פורום תמ"א 38

פנינה שלום

אם יש להם רוב של 90% אז הם יוכלו לאכוף עליך את קיומו של הפרויקט התמ"א. אני מציע לך לא לטפל בכך אישית (שכן להרגשתי יש כאן הרבה רגשות שמפריעים ביחסים בינכם) ולתת לאדם חיצוני או למישהוא אחר שאת סומכת עליו לטפל עבורך. אני די בטוח שהפרויקט טוב גם לך.

אורנה שלום רב,

ראשית, הרשי לי להצר על המצב הסבוך אליו נקלעתם בפרוייקט ההתחדשות שלכם. לצערי מדובר בתופעה שכיחה מדי, בה "שוכחים" יזמים כי הדירות אשר הופקדו בידם הן מגוריהם היחידים של דיירים רבים וכפועל יוצא אינם מקפידים לבנותן כראוי.

וכעת ברשותך אגש לענות על שאלתך.

הליך ליטיגטורי (פנייה לערכאות משפטיות - י.ד.) בענייני התחדשות עירונית לרוב אינו דבר של מה בכך וככזה אינו זול (במיוחד עקב אורכו של ההליך על ציר הזמן). לכן, רבים מבעלי הנכסים מעדיפים "לשלב כוחות" ולגשת יחדיו בתביעה כנגד היזם במקרה כדוגמת שלכם. 

אין ספק כי אף אחד לא יכול להכריח אותך לקבל שירותים משפטיים בתנאים שאינם מוסכמים עליך, אך עליך לקחת בחשבון מספר דברים, טרם תבחרי לפנות לערכאות כנגד היזם לבדך:

1. מחיר - כפי שכבר ציינתי, מדובר בהליך אשר עלויות ייצוג משפטי של מומחה בתחום מגיעות לאלפי שקלים (לא מקובל בתחום לעבוד "לפי אחוזים"). על סכומים אלו יש להוסיף עלויות של חוות דעת מומחה (אשר עולות גם כן כסף רב) מטעמך, אגרות בית משפט ועוד. כדאי שתוודאי בטרם כניסתך להליך הזה לבדך, כי יש בידיך את היכולות הכלכליות לעמוד בעלויות של הליך שכזה.

2. איחוד תיקים - במקרים רבים כאשר ישנם מספר תיקים, הנפתחים בבתי המשפט על אותו פרוייקט ומול אותו יזם, בית המשפט מחליט לדון בכל התיקים הללו יחד. לכן, את עלולה למצוא את עצמך (בדרך כזו או אחרת) מנהלת הליך משפטי המסובך באלפי מונים (עקב ייצוג אינטרסים שונים - האינטרס של התובע היחיד לרוב יהיה שונה משל תובעים בקבוצה, עקב עלויות ההליך הגבוהות אשר נשא בעצמו) בגלל הצורך לגרום לשופט בתיק להעדיף את האינטרס שלך על אינטרס הכלל.

3. יכולת להגיע לפשרה משתלמת - כאשר נציגות של בעלי נכסים פונה למו"מ מול יזם, מחזיקה היא כוח רב. כבעלת כוח כזה יכולה הנציגות "לכופף את ידו" של היזם באופן יעיל יותר, היות והיזם יחשוש מתביעה מרובת תובעים (אשר עלולה לעלות ליזם בכסף רב). לעומת זאת, כאשר דייר בודד ניגש למו"מ מול היזם, כוחו קטן יותר בהרבה ולרוב מצב זה יקשה על הדייר הבודד להשיג פשרה משתלמת כמו שתשיג נציגות דיירים. אין מדובר כאן במדע מדויק, אלא בסבירות בלבד. לכל כלל ישנם יוצאים מן הכלל, אך לרוב זהו המצב בפועל.

לסיכום,

אין ספק שלא ניתן להכריח אותך להצטרף לתביעת יחד עם שאר הדיירים, אך בבואך לפנות לדרך עצמאית בנושא כדאי שתקחי בחשבון את ההשלכות (הייתי שוקל לבדוק האם ישנם בעלי דירות נוספים אשר אינם מרוצים מהסכם שכר הטרחה הנוכחי ואולי ירצו להצטרף אליך לייצוג עצמאי).

אאחל לך אורנה יקירתי כי תצליחי בכל דרך אשר תבחרי ותזכי לראות את דירתך מושלמת באופן משביע רצון ובמהרה.

פלונית אלמונית שלום רב

אני לא בא מתחום האינסטלציה ולא אוכל לעזור לך בהמלצות לתיקון. אני כן ממליץ לעדכן את המפקח מטעמכם בפרויקט שהוא בעל מקצוע על מנת שיתן חוות דעתו בנושא.

בעיקרון נראה לי כי החלפת הצינור טובה גם לך. אני חושב שיודעים לטפל בחיבור בין הישן לחדש באופן שלא תהיה נזילה. לגבי אבק אסבסט - כל הטפול באסבסט צריך להיות באופן מבוקר. גם כאן אם יש השגחה אני לא רואה בעיה. 

אלון שלום

מאוד מקובל לבקש לפני החתימה על ההסכם כי היזם יציג לכם פרויקטים שכבר ביצע וכן יתן לכם שמות ממליצים. אם עוד לא נחתם - תבקשו ממנו. אם נחתם- נראה קצת מאוחר אבל עדין תבקשו.

זה לא ענין משפטי ולא ניתן להכריח אותו. אבל אם בהסכם  הוא הציג את עצמו כבעל נסיון ובפועל הוא לכך - יש לכם אולי טענה כנגדו. 

ראקל שלום,

שאלתך, הנוגעת לאיזונים בין התמורות שהדיירים מקבלים ובין הזכויות שהיזם מקבל, אינה ניתנת למענה, לצערי, במסגרת הפורום, שכן מעצם טיבם וטבעם של דברים הדבר מצריך בחינה מעמיקה של העסקה. ככל שכבר העסקה נחתמה -  הרי שזהו מעשה עשוי. ככל שהעסקה טרם נחתמה -  הנכם מוזמנים לבחון הדברים כדבעי.

בנוגע לשאלתך המתייחסת לאפשרות לדעת את הפרטים הנוגעים לחבות בהיטל ההשבחה, הרי שאינני רואה סיבה מדוע לא תוכלו לקבל פרטים אודות היטל ההשבחה, לכשיוטל, הגם כי אינני מבין משאלתך לצורך מה הנך נדרש לכך. 

מקווה שהייתי לך לעזר,

שלום,

כעולה משאלתך, החניות רשומות ו/או ירשמו בטאבו כהצמדה לדירות פרטניות. ככלל, על בעל החניה לשאת בעלויות התחזוקה של רכושו. יחד עם זאת, היה נכון וראוי לקבוע הדבר מפורשות בהסכם התמ"א עליו חתמתם (ואולי הדבר נעשה), בדיוק בשביל מקרה זה -  כדי שלא יהיה כל ספק ומחלוקת.

מקווה שהייתי לך לעזר,

ראקל שלום

נוסח ערבות- ראי לינק

https://www.boi.org.il/press/heb/080505/080505h.pdf

ראקל שלום רב

בדר"כ ממנים מפקח עוד טרם חתימת ההסכם כדי שיעבור על המפרט וישפר היכן שצריך. אם כבר נחתם ההסכם והמפרט שנספח לו אז קצת אחרתם. מה שנחתם הוא מה שמחייב את הצדדים.

תמנו מפקח עכשיו כדי שימשיך מכאן והלאה. עיקר תפקידו הלאה יהיה בפיקוח מטעמכם על הביצוע. 

אני מציע שתפעילו את הנציגות ואת עורך הדין שלכם. פשוט תבחרו מפקח ותודיעו ליזם על כך.

אמיר שלום

פסיקה ראשונה בענין קבעה כי יש צורך בהסכמה של 100% מהבעלים כדי להצמיד גינה לדירות הקרקע במסגרת פרויקט תמא 38/1. הואיל ועל פי רוב לדירות מעל הקרקע מוסיפים מרפסות שמש- פסיקות מאוחרות קבעו כי ניתן במסגרת הרוב הנדרש (2/3) לאשר הצמדת שטח גינה בדומה שלטח המרפסת שמצמידים לדירות האחרות. למשל - אם מוסיפים מרפסת שמש 10 מ"ר יאשרו הצמדת גינה 10 מ"ר גם אם לא 100% מהבעלים הסכימו לכך. 

לפי התאור בשאלה ההסכם הלך תחילה לפי מתווה הפסיקה המוקדמת שאזכרתי לעיל (המחייבת  הסכמה של כולם) ובהמשך ובפועל - כנראה החתימו אתכם על גרמושקה ובה הצמדה גדולה יותר. טענת היזם היא כי החתימה על הגרמושקה כמוה כהסכמה להצמדת שטחי הגינה. 

אם התאור מדויק אני חושב שהיזם ובעלי דירות הקרקע לא צריכים להנות מכך. אני חושב שיש לכם טענה טובה (גם אם לא נקייה לגמרי) כנגד ההצמדה. אני מציע לנצל את המצב הנוכחי בו הוא זקוק לכם לקבלת היתר שינויים כדי לעמוד על דעתכם. אני לא רואה שום חשש שלא יצא פרויקט. אם תהיו חזקים הוא ימצמץ ראשון ויגיע עמכם להסכמה.   

צוקי שלום

לפי מה שכתבת בקשה לקבלת היתר בניה טרם הוגשה בכלל. לא כתבת ואני לא יודע על איזה עיר מדובר אבל מנסיוני ובמידה ובקשה כאמור טרם הוגשה אין לך כל חשש להשכיר לשנה ואף יותר.

יקח ליזם כ- 9 חודשים לקבלת אישור עקרוני של הוועדה המקומית ולאחר מכן עוד כ- 9 חודשים להסדרת כל תנאי האישור ולהוצאת היתר הבניה. 

צוקי שלום

אם הבנתי נכון במסגרת הפרויקט מוסיפים לכם ממ"ד וכדי לחברו לדירה הקיימת יש צורך להרוס את המטבח הקיים. לא כתבת אבל הבנתי בין השורות כי כנראה סידור הדירה אצלכם שונה מאחרים ולכן לא מדובר בבעיה של כלל הבעלים אלא רק שלכם.

נקודת המוצא היא מה שכתוב בהסכם עליו חתמת. אני מבין שאין כל התיחסות בהסכם לחובת היזם לממן מטבח חדש. 

הטענה לגבי עורכת הדין היא חלשה בהעדר מסמכים. מילה שלך כמגד מילתה ובכלל עורכת הדין היא לא צד להסכם וגם אם אמרה לך אין זה מחייב את היזם.

אם אכן זה המצב אני ממליץ לנסות ולהגיע עם היזם לפחות לפיצוי חלקי. תהנו ממטבח חדש במיקום שמותאם אולי יותר לדירה לאחר תוספת הממ"ד. אני לא רואה איך דרך אחרת למעט נסיון להגיע להסכמה תביא לכם תוצאה טובה יותר. גם אם תגישו תביעה זו רק תהיה דרך טקטית להגיע לפשרה.

בן שלום

בדרך כלל בהסכם יש התיחסות למצבים בהם השטח בפועל קטן יותר מהשטח המובטח בתוכניות הראשוניות. כך שקודם כל יש לקרוא מה כתוב שם.

אם אין בהסכם כל התייחסות - על פי חוק המכר דירות מותרת סטייה של 2% בשטח. כך שאם הובטחה לכם למשל דירת 100 מ"ר ובפועל קיבלתם דירת 98 מ,ר אין בכך הפרת התחייבות.

אם הסטיה בשטחים גדולה יותר ובהעדר התייחסות לכך בהסכם התמ"א או הסכמה אחרת - יש לכם עילת תביעה כנגד אותו יזם.

רן שלום,

מעצם טיבם וטבעם של דברים, לאור מהות העסקה שאתה מבקש לבצע, אתה זקוק לעו"ד העוסק במקרקעין, רכישה ומכירה של דירות, לרבות מקבלנים, כאשר ברור ומובן מעליו שאותו עו"ד מבין ו/או צריך להבין בהיבטים השונים הקשורים לעסקת רכישת דירה בפרויקט תמ"א.

לגבי שאלת שכה"ט -  אינני נוהג לייעץ בעניין.

מקווה שהייתי לך לעזר,

אמיר שלום,

התנאי הבסיסי לקבלת זכויות מכוח הוראות תמ"א 38 הינו שהיתר הבניה לבניין ניתן לפני 1/1/1980 ועל פי ההערכה נבנו רובם שלא על פי התקן המחמיר לרעידות אדמה. השאלה הינה מועד מתן ההיתר ולא מועד הבניה. התשובה, בעניינכם, כך נראה, שאין זכאות לזכויות מכוח תמ"א 38.

מקווה שהייתי לך לעזר,

אורית שלום

אם ביתך גרה עימך בדירה ומוגדרת כבעלת מוגבלות בהתאם להוראות חוק הפינוי אזי היזם חייב לדאוג לכם לדיור חלופי בתקופת העבודות. 

אם לא - זה ענין של רצון טוב והסכמה מצד היזם ואני לא מניח כי יהיה פשוט לקבל את הסכמתו.

בשני המקרים אני מציע כי תדברי גם עם עו"ד הדיירים וגם עם היזם. את יכולה לבקש מהם לשמור על דיסקרטיות אבל בדר,כ בהסכמי תמ"א משתדלים שכל התמורות יהיו גלויות לכולם. 

אלון שלום,

דמי השכירות אשר על היזם לשלם לבעלי היחידות בפרויקט, החל מהמועד בו מסרו החזקה ביחידותיהם ליזם לצורך ביצוע הפרויקט ועד קבלת הדירות החדשות, נקבעים, מטבע הדברים, במסגרת הוראות הסכם התמ"א כחלק מהתנאים המסחריים של העסקה. יש הקובעים סכום קבוע מראש (בעייתי, שכן ממועד החתימה על ההסכם ועד המועד בו על היזם לשלם את דמי השכירות חולפת תקופה לא מבוטלת, ואם זהו המקרה הרי שמומלץ לקבוע מנגנון הצמדה וכיוצ"ב) ודרך המלך, לטעמי, הינה לקבוע מנגנון לפיו שמאי מוסכם ימונה בסמוך למועד פינוי היחידות ויקבע את גובה דמי השכירות בהתאם לדמי שכירות מקובלים באזור לאותה יחידה אותה מפנים (גם כאן, ניתן לקבוע מנגנוני הצמדה וכיוצ"ב וכן להתייחס למקרים בהם היחידה אות המפנים הינה יחידה מושכרת).

אינני יודע האם במקרה שלכם הנכם עומדים לפני חתימת הסכם התמ"א (ולכן שאלתך מתייחסת לדרך בה יש לקבוע את ההוראות הרלוונטיות בהסכם) או לפני הפינוי (ואז מדובר במעשה עשוי ועליך לבחון את ההוראות הרלוונטיות בהסכם עצמו). כך או כך, מקווה שהייתי לך לעזר.

שלום איתי

הנושא אמור להיות מוסדר בהסכם עליו חתמת וכדאי שתעבור על הוראותיו וכן כי תשאל את עורך הדין המלווה את בעלי הדירות בפרויקט.

בדרך כלל מרגע שחתמת וגם אם טרם התקבל הרוב הנדרש אתה לא יכול למשוך את החתימה שלך. הדבר היחידי שאתה יכול לעשות הוא למכור תוך כדי שהקונה שלך חותם אף הוא על כל מסמכי ההסכם.

כל זה מסויג בתשובה לשאלה אם לא חלף הזמן שנקבע בהסכם לצורך השגת התנאי של חתימת הרוב הנדרש. אם הזמן חלף אז יש לבטל את ההסכם ואז תהיו משוחררים מכל הגבלה.

שלום רב

אין כזה מאגר.. מה שכן ניתן למצוא באתר ההנדסה של הרשות הרלבנטית הוא האם ניתן כבר היתר הבניה וכן באיזה שלב נמצאים לקראת קבלת ההיתר. אם אין עדין היתר בניה אז אין מה לדבר על התחלת בניה. אם יש היתר אני מעריך כי הבניה תתחיל בתוך חצי שנה מקבלתו.

רחל שלום רב,

לצערי חסרים לי מעט נתונים על מנת לענות על השאלה שלך במלואה-

1. באיזה פרוייקט מדובר? האם מדובר בתמ"א 38/1 (שיפוץ) או תמ"א 38/2(הריסה ובנייה מחדש)?

2. האם ישנה התייחסות לנושא בחוזה התמ"א מול היזם בבניין בו הדירה קיימת?

3. האם את שואלת לשאלת ההיתכנות להשכיר דירה הנמצאת בעיצומו של פרוייקט, או האם ישנה חובה להוריד משכר הדירה של בשכירות עקב פרוייקט תמ"א שהחל?

בכל מקרה, אענה באופן כללי ואני מקווה שאצליח לסייע לך. ככל שתרצי להרחיב בנושא, את יותר ממוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני ונעמיק לפרטי השאלה.

באופן כללי, אין כל מניעה להשכיר דירה בבניין אשר מבוצעות בו עבודות לפי תמ"א 38 לסוגיה (כאשר יש לקחת בחשבון את נושא ההריסה במקרים של תמ"א 38/2). מצד שני, אין גם חובה להפחית משכר הדירה עקב עבודות לפי תמ"א 38 (מדובר בסוגייה מסחרית גרידא).

מה שכן, חוק החוזים כשלעצמו דורש מכל הצדדים לנהוג בתום לב. כאשר אנו מיישמים את חובת תום הלב במקרים מסוג זה, יש להתייחס לסוגיית יידוע הצדדים על היתכנות פרוייקטים (במידה והתחילו כבר לעבוד על הנושא, אף אחד לא צריך לנחש). 

יש לזכור, ברובם של הסכמי השכירות ישנו סעיף חשוב מאד בו השוכר מצהיר כי ביצע את כל הבדיקות התכנוניות על הנכס ומצא שהוא תואם לצרכיו. לכן, חשוב כי שוכר הבא לשכור דירה בבניין אשר עלול להיות חלק מפרוייקט תמ"א 38 רבתי יבדוק בעירייה האם הוגשו בקשות לגבי הבניין. במידה והשוכר אכן בדק ולא יכל לדעת על היתכנותו של פרוייקט מסוג זה, ייתכן ויעמדו לו זכויותיו מכח דיני הסיכול (ניתן לבטל חוזה כתוצאה מסיטואציה אותה לא ניתן היה לצפות מראש על ידי מי מהצדדים).

אני מקווה כי הצלחתי לסייע לך רחל. כמובן שאם ברצונך להעמיק יותר על הסוגייה, את יותר ממוזמנת לפנות אלי ואנסה לסייע ככל האפשר.

שיהיה המשך יום נעים ובהצלחה.

עופר שלום רב,

אין ספק שסוגיית שווי הדירות (במיוחד כשיש פערים גדולים בשוויין) בפרוייקט תמ"א 38 היא סוגייה סבוכה, אשר עלולה לגרור את הדיירים, היזם ואת כל הפרוייקט למעין "סחרור".

לרוב, כאשר מקרה שכזה עולה (וחשוב כי יעלה בהקדם האפשרי!), יש להיעזר בשמאי מקרקעין (ולמרות העלויות, עדיף שיהיה מטעם הדיירים, אבל אם אין אפשרות כזו אז לפחות שיהיה מטעמך אישית) אשר טרם החתימה על החוזה יגדיר את שווי כל דירה ולפי מדרג השווי ייקבע מיקום הדירות החדשות בבניין.

לשם כך, דרוש גם כי הסוגייה תקבל מענה עוד במהלך המו"מ על חוזה התמ"א מול היזם, כך שיוצג מנגנון לאיזון שווי קודם המחייב את כל הצדדים (בדרך כלל באמצעות חלוקת דירות יותר "אטרקטיביות" לבעלי נכסים אשר שויים גבוה משל שאר הדיירים).

לסיכום, יש להזמין חוות דעת של שמאי מקרקעין ובהקדם על מנת להגיע למנגנון פיצוי הולם טרם החתימה על הסכם התמ"א מול היזם.

מקווה שהצלחתי לסייע.

נורי שלום,

קראתי את שאלתך ורב הנסתר על  הגלוי. לא ברור האם ההחלטה התקבלה ברוב של 100%. לא ברור מה רצונכם לעשות (האם לייצר חניה משותפת או לייצר חניות ולהצמיד חניה לכל דירה). לא ברור המצב הקיים. כמו כן, לא ברור האם ניסיתם להסדיר העניין ברישומים בטאבו (הסדרת העניין הקנייני). ובהקשר לכך, לא ברור האם ניסיתם להסדיר את הנושא מהבחינה התכנונית (בוועדה לתכנון ובניה) ו/או מה מונע זאת.

מעצם טיבם וטבעם של דברים, לצערי, שאלתך אינה מתאימה לבחינה ומענה בפורום ויש לבחון המקרה לגופו. המלצתי הינה שתתקשרו עם עורך דין בתחום כדי שיבחן הדברים וייעץ לכם בעניין.

אורה שלום

ההתחלה היא להבין אם יש בכלל כדאיות כלכלית בביצוע פרויקט תמא 38 בבנין המדובר. לצורך זה יש לדעת מה ניתן לבנות לעומת מה בנוי בפועל. לא ברור לי מה הרקע שלך והאם את יכולה לעשות בדיקה זאת בעצמך. אם לא - תנסי בפשוט לענין מספר חברות שכבר מבצעות תמא בכרמיאל. תפני לכמה חברות ותשתדלו לקבל יותר מהצעה אחת.  

אריאל שלום

לא ברור על איזה עיר מדובר. אני מניח כי מדובר על הנחיות מרחביות של אותה עיר ובהתאם אתה יכול לחפש אותם באתר ההנדסה של אותה עיריה.

מעבר לכך תשווה בין הנוסחים להבדלים לרבות תאריך חתימ העליהם.

יפה שלום רב,

הצטערתי לשמוע על הנזק העצום שנגרם לדירתה ולרכושה של אמך מחד ולאטימות האיומה לה זכתה מאידך.

מדבריך עולות מספר סוגיות - חלקן אכן בעלות קשר ישיר לעולם ההתחדשות העירונית וחלקן בעלות קשר עקיף. אנסה לסייע ככל האפשר:

ברובם של מקרי הנזילה, אנו פונים לבעלי הנכס שמעל הדירה על מנת שייתקן את הנזקים ובהקדם האפשרי. ישנם מקרים בהם לא ניתן לטפל בבעיה בזמן סביר וכתוצאה מכך נוצרים נזקים, אשר עלותם מושתת על בעל הנכס הנ"ל. ישנם גם מקרים בהם מזמין בעל הנכס את אנשי המקצוע מטעמו ו/או מחברת הביטוח (כמו במקרה הנ"ל) ואלו קובעים בחוות דעתם כי מקור הבעיה אינו בנכס שמעל הדירה (למשל: קבלן עבודות השיפוץ לפי תמ"א 38 כמו במקרה הנ"ל).

בפרוייקטים מסוג תמ"א 38 ישנו מפקח מטעמם של בעלי הדירות, אשר תפקידו לוודא כי מקרים מסוג זה לא יקרו (ובמידה וכן, שומה עליו לעשות כל שאפשר לדרוש מהקבלן לתקן את הנזקים מיידית!).  

מעבר לכך, כאשר אנו נתקלים בפרוייקט בו העבודות בבניין יצרו נזק כה רב לנכס מסוים עד שבעליו לא יכול לשהות בדירה יותר- יש לבחון ראשית עם עורך הדין מטעמם של בעלי הדירות את לשון החוזה והתייחסותו של החוזה למקרי קיצון כדוגמת זה המובע לצערי כאן. ב

מקרה וישנה התייחסות למקרים מסוג זה, יש לנהוג באופן שסוכם בחוזה. במידה ואין התייחסות, יש לפנות לבית המשפט שיכריע בסוגיה.

מן הכלל אל הפרט:

כאשר ישנן הוכחות למקור הבעיה (חוות דעת של אנשי מקצוע, בעדיפות גבוהה של שמאי ואינסטלטור מוסמך במקרה הנ"ל), יש לפנות בכתב לאחראי (בין אם הוא הקבלן או בעל הנכס אשר מעל דירת אמך) ולדרוש את הפיצוי על הנזק שנוצר (על מנת להעריך את הנזק, יש לפנות לשמאי מוסמך אשר ייתן חוות דעתו ואף להוסיף את עלות שכר טרחתו, ושל כל איש מקצוע שתיאלצו להזמין, לנזק).

כאשר אין וודאות לגבי האחראי, יש להגיש תביעה כנגד בעל הנכס שמעל, אשר יעביר לבית המשפט "הודעת צד ג' " כנגד הקבלן (בעצם הוא אומר "זו לא אשמתי, אלא של הקבלן") ויעשה שימוש בחוות הדעת של אנשי המקצוע של הביטוח.

בנוסף, יש לפנות למפקח על הבנייה מטעמם של בעלי הדירות ולדרוש את חוות דעתו המקצועית על מנת שתוכלו להגישה לקבלן ו/או לבעל הנכס מעל דירתה של אמך ובמקרה הצורך גם לבית המשפט.

יתר על כן, עליכן להיוועץ בעורך הדין של הפרוייקט (ובמידה ואינכן בוטחות בעבודתו, אף ניתן לעשות שימוש בחוות דעת משפטית חיצונית על חשבונכן), אשר יבדוק למשל את התחייבויות קבלן התמ"א כלפי נזקי בעלי הנכסים בפרוייקט ולבחון את פוטנציאל התביעה אל מול חוזה התמ"א.

כך או כך, אין שום מקום לכך שתעמדו בפני שוקת שבורה!

נזילות אינן "מכת גורל" ואינן נכללות בהגדרת "כח עליון". לכל נזילה ישנו אחראי, אשר מחוייב לטפל בה מיידית ולשלם על כלל נזקיה.

במידה ומשפחתך לא מצליחה לטפל בנושא בדרכי שלום (פניה בכתב לנוגעים בדבר), עליה לפנות (ויפה שעה אחת קודם) לבית המשפט על מנת לטפל בבעיה החמורה הזו, כאשר יש לעקוב אחר הכללים שציינתי לעיל בכדי לקבוע את זהות הנתבע מבחינתכן.

אסיים כמובן באיחולי הצלחה ובתקווה כי הסיטואציה הנוראית אליה נקלעה אמך תגיע לסיומה המוצלח בהקדם האפשרי.

חן שלום,

לשאלתך - בקצרה: המשמעות שצריך להזדרז.

לשאלתך - בהרחבה: ככל שקיימות הסכמות עקרוניות של הדיירים בדבר יציאה לדרך לפרויקט התחדשות עירונית, דרך המלך היא להתקשר בהסכם עם עו"ד לקבלת ייצוג משפט (שכרו ישולם, בפועל, כמקובל, בעבורכם על ידי היזם שיבחר), ובסיוע שלו לבחון את האפשרויות, לקבל הצעות, לנהל מו"מ ולקדם גיבוש הסכם וחתימות על הסכם מחייב בין הדיירים (או בשלב ראשון הרוב המינימלי הדרוש) ובין היזם. היזם, מצידו, לאחר מכן יצטרך לקדם הליכי תכנון מול הרשויות ולהגיע עד תאריך היעד לשלב התכנוני הנדרש ממנו כבר לא ניתן יהיה לבטל הפרויקט. אין זה מתפקידכם לפעול מול העירייה, כמפורט בשאלתך.

ולשאלתך - שוב בקצרה: מציע שתבחנו את הדרוש ותתקשרו עם עו"ד הבקיא בתחום, אשר יילווה אתכם לאורך כל הדרך, וצאו לדרך בהקדם.