פורום דיני נזיקין

מיכל, שלום.

יש כמה הבדלים, בין היתר:

בתביעות פלת"ד יש עניין יחוד העילה (מי שתובע לפי פלת''ד לא יכול לתבוע לפי דין אחר) דבר שלא נמצא בתביעות הפקנ"ז, בתביעות הפלת''ד יש תקרות מקסימום בעניין הנזק הממוני שילוש השכר הממוצע במשק כך גם נזק לא ממוני מוגבל ל 165000 ש"ח בערך נכון להיום דברים שלא מוגבלים בפקנ"ז, זאת ועוד יש הגבלה בניכוי המיסוימאובדן השכר עד 25% וכאשר הפיצוי לנפגע יהיה לפי הנטו ואילו בפקנ"ז לפי הברוטו בכלל ולא מדברים על ניכוי מס, בנוסף שכה''ט בפלת''ד מוגבל לנוסחת 8,11,13 ואילו בפקנז ניתן לגבות יותר כמו 15,17,20 ואף 25 ויותר, עוד בתביעת הפקנ''ז יש לצרף לתביעה חוו''ד להוכחת עניין שברפואה ואילו בתביעת הפלת''ד אסור לצרף חוו"ד רפואית, והמינוי הוא מטעם ביהמ''ש.

מקווה שעזרתי לך, עו''ד זמירומ עזמי, קלנסווה.

עו"ד צעיר, שלום.

הוצאות העבר יש להוכיח בקבלות, ובאם אין קבלות יש להוכיח באמצעות תצהיר, אגב הוצאות שמובן מאליו שהוצאו ולא נשמרו הקבלות בגינם או לא הצלחת לגבות תצהיר בעדם, ניתן לבקש מביהמ"ש שיעריכם על דרך האומדנא.

מקווה שעזרתי לך, עו,ד זמירו עזמי, קלנסווה.

גילה, שלום.

לעניין חוו"ד המומחה, המומחה צריך לתן את חוו"ד תוך 30 ימים משקיבל את כל החומר הדרוש לו ו/או כל בדיקה שביקש לעניין הפגיעה לרבות בדיקתך בפועל. על כן, שלושה חודשים לרוב זה זמן סביר, מה גם ניתן לפנות למומחה בזירוז מתן חווה"ד או לברר באם חסר משהוא ו/או בדיקה כלשהיא.

לעניין שיעור הנכות, ניתן לשלוח למומחה שאלות הבהרה על חוות דעתו ואף לזמנו לחקירה עליה בביהמ"ש, השאלה האם יש ממש וצורך בכך.

לעניין השלב שלאחר חווה"ד, הצדדים בד"כ מתבקשים להגיש תחשיבי נזק לביהמ''ש, וישמעו הצעת ביהמ''ש על כך, ובאם לא יסכימו לה ממשיכים הלאה תצהירים והוכחות ולאחר מכן סיכומים ופסק דין, בד"כ מסתדרים לאחר חווה"ד והצעת ביהמ"ש עד כמה וכמה באם מדובר בנכות נמוכה או אפס.

מקווה שעזרתי לך מאוד, עו''ד זמירו עזמי, קלנסווה.

שתפנה לקרנית

צהריים טובים,

על פניו, מהסיפור שאת מתארת, בהחלט עומדת לך עילת תביעה נג דבעלי הקניון והמחזיקים במקרקעין. ראשית, בררי את פרטי בעלי הקניון. בנוסף, הייתי מציע שתגשי למקום ותצלמי אותו לאחר התיקון וכן שתקחי כבר כעת עדויות בכתב מכמה אנשים לאירוע, על מנת שאחר כך הדברים לא יישכחו.
אני מציע כי תתיעצי בעניין עם עורך דין בתחום הנזיקין.

בטי שלום,

יש בעיה קשה של הוכחה - איך ניתן להוכיח שדווקא הגננת היא זו שניסתה להוריד את האיפור ולא בנכם שנגע עם הספוגית במצח. אין ספק שחלה על הגננת אחריות לפקח על הילדים ויכול להיות שתוטל עליה אחריות גם אם בנכם הוא זה שנגע בספוג, אבל לא בטוח שבית המשפט ימהר להטיל אחריות על הגננת במקרה האחרון.

אביהו שלום,

אם אכן ניתן לקשור בין מצבה של הילדה ובין המעשה, בהחלט אפשר לתבוע את האחראית לכך בתביעת נזיקין.
תלונה במשטרה הייתה מסייעת לכם בין היתר להוכחת הטענות, אבל גם בלי תלונה במשטרה ניתן להגיש תביעת נזיקין.

אורי שלום,

על פניו, מדובר בתביעה מאוד בעייתית, בלשון המעטה. ראשית, תביעת נזיקין מתיישנת כעבור 7 שנים ובמקרה שלך יש בעיית התיישנות. תוכל לטעון שלא ידעת את העובדות שמקימות לך את העילה, אבל לא בטוח שטענה זו תתקבל.
שנית, שאלת הקשר הסיבתי פה היא מאוד בעייתית ולא ברור כיצד מומחה רפואי יקשר את הירידה בשמיעה רק לטיסה ולא לדברים אחרים. מעבר לכך, לא ברור כיצד ניתן להטיל אחריות על חברת התעופה שהרי לא נפל פגם לכאורה במהלך הטיסה.

ע"ד צעיר, שלום.
אתה צריך לתבוע את קרנית לפי סעיף 8 (א) לפלת"ד "יחוד העילה" ולפי סעיף 12 (א) (1) לפלת''ד, כאשר זה המקרה וקרנית נועדה למקרים כאלה.

(ברגע שיש עילה לתבוע לפי הפלת''ד אין מקום לתבוע לפי הפקנ"ז אלא בתאונה במתכוון, מכוח יחוד העילה).

מקווה שעזרתי לך, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

מאור שלום,

כיום, לאחר תיקון התקנות, אין החזר אגרה גם אם לא התקיימו 3 דיוני קדם משפט בתיק פלת"ד.

עופר שלום,

אם המתקן אכן פולט קרינה מעבר למותר, אז ניתן לבקש מבית המשפט צו לסילוק המטרד וכן תביעה לפיצויים.
אם המתקן הותקן על גג פרטי ששייך אך ורק לדירה, לא בטוח שהיה צורך לבקש את רשות כל דיירי הבניין אך בשאלה זו ובעניין היתר הבנייה אני מציע שתפנה את שאלתך לפורום מקרקעין באתר.

אתי שלום,

אם רצונך הוא לבקש ולנקוט בהליכים פליליים, פני לעו"ד בתחום הפלילי ואם ברצונך לתבוע את המשטרה בתביעת נזיקין, התייעצי עם עו"ד בתחום הנזיקין.

מאור, שלום.
לעניין תביעת נהרגים, לא עלינו, בתאונות דרכים, יש את תביעת העיזבון ויש את תביעת התלויים, וחשוב לציין ולהדגיש ולא לשכוח כי תביעת העיזבון הינה תביעת המנוח עצמו, כאשר העיזבון "היורשים שלו" נכנסים בנעליו ותובעים בשמו ובמקומו את המזיק, וזאת בגין אובדן השתכרותו של המנוח ביתרת תוחלת חיי העבודה שלו מיום המוות ועד לגיל הפרישה 67 לפי חוק גיל פרישה ולפעמים עד 70 או יותר לפי מה שקבעה הפסיקה לעובדים עצמאים למשל, כך גם לגבי הכאב והסבל של המנוח עד למוות ושזה 25% מתקרת המקסימום של כאב וסבל בפלת"ד ושזה מסתכם כדי 40,000 ₪ בערך נכון להיום, בנוסף לכך בתביעה זו יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל, וכיום יש להוסיף את אובדן קצבאות הזקנה לאור הלכת יריב ניסן נ' הכשרת הישוב החדשה לכאורה, בגין קצבאות הזקנה שהיה אמור לקבל המנוח מהמל''ל מאז גיל הפרישה 67 ועד לגיל 80 בערך "תוחלת החיים הממוצעת בארץ".

ואילו לגבי תביעת התלויים, גם כאן יש לציין ולהדגיש כי מדובר בתביעה עצמאית !!! של התלויים בגין הנזקים שגרמה להעם העוולה במותו של המנוח, "תלויים לפי פקודת הנזיקין" ילדים, הורים, בני זוג, וכאן התלויים תובעים בגין תקופת התלות שלהם אשר הייתה אמורה להיות תלויה במנוח אילולא המוות, כמו תלות של ילדים קטינים עד גיל 18 ואף בתקופת הצבא עד גיל 21 ואף הפסיקה הרחיבה תקופה זו עד גיל 24 במקרים מיוחדים שהילדים אמורים ללכת ללימודים ואשר היו אמורים להיות תלויים בהורה בתקופה זו ולו במידה מסוימת, בתביעה זו יש לצרף את האובדן שירותי בן, בת זוג/ אב, אם, גם כאן יש לצרף את ההוצאות בגין קבורה מצבה ואבל.

עד כאן זה לגבי תביעת עיזבון מול תלויים, ועד לא מזמן אשר ניתנה הלכת צרור אורנית נ' המגן בעליון היו עושים חישוב לכל תביעה והולכים לפי היותר גבוה כאשר ברוב המקרים תביעת העיזבון תצא יותר גבוה וזה טוב שיש זהות בין התובעים הם כעיזבון והם כתלויים "אותם התובעים כאן וכאן", וכי אז זכות התובעים לבחור בין היותר גבוה הרי ממילא מדובר באותם תובעים, אך לאחר מכן יצאו פסיקה חדשה בעניין חנא כרכבי נ' מנורה ודובצקי ולדימיר לאחרונה אשר עשו סדר בדברים ואמרו שבעת ואין זהות מוחלטת בין התובעים בתובענה, כל תובע אמור לקבל את מה שמגיע לו בלשון הפשוטה, ואז יש לעשות התחשבנות מסוימת בין שתי התביעות כאמור "העיזבון והתלויים" ובפרט בראש נזק אובדן ההשתכרות מול אובדן התמיכה שזה ראש נזק חופף, ולמה זה כך, בגלל ידת החיסכון שנותרה בידי העיזבון, אגב מומלץ לעבור על הרציו של הלכת חנא כרכבי ודוביצקי ולדימיר בעיר אשר סוקרת את כל ההלכות בעניין זה בתוכה.

עכשיו לעניין החישוב של הפיצויים במקרה מוות, בין אם זה תלויים או עזיזבון, בין אם זה לגבי תקופת אובדן ההשתכרות או תקופת התלות, יש כמה שיטות חישוב, למשל שיטה קונבינציונאלית, גלובלית, אקטוארית וידות, וכי הפסיקה והנוהג והנוהל הולכים לפי שיטת הידות אלא אם יש סיבה אחרת ומוצדקת לסטות ממינה, כאשר שיטה זו עובדת לפי מספר הידות במשפחה ואז מחלקת ידה לכל בן משפחה לרבות ידה למשק הבית ובעת שמדובר בתביעת עיזבון מוסיפים ידה לחסכון.

לגבי אופן החישוב, יש לחלק את הכנסתו החודשית הממוצעת של המנוח לפי מספר הידות הכולל, על פני תקופות התלויים, "מתי כל תלוי מסתיימת תקופת התלות שלו" כי אז כל פעם מחלקים על פחות ידות, אבל העיקרון בגדול הוא שבתביעת העיזבון תמיד נותרים עם ידה יותר, הלו והיא ידת החיסכון של המנוח שהיה אמור לחסוך אלמלא המוות. ולהדגמה פשוטה ניקח מנוח שיש לו הכנסה 10,000 ויש לו 2 ילדים ואישה לפי שיטת הידות בתביעת התלויים מחלקים את ה 10000 ל 5 ידות (המנוח, האשה, משק בית, 2 ילדים)
ואז כל ידה שווה 2000 ₪ וכי המנוח הולך לעולמו עם ידתו ("ידת הקיום בסך 2000") ואז ההפסד לתלויים הנו 8000 ₪ לחודש, לעומת זאת בתביעת העיזבון מחלקים לפי אותם ידות ומוסיפים עוד ידה אחת "ידת החיסכון" ואז מחלקים את ה 10000 על 6 ידות, ובכך תקטן כל ידה לסך 1666 ₪ וההפסד החודשי של העיזבון מסתכם לכדי 8334 ₪ במקום 8000 של תביעת התלויים (כי המנוח הלך לעולמו עם 1666 ולא 2000).

אגב לעניין ההיוון של הפיצויים, קרי היוון הכספים העתידיים להון נוכחי, זה נעשה לפי מקדמי ההיוון בטבלת ד"ר ילניק ולפי 3% ריבית, כך קבעה הפסיקה, השיטה הנוהג והנוהל.

ע"א 4431/05 צרור אורנית נ' המגן.
ע"א 4641/06 חנא כרכבי נ' מנורה.
ע"א 2739/06 דוביצקי ולדימיר נ' רזקאללה אסדי !!! סוקר את הכל לרבות תביעת עיזבון/תלויים.

לעניין הערתך כלפי עזרת עו"ד אחרים למתמחים, מייעץ שלא להתייחס לחבריך בצורה שכזו, ולא להיסחף אחר שטויות, הדברים נמצאים בספרות באקדמיה ובאתרי האינטרנט, וכי כל היכול לעזור תודה רבה לו מקרב לב, ומי שלא יכול לעזור הוא וענייניו ונסיבותיו האישיות נשאיר אותו, זאת דעתי.

מקווה שעזרתי לכם מאוד, בהצלחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

גליה שלום,

השאלה שאת מעלה איננה פשוטה כלל וכלל. אני מניח שחברת הביטוח תטען שהיא סברה שהתקנת את הקודן ולכן המשיכה לבטח אותך. מצד שני, העובדה שהיא המשיכה לבטח אותך ללא בדיקה וללא אישור על התקנת הקודן, עשויה בהחלט לעמוד לטובתך.
צריך גם לראות מה כתוב בפוליסת הביטוח והאם הפוליסה הרלוונטית לשנה זו מדברת על קודן כחלק מאמצעי המיגון של הרכב.
אני מציע שתפני בשלב ראשון לחברת הביטוח מבלי כמובן להתייחס לעניין הקודן ותראי את תגובת הביטוח. במידת הצורך ולאחר תשובת הביטוח, פני להתייעצות עם עו"ד בתחום הביטוח.

תוכל להתגונן בטענה זו, אבל לא בטוח שבית המשפט יקבל אותה. בית המשפט יכול לקבוע שטמנת את הראש בחול וידעת היטב שמדובר באותו נמען.

שלום רב,

תוכל לבקש לעיין בדו"ח השמאי ולבחון את האמור בו. רק אם תוכל להוכיח שהנזקים אכן אינם קשורים לתאונה, אז תוכל להימנע מתשלום.