוד ניתוח ומאז אני ממשיכה לסבול מקשיי נשימה,נזלת כרונית,רגישות באף וכל הסימפטומים הנלווים.



האם אוכל לעשות משהו עם זה מבחינה משפטית?