פורום דיני נזיקין

אורן שלום,

הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות ומהווה זכות יסוד חוקתית. צילום אדם ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות עפ"י סע' 2 לחוק הגנת הפרטיות.

במקרה המתואר, אם המצלמה אכן מתעדת באופן קבוע את הבניין השני ואת תנועת הדיירים, קיימת עילת תביעה בגין פגיעה בפרטיות. ניתן לדרוש שינוי זווית המצלמה כך שלא תצלם את הבניין השני או את השטחים הפרטיים של דייריו. עם זאת, יש להבחין בין צילום שטחים פרטיים לבין צילום שטחים ציבוריים, כאשר לגבי האחרונים נדרשת הוכחת פגיעה משמעותית יותר בפרטיות. בהצלחה!

אלכס שלום,

עפ"י דין, וועד הבית מחויב לטפל בליקויים ברכוש המשותף, בין היתר, בתשתיות המשפיעות על החניות הפרטיות. במקרה של חוסר טיפול ו/או גרירת רגלים מצד וועד הבית, באפשרותך לפנות למפקח על רישום מרקעין און לערכאות המשפטיות. בהצלחה!

אייל שלום, אכן שווה ללמוד קצת על חוקים וכללי זהירות, גם כדי להימנע ממקרים מסוכנים וגם כדי לדעת איך להתמודד עם סיטואציות משתנות בהן נגרמים נזקים. כל אחד מאיתנו יכול לתרום לשיפור ולהגברת המודעות.

אלמה שלום,

האירוע המתואר בהחלט יכול בהחלט להיחשב כתאונת עבודה. אם מקום העבודה מתנער מלמלא את הטפסים או להתייחס למקרה כתאונת עבודה, באפשרותך להגיש טופס בל-250 בעצמך למוסד לביטוח לאומי. מלאי את הטופס וצרפי את כל המידע הרלוונטי. מומלץ ביותר לגשת לבדיקה רפואית מיידית, כדי לבצע את הבדיקות הנדרשות ולוודא שלא נחשפת חלילה לנגיף או מחלה. בהצלחה!

רואי שלום,

במקרה של פגיעה בעקבות החלקה במקום ציבורי, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד בעלי המקום (במקרה שלך – המסעדה), במידה ויתברר שהייתה רשלנות מצד המעסיקים או המסעדה עצמה.

המסעדה אחראית עפ"י דין לשמור על בטיחות הסועדים במקום והיה עליה לדאוג לסילוק שלולית המים ו/או לדאוג לסימון המקום כמסוכן.  

חשוב לאתר עדים שהיו במקום וראו את השלולית לפני שהחלקת או יודעים שהיא הייתה שם במשך זמן ממושך.

שבר ביד, היא פציעה שיכולה לעיתים להותיר נכות/מגבלה לצמיתות עם השלכות השלכות כלכליות, תפקודיות ורגשיות מעבר לתביעה בגין עגמת נפש בלבד ולכן:

שמור את מלוא התיעוד הרפואי ממועד התאונה.

אסוף עדויות של סועדים אחרים או של עובדים במסעדה, תיעוד וידאו (אם יש מצלמות אבטחה במקום).

מומלץ בחום להתייעץ עם עו"ד בתחום כדי לבסס את תביעתך באופן המיטבי.

בריאות והצלחה! 

שלום רב,

השבתי על שאלה זאת בעבר המאוד לא רחוק...

נא גלול למטה. בהצלחה!

הי אייל,

ראשית, חשוב לתעד את כל פרטי המקרה. כל פרט יכול להיות חשוב במקרה כזה. אם יש תמונות של הפציעה, של המקום, של הכלב או של בעלי הכלב (אם זיהיתם אותם), יש לאסוף את כל המידע הזה. אם היו עדים למקרה, כדאי לקבל את *פרטי העדים*. במקרה שלכם, המשמעות היא שאין בבעלותו של הכלב גורם אחר ישיר. אולם, ייתכן שיש אחריות מצד הרשות המקומית, אם הכלב היה משוטט ללא פיקוח או ללא טיפול, או מצד *בעלים של הכלב* אם הוא נמצא ומזוהה.

  - אם הכלב היה שייך לאדם פרטי, אפשר להגיש *תביעה אישית נגד בעל הכלב*.

  - אם הכלב היה משוטט ולא ניתן לאתר בעלים, ייתכן וניתן לתבוע את הרשות המקומית, שמחויבת לאכוף את תקנות הכלבים המשוטטים ולהסיר כלבים משוטטים מהרחוב.

בהצלחה!

סול שלום,

פורום זה בא ליתן סיוע ראשוני בלבד. הנך מוזמן לפנות לעו"ד לצורך ניהול אסטרטגיית התביעה בצורה המיטבית. בהצלחה!

ערן שלום,

פיצוי בגין עוגמת נפש תלוי במס' גורמים חשובים ויכול להשתנות ממקרה למקרה. אין סכום קבוע או אחיד והפיצוי נקבע על פי היקף הסבל וההשפעה הנפשית שנגרמה מהאירוע. לדוגמה, במקרה שלך שבו הילדה סבלה מכאב ופחד ואתם כהורים חוויתם סבל ממושך של חוסר אונים, עוגמת הנפש תוכל להיות גבוהה יותר מאשר במקרה שבו אין הרבה תסמינים או השפעה נפשית. באפשרותך להגיש תביעה בתביעות קטנות ולקוות שבית המשפט יתרשם מטענותיכם ויפסוק לכם פיצוי גבוה יותר. בהצלחה!

שגיא שלום,

הוספת טענות עובדתיות חדשות בנוגע לנסיבות הרשלנות והיסוד הנפשי שלא נכללו בכתב התביעה המקורי תהווה הרחבת חזית אסורה.

הדרך הנכונה היא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה וקבלת אישור בית המשפט לכך, מומלץ לא להסתמך על האפשרות שהצד שכנגד יסכים להרחבת החזית, כאשר מדובר בטענות עובדתיות מהותיות הנוגעות ליסודות העוולה...

תובע שלום,

השאלות והתהיות הרבות שלך בפורום אינן מותירות מקום לספק, כי ברצונך למצות את ההליך המשפטי כנגד סניגור בגין ייעוץ משפטי שניתן לך, שלא לשביעות רצונך.

השבנו לך תשובות מפורטות בעניין. אני מציע, כדי שתוכל להגיע למיצוי העניין, להתייעץ בצורה מסודרת עם עו"ד שמתמחה בתחום כדי שיוכל להקדיש לך את מלוא תשומת הלב.

בהצלחה!

שלום,

נא ראה תשובתי שניתנה היום, תחת הכותרת:

האם אי ידיעה יכול להביא להארכת תקופת ההתיישנות

בהצלחה!

שלום,

בהתאם לפסיקה, הערכת עבודתו המקצועית של בעל מקצוע וקביעת רשלנותו הינה משימה מורכבת, במיוחד כשמדובר בעורך דין, אלא אם כן הרשלנות וחוסר המקצועיות זועקים...

הנטל שמוטל על התובע במקרה זה, הוא לא רק להצביע על התנהגות רשלנית, אלא גם להראות כי בהינתן התנהגות סבירה, הייתה מתקבלת תוצאה אחרת.

בהצלחה!

שלום תובע,

אי ידיעה על האפשרות המשפטית להגיש תביעה אינה מהווה "גילוי מאוחר" של הנזק או של עילת התביעה. הנזק (עוגמת הנפש) היה ידוע וניתן לזיהוי בזמן אמת.

אי ידיעת החוק אינה מהווה עילה להארכת תקופת ההתיישנות. ההנחה היא, שהתובע היה מודע לפגיעה ולעוגמת הנפש שנגרמה לו בזמן אמת, גם אם לא ידע שניתן לתבוע בגינה.

תקופת ההתיישנות הרגילה היא 7 שנים, ובמקרה זה חלפו 8 שנים. לכן, ככל הנראה התביעה התיישנה.

סול שלום,

ככל שההתחייבות של האימהות נכתבה בהודעות טקסט, סביר שתוכל להשתמש בכך כהוכחה לכך שהן הסכימו לקחת על עצמן את חלקן בנזק. אם ההתחייבות אכן ברורה ונכונה, תוכל לנסות להפעיל את ההסכם בדרכי שיחה, פנייה מכובדת או מכתב התראה.

כמו כן, תוכל לשלוח לאימהות מכתב התראה רשמי שבו תבקש מהן לשלם את החלק שלהן בנזק תוך פרק זמן מסוים לפני שפונה לבית המשפט.

אם לא תצליח להחזיר את הכסף בדרכים אחרות, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בהצלחה!

משה שלום,

למרות שהחוק בדרך כלל קובע שהפוגע מאחור אחראי, במקרה דנן, יש אפשרות להציג את העובדה שהרכב שלפני היה במצב לא בטיחותי ונסע ללא אורות כדיי לבסס את רשלנותו.

גם אם אשתך פגעה בו מאחור, זה עשוי להטיל לפחות חלק מהאחריות על הרכב שהאט או עצר ללא אורות. מומלץ לבדוק תמונות ועדים שנכחו במקום, לתמיכה בטענותיכם.

בהצלחה!

גילה שלום,

במקרה של תביעת נזקי גוף, כשאת מגישה חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעתך, עליך לצפות שהצד הנתבע יוכל לדרוש בדיקה רפואית נגדית כחלק מזכויותיו בהליך המשפטי והיא נחשבת למהלך רגיל ומקובל בתביעות נזיקין.

אם אינך רוצה לבצע את הבדיקה לפני תחילת המשפט, באפשרותך לנסות להגיע להבנה עם הצד הנתבע בדבר שיעור הנכות - ככל שנותרה.

בהצלחה!

שלום לתובע,

תביעת נזיקין יכולה להתבסס על מספר עילות שונות, בינהן:

הפרת חובה חקוקה - הפרת חוק או תקנות שנועדו להגן על הציבור או על אדם מסוים.

רשלנות - עילה נפוצה ביותר, כאן יש להוכיח שהנתבע פעל ברשלנות, כלומר, הוא לא נקט בזהירות סבירה.

הסכם או חובת פעולה - הפרת הסכמים או חובות שמוטלות על אדם במצבים שונים.

עוולה מכח פגיעה ישירה - למשל נשיכת כלב וכיוצ'

לאחר הבנת העילה לעומק, יש להתמקד בשאלת הנזק שנגרם כתוצאה מהעוולה. בהקשר זה, מומלץ כמובן להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום כדי להעריך את סיכויי התביעה.

בהצלחה!

שלום רוי,

ישנה אפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד הגרושה, אם יש עילה לנזק שנגרם בעקבות פעולה לא חוקית או שלא בתום לב מצידה, כמו במקרה שבו הגישה תביעות סרק, ביצעה העברת נכסים שלא באופן הוגן או פעלה בניגוד להסכם הגירושין ובעטייה, יוכח כי נגרם נזק ממשי.

אם יש בסיס לטענה שההסכם הושג בצורה לא הוגנת או שהאשה פעלה בניגוד להסכם, ניתן לבחון - באמצעות עו"ד שמתמחה בדיני משפחה (יש לנו מס' עו"ד מומלצים בפורום הרלוונטי!) - את האפשרות לביטול או שינוי ההסכם.

באשר לטענה למצוקה נפשית, הרי שיש להוכיחה ברחל בתך הקטנה. בהצלחה!

שלום

נא ראה תשובתי הקודמת אליך.

הואיל ולמותר לציין, שתביעה מסוג זה לא מנהלים באופן עצמאי אלא בסיוע עו"ד וסביר שתקבל מענה מקיף גם עבור סוגייה זו. בהצלחה!

שלום,

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית נקבעת בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958. התקופה הרגילה היא 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה, אלא אם נקבע אחרת בחוק ספציפי.

עם זאת, קיימות נסיבות שבהן ההתיישנות עשויה להידחות או להיעצר.

כאשר מדובר הארכת תקופת ההתיישנות עקב מצב נפשי, סע' 11 לחוק ההתיישנות קובע כי אם בעל דין היה במצב של “חוסר יכולת מוחלט” לדאוג לענייניו ולא היה לו אפוטרופוס, תקופת ההתיישנות לא תימנה כל עוד מצבו נמשך. מצב זה כולל הפרעות נפשיות קשות, אך דורש הוכחה של חוסר יכולת מוחלט. בהצלחה!

שלום רוליק,

כאשר אדם נפגע במדרגות בבניין בגלל היעדר תאורה, וועד הבית, בעלי הנכס או חברת תחזוקה (אם יש כזו) עשויים להיות אחראים לנזקי גוף שנגרמו לו. יש לבדוק האם הייתה הזנחה, רשלנות או חוסר תשומת לב בתיקון הבעיה. יש לשים לב, לשיקולי כדאיות כלכלית בהגשת תביעה שכזו כאשר מדובר בנזק ללא השלכות עתידיות. בהצלחה!

ערב טוב,

משך הזמן לניהול תביעה אזרחית תלוי בגורמים רבים. כמו סוג התביעה, עומס בתי המשפט, מורכבות התיק והתנהלות הצדדים. בצורה גסה ולא מחייבת, בין שנה וחצי לשלוש. בהצלחה!

שלום,

חוות דעת מומחה חייבת להיות ערוכה על פי דיני הראיות. סעיף 24 לפקודת הראיות מפנה לתוספת הראשונה המפרטת את הדרישות. חוות דעת צריכה לכלול את פרטי ההליך, לבקשת מי היא נערכה, מה היא השאלה המקצועית שהמומחה התבקש לחוות את דעתו, מענו ומקום עבודתו, מומחיותו, ניסיונו, הצהרה בדבר אי מסירת עדות שקר.