פורום תביעות קטנות

כמתמחה בענף התיירות בעיקר,אני נתקלתי בלא מעט טעויות אנוש שקרו מצד חברתי, והפרסום בהחלט חייב אותה לעמוד מאחוריה.

אני מבין שכבר חוייבת, אני ממליץ לעמוד על זכותך לקבל את השירות וללא הוספת תשלום, עצם העובדה שכרטיסך כבר חוייב מחייבת את החברה לתת לך השירות גם אם טעתה.

אני בהחלט ממליץ לא לוותר,ואם מדובר בהפרש פערים משמעותי,אז גם לתבוע ההפרש.

חשוב מאד מאד,לשמור את אותו מסמך או כתבה למען ראיה. זה הקלף המנצח.

במקרה גם אני מצאתי את אותו הפרסום.

אגב שימי לב שהשירות הזה רלוונטי לחלק מהיעדים ולא בכל כיווון.אני מניח אבל שלגבייך היה זה תקף.

תראי, המקרה לחלוטין מבאס ומאכזב,אבל גם מעט פרופורציה, מקרה מהסוג הנ"ל לדעתי מצדיק בהחלט החזר כספי אבל יחד עם זטת,הרי בכל מקרה היית נוסעת ברכבת אם לא בקרון זה אז בקרון אחר הלא כך?  לכן, התלונה אמורה בהחלט להיות על אופן השירות והחובבנות שמגלה הרכבת, וגם החזר כספי לפחות על האקסטרה ששילמת עבור הקרון המיוחד (שמסתכם ב-5 ש"ח.)..אולם  בהחלט הייתי פונה שוב ומבקש  ומתעקש על החסר כספי מלא!.

שלום,

נתחיל מהסוף,אין כאן מקום כלל של תביעה קטנה.

יש כאן פלונטר,ואם אפשט במילים את הבעיה, אתה בעצם מבקש כאן את ההחזר כי החברה לא מימשה את את הזכות שהיתה לה לגבות בזמן את המקדמה ולכן אתה רואה עצמך פטור מחובתך שלך.

הדבר היה נכון,אם היית מודיע בזמן על ביטול הרישום,אבל עצם העובדה כי ביטלת לאחר המועד ,מסבכת את הסיפור. ירדתי לרחשי ליבך ותהחושה שאתה כאזרח קטן נענש ולו הגוף הגדול,למרות שלא מימש זכותו, נהנה.

העצה שלי היא כזאת:

אני ממליץ לפנות ישירות למעון,לפרט בצורה מנומקת את שהיה,אני מציע כי תציע פשרה והחזר כספי של מחצית הסכום.ממליץ לא להתייאש ולבקש החזר גם אם תענה שוב בשלילה. צר לי,יש לך אשם מסויים.אבל חלקי לדעתי.

חרות גז אם אינני טועה,מחוייבות לחדש אספק גז עד 48 שעות מעת החיבור.

בכדי לבדוק טענתך,יש צורך לבדוק את תנאי ההסכם, השארת לקוח במשך פרק זמן  של חודש ללא גז,בעיקר אם שילם וממתין לחיבור,נראית לי מאד מאד לא סבירה.

אני מפספס כאן משהו איתך, תן לי קצת יותר פרטים בכדי להבין את התמונה. היה פרט נוסף לדעתי שמנע החיבור. חודש זה זמן בלתי סביר.

אז ככה:

פעלת בתום לב בצורה שגויה,לצערי גם תום לב גורר אותנו ללא מעט סיבוכים ובעיות ואיתן יש להתמודד.

החוק אכן מחייב הודעת ביטול בכתב בלבד ובכפוף לחוק.

לגבי מס' הימים טרם מועד הקורס,יש לבדוק זאת בתקנון עצמו,אני כמעט בטוח כי לצערי 14 היום כוללים גם חגים ולכן כל הסיפור הזה מעמיד אותך בעצם כאילו הגשת את הודעת הביטול לאחר הימים בהם יכולת.

מה כן ניתן לעשות וצריך לעשות:

האם את זוכרת עם מי שוחחת? או האם השיחה מוקלטת?

אני מניח שמירב הסיכויים שלא אולם אולי בכל זאת.

באופן ראשוני,יש להפנות מכתב מפורט בכתב למכללה בו לפרט את כל אשר תואר במכתבך, לא להרתע גם אם התשובה תהיה שלילית,לנסות למצות שוב את ביטול העסקה במינימום נזקים ולהפנות מכתב נוסף.

במידה ושוב תהיה התעקשות,ולמרות כי החוק במקרה זה נגדך,אני אמליץ כן להגיש תביעה ,קיים סיכוי יותר מסביר כי בעת שייקבלו התביעה יסכימו להתפשר למרות כי הצדק עימם.

אני אחרוג ממנהגי ואתן לך טיפ קטנטן.. אני לא יודע מה הסיבה שביקשת לבטל את הקורס..אולם הסיבה היא מעתה כי הקורס אינו תואם את צרכייך..והדבר הובן לך לאחר הרישום...מקווה שהבנת זאת בין השורות:)

יש כאן בעיה אשר לדעתי תפתר אם כל צד ייתגמש מעט.

אני מניח שתגובת מנו היתה כי היה עליכן לדאוג לביטוח נסיעות ועל כך אני יכול להבין אתכם (שימי לב כמה מומלץ לערוך ביטוח כזה).

אני ממליץ,לפחות באופן ראשוני,להפנות אליהם מכתב מסודר בצירוף מסמכים רפואיים ולבקש החזר. המתיני לתגובתם.

אם חיייבים אגב לבצע חלק קטן מהסכום בכל מקרה בגי מסי נמל וכד'.

לדעתי,אין מקום לפנות למועצה לצרכנות כי החלטות מסוג זה הינם על סמך שיקולה חברה בלבד ואין חוק כלשהו המחייבם.

גם בהגשת תביעה ייתכן ותהיה בעיה משמעותית היות וכאמור ביטוח נסיעות היה פותר את הבעיה.

הפני מכתב מסודר לחברה,צרפי מסמכים רפואיים המעידים כי באמת נבצר מאמך לצאת בשל נסיבות רפואיות והמתיני לתגובתם. 

תודה

לא הגזמת קצת?



השארת רכב עם דלת פתוחה, גנבו לך משם דברים, ואת באה בטענות לבית קברות סמוך?



אין גבול לתעוזה?



מה את רוצה מהבית קברות רחמנא ליצלן??

זאת על קצה המזלג, מבלי להכיר לעומק את עובדות המקרה לכאורה.



ובכל הכבוד, אלו תיקים שפונים בגינם לעורך דין.



בהצלחה,

רותי שלום,



כעקרון, את יכולה לתבוע חברה זרה ולבקש היתר המצאה לחו"ל אך החלק השני של שאלתך לגבי ההכרח לשלם תלוי בדין של המדינה הזרה שכן מערכת ההוצאה לפועל הינה "חסרת שיניים" בחו"ל. 



אני מציעה להתמקד בפוליסת ביטוח הנסיעות אשר עשיתם בארץ. ראשית, עליך לבחון את הפוליסה ולראות מה התנאים לתשלום. ישנן פוליסות בהן דורשת המבטחת הוכחת גניבה שלעתים באה בדמות אישור על הגשת תביעה ולעתים בדמות אישור מבית המלון. אם חב' הביטוח תתעקש, תמיד תוכלו להגיש תביעה נגדה (אני מסייגת את דבריי בכך שתלוי מאוד מה מצוין בפוליסה).



אם הפולסה אינה תקפה במקרה שלכם, לצערי, לא תמיד ניתן לתבוע מישהו בגין אבדן/גניבה. 

האופציה של תביעת המלון בחו"ל מסורבלת מאוד שכן אף אם תקבלו נגד המלון פסק דין בארץ, על מנת שתוכלו לגבות מהמלון את הכסף , תצטרכו להביא את פס"ד הישראלי בפני ביהמ"ש בחו"ל ואז כמובן שאפשרות הזכיה שלכם תלויה בדין הזר (של המדינה שאת שמה לא ציינת).



בשורה התחתונה, אני מציעה להשקיע את מרצכם דווקא מול המבטחת בארץ ואם הדבר יכשל, תביעת המלון אינה פרקטית מאחר והעלות תעלה על התועלת שבפס"ד שתקבלו אם תקבלו. 

בית המשפט לתביעות קטנות יכול לפסוק רק את הסכום שנדרש ולכל היותר את הסך של 32,200 ש"ח.



יחד עם זאת, הסכום הסופי יכול להיות גבוה יותר שכן הוצאות (כגון אגרות, שכ"ט עו"ד, עדים, מומחים) וכן הצמדה וריבית יכולים אף לעלות על סכום זה. 



בהצלחה. 

אור שלום,



באופן כלליבטרם אדם מתקשר בעסקה, עליו לסדוק אודותיה ואודות תנאי, את כל הדברים הללו, לרבות היגיינה ולרבות איכות העבודה כגון המלצות על המקום, היה עליך לבדוק בטרם התקשרת עם המרפאה. 



שנית, כעקרון חוק הגנת הצרכן מאפשר לבטל עסקה רפואית מתמשכת תוך 30 יום מיום החתימה על ההסכם. 

שנית, אני מפנה אותך לסעיף 13 לחוק הגנת הצרכן המפרט את התנאים שעל העסקה לעמוד בהם על מנת שתכנס לגדרי סעיפי עסקה רפואית מתמשכת.  אם כן, בהסכם צריכים להופיע פרטי הביטול. 

בכל מקרה, כאמור, ביטול תוך 30 יום מיום החתימה. 



בהצלחה. 

בית משותף? פרטי? צובר? בלונים? 



מה מהות הניתוק?

היעדר חלופה לחלק גדול מן הציבור הביא את המחוקק לקבוע כללים  שיגנו על הציבור מפני שרירות לב.  

בסעיף 399(א), בתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961,  בפרק "חובות בעל רישיון" נאמר כך: "בעל רישיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרישיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצורכי הציבור".

על "אגד" חלה חובה להפעיל שירות סדיר של תחבורה ציבורית, ולוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ליעדם  מקפידים על מסלולי הנסיעה, כפי שנקבעו ופורסמו.  אם החברה לא מילאה מחויבות זו היא תישא באחריות. פנייה בתלונה למשרד התחבורה

לחובה הנ"ל נקבעה גם סנקציה. צרכן שהתברר לו כי חברת האוטובוס נמנעה מלהוציא את האוטובוס בזמנו או שהקו הופעל באופן לא רציף ויעיל,  רשאי לפנות למשרד התחבורה.  המשרד יבחן את הפנייה ואף  יכול להגיש כתבי אישום נגד חברת האוטובוס.

למשל: בעקבות פניית צרכנית למשרד  הוגש כתב אישום כנגד חברת האוטובוסים כי  היא "דילגה" על הוצאת אוטובוסים שהיו אמורים לצאת לפי מה שנקבע ופורסם, ובסוף ההליך החברה הורשעה ונקנסה. ביהמ"ש אף דחה את טענת חברת האוטובוסים שהתקלה לא אירעה באשמתה וקבע:"טענת  ההגנה כאילו הרמזורים במקום מסוים בעיר לא פעלו  כשורה, ואשר על  כן  נגרמו פקקים, אינה טענת הגנה טובה, והחברה הייתה אמורה לצפות מצב שכזה ולהיערך בהתאם לסוג כזה של תקלות" (תחת (ת"א) 543/03  מדינת ישראל - משרד התחבורה נ' דן אגודה שיתופית בע"מ). תביעה כנגד חברת האוטובוסים 

בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את חברות האוטובוסים לשלם פיצויים לצרכנים שנאלצו להמתין לאוטובוסים  שלא הגיעו לתחנות בהתאם ללו"ז הקבוע. גובה הפיצוי שנקבע ע"י בתי המשפט שיקף את חומרת האיחור ואת תדירותו. להלן דוגמאות: * באחד המקרים חברת האוטובוסים טענה כי לגבי האיחור הנטען של שעה, לא ניתן לאתר מידע לאור הזמן הרב שחלף; לגבי איחור של 15 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא באיחור קל;  לגבי האיחור של שעה ביציאה מאלון שבות , טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא בזמן וייתכן שהתובעת פספסה אותו; לגבי איחור של 30 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שלפי כרטיס העבודה הייתה תקלה באוטובוס ועל כן הוא יצא באיחור של 15 שעה. לגבי איחור של 25 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת כי על פי הטכנוגרף האיחור היה בן 7 דקות בלבד.  * במקרה זה בית המשפט קיבל את טענת הצרכנית וציין כי לא השתכנע שחברת האוטובוסים מסרה מידע נאות על שינוי במועדי הנסיעות, ולגבי העיכובים באופן שיאפשר להם להיערך ולהקטין את נזקם  ובהתאם התחשב בכך שהצרכנית נאלצה להמתין זמן רב או למצוא חלופה בדרך של נסיעה בטרמפים וחייב את חברת האוטובוס לשלם לצרכנית סך 5,500 ₪ + 500 ₪ כהוצאות משפט ( ת"ק י-ם, 4956/07 קופולוביץ נ' אגד).  * במקרה אחר צרכן שנאלץ להמתין בין 40-60 דקות  תבע את חברת אגד על איחוריה וזכה בתביעתו בפיצוי של 1200 ₪ ובהוצאות משפט של 350 ₪ . בית המשפט ציין בפסק הדין: על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחויבת לו. פרסום לוח זמנים בידיעתה כי אין לה די  רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה" אסורה על פי חוק הגנת הצרכן.  התובע, צורך את השירות מהנתבעת בלבד, ואין מעניינו קשייה של הנתבעת לאכיפת התחייבויות להן היא טוענת, של גורמים אחרים כלפיה, גם אם, וככל שיתברר שהללו נכונות. (תק (י-ם) 3119/07 שמואל מגנצא נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ). * צרכנית אחרת תבעה את חברת קווים בגין איחורים, ונפסקו לזכותה פיצויים. ביהמ"ש (בת"ק 1062-03-08 ראובני נ' קווים) ציין כי שיבושי תנועה בשל שיפוצים אינם מהווים היתר לחרוג מהלו"ז. נהפוך הוא, החברה המודעת לעיכובים הייתה צריכה לעדכן את הלו"ז בהתאם. "ברור לחלוטין," פסק בית המשפט, "כי זמן המתבזבז בהמתנת שווא לאוטובוס שאינו מגיע, או מאחר במידה ניכרת, הוא זמן שלא ניתן לנצלו לדברים אחרים, וחזקה על התובעת, כמו על כל אדם אחר, שיש לה דברים חשובים יותר לעשות בזמנה מאשר לשבת ברחובות תל אביב ולהמתין לאוטובוס."  החברה חויבה בפיצוי של 1500 ₪+150 ₪ בגין הוצאות משפט. * מקרה חריג ומיוחד שהובא לפתחו של ביהמ"ש חייב את חברת אגד לשלם 17,800 ₪  לצרכן שהגיש לחברה 34 תלונות על איחורים של אוטובוסים. 

בית המשפט מפי כב' השופט טננבוים ציין בפסק הדין:  "אי קיום תנאי הרישיון מהווה פגיעה בנוסעים אך גם כאן פגיעה כלכלית לא קלה בכלל הציבור .  זמנו של הציבור איננו הפקר ואפילו דקה מזמנו.  אוטובוס שיוצא ולו ברבע שעה מאוחר ממה שיועד לו משפיע על זמנם של נוסעים רבים ולא רק על זה של התובע שעומד לפני.  צריך לזכור שאוטובוס יכול להסיע כחמישים נוסעים, ואפילו נאמר שרק כארבעים נסעו בו, הרי מדובר בעשר שעות מצטברות.  עשר שעות של עבודה ופנאי שברור לי שהנוסעים יכלו לעשות בהן שימוש טוב יותר מאשר להמתין לחינם.  כל איחור מהווה פגיעה כלכלית ושעות עבודה, לימוד ונופש מבוזבזות לעוגמת נפשם של הנוסעים. חובה עלינו לזכור כי המשתמשים בתחבורה הציבורית הם לא תמיד בעלי הכוח בציבור, ועל בית המשפט להגן עליהם כמידת האפשר.  רבים מבין המשתמשים הם ילדים, קשישים, סטודנטים, חיילים, ואחרים שאין בידם אפשרות לכלי רכב פרטי, ובוודאי לא לקחת מונית.  התחבורה הציבורית היא המכשיר היחיד שברשותם להגיע ממקום למקום.  נכון הוא שמטבע הדברים יש לעתים פקקים ועיכובים בדרכים, אך לפחות מן הראוי שהקווים יצאו בזמנם, ובמדויק." (ראה 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד ואח' )

סביר להניח שאחרי שתגיש תביעה נגד החנות שהיא המחויבת כלפיך למקלחון לפי המידות המתאימות, היא תגיש הודעה צד ג' נגד היצרן והוא זה שישלם לך. אבל ברמה הטכנית, עליך להגיש תביעה כנגד החנות. 

ואם לא עובד, להגיש תביעה קטנה ובין היתר לבקש את ביטול העסקה.



בהצלחה,

1. במסגרת פורום וירטואלי, לא ניתן ליתן חיזוי לתביעות משפטיות.



2. התשובה לעיל יפה גם כאן.



3. גם וגם בד"כ.



4. בשביל זה הולכים להיוועץ בעורך דין.



בהצלחה,

לא ברור לי מי אדוני.



לא ברור לי גם מדוע אדוני התבטא בצורה כל כך לא ראויה ולא נאותה כלפי מנהלת הפורום, אשר כל שעשתה ועושה הוא לסייע לאנשים.



בכלל זה, בזוי בעיני שאדוני בוחר להכפיש אנשים בצורה כזו, אך בד בבד בוחר להסתתר מאחורי שם מפוברק.



לא אתיר, ולא אסכים לצורת התבטאות כזו בפורום.

כל שכן, לא אסכים ולא אתיר להתבטא כך כלפי מי ממנהלי הפורום.



כל שיח במסגרת הפורום שומה עליו להתקיים בצורה הולמת ומכבדת, אפילו אם אין הסכמה נסיבתית.



ההתבטאות הקיצונית והמכפישה בה נקטת, לא הותירה כל ברירה אלא למוחקה.

לא לגיטימי בכלל, בהנחה ובאמת מדובר במקרה כ"כ קיצוני כפי שאת מתארת.



מדובר במקרה של לכאורה סיכול חוזה. קרי: התקיימו תנאים שלא היו ידועים בעת כריתת החוזה, אשר בהתקיימותם, לא ניתן יותר לקיים את החוזה.



עובדתית, אני סבור שהחברה טועה. אך זו כמובן דעתי הבלבדית.



בהצלחה, ורק בריאות.

מזל טוב על החתונה.



אם יש לך התחייבות במייל, אפשר לתבוע.



אפשר לפרסם את הסיפור בפייסבוק- ולפגוע בפרנסתו בעקיפין.



עם זאת, מדובר בטעות מצערת, אבל בינינו? איזה נזק אקוטי נגרם (זולת הכעס?). בגלל זה השאלה היא האם זה באמת שווה את הטרחה בשביל 600 ש"ח?



מנגד, כפי שציינתי, אם יש התחייבות לפצות, אז אפשר לתבוע, אך שוב, לשיקולכם.



אני מאחל לך שנים של זוגיות טובה.

החיים חזקים, ויפים מהמשפט.

לא להגיש תביעות סתם, רק כאשר מדובר במקרים באמת באמת חשובים.