פורום דיני נזיקין

בטי שלום,

יש בעיה קשה של הוכחה - איך ניתן להוכיח שדווקא הגננת היא זו שניסתה להוריד את האיפור ולא בנכם שנגע עם הספוגית במצח. אין ספק שחלה על הגננת אחריות לפקח על הילדים ויכול להיות שתוטל עליה אחריות גם אם בנכם הוא זה שנגע בספוג, אבל לא בטוח שבית המשפט ימהר להטיל אחריות על הגננת במקרה האחרון.

אביהו שלום,

אם אכן ניתן לקשור בין מצבה של הילדה ובין המעשה, בהחלט אפשר לתבוע את האחראית לכך בתביעת נזיקין.
תלונה במשטרה הייתה מסייעת לכם בין היתר להוכחת הטענות, אבל גם בלי תלונה במשטרה ניתן להגיש תביעת נזיקין.

אורי שלום,

על פניו, מדובר בתביעה מאוד בעייתית, בלשון המעטה. ראשית, תביעת נזיקין מתיישנת כעבור 7 שנים ובמקרה שלך יש בעיית התיישנות. תוכל לטעון שלא ידעת את העובדות שמקימות לך את העילה, אבל לא בטוח שטענה זו תתקבל.
שנית, שאלת הקשר הסיבתי פה היא מאוד בעייתית ולא ברור כיצד מומחה רפואי יקשר את הירידה בשמיעה רק לטיסה ולא לדברים אחרים. מעבר לכך, לא ברור כיצד ניתן להטיל אחריות על חברת התעופה שהרי לא נפל פגם לכאורה במהלך הטיסה.

ע"ד צעיר, שלום.
אתה צריך לתבוע את קרנית לפי סעיף 8 (א) לפלת"ד "יחוד העילה" ולפי סעיף 12 (א) (1) לפלת''ד, כאשר זה המקרה וקרנית נועדה למקרים כאלה.

(ברגע שיש עילה לתבוע לפי הפלת''ד אין מקום לתבוע לפי הפקנ"ז אלא בתאונה במתכוון, מכוח יחוד העילה).

מקווה שעזרתי לך, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

מאור שלום,

כיום, לאחר תיקון התקנות, אין החזר אגרה גם אם לא התקיימו 3 דיוני קדם משפט בתיק פלת"ד.

עופר שלום,

אם המתקן אכן פולט קרינה מעבר למותר, אז ניתן לבקש מבית המשפט צו לסילוק המטרד וכן תביעה לפיצויים.
אם המתקן הותקן על גג פרטי ששייך אך ורק לדירה, לא בטוח שהיה צורך לבקש את רשות כל דיירי הבניין אך בשאלה זו ובעניין היתר הבנייה אני מציע שתפנה את שאלתך לפורום מקרקעין באתר.

אתי שלום,

אם רצונך הוא לבקש ולנקוט בהליכים פליליים, פני לעו"ד בתחום הפלילי ואם ברצונך לתבוע את המשטרה בתביעת נזיקין, התייעצי עם עו"ד בתחום הנזיקין.

מאור, שלום.
לעניין תביעת נהרגים, לא עלינו, בתאונות דרכים, יש את תביעת העיזבון ויש את תביעת התלויים, וחשוב לציין ולהדגיש ולא לשכוח כי תביעת העיזבון הינה תביעת המנוח עצמו, כאשר העיזבון "היורשים שלו" נכנסים בנעליו ותובעים בשמו ובמקומו את המזיק, וזאת בגין אובדן השתכרותו של המנוח ביתרת תוחלת חיי העבודה שלו מיום המוות ועד לגיל הפרישה 67 לפי חוק גיל פרישה ולפעמים עד 70 או יותר לפי מה שקבעה הפסיקה לעובדים עצמאים למשל, כך גם לגבי הכאב והסבל של המנוח עד למוות ושזה 25% מתקרת המקסימום של כאב וסבל בפלת"ד ושזה מסתכם כדי 40,000 ₪ בערך נכון להיום, בנוסף לכך בתביעה זו יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל, וכיום יש להוסיף את אובדן קצבאות הזקנה לאור הלכת יריב ניסן נ' הכשרת הישוב החדשה לכאורה, בגין קצבאות הזקנה שהיה אמור לקבל המנוח מהמל''ל מאז גיל הפרישה 67 ועד לגיל 80 בערך "תוחלת החיים הממוצעת בארץ".

ואילו לגבי תביעת התלויים, גם כאן יש לציין ולהדגיש כי מדובר בתביעה עצמאית !!! של התלויים בגין הנזקים שגרמה להעם העוולה במותו של המנוח, "תלויים לפי פקודת הנזיקין" ילדים, הורים, בני זוג, וכאן התלויים תובעים בגין תקופת התלות שלהם אשר הייתה אמורה להיות תלויה במנוח אילולא המוות, כמו תלות של ילדים קטינים עד גיל 18 ואף בתקופת הצבא עד גיל 21 ואף הפסיקה הרחיבה תקופה זו עד גיל 24 במקרים מיוחדים שהילדים אמורים ללכת ללימודים ואשר היו אמורים להיות תלויים בהורה בתקופה זו ולו במידה מסוימת, בתביעה זו יש לצרף את האובדן שירותי בן, בת זוג/ אב, אם, גם כאן יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל.

עד כאן זה לגבי תביעת עיזבון מול תלויים, ועד לא מזמן אשר ניתנה הלכת צרור אורנית נ' המגן בעליון היו עושים חישוב לכל תביעה והולכים לפי היותר גבוה כאשר ברוב המקרים תביעת העיזבון תצא יותר גבוה וזה טוב שיש זהות בין התובעים הם כעיזבון והם כתלויים "אותם התובעים כאן וכאן", וכי אז זכות התובעים לבחור בין היותר גבוה הרי ממילא מדובר באותם תובעים, אך לאחר מכן יצאו פסיקה חדשה בעניין חנא כרכבי נ' מנורה ודובצקי ולדימיר לאחרונה אשר עשו סדר בדברים ואמרו שבעת ואין זהות מוחלטת בין התובעים בתובענה, כל תובע אמור לקבל את מה שמגיע לו בלשון הפשוטה, ואז יש לעשות התחשבנות מסוימת בין שתי התביעות כאמור "העיזבון והתלויים" ובפרט בראש נזק אובדן ההשתכרות מול אובדן התמיכה שזה ראש נזק חופף, ולמה זה כך, בגלל ידת החיסכון שנותרה בידי העיזבון, אגב מומלץ לעבור על הרציו של הלכת חנא כרכבי ודוביצקי ולדימיר בעיר אשר סוקרת את כל ההלכות בעניין זה בתוכה.

עכשיו לעניין החישוב של הפיצויים במקרה מוות, בין אם זה תלויים או עזיזבון, בין אם זה לגבי תקופת אובדן ההשתכרות או תקופת התלות, יש כמה שיטות חישוב, למשל שיטה קונבינציונאלית, גלובלית, אקטוארית וידות, וכי הפסיקה והנוהג והנוהל הולכים לפי שיטת הידות אלא אם יש סיבה אחרת ומוצדקת לסטות ממינה, כאשר שיטה זו עובדת לפי מספר הידות במשפחה ואז מחלקת ידה לכל בן משפחה לרבות ידה למשק הבית ובעת שמדובר בתביעת עיזבון מוסיפים ידה לחסכון.

לגבי אופן החישוב, יש לחלק את הכנסתו החודשית הממוצעת של המנוח לפי מספר הידות הכולל, על פני תקופות התלויים, "מתי כל תלוי מסתיימת תקופת התלות שלו" כי אז כל פעם מחלקים על פחות ידות, אבל העיקרון בגדול הוא שבתביעת העיזבון תמיד נותרים עם ידה יותר, הלו והיא ידת החיסכון של המנוח שהיה אמור לחסוך אלמלא המוות. ולהדגמה פשוטה ניקח מנוח שיש לו הכנסה 10,000 ויש לו 2 ילדים ואישה לפי שיטת הידות בתביעת התלויים מחלקים את ה 10000 ל 5 ידות (המנוח, האשה, משק בית, 2 ילדים)
ואז כל ידה שווה 2000 ₪ וכי המנוח הולך לעולמו עם ידתו ("ידת הקיום בסך 2000") ואז ההפסד לתלויים הנו 8000 ₪ לחודש, לעומת זאת בתביעת העיזבון מחלקים לפי אותם ידות ומוסיפים עוד ידה אחת "ידת החיסכון" ואז מחלקים את ה 10000 על 6 ידות, ובכך תקטן כל ידה לסך 1666 ₪ וההפסד החודשי של העיזבון מסתכם לכדי 8334 ₪ במקום 8000 של תביעת התלויים (כי המנוח הלך לעולמו עם 1666 ולא 2000).

אגב לעניין ההיוון של הפיצויים, קרי היוון הכספים העתידיים להון נוכחי, זה נעשה לפי מקדמי ההיוון בטבלת ד"ר ילניק ולפי 3% ריבית, כך קבעה הפסיקה, השיטה הנוהג והנוהל.

ע"א 4431/05 צרור אורנית נ' המגן.
ע"א 4641/06 חנא כרכבי נ' מנורה.
ע"א 2739/06 דוביצקי ולדימיר נ' רזקאללה אסדי !!! סוקר את הכל לרבות תביעת עיזבון/תלויים.

לעניין הערתך כלפי עזרת עו"ד אחרים למתמחים, מייעץ שלא להתייחס לחבריך בצורה שכזו, ולא להיסחף אחר שטויות, הדברים נמצאים בספרות באקדמיה ובאתרי האינטרנט, וכי כל היכול לעזור תודה רבה לו מקרב לב, ומי שלא יכול לעזור הוא וענייניו ונסיבותיו האישיות נשאיר אותו, זאת דעתי.

מקווה שעזרתי לכם מאוד, בהצלחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

גליה שלום,

השאלה שאת מעלה איננה פשוטה כלל וכלל. אני מניח שחברת הביטוח תטען שהיא סברה שהתקנת את הקודן ולכן המשיכה לבטח אותך. מצד שני, העובדה שהיא המשיכה לבטח אותך ללא בדיקה וללא אישור על התקנת הקודן, עשויה בהחלט לעמוד לטובתך.
צריך גם לראות מה כתוב בפוליסת הביטוח והאם הפוליסה הרלוונטית לשנה זו מדברת על קודן כחלק מאמצעי המיגון של הרכב.
אני מציע שתפני בשלב ראשון לחברת הביטוח מבלי כמובן להתייחס לעניין הקודן ותראי את תגובת הביטוח. במידת הצורך ולאחר תשובת הביטוח, פני להתייעצות עם עו"ד בתחום הביטוח.

תוכל להתגונן בטענה זו, אבל לא בטוח שבית המשפט יקבל אותה. בית המשפט יכול לקבוע שטמנת את הראש בחול וידעת היטב שמדובר באותו נמען.

שלום רב,

תוכל לבקש לעיין בדו"ח השמאי ולבחון את האמור בו. רק אם תוכל להוכיח שהנזקים אכן אינם קשורים לתאונה, אז תוכל להימנע מתשלום.

ארז שלום,

אין עניין של אליבי בתחום הנזיקין, אלא במידה ואדם טוען שהוא לא זה שביצע את העוולה או שבכלל לא היה במקום, הטענה היא טענה של העדר עילה ו/או יריבות וניתן לבקש לסלק את התביעה על הסף.

נור שלום,

לדעתי, לא כדאי לקחת סיכונים בעניין ועדיף להימנע מלשלוח לו הודעה שנייה גם לכתובת המקורית.

דיקלה שלום,

מצד אחד, אם אל-על אכן אחראים לשבירת העגלה, עליהם לשאת בנזק. מצד שני, מאחר ומדובר בעגלה ישנה, גם בית המשפט לא יפסוק לך את מלוא העלות אלא יקזז סכומים כאלו ואחרים בגין השנים שחלפו.
לכאורה, את יכולה לתבוע אותם וכן להוסיף לתביעה גם עגמת נפש, השאלה אם מבחינה כלכלית זה אכן ישתלם לך בסופו של דבר.

הפלת"ד (החוק הרלוונטי לנפגעי תאונות דרכים) קובע אחריות מוחלטת לנזקי גוף בעת תאונת דרכים. ככל שהמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק (ישנן חזקות מרבות וחזקה ממעטת לעניין ההגדרה) - וכך עולה מדבריך - הרי שהביטוח אמור לשלם ואין נפקות מה גרם למה.

כמובן שתאונת דרכים תזכה בפיצוי במידה ונהגת כחוק וכו', שכן החוק מגדיר בדיוק מי לא זכאי לפיצוי בשל החרגת החוק אותו. נראה כי הנך עומד אף בקריטריון זה.

בשולי הדברים אומר כי רשלנות רפואית שסופה בתאונת דרכים היא מקרה חריג יותר ששם האחריות המוחלטת, לדברי חלק מן המלומדים, אינה כה ברורה. לא נראה כי בכך עסקינן.

לירן שלום,

במידה והחקירה הסתיימה, ניתן לפנות ליחידת מצ"ח במחוז הרלוונטי ולבקש את צילום התיק.

מרי ערב טוב,

הנושא הוא בעייתי שכן ההליכים מול חברת הביטוח הסתיימו כאמור. נסו לפנות עם השובר לחברת הביטוח ובקשו כי הם ישאו בתשלום, אבל חברת הביטוח עשויה לטעון שההליכים כבר הסתיימו וכי היא אינה צריכה לשאת בתשלום.