פורום תביעות קטנות

תומר שלום,

הייתי מייצעת שתפנה עם שאלתך לפורום בנקאות או ביטוח.

מעבר לשירות לקוחות לקוי, אולי כדאי להיוועץ במומחה מהתחומים הללו כי יתכן וקיימים כללי רגולציה הקשורים ישירות לתחום שאלתך.



יתכן אגב כי יציעו לך להגיש תביעה קטנה, אבל אני לא יכולה להציע את זה, כי אם יש בימ"ש אחר ספציפי מוסמך (כגון ביה"ד לעבודה) יתכן והפניה צריכה להיות לשם.



מאחר ואני מתמחה בנזיקין, לא הייתי רוצה לתת המלצה הרחוקה מתחום התמחותי. 



בהצלחה. 

שלמה שלום,



חברת האשראי אכן צודקת בטענותיה. 

הרשה לי להסביר באמצעות דוגמא- רכשת מוצר דרך האינטרנט ושילמת באמצעות כ.א ב-4.10. החיוב בפועל יבוצע רק ב- 2.11 (כי זה למשל מועד החיוב של הכרטיס בבנק).

אם ביטלת את העסקה בין ה-5.10 לבין ה-1.11, הרי שבפועל החיוב טרם בוצע ורק מזוכה כעסקת אשראי.

בשלב הזה, חברת האשראי יכולה לבטל את החיוב.



דוג' נוספת היא תשלומים- שילמת עבור מוצר בתשלומים ועד התשלום השני למשל, המוצר טרם הגיע. בשלב הזה, חברת האשראי יכולה לעצור את התשלומים העתידיים ולהשיב את התשלום שכבר נגבה.



בשורה התחתונה- ביטוי המפתח הוא חיוב מלא עבור המוצר. 



מאחר ובמקרה שאתה מתאר כבר ירד כל החיוב וטרם קיבלת את המוצר, חב' האשראי למעשה כבר העבירה את הכסף לבית העסק ממנו רכשת את המוצר ולכן אתה לא יכול "לעצור" את החיוב. 



זה ההסבר, על רגל אחת כמובן, של כשל תמורה. 



מה שעליך לעשות זה להגיש תביעה כנגד החברה ממנה רכשת את המוצר. אני מאמינה שפרטיה יופיע באתר. ואם לא, תוכל לעשות קצת חיפוש יעיל בגוגל ובאתר של רשם החברות כדי לנסות ולאתר את החברה הנכונה. 



בהצלחה. 

יוני שלום,



להבדיל מחוק הספאם אשר מדבר רק על מסר כתוב או באמצעות הקלטה קולית ללא שניתן אישורך הכתוב לכך, המקרה שלך הוא שונה. 

הייתי ממליצה שתפנה לחברה בכתב ותבקש להמנע מכל פניה נוספת בעתיד וכי אתה שומר על כל זכויותיך להגיש תביעה באם יפנו אליך בשנית.



אם זה אכן קורה, יש לך תמיד אפשרות של הגשת תלונה במשטרה.



לגבי תביעה, אין היום חוק האוסר על חברה לפנות אליך באמצעות נציג.

יחד עם זאת, הייתי בכל זאת מעיזה לתבוע ולטעון כי אמנם מדובר בנציג אשר מתקשר אליך אך מאחר והמלל זהה וההצעה תמיד זהה, אין שום הבדל בין זה להקלטה קולית חוזרת. 



החוק מדבר על 1,000 ש"ח על כל פניה.

אז כבר בשלב הזה הייתי מציעה להקליט את כל הפניות ולהגיש אותם בדיסק לביהמ"ש על מנת שזה יתרשם מהכמות והתדירות.

ואכן לא הייתי מהססת לתבוע, אפילו אם אין עילה ספציפית.



בהצלחה

יעקב שלום,



ידיעת והכרת תוכן החוזה אמור להיעשות בטרם החתימה שכן עליכם לקרוא ולאשר בחתימתכם את הכתוב בהסכם. 

לגבי קבלת העתק, מדובר על עניין שהוא יותר טכני.

במסגרת התביעה שהוגשה נגדכם, על הגננת היה לצרף העתק מההסכם שכן חובה עליה להתבסס על מסמך כלשהו. 



במידה ולא תצרף את ההסכם, תדרשו מביהמ"ש להורות על הגננת בצו להעביר לידכם את ההסכם. 

בכל מקרה, בכתב ההגנה תציינו כי כתב ההגנה מוגש לצורך עמידה בהוראות החוק ועל מנת להימנע מקבלת פסק דין בהעדר הגנה לחובתכם.

יחד עם זאת, אתם שומרים לעצמכם לתקן את כתב ההגנה כאשר יוצג ההסכם עליו מתבססת התביעה. 



בנוסף, כאשר תגיעו לדיון, תוכלו לטעון לחוסר תום לב קיצוני מצד הגננת שכן איך זה יתכן שהיא מסתירה מכם מסמך כה מהותי וכי זה רק מוכיח כי היא עומדת על טענותיה בצורה דווקנית, מה שרק מעיד על חוסר תום ליבה ועל רצונה לקבל מכם את הכסף ש"מגיע לה" עפ"י ההסכם. 



מבחינה מהותית, חשוב לי להדגיש כי כפי שציינתי בהתחלה, היה עליכם לדעת על מה אתם חותמים ואל לכם להלין בדיעבד אלא על עצמכם.  בביהמ"ש תנסו להדגיש את הסיבות לסיום מיידי של ההסכם ביניכם (לא פירטת את הסיבות אבל אם לדוג' מדובר בהגיינה, תדגישו שלא יתכן שתתנו לה הודעה מוקדמת ככל שמדובר בעניין כ"כ מהותי).



זכרו שהליך של תביעות קטנות הרבה פעמים נוטה להקשיב לנפגע/לניזוק אף אם הוא הנתבע. 



להבא, עצה משפטית- לא לחתום על מסמך שאינכם יודעים מה תוכנו ואתם מסכימים לו. 



בהצלחה. 

בהקשר לבעל הדין אשר לא הופיע לדיון- השופט היה אמור לתת נגדו פסק דין בהעד הגנה, אם היית מצהיר שהתביעה נכונה. 

בשום פנים ואופן לא נותנים לבעל דין "פרס" להימחק מתביעה על כך שהוא לא מתייצב לדיון.



אם עברו 15 יום מיום פסק הדין, הרי שלא ניתן עוד להגיש ערעור ופסק הדין שניתן הופך לחלוט.  בכל מקרה, ניתן להגיש רשות ערעור רק כנגד פסק דין שניתן. אם לא ניתן פסק דין נגד בעל הדין שלא התייצב (אלא התביעה נגדו רק נמחקה), אזי לא ניתן נגדו פס"ד ולא ניתן להגיש ערעור. 



שנית, בערעור,בכל מקרה, הדברים לא "נפתחים מחדש". בבקשת רשות הערעור (שזה הליל הערעור היחיד שקיים בתביעות קטנות) ביהמ"ש בוחן האם יש טעות בשיקול דעת שיפוטי. ביהמ"ש לערעורים לא מתחיל לדון בתיק מההתחלה, לרבות שמיעת עדים ובחינת הראיות.



מה שניתן לעשות, מאחר ובעל הדין השני נמחק, ניתן להגיש נגדו תביעה פעם נוספת. 

בכל מקרה (ולא שהסיפור מאוד ברור לי) בקשה לביטול פס"ד מגישים לאותו בימ"ש שנתן את פסק הדין.

בקשת רשות ערעור מגישים לבית המשפט המחוזי והוא זה שיחליט אם לתת רשות. אם תינתן, ידון ברשות כאילו הייתה הערעור לגופו. לביהמ"ש שלערעור יש סמכות לאפשר להגיב ויכול לדון על בסיס הטענות שבכתב הערעור. 



בהצלחה. 

פנה לאתר במייל או בטלפון ותדרוש לדעת מה האחריות כוללת. 



יחד עם זאת, נשמע שמסך סדוק/ שבור זו לא תקלה אשר תכלל במסגרת האחריות.



אחריות להבדיל מביטוח המוצר היא עבור תקלות הנובעות מפגם במוצר ולא כתוצאה מתקלה שגרם לה המשתמש. 



בהצלחה

נטע שלום,

אם כל פרטי הניתוק נכונים, אין שום סיבה לשלם שקל מעבר ליום הניתוק. 

אני לא מכירה את אתר "נתק" ואני לא יודעת אם צריך למלא שם את פרטי כרטיס האשראי לצורך הניתוק. אם כן, יתכן ומילאת אותם לא נכון?

אם לא צריך, הרי שלבזק בינלאומי יש את פרטי הכרטיס הנכונים, הרי הם ידעו מאיזה מס' לבצע את הגביה. לאור זאת, התעקשי על החזר עבור כל התקופה.

אם יסרבו תגישי תביעה קטנה על כל הסכום+ ריבית והצמדה. 

מאחר והביטול נבע מבעיה במחשב, הרי שכבר מדובר כאן באי התאמה מהותית בעסקה והלקוח מבטל אותה מתוקף חוק המכר ולא מתוקף הגנת הצרכן (שאז היה ניתן לנכות סך של 5% או 100 ש"ח לפי הנמוך).



במקרה הזה, הייתי מציעה לא להתחיל "להתלכלך" בשביל 100 ש"ח ולחשוף את עצמך לתביעה.

במקום זאת, פנה לספק המחשבים ודרוש ממנו פיצוי עבור ביטול העסקה שכן הוא זה שסיפק לך מחשבים לקויים. 



בהצלחה

משה שלום,



אני מאמינה שכאן כבר מדובר ביכולות הטכניות של בית העסק מול חב' כרטיסי האשראי שהיא סולקת איתה. 



לא נראה שיש כאן איזה עוולה רצינית והחזר כספי תוך חודש, בוודאי יכול להחשב זמן סביר, קל וחומר אם אכן מדובר בהתהלות בית העסק מול חב' הסליקה. 

מירב שלום,

משקפיים אכן נכללים בהגדרת ה"טובין".

שנית, אם החנות הייתה מוכנה להשיב לך זיכוי , משמע בדקה שלא נעשה שימוש במשקפיים ואין עליהם שריטות, הרי שאין שום סיבה שלא תבטל את העסקה בהתאם לחוק.

התעקשי על כך.



בהצלחה. 

יבגני שלום,



לא נגרמה כאן עוגמת נפש (לפחות לדעתי), אבל אין ספק שהמשכיר/בעל הדירה היה צריך לתקן את המזגן על חשבונו ולכן עליך לדרוש ממנו את הכסף בכתב ולציין שאם לא מחזיר לך אז אתה שומר לעצמך את הזכות להגיש נגדו תביעה על גובה התיקון.



אם אכן לא ישלם, הגש תביעה.

ככל שהתיקון נובע מפגם במזגן כתוצאה מבלאי סביר ולא מתקלה שאתה יצרת, תוכל לדרוש החזר כספי +ריבית והצמדה מיום התשלום ועד להחזר בפועל.



בהצלחה. 

תצרף חוו"ד מומחה אשר תציג בפני ביהמ"ש.

(חשוב לזמן  גם את המומחה) ודרוש שביהמ"ש יחייב את ספק הקרמיקה לשלם עבור התיקון/ החלפה. 

תומר שלום,



מהכותרת ניתן להבין את התייחסותי לשאלתך. 

אני מציעה שתתבע ביטול שכן הפועל היוצא של כך בכל מקרה הוא השבה של עלות המוצר. 

כמובן שכל טענה שתטען עליך להוכיח בבית המשפט.



שנית, לעניין ההוצאות המיוחדות, גם אותן עליך להוכיח ואני אסביר- אם לדוג' לקחת יום חופש, לא די שתבקש פיצוי בגובה X עבור אותו יום אלא עליך להתיג את תלוש השכר ואישור על יום חופש מהמעביד על מנת שביהמ"ש יווכח כי אכן נגרם הנזק. כנ"ל לגבי הנזקים האחרים.



לגבי ציון גובה ההוצאות- עליך לציין (ולהוכיח באמצעות אסמתכאות) את גובה הנזקים אשר נגרמו לך.

הוצאות כגון- אגרות, נסיעות, שכר עדים, ריביות, אין צורך לציין וביהמ"ש פוסק אותם אף אם לא ביקשת מפורשות.



בשורה התחתונה- תדרוש את שווי המוצר +ריבית והצמדה מיום שרכשת אותו ואת הנזקים שנגרמו לך כגון שיחות טל', ימי חופשה וכיו"ב. 



בהצלחה. 

 

לכל מוצר שנרכש צריך להיות מצורף כתב אחריות.

יתכן ולמוצרים כגון אזניות ישנה תקופת אחריות קצרה יותר. 

בכל מקרה, עליך לדרוש את כתב האחריות ולהתנהל בהתאם לכתוב בו. 



בהצלחה. 

יניב שלום,

כעקרון, אין בעיה לתבוע חברה זרה, אולם תתקל בבעיה בכל מה שקשור למימוש פסק הדין (מבלי להכניס אותך אל נבכי החוק).

לא אוכל לייעץ לך מבלי להבין את עניין ה"תיווך"- מדובר בחרת נסיעות? חברה אשר אחראית על השכרת רכבים ועובדת עם חברות בחו"ל.

אם כן- תבע את החברה המתווכת. 



בהצלחה. 

איתי שלום,



בדין האזרחי אין הפתעות. 

קל וחומר מאחר ומדובר בדיון אחד בלבד, על השופט להכיר ולדעת את כל הפרטים לרבות כל הראיות בטרם אתה מגיע לדיון

בין היתר מאחר ואם מדובר בחומר רב שיש לקרוא על מנת להבין, השופט לא יוכל לעשות זאת בדיון של 15-20 דק'. הדבר רק יסרבל את הדיון, ירגיז את השופט והשופט אף יכול להתעלם ממנו.



לשאלתך- חשוף הכל מההתחלה על מנת שתדע את עמדת הצד השני. הדבר יאפשר לך להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה של החברה (במידת הצורך) וגם תכין את עמדותיך בצורה יעילה יותר למשפט.



בהצלחה. 

שלום,

1. עותק מטושטש הוא עדיין מסמך. אם לא רואים בו כלום בכלל, סביר להניח שיהיה קשה להתשמש בו ביום הדין.

2. לא הסברת את מהות הפרויקט או את ההסכם שיש לך עם הספק אך משתמע מדבריך שהפרויקט הוא שלך לטוב ולרע.

3. שוב, אני לא יודעת מה אופי השת"פ בינכם. אני רק יכולה לומר שאם טרם עשיתם מסמך הבנות או גבולות, כדאי מאוד שתעשו את זה כעת.  ויפה שעה אחת קודם וזה כדי להסדיר את מידת האחריות שלכם למקרה של תביעה. 



לא ברור מה היקף הפרויקט אבל אולי כדאי להיעזר בעו"ד, על מנת שינסח את הסכם ההתקשרות שלך עם הספק.



בהצלחה. 

שמעון שלום,

החוק מתייחס למי שמקצועו הוא מכירת רכבים.

במקרה שלך, ציינת כי מדובר במוסך ולכן אלא אם כן זה לא נכון, שעיסוקו העיקרי של בית העסק הוא מכירת רכב.

אי לכך, המוסך לא היה צריך להחתים אותך על מסמך כאמור.



שנית, ישנה בעייתיות במושג "נאמר לי".

על אדם המתקשר בעסקה לבדוק את טיבה בטרם התקשרת בה.  ככל שלא בוצעה בדיקה או שבוצעה והסכמת בכל זאת לרכישה, חזרה מהרכישה מהווה ביטול עסקה עקב אי כדאיות- דבר אשר אינו התקבל בבתי המשפט ואינו מהווה עילה לביטול עסקה.



מצד שני, ניתן לנסות  לטעון כי מדובר באי התאמה מהותית, כמובן שזה תלוי בצורת המכירה, הדברםי שנאמרו, שביקשת לבדוק, ואז בהתאם לכך לבקש לבטל את העסקה.



אני כבר אומרת שתביעה כאמור היא סיכון ואתה עלול להפסיד ולכן עליך לבחון את עלות התיקון בכל מקרה.



בהצלחה. 

משה שלום,

אחרוג ממנהגי ואצטט את התשובה המאלפת והמלאה של המועצה הישראלית לצרכנות. (וכן, תגיש תביעה).



תביעה כנגד חברת האוטובוסים 

בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את חברות האוטובוסים לשלם פיצויים לצרכנים שנאלצו להמתין לאוטובוסים  שלא הגיעו לתחנות בהתאם ללו"ז הקבוע. גובה הפיצוי שנקבע ע"י בתי המשפט שיקף את חומרת האיחור ואת תדירותו. להלן דוגמאות: * באחד המקרים חברת האוטובוסים טענה כי לגבי האיחור הנטען של שעה, לא ניתן לאתר מידע לאור הזמן הרב שחלף; לגבי איחור של 15 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא באיחור קל;  לגבי האיחור של שעה ביציאה מאלון שבות , טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא בזמן וייתכן שהתובעת פספסה אותו; לגבי איחור של 30 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שלפי כרטיס העבודה הייתה תקלה באוטובוס ועל כן הוא יצא באיחור של 15 שעה. לגבי איחור של 25 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת כי על פי הטכנוגרף האיחור היה בן 7 דקות בלבד.  * במקרה זה בית המשפט קיבל את טענת הצרכנית וציין כי לא השתכנע שחברת האוטובוסים מסרה מידע נאות על שינוי במועדי הנסיעות, ולגבי העיכובים באופן שיאפשר להם להיערך ולהקטין את נזקם  ובהתאם התחשב בכך שהצרכנית נאלצה להמתין זמן רב או למצוא חלופה בדרך של נסיעה בטרמפים וחייב את חברת האוטובוס לשלם לצרכנית סך 5,500 ₪ + 500 ₪ כהוצאות משפט ( ת"ק י-ם, 4956/07 קופולוביץ נ' אגד).  * במקרה אחר צרכן שנאלץ להמתין בין 40-60 דקות  תבע את חברת אגד על איחוריה וזכה בתביעתו בפיצוי של 1200 ₪ ובהוצאות משפט של 350 ₪ . בית המשפט ציין בפסק הדין: על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחויבת לו. פרסום לוח זמנים בידיעתה כי אין לה די  רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה" אסורה על פי חוק הגנת הצרכן.  התובע, צורך את השירות מהנתבעת בלבד, ואין מעניינו קשייה של הנתבעת לאכיפת התחייבויות להן היא טוענת, של גורמים אחרים כלפיה, גם אם, וככל שיתברר שהללו נכונות. (תק (י-ם) 3119/07 שמואל מגנצא נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ). * צרכנית אחרת תבעה את חברת קווים בגין איחורים, ונפסקו לזכותה פיצויים. ביהמ"ש (בת"ק 1062-03-08 ראובני נ' קווים) ציין כי שיבושי תנועה בשל שיפוצים אינם מהווים היתר לחרוג מהלו"ז. נהפוך הוא, החברה המודעת לעיכובים הייתה צריכה לעדכן את הלו"ז בהתאם. "ברור לחלוטין," פסק בית המשפט, "כי זמן המתבזבז בהמתנת שווא לאוטובוס שאינו מגיע, או מאחר במידה ניכרת, הוא זמן שלא ניתן לנצלו לדברים אחרים, וחזקה על התובעת, כמו על כל אדם אחר, שיש לה דברים חשובים יותר לעשות בזמנה מאשר לשבת ברחובות תל אביב ולהמתין לאוטובוס."  החברה חויבה בפיצוי של 1500 ₪+150 ₪ בגין הוצאות משפט. * מקרה חריג ומיוחד שהובא לפתחו של ביהמ"ש חייב את חברת אגד לשלם 17,800 ₪  לצרכן שהגיש לחברה 34 תלונות על איחורים של אוטובוסים. 

בית המשפט מפי כב' השופט טננבוים ציין בפסק הדין:  "אי קיום תנאי הרישיון מהווה פגיעה בנוסעים אך גם כאן פגיעה כלכלית לא קלה בכלל הציבור .  זמנו של הציבור איננו הפקר ואפילו דקה מזמנו.  אוטובוס שיוצא ולו ברבע שעה מאוחר ממה שיועד לו משפיע על זמנם של נוסעים רבים ולא רק על זה של התובע שעומד לפני.  צריך לזכור שאוטובוס יכול להסיע כחמישים נוסעים, ואפילו נאמר שרק כארבעים נסעו בו, הרי מדובר בעשר שעות מצטברות.  עשר שעות של עבודה ופנאי שברור לי שהנוסעים יכלו לעשות בהן שימוש טוב יותר מאשר להמתין לחינם.  כל איחור מהווה פגיעה כלכלית ושעות עבודה, לימוד ונופש מבוזבזות לעוגמת נפשם של הנוסעים. חובה עלינו לזכור כי המשתמשים בתחבורה הציבורית הם לא תמיד בעלי הכוח בציבור, ועל בית המשפט להגן עליהם כמידת האפשר.  רבים מבין המשתמשים הם ילדים, קשישים, סטודנטים, חיילים, ואחרים שאין בידם אפשרות לכלי רכב פרטי, ובוודאי לא לקחת מונית.  התחבורה הציבורית היא המכשיר היחיד שברשותם להגיע ממקום למקום.  נכון הוא שמטבע הדברים יש לעתים פקקים ועיכובים בדרכים, אך לפחות מן הראוי שהקווים יצאו בזמנם, ובמדויק." (ראה 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד ואח' )

אני לא יודעת מה התנאים שנאמרו לך בהתחלה, על מה חתמת ועל מה הסכמת, אבל זו נק' פתיחה טובה לתשובה- מי צודק.



במקרה הזה, לא משנה מה צוין, אלא אם מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד (תוכל לקרוא על זה באינטרנט) הרי שלא תוכל לבטל את העסקה.



במאמר מוסגר אוסיף ואומר כי מה שאתה טוען במקרה הנ"ל הוא אי כדאיות בקיום העסקה ומבחינת הדין הישראלי, זה לא מהווה עילה לביטולה. 



כאמור, תראה על מה אתה חתום ומשם תוכל להתקדם. 



בהצלחה. 

במיוחד בתיקים כאלו.

אם זה היה שמאי רכב, הייתי מציע לך לפנות לנתבעת ולשאול האם הם מעוניינים לחקור אותו.



בתיקי רטיבות, השופט לא ישמע אתכם אם לא תביאו את המומחים (ככלל....אני לא יודע מה העובדות אצלכם).



בהצלחה,