פורום עורכי דין

גינון תשלומים עבור שרות וכן לשמור על הקיים,(הקיים- הבניין כפי שנבנה ) לכל זה אין לו צורך בהסכמת הדיירים ואם צביעת חדר מדרגות זה לשמור על הקיים (וזה כן) אז הועד מתפקידו לדאוג לזה
בקשר לשוכר - לועד הבית אין כל ענין עם השוכר אלא רק עם בעל הדירה (המשכיר) לכן אם יש הוצאות מיוחדות יש לפנות לבעל הדירה

1. סעיף 58(א)
לחוק המקרקעין קובע: "בעל
דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו
התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת
השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים
על פי הנוהג, לפי יחס שטח
רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות
שבבית המשותף, זולת אם נקבע
בתקנון שיעור השתתפות אחר. לעניין
זה, 'החזקה תקינה' -
שמירה על מצבו של הרכוש המשותף
כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות
שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי
הדירות”.
2. ההוצאות הנ"ל
חלות על השוכר אם נקבע כך (ובדרך
כלל נקבע כך) בהסכם השכירות.
3. נציגות (ועד)
הבית רשאית לתבוע מהשוכר את
ההוצאות, שלפי החוק בעל
הדירה חייב בהן, אם קיימת
בחוזה השכירות הוראה המאפשרת זאת,
בהתאם לסעיף 34 לחוק
החוזים (חלק כללי):
“חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת
מי שאינו צד לחוזה (להלן -
המוטב) מקנה
למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב,
אם משתמעת מן החוזה כוונה
להקנות לו זכות זו". ומאחר
שחוזה יכול להיכרת גם בהתנהגות ובעל-פה
(סעיף 6 ו-
23 לחוק), גם נוהג
של שנים, שבו הנציגות דורשת
את התשלומים מהשוכר ונענית, עשוי
להתפרש כמקנה לה זכות לתבוע את השוכר
במקרה שהוא מסרב לשלם.
4. לדעתי, הוצאות
הצביעה של חדר המדרגות, אם
היא נדרשת לדעת רוב בעלי הדירות,
נכללות בהוצאות המפורטות בסעיף
58 לחוק המקרקעין.
5. כלל בסיסי שחשוב לזכור:
בקיום של חיוב הנובע מחוזה
בכלל, ומחוזה שכירות בפרט,
יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום
לב; והוא הדין לגבי השימוש
בזכות הנובעת מחוזה (סעיף
39 לחוק החוזים (חלק
כללי) וסעיף 4 לחוק
השכירות והשאילה).
 

הסכום יקטן כשיקרו שני התנאים הבאים: גיל 18+התגייסות לצה"ל.
הסכום יקטן עד למועד השחרור משרות חובה.
אם הילד מתגייס בגיל 21 ומשתחרר ב- 24- יש לשלם שליש מזונות מגיל 21, עד גיל 24.

מי שלא מתגייס- סוף י"ג, או גיל 21- מה שמגיע קודם.

אם מתגייס בגיל 25- יש לשלם רק בזמן הלימודים עד גיל 21, וגם לשלם שליש בזמן השרות חובה.


אני לא עו"ד, רק מנסה לקרוא.

.

יותם שלום,

הייתי ממליצה להתקשר לבעל המקצוע ולנסות להתמקח על נתון זה, בשל העובדה כי בנוגע לבעיה מסוג זה 40 יום אינו זמן סביר וכי הנזק יכול להיות גדול בטווח השתהות זו.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

אביבית שלום,

לפי סעיף 55 לחוק המקרקעין- תשכ"ט 1969, נקבע כי הרכוש המשותף הינו השטח הכללי שבבניין למעט הדירות עצמן, או שטחים ספציפיים אשר הוצמדו לאותן דירות. 
היות שלפי מה שתיארת, שטח זה אינו מוצמד לך בטאבו, אזי שזהו חלק מהרכוש המשותף של הבניין. בשל כך, וועד הבית יכול לדרוש את הוצאת האריח. 
אני ממליצה לנסות וליישב העניין בנועם, היות שלא נראה כי עניין זה מהווה איזה שהוא עניין קרדינלי או מסוכן.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

רונית שלום,

תחילה יש לשאול את בעל הדירה הקודם, מה צוין בהסכם בינו לבין הרוכש בנוגע אליך- מהו דינך עם מכר זה? (היינו, האם על הרוכש לכבד את הסכם השכירות עמך כפי שהוא, או שמא יכול הוא לערוך הסכם שכירות חדש עמך ותנאים חדשים). במידה ואין הוא כפוף להסכם השכירות עמך, ולתנאים שסוכמו בינך לבין המוכר, אזי יכול הוא לערוך הסכם שכירות חדש ולקבוע בו אלו תנאים שירצה.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

רונית שלום,

תחילה אמליץ לך לבדוק, האם סוכם דבר זה או אחר עם המוכר לבין הרוכש, בנוגע לשכירותך- האם הרוכש מחויב לקבל את שכירותך עם תנאייך כפי שסוכמו עם המוכר, או שלא- ואז יהא רשאי הרוכש לערוך עמך הסכם שכירות לפי ראות עיניו. 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

על-פי ההיגיון
הפשוט ובהתאם לסעיף 21 לחוק
השכירות והשאילה (ובהנחה
שלא הוסכם אחרת),


הסכם השכירות הקיים, כל
עוד לא פקע, מחייב את הרוכש.
המשכיר והרוכש אינם רשאים להסכים ביניהם על תנאי שכירות חדשים בלי
הסכמת השוכר.
וסעיף 11 לחוק
קובע, כי "המשכיר
חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך
תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים ללא
הפרעה מצדו או מטעמו".
 

שלום,

ניתן להגיש את הסעד ההצהרתי בבית משפט השלום הרלוונטי לפי הסמכות המקומית.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

בית משפט השלום מוסמך לדון,
בין היתר, ב"תביעות
בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר
חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות
תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש
במיטלטלין, יהיה שוויו של
נושא התביעה אשר יהיה; אך
בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה
לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין"
(סעיף 51(א)(3)
לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב]).
ומסביר השופט יצחק עמית:
“סעדים שעניינם חזקה/שימוש/חלוקה
מנותבים לבית משפט השלום, בין
אם המקרקעין רשומים ובין אם לאו, בין
אם שווי המקרקעין עולה על הסמכות הכספית
של השלום ובין אם הוא בגדר הסמכות הכספית
של השלום. כל יתר הסעדים
שעניינם מקרקעין, כמו תביעה
לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה
על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב
- כל אלו מנותבים לבית המשפט
המחוזי. ובקיצור, המבחן
הוא מבחן הסעד ללא קשר אם התביעה היא לגבי
מקרקעין רשומים או לגבי זכויות אובליגטוריות
במקרקעין" (ה"פ
[חיפה] 119/08, שרה
שוייצר נגד אילן רפאל).
 

שרה שלום,

תחילה אציין את החוקים הרלוונטיים לנושא זה:
בפקודת העיריות [נוסח חדש], בסעיף 249 נקבע מה הן סמכויות העירייה, ולצורך עניין זה בתת סעיף 19 נקבע: "להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הניקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;" גם בחוקי עזר נקבע שיש לעירייה סמכות לכך, לדוגמא, בסעיף 7(א) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), תש"ם-1980 - נקבע לעניין סמכות העירייה כדלקמן: "לא יזרוק אדם, לא ישאיר ולא יניח, ולא ירשה לזרוק, להשאיר או להניח אשפה במקום ציבורי או פרטי, אלא בכלי אשפה שהותקנו בהתאם להוראות חוק עזר זה." ובסעיף 62 לחוק הנ"ל נקבע: "ראש העיריה או המפקח רשאי להיכנס בכל עת סבירה לנכס או לכל מקום אחר בתחום העיריה, כדי לבדוק או לבקר את הנכס או מיתקן תברואה שבו, לעשות ולבצע כל הדרוש כדי לברר אם קוימו הוראות חוק עזר זה ולנקוט את כל הצעדים הדרושים לקיומן."
מכאן שישנה כמובן הסמכות למתן הקנס. עליך לפנות לעירייה ולבדוק האם ישנם נתונים נוספים ועל סמך מה קיבלת את הקנס הנדון.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

ליפז שלום,

חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979 קובע בזו הלשון, כי האזנת סתר הינה "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". לעניין זה קובעת לשון החוק כי "בעל שיחה" הינו המדבר; מי שהשיחה מיועדת אליו או המשדר ב(קו) בזק או מי שהמסר המועבר ב(קו) בזק מיועד להיקלט אצלו. זאת אומרת, שאם הנך שותפה לשיחה הרי שאת אחת מבעלי השיחה ותוכלו להקליט כל אחד מהנוכחים בלא ידיעתו בלא לעבור עבירה של "האזנת סתר".  עוד מוסיף וקובע החוק, כי "האזנה" הינה "האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר" כך למשל אם במהלך ניהולה של שיחה, שאינך צד לה, הסתתרת והקשבת לה בלא שימוש בציוד אלקטרוני או אחר לצורך ההאזנה לה או הקלטתה, ממילא לא נעברהעבירה של "האזנת סתר".   מכאן שאם הנכם צד לשיחה תוכלו תמיד להקליט אותה, גם בלא ידיעת יתר הנוכחים, בלא שיהא בכך משום "האזנת סתר". אפשרות נוספת היא קבלת הסכמתו של מי מבעלי השיחה להקלטתה בעת שאינך צד לשיחה כלל, גם בלא ידיעת יתר הנוכחים- ובכל זאת לא יהא בכך משום "האזנת סתר". 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

1. הקלטת שיחה על-ידי
צד לה, או בהסכמתו על-ידי
צד שלישי, היא חוקית גם אם
נעשתה בלי לידע את המשתתפים האחרים,
אך זאת בכפוף לסייג שבסעיף 3
לחוק האזנת סתר: “האזנה
לשיחה והקלטתה, אף שהן
נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה - אסורות,
ודינן כדין האזנת סתר, אם
נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק,
או למטרת גילוי דברים שבינו
לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך
משפטי בין בני זוג".
2. גם אם ההקלטה חוקית מבחינת
חוק האזנת סתר, היא עשויה
להיות עבירת משמעת לפי כלל 22 לכללי
לשכת עורכי הדין (אתיקה
מקצועית), האוסר על עורך
דין להקליט שיחה עם לקוחו או עם עורך דין
אחר שלא בידיעתם. אולם
בנסיבות מסוימות לא יחול הכלל, למשל,
כשההקלטה נועדה להוכיח חוב
למקליט או איום עליו, ואף
אם יחול, הפרתו לא תפסול
את קבילות הקלֶטֶת כראיה.
3. האזנה בסתר לשיחת הזולת ללא
מכשיר לא תהווה עבירה על חוק האזנת סתר,
אך היא עשויה להיות פגיעה
בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק
הגנת הפרטיות: “בילוש או
התחקות אחרי אדם, העלולים
להטרידו, או הטרדה אחרת".
וסעיף 32 לחוק
קובע, כי "חומר
שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש
ראיה בבית משפט, ללא הסכמת
הנפגע, זולת אם בית המשפט
התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר,
או אם היו לפוגע, שהיה
צד להליך, הגנה או פטור לפי
חוק זה" (הגנה היא,
למשל, שהפגיעה
נעשתה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר
של הפוגע; פטור יחול,
למשל, על פגיעה
שנעשתה באופן סביר על-ידי
שוטר במסגרת מילוי תפקידו; ראי
סעיף 18 ו- 19 לחוק).
 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

לא כל כך הבנתי את שאלתך..

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

יהודית שלום,

בעת שהשופט מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית- הצדדים כולם מחויבים בהגשת תצהיר עדות ראשית- וכל אחד בפני עצמו. מי שלא מגיש תצהיר זה, יראה זאת בית המשפט באופן חמור עד כדי מחיקת כתבי הטענות כסנקציה על כך.
התכלית שבהגשת תצהירי עדות ראשית היא להחליף למעשה את העודות הפיזית בבית המשפט ועליהם תהיינה חקירות.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

רון שלום,

נכון שהנייר "סופג הכל", אך אני ממליצה לך שלא להסכים לדבר שכזה. למרות שאם במקרה תינזק על ידי עוה"ד ובכל זאת חתמת על ייפוי כוח כזה, בבית המשפט לא בטוח שמשפט זה יתפוס- גם משום היותו בלתי הגיוני וגם לא הוגן בעליל.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

משה שלום,

כל מקרה לגופו: ישנם מקרים מסוימים בהם איחור לדיון יהיה נסלח על ידי השופט היושב בכס, מאידך, ישנם מצבים בהם איחור לדיון ייחשב ויראה כזלזול בזמנם של הנוכחים ושל בית המשפט- מה שייראה בחומרה.
עם זאת- דחיית התיק על הסף בגלל איחור לדיון הינו אקט קיצוני למדי. דחיית מועד הדיון הוא מצב אפשרי.  

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

יוסי שלום,

תחילה ניתן לפנות לעו"ד המייצג ולבדוק את הנושא. במידה ולא יוכל הוא לסייע, בהחלט ניתן לבקש את סיועו של בית המשפט בדבר, למתן הוראה של חלוקת החוב בתשלומים. 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

היי,

גם לי יש בקרוב, האם עברת את זה כבר?
אשמח לקבל פרטים:)

חן שלום,

לא ניתן לקנוס סניגורים של הסניגוריה הציבורית- מה שכן ניתן לעשות- להגיש תלונה בגין התנהגות לא נאותה זו ו/או אחרת.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

בגין מה אזרחים יכולים להיות חייבים כסף לצה"ל?

מהו השרות אותו קיבלת מצה"ל שבגינו יש לשלם?