פורום דיני נזיקין

צהריים טובים,

בהתאם לחוק, פנייה מצד מפרסם המהווה הצעה לקבלת דברי פרסום, אינה מהווה כלשעצמה הפרה של החוק. הייתי מציע שתפנה לאותם גורמים שלא חזרו אליך בנוסח מעט שונה ובו תרשום כי מי שאינו מעוניין לקבל ממך דברי פרסום, מתבקש להודיע לך על סירובו.
לפי החוק, נמען שלא הודיע על סירובו למרות שקיבל הזדמנות לעשות כן, ניתן לשלוח לו דברי דואר גם ללא הסכמתו (כמובן שאם לאחר מכן הוא מודיע על סירובו, צריך להפסיק את משלוח הפרסומות אליו).

עדי, שלום.
בפניך שתי אופציות, האחת לתבוע את פוליסת ביטוח המקיף וזו תתבע את המזיק (הרכב הפוגע) תביעת שיבוב, ואז ממנו גם את יכול לתבוע את ההפסדים שלך, לפי דו"ח הפסדים שתתן לך חברת הביטוח המקיף, ואילו האופציה השניה היא לקבל אישור אי הגשה (אישור שלא תבעת את פוליסת המקיף) מחברת ביטוח המקיף שלך ולתבוע את המזיק (הרכב הפוגע) על מלוא הנזק שנגרם לך.
הכל תלוי כמובן בגובה הנזק שנגרם לך, כאשר נגרם נזק גדול עדיף להשתמש בפוליסת המקיף וזו תרוץ אחרי המזיק היות ומדובר בפרצדורה שתקח זמן, ובמידה והנזק כמה אלפי שקלים אפשר לתבוע את המזיק כאמור, ולמיותר לציין כי במידה והנזק פחות מההשתתפות העצמית במקיף, אין מנוס מלתבוע את המזיק.

מקווה שעזרתי לך, בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

עינת שלום,

אם אכן מדובר בנזק שלא ניתן לתקנו והנזק נובע מרשלנות של הרופא, ניתן לפנות במכתב לרופא והרופא הוא זה שיפנה לביטוח או שיפנה אתכם ישירות לביטוח.

צהריים טובים,

כעיקרון, בשמירת כספי נאמנות המטרה היא שמירה על ערך הכסף. לכן, מקובל להשקיע את הכספים בתוכניות נושאות פרי, ללא סיכונים.

חוק הספאם לא התכוון לשלול פנייה ראשונית לשם הצעת הצעה מסחרית כלשהי. חוק זה התיימר לקבוע שאם באופן שיטתי חברה וכד' רוצה לדוור מיילים וכיו"ב למאן דהוא, הרי שעליו להסכים לכך באופן אקטיבי ומפורש.

יחד עם זאת, התשובה לשאלתך תלויה בעיסוקך, שכן גם אם אינך עובר בפנייה כגון זו על חוק הספאם, יתכן והנך מפר חובות חקוקות אחרות מתחום עיסוקך, למשל: שידול לעבודה לבעלי מקצוע מסויימים וכו'.

שי שלום,

ישנה בהחלט אפשרות שאם חברת הביטוח תגלה זאת, זה ייראה לה לא טוב והיא תתחיל בבדיקות וטענות שונות, אך אם תוכל להוכיח שאתה אכן עובד רק שליש משרה טענות אלו יידחו.
אולי אפשר לחתום על הסכם עבודה כלשהו עם המעביד אשר ממנו יהיה ברור שאתה עובד שליש משרה בלבד.

צהריים טובים,

אם אכן ניתן להוכיח שהדירה נרכשה עם פגמים שונים וכי המוכרים ידעו על פגמים אלו, בהחלט אפשר ועומדת לכם עילת תביעה.
מאחר ואין ברשותי את מלוא המידע והמסמכים, לא ניתן להביע דעה באופן ברור.

בהנחה שהם חותמים חוזה כדת וכדין - יקשה עליך להזיזם.

יחד עם זאת, אם הם גורמים לך מטרד הרי שניתן לתבוע בעילה נזיקית בגין כך (ראה בפקודת הנזיקין: מטרד ליחיד ומטרד לרבים).

כמו כן יש תקנות בדבר רעש, ריחות וכיו"ב המותרים ברבים ומתי.

בהנחה שתמדוד את עוצמת הדציבלים של הרעש ע"י מומחה בשעות שהחוק ו/או התקנות אוסרות על כך, הרי שתוכל לתבוע בעילה נזיקית נוספת של הפרת חובה חקוקה.

מעבר לכך יש את האגודה לתרבות הדיור ועוד אך מעל הכל מומלצת הידברות, בהנחה שהיא ניתנת ליישום - מה שכלל לא עולה מדבריך.

בהצלחה !

קובי שלום,

נא הפנה את שאלתך לפורום הוצאה לפועל.

עו"ד צעיר, שלום.

בעבר היו מחזירים חלק מהאגרה, כיום ולאחר תיקון התקנות לאחרונה בעניין הזה, לא מחזירים כלום מהאגרה הראשונית, ובכל זאת תוודא ותעיין בתקנות הרלבנטיות בעניין הזה.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

התשובה מתחלקת למספר פנים:

ראשית, מבחינת זהות הנתבע, בית כנסת לכשעצמו הוא איננו אישיות משפטית הכשרה לתבוע ולהתבע, אלא אם כן נרשם כסוג של תאגיד (בדר"כ- בתי כנסת רשומים כעמותות ואז ניתן לתבוע את התאגיד.
לכן, רצוי בתור בדיקה מקדמית לבדוק האם קיימת אישיות משפטית רלוונטית שכשירה להיתבע.

שנית, מבחינת עילות התביעה והאחריות-
מאחר וציינת כי בוצע מעשה "פלילי" אני מניחה שלכל הפחות נערכה חקירת משטרה ושאולי הוגש כתב אישום. אם כבר היתה הכרעה בערכאה הפלילית בעניין, הדבר יכול לסייע מבחינה ראייתית בהוכחת האחריות בתביעה הנזיקית.

דבר חשוב נוסף לעניין האחריות, לאחרונה ניתן פסק דין חשוב על ידי בית המשפט המחוזי בת"א, לפיו הורחבה מאוד אחריות בעלים ו/או מחזיקים במקרקעין בקשר לעוולות שמתבצעות מתוך המקרקעין ולנזקים הנגרמים כתוצאה מן העוולות.
לפיכך, הייתי ממליצה לבדוק מי הם כל הבעלים הרלוונטיים של המקרקעין, לרבות בעלי שליטה בתאגיד (אם קיים), על מנת "להעמיק" כמה שיותר את הכיס ממנו תוכלו להיפרע.
האמור לעיל הוא בהסתמך על הפרטים שציינת, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אישי חלילה, אשר כדאי לקבל בכל מקרה.

בהצלחה,
שירה זכריה, עו"ד

מפתח החלוקה באחוזים השונים הוא לצורך ההתחשבנות הפנימית בין הנתבעים לבין עצמם, ולא במישור שמול התובע לנתבעים.
הדבר עומד בקנה אחד עם הרעיון הבסיסי הקבוע בפקודת הנזיקין, בכל הנוגע למעוולים ביחד ולחוד. בידי התובע קיימת אפשרות להיפרע מאחד הנתבעים בלבד את כל הסכום שנפסק, ואין מצפים ממנו לרדוף אחרי כל נתבע באופן מיוחד. לאחר שהתובע יוצא מן התמונה, הנתבעים דנים ביניהם לגבי אופן החלוקה הפנימית.

שלום א',
מן המתואר בהודעתך, ה"מכתב" שקיבלת לא קיבל תהודה ופומביות בפני צדדים שלישיים אלא מוען אליך באופן אישי. הגם כי לפי החוק והפסיקה, פרסום לשון הרע אינו מחייב תפוצה בפני קהל יעד רחב ולפעמים מספיק שרק עוד אדם נוסף (חוץ מהנפגע עצמו) ישמע את דברי לשון הרע והדיבה , אינני יודעת מה בדיוק נכתב במכתב, האם התוכן עולה כדי הוצאת דיבה. בנוסף, לא ברור האם מישהו נוסף קרא את המכתב או יודע עליו. על פי הכלל הרווח, בכל הנוגע להוצאת דיבה בכתב - די בכך שהכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע (דהיינו- העוולה מתממשת גם אם הדיבה לא הגיעה בפועל בסופו של יום לצדדים שלישיים), כשבנוסף- לשון הרע יכולה להשתמע מן הפרסום או מנסיבות
חיצוניות.
מן המתואר בהודעתך עולה דווקא חשש לסוג של איום במכתב מצד השכנה, עבירה אשר ניתן להתלונן עליה לשכעצמה.
לעניינך- להתלונן במשטרה תמיד אפשר, ואם המשטרה תבחר לנהל חקירה, הרי שהדין מאפשר לך הגשת קובלנה פרטית פלילית כנגד השכנה בגין העבירות המנויות בדין ההרלוונטי, שניתן להגיש קובלנה בעניינן (לשון הרע ואיומים הינן מן העבירות המנויות).
הגשת הקובלנה הפרטית פלילית בבימ"ש דורשת הוכחת כוונה ומודעות של מוציא הדיבה, שעה שבהליך תביעה אזרחית בגין לשון הרע ניתן לקבל פיצויים עד רף מסויים גם ללא הוכחת כוונה או נזק.
לדעתי, במידה ותלונתה של השכנה במשטרה מתגלה כתלונת שווא, הדין מאפשר הגשת תביעה נזיקית בגין נגישה.
לשאלתך, מכתב מתון מעו"ד יכול בהחלט לעצור את שטף ההטרדות.

אלעד, שלום.
המקרה שאתה מספר לכאורה מתאים להגדרת תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, ובכך יש לך עילה לתבוע את נזקיך לפי אותו חוק, אך מומלץ להיוועץ תחילה בעו"ד המתמצה בתחום ע"מ שיבחן את הנסיבות של המקרה במלואן.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

צהריים טובים,

אדם שנסע בכלי רכב מנועי ללא רישיון נהיגה אינו זכאי לפיצויים (אם היה חס וחלילה נהרג בתאונה אז יורשיו היו זכאים לפיצוי למרות שנהג ללא רישיון נהיגה).
במקרה שלך, צריך לבדוק האם מדובר במלגזה המהווה בכלל כלי רכב תחבורתי או שמא אין צורך בכלל ברישיון נהיגה. בכל מקרה, יכול להיות שניתן לתבוע את המעביד בתביעת רשלנות.

יפעת שלום,

אינני בטוח שהמקור להוראה זו הוא בחוק ולא בתקנים שהוציא מכון התקנים. נסי לבדוק נקודה זו במכון התקנים. אם קיימת הוראה חוקית בעניין, היא תופיע ככל הנראה בתקנות התכנון והבנייה.

צהריים טובים,

ראשית, הלקוח עשוי להיתקל בבעיה גם אם יגיש עכשיו תביעת נכות במסגרת נפגעי עבודה, שכן תביעה זו אמורה להיות בתוך 12 חודשים מהיום שהוכר כנפגע ואני מבין שתקופה זו עברה. עדיין קיים סיכוי שהמוסד לביטוח לאומי יתחשב ויקבל את התביעה בכל זאת.
כמובן שהקביעה של נכות כללית איננה מחייבת, ולכן אם לא ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אין לך ברירה אלא לבקש מומחה מטעם בית המשפט. קח בחשבון שלאור העובדה שמדובר בתאונת עבודה וללקוח עמדה הזכות להגיש תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, ישנו סיכוי סביר שבית המשפט יטיל את שכר המומחה על הלקוח שלך.
בנוסף, קח גם בחשבון שאם ניתן יהיה להפריד במסגרת הנכות הכללית שנקבעה לו את הנכות שקשורה לתאונה, החלק היחסי של התגמולים יקוזז מכספי הפיצויים.

דוד שלום,

מה שצריך לבדוק הוא מדוע נפלה אשתך. אם למשל היא החליקה עקב מרצפת שבורה במקום, אז בהחלט יכול להיות שאפשר לתבוע את בעלי הבניין. אם היא החליקה למשל על מים בעת שניקו שם את הרצפה אז יכול להיות שניתן לתבוע את חברת הניקיון. אם היא החליקה ללא כל סיבה, יכול להיות שהיא לא יכולה לתבוע אף גורם.
אני מציע שתתייעץ עם עורך דין בתחום הנזיקין ותפרט בפניו את מלוא נסיבות האירוע על מנת שיוכל לחוות את דעתו בעניין.

צהריים טובים,

הערכת הפיצוי נוגעת גם לנזק שנגרם בעקבות חשיפת המידע ולכן קשה לתת לך תשובה לגבי גובה הפיצוי מבלי להכיר את מלוא הנסיבות.
יצוין בעניין הזה שלפי חוק הגנת הפרטיות ניתן לפסוק פיצוי גם ללא הוכחת נזק, אשר מוגבל לסכום מקסימאלי של 50,000 ש"ח.
אם מדובר בהליכים שיתנהלו בבית המשפט ולא ייסגרו בפשרה קודם לכן, מדובר על פרק זמן ארוך שיכול לקחת כמה שנים.
אם התביעה שלך היא על פגיעה בפרטיות, אזי חוק הגנת הפרטיות קובע התיישנות של שנתיים ממועד האירוע.

צהריים טובים,

כאשר מדובר על ערעור בשאלה משפטית, הכוונה היא רק כאשר נפלה לטענת המערעור טעות כלשהי בשיקול הדעת הרפואי או שלמשל מסמך מסוים לא עמד בפני הוועדה.
הערעור הוא לא רפואי בטענה שהרופא שלי קבע לי נכות גבוהה יותר, אלא רק בשאלה משפטית כאמור.