פורום דיני עבודה

ראשית אין זה לגיטי מצד המעסיק שלך להתנות את חתימתו בחתימתך וקל וחומר שעל דבר שכזה. מעסיקך אינו נפגע מתביעתך את המוסד לביטוחלאומי ולדעתי יש באפשרותך להגיש את הטופס למוסד לביטוח לאומי אף ללא חתימתו אך בצירוף מכתב נלווה המסביר את אי חתימתו .ץ המוסד כבר יזמן אותו לחתימה.

החוק דורש כי מעבר העובד יהיה לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, ובלבד והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. (ראה הערת שוליים 1) יושם לב כי אין המדובר בהעתקת מגורים משותפת, כי אם במעבר של העובד למקום המגורים בו התגורר בן זוגו טרם הנישואים. בחוק לא קיימת דרישה לפרק זמן מינימאלי של מגורים במקום החדש אולם נפסק כי 'מגורים' אינם הימצאות פיזית אלא יש להוכיח כוונה להישאר דרך קבע במקום החדש, וכי אין המדובר במעבר למקום מגורים חולף וארעי.

לענין פיצויי פיטורים - ראשית על אביך להזדרז ולתבוע פיצויי פיטורים כמה שיותר מהר בטרם יחלפו 7 שנים מיום פיטוריו.
לענין הלנת פיצויי פיטורים -
סעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי
פיצויי הפיטורים לא שולמו כלל, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך שנה מהיום שבו רואים אותם כמולנים.

בהצלחה

בהצלחה

אם השכר / פיצויי הפיטורים לא שולמו כלל, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך שנה מהיום שבו רואים אותם כמולנים.

ההסכם עם המעסיק כפי שאתה מציג אותו - או לפחות חלקים ממנו אינו ברור. קנס יציאה - הוא קנס שבא לשמור על המעסיק מפני עובדים שעברו הכשרה מקיפה שעולה למעסיק כספים רבים ואינםם עומדים בהתחייבויותיהם לעבודה. ז"א שאם המעסיק שלך לא ערך לך הכשרה - הקנס הוא ככל הנראה רק לשם הפחדה והתראה. בכל אופן אני מציעה לך לבדוק מהו גובה הקנס ןמה תוקפו. שים ליבך שהכל צריך להיות מידתי

הפסיקה קובעת שגם מעסיק פרטי חייב לקיים שימוע לעובדו בטרם יפטרו .
כדאי לך לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה שיכתוב מכתב למעסיקך (לשעבר). פעמים רבות מכתב אחד יכול לחסוך כאב ראש של ניהול תביעה, בפרט שמודבר בתביעה מעין זו.

בהצלחה
שוחר דיני עבודה

לבי הפיטוריןש לא כדין - הואיל ולא פרטת את הסיבה האמיתית לפיטורין אייני יודעת מה הסיכוי שלך לגבי אי עריכת שימוע - המעסיק בהחלט מחוייב לערוך לך ישמוע טרם פיטורייך. אך, יש לבדוק היטב מה היו נסיבות המקרה ועקב זאת הייתי מציעה לך לפנות לייעוץ משפטי באופן פרטני.

נראה כי את צריכה להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בדיני עבודה אשר לא יעשוק אותך מהבחינה הכלכלית.
בהצלחה

לכאורה מדובר בהרעת תנאי עבודה, אך יש לבחון נושאים נוספים כגון, חוזה עבודה במידה וישנו, ואופן ההתנהלות, משך עבודתך במקום העבודה ועוד.

כמו כן, מומלץ שלא להתפטר בעילה של הרעת תנאי עבודה, מבלי למסור למעסיק מכתב המציין כי תנאי עבודתך הורעו.

צעד כזה יש לעשות לאחר התייעצות עם עו"ד הבקיא בתחום.

בהצלחה

ראשית על המעסיק לשלם לך שכר רגיל גם באם הוא מחליט באופן חד צדדי = לשלוח עובדים הביתה. עליך לציין באם התנהגות זאתחוזרת על עצמה או שמא זהו עין חד פעמי.

ראשית בין צה"ל לבין חיילה אין יחסי עובד ומעביד - גם לא כאנשי קבע. מעמדך הוא שונה . הייתי מעוננינת לדעת כיצד משולם לך כרך ואיזה חוזה יש לך מול צה"ל.

עבור היום הראשון שלא באת לעבודה- כלום. עבור היום השני 50% משכרך.

ממתי ימי המחלה שקיבלת? עקרונית בעבור היום הראשון - אין תשלום ימי מחלה. בעבור ימי המחלה השני והשלישי- 50% והחל מהיום הרביעי - 100%.

הואיל והינך בהריון ההתנהלות שלך חייבת להיות אחרת ובמיידית. למעסיקך אסור פטרך !!! עקב הריונך - את חייבת לפנות למשרד תמ"ת בבקשה למנוע את פיטורייך ןכן לבית הדין לעבודה מעסיקך יהיה ככלהראה חייב לשלם לך בעבור על חודשי עבודתך עד הלידה וכן 60 ימים לאחר חופשת הלידה כולל קבלת פיצויים לפי הוותק הנ"ל , דמי הבראה ושאר זכויותייך הסוציאליות. בשום פנים ואופן על תשניעל זכויותייך.

אם הבנתי נכון, כתנאי למעברך לעיר אחרת הוסכם על תוספת תשלום לשכר, ולאחר מכן בוטלה ההסכמה הזאת לאחר שהתחלת לעבוד בסניף מרוחק.

לכאורה מדובר בהרעת תנאי עבודה, במצב כזה אתה יכול להתפטר כדין מפוטר ובהתאם לעמוד על זכותך לפיצויי פיטורים, אך בטרם תתפטר יש להודיע בכתב למעסיק על הרעת התנאים.

מומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום לפני שמבצעים מהלך כזה.

שאלתך אינה ברורה.
ראשית הרעת תנאים (במידה וקיימת במקרה שלך) דינה כפיטורים ותיהיה זכאי לפיצויי פיטורים כדין (בכפוף לכך שגם השופטים יסכימו שמדובר בהרעת תנאים מוחשית).
אם ברצונך להמשיך בעבודה על אף ההרעה אז תמשיך (יתכן אך לא בטוח שתוכל לטעון בהמשך להרעת תנאים).
אם אינך רוצה להמשיך בעבודה, עדיף לך שהמעסיק יפטר אותך בדרך המקובלת מכתב פיטורין וכו', מאשר שתתפטר בעצמך ותטען שדינך כמפוטר מהטעם של "הרעת תנאים".
זכור - פעמים טענה של עובד ל"הרעת תנאים" בנסיבות ובמיקרים מסויימים, אינה בהכרח מקובלת על השופטים שיושבים בדין. המשמעות היא שתוכל "לפספס" את פיצויי הפיטורים.

בהצלחה

סע' 8 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי יראו עובד שמתפטר עקב העתקת מגורים כמפוטר הזכאי לפיצויי פיטורים - בכפוף לתנאים האמורים בסעיפי החוק.
העתקת מגורים מהי?
הסע' מונה מספר מצבים שיחשבו העתקת מגורים:
1. העתקת מגורים לרגל נישואין- מדובר כי על העובד להראות, כי בעקבות נישואין לבן/לבת הזוג העובד עבר לישוב מגורים בישראל בו גר בן הזוג השני. קרי, כאן יש להראות כי בן הזוג העובד עבר לישוב בישראל בו נמצאת בן/בת הזוג השני. יש להראות כי מקום המגורים החדש של העובד מרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום המגורים הקודם של העובד.
לגבי השהייה במקום המגורים החדש אין חיוב בזמן מינימאלי אך הפסיקה פירשה זאת כי הכוונה היא כי על העובד קיימת דרישה שיוכח כי מדובר במעבר למקום מגורים חדש עם כוונה ולא באופן זמני.
2. העתקת מגורים לישוב חקלאי או לאיזור פיתוח - כאן יש להראות כי העובד אינו גר בישוב חקלאי או באזור פיתוח וכי ההתפטרות באה מתוך כוונה להתיישב בישוב חקלאי או אזור פיתוח לפחות לתקופת זמן של 6 חודשים. הרציונאל במקרה זה הוא, לעודד מעבר לישובים חקלאים ולאזורי פיתוח. לכן יש להוכיח, כי המניע להתפטרות הוא העתקת מגורים לצורך ישוב חקלאי ואזור חקלאי. באם המניע של העובד הוא הפסקת עבודה וזוהי, בעצם, תופעת הלוואי אזי הוא רשאי ליהנות מפיצוי פיטורין. לעניין זה הפסיקה הרחיבה את המונח ישוב חקלאי (ראה להלן) ושם נאמר כי גם אם בן מושב התגורר בעבר במושב ועזב לעיר וחזר להתגורר במושב בכדי לסייע להוריו בעבודת המשק במושב אזי הוא גם יכנס בגדר הסעיף.
פירוש המונחים ישבו חקלאי ואזור פיתוח:
"ישוב חקלאי" — קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים.
מאחר וההגדרה של ישוב חקלאי הינו מעומעם במקצת, פירשה הפסיקה את המונח הנ"ל בצורה רחבה. כך, לדוגמה, חקלאי יחשב לא רק בעלים של משק אלא גם מי שעוסק בחקלאות כל גווניה.
"ישוב באזור פיתוח" — אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים.
3. סיבות נוספות המצדיקות התפטרות עקב העתק מגורים
א. העתקת מקום מגורים למקום התנחלות או מאחז- אם העובד מחליט להתפטר עקב העתקת מקום מגורים בהתנחלות או מאחז, ייחשב הדבר כהתפטרות כדין, ולכן יהיה זכאי לפיצויים. יש להראות כי מדובר בתקופה שלא תפחת מ-6 חודשים רצופים.
ב. עקב הצטרפות בן הזוג למקום עבודה אחר בישראל- יש להראות כי מקום העבודה מרוחק לפחות כ-40 ק"מ ממקום המגורים הקודם בו העובד התגורר, וכי במקום המגורים החדש מתגורר העובד לפחות 6 חודשים.
ג. מעבר עקב העברת תפקיד של בן הזוג המשרת בצבא קבע או משטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר.
ד. העובד העתיק את מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לשליחות מטעם המדינה או ההסתדרות הציונית העולמית — הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד — המגבית המאוחדת לישראל, למעלה מ-6 חודשים ובלבד שהמעביד סירב לאשר לעובד "חופשה ללא תשלום" בתקופת השליחות.
גם כאן פירש ביהמ"ש את התכלית בצורה מרחיבה.
ה. העתקת מגורים כאשר בן הזוג של העובד הוא מועסק בשירות המדינה או בגוף ציבורי, כאשר בן הזוג של העובד נאלץ לעבור לירושלים על פי החלטת הממשלה ובלבד שמקום המגורים של העובד מרוחק 40 ק"מ (מירושלים).
ו. עקב גירושין- כאשר העובד מעתיק את מגוריו, לישוב מרוחק 40 ק"מ, ממקום מגוריו הישן והוא מתגורר בו לפחות 6 חודשים, וזאת בגלל סיבת גירושין. במצב זה הכירה הפסיקה גם לאחר תקופה ארוכה בין הגירושין להתפטרות.
יש לציין כי חישובי המרחקים יחשבו לפי מה שנקבע בפירסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
חשוב להדגיש, כי אין חובה על העובד להודיע מראש למעביד את סיבת ההתפטרות. (ראוי לציין, כי המלומד י'. לובוצקי ממליץ להגיש את הבקשה לפיצויי התפטרות רק בחלוף 6 חודשים בהם העובד עבר להתגורר במקום החדש).
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

באם המעסיק של זוגתך יהיה מעוניין לפטרה - אין זה משנה מהי הסיבה האם זה עקב החתונה או המרחק הוא יהיה חיב לערוך לה שימוע ליתן לה הודעה מוקדמת כדין ואת שאר זכויותיה הסוציאליות.

באם הינך מתכוונת להתפטר עקבה אי תשלום פנסיה - אזי לאו. עליך להתריע בפני עסיקתך על חובתה ועל המחדל וליתן לך אפשרות לתקן את המחדל. רק לאחר מכן באם ההפרה לא תתוקן אני מציעה לך להוועץ באופן פרטני עם עוה"ד בתחום דיני העבודה לענין האפשרות של פיטורין בדין מפוטר - ובאם יש לך עילה לכך.

כאשר מנהלים מתחלפים - באם מדובר במנהלים להבדיל מבעלי העמותה אזי אין לכך שום משמעות. לענין פיטורייך נכון שטרם פיטורייך עלהם לערוך לך ישמוע - ונראה כי פיטורייך כבר באו ולכן הפיטורים יהיו שלא כדין. אני מציעה לך ללכת לשיחה עםמכשיר הקלטה ולהקליט את השיחה. ובמידה ותפוטרי אני מציעה לך לשקול מיצוי זכותייך מולהמעסיק- כולל הסעד של אי עריכת שימוע.

אני מציעה לך לפנות או להתסדרות במקום עבודתך או לעוה"ד מתחום דיני העבודה למיצוי זכויותייך. את עבדת 5 שנים ולן מדיעים לך פ"פ, חלף הודעה מוקדמת, הבראה, חגים, פנסיה ופיצויי בדין אי עריכת שימוע.

הילה שלום,
למצער נראה כי הצדק עימך אך אין לדעת כיצד בית הדין יראה את הדבר - לו התביעה תגיע לפתחו ולכן אני מציעה לך לנסות ולהגיע עם צעסיקך להסדר.

לפי מה שאת מתארת נראה לכאורה כי המעסיק רשאי לוותר על המשך עבודתך בימי ה"הודעה המוקדמת" ועליו לשלם לך את דמי ההודעה המוקדמת.
לענין הרכב - נראה כי המעסיק רשאי "לקחת" אותו ממך שכן למעשה אינך זקוקה עוד לרכב לצורך העבודה.
לענין החזרי דלק נראה כי על המעסיק לשלם לך הוצאה זו בכפוף למה שסוכם בטרם תחילת עבודתך.
במידה והמעסיק לא משלם לך את המגיע לך על פי דין, כדאי לשלוח לו מכתב מעו"ד ו/או להגיש נגדו תביעה. כדאי לבדוק הגשת תביעה בגין הכספים המגיעים לך על פי דין וכן אי קיום שימוע כדין (במידה ושייך) הכל לפי הענין.
אין בתשובה זו כדי להוות משום מתן ייעוץ.

באם מעסיקך צישלם לך את כל זכויותייך הסוציאליות. כולל פ"פ, חלף הודעה מוקדמת שכרך כולל כל פרשי ההוצאות שהוא חייב לך וכןשילם לך במשך השנים הבראה חגים פנסיה באופן תקין לא נראה כי יש המעסיק שלך עשה משהו שאינו לגיטמי - פרט לכך שלא ערך לך ישמוע. אי אפשר לחייב מעסיק להעסיק עובד.

בנסיבות הענין כאשר עבודתו כרוכה בנסיעות לחו"ל וכאשר בעלך נסע לחו"ל במסגרת עבודתו בטרם מות בנו, נראה כי לא תעמוד לו טענת ה"קדיש" .
מעבר לכך ובלי כל קשר לדיני עבודה - נסיעותיו לחו"ל לצורך ביטחוני מהוות מצווה גדולה שתעמוד לזכות בנו. כדאי שתשאלו את הרב אברהם יוסף (רב העיר חולון) בענין מצווה זו.

בחוק תקופת האבל היא שבוע ימים ולא יותר מכך. לכן באם בעלך היה טס לחו"ל עקב עבודתו - אין שום סיבהשלא ימשיךלעשות כן.

בעיקרון יש לך את מחלקת פניות הציבור. כמו כן, יש לך את לשכת שר התמ"ת ואת לשכת מנכ"ל שמקבלים ומטפלים בפניות ותלונות במגוון נושאים.

מעסיק יכול להגיש תלונה נגד עובד במשרדי התמ"ת ובאם הוא גובל בפלילי גם למשטרה

עליך להגיש הודעה מסודרת בה תרשום ממתי הוא עובד, אחוז משרתו, שכרו, תנאי העסקתו וכוכ. לעני חוזה העסקה תציין כי אין לו חוזה.

אני חושב שאין תשובה חד משמעית לשאלתך.
במידה ויום מן הימים תתבע את מעסיקך בגין דמי מחלה שלא שולמו לך בהתאם למה שסוכם (כמופיע בשאלתך), יתכן וביה"ד לעבודה יקבל את תביעתך מהטעם שהתקיים בינך למעסיקך נוהג לשלם עבור היום השני למחלה (נוהג = חוזה). למותר לציין שאם מעסקך לא יכחיש סיכום זה (שנערך בע"פ) סיכויי תביעתך יגדלו. מאידך ביה"ד לעבודה יוכל לטעון כי עצם העובדה שמעסיקך היטיב עמך ושילם לך עבור כל יום שני של מחלה במשך שנתיים (מעבר למה שהחוק מחייב), אינה מהווה הסכמה למתן הטבה זו אלא הטבה שהיא לפנים משורת הדין ואין בה כדי לחייב את המעסיק מעבר למה שהוא חייב לפי חוק. למותר לציין כי במידה ומעסיקך יכחיש הסיכום בע"פ בענין ההטבה, סיכויי תביעתך יקטנו. עוד דבר אחד חשוב - כלל נקוט הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ובמקרה דנן נטל ההוכחה הוא עליך.
יתכן וכדאי להקליט את המעסיק בזמן שהוא מציע הטבות שכאלו...

אין באמור לעיל בכדי להוות משום מתן ייעוץ.

לענין שאלתך - לצערי אין לי ליתן לך תושבה חד משמעית יכול להיות שכן - שכן יחייבו את מעסיקך לשלם לפי הנוהג וכול להיות שיחליטו שלאו - כי אין המדובר במשהו מחייב .

כעצמאי - לא הייתי מציעה לך לחתום על ההצהרה. אבל אנא פנה לפורום דיני חוזים בענין זה.

במידה ואשתך מעוניינת להתפטר בדין מפוטרת היא יכולה לעשות כך עקב רצונה לגדל את ביתכם - אבל זאת בתוך 9 חודשים מיום הלידה.

לענין דמי מחלה - החוק קובע העובד אינו זכאי לדמי מחלה עבור היום הראשון למחלתו . עבור היום השני והשלישי העובד זכאי רק ל 50% משכרו כדמי מחלה. מהיום הרביעי והילך זכאי העובד ל 100% משכרו כדמי מחלה.
במידה ותחזרי לעבודה באמצע חופשת ימי מחלה ולאחר מכן תמשיכי לנצל את ימי המחלה ,החישוב לימים הבאים יתחיל מחדש. לדוגמה - מגיע לך 6 ימי מחלה (ראשון עד שישי). עבור היום הראשון לא תקבלי כלום, עבור היום השני והשלישי תקבלי 50%, עבור היום הרביעי והחמישי והשישי תקבלי 100% - כל זאת בתנאי שלא חזרת לעבודה במהלך תקופת המחלה. אולם אם למשל חזרת לעבודה ביום חמישי וביום שישי לא הופעת לעבודה בגין מחלתך, לא תקבלי כלום על היום השישי.
מסקנה כדאי לבדוק האם שווה מבחינה כלכלית לחזור לעבודה באמצע תקופת המחלה כשבכוונתך להמשיך את ימי המחלה לאחר מכן....

אין באמור לעיל משום ייעוץ.

במידה וקיימים לך ימי מחלה את מחוייבת להשאר בבית.

טוב,

לא נותרה לי ברירה, אז עתרתי.

ניצחתי (בערך - ניצחתי בטענה, אבל שורה תחתונה הפסדתי כסף).

ראו עת״מ 4094-03-14 רז נ׳ עיריית פ״ת