פורום רשלנות רפואית

שלום שוש,

כדי להשיב תשובה מבוססת צריך לעיין בתיעוד הקיים - באיזה נסיבות בוצע הנסיון לקום מכיסא הגלגלים, האם המטופל נוהג לקום מכיסא הגלגלים, האם יש לו יכולת פיזית לעשות את זה, האם הוא ניסה בעבר לקום, האם הוא סובל מאי יציבות, האם היה לידו בקרבת מקום מטפל כלשהו, האם נכון היה למנוע ממנו (למשל באמצעות חגורת בטיחות) לנסות לקום מכיסא הגלגלים - צריך לדעת את התשובות לפחות לשאלות הללו, כדי לדעת אם מדובר ברשלנות. מה שחשוב לדעת זה מה לדעתך ניתן היה לעשות כדי למנוע את האירוע עם התוצאה הנוראה. אם יש לך תשובה פשוטה לשאלה הזו - ייתכן שמדובר ברשלנות.

שלום יעל,

התשובה הכללית לשאלתך היא כי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית דומה לדין הכללי, היינו באופן עקרוני ההתיישנות היא 7 שנים, וייתכנו מקרים בהם תוארך תקופת ההתיישנות בגלל גילוי מאוחר, לפעמים "אירוע מתגלגל" ויש סיבות נוספות (שפחות נראות לי מתאימות למקרה שתארת) להארכת תקופת ההתיישנות.

עם זאת - אני לא משוכנעת שניתן יהיה לקשור מבחינה רפואית בין החבלה בראש שארעה לפני 15 שנים, לבין הגידול השפיר שאובחן בשלב מאוחר יותר.

ייתכן שעיון בתיק הרפואי שלך יגלה תלונות שעל פיהן ראוי היה לאבחן את הגידול שלחץ על עצב הראייה מוקדם יותר, ואז ייתכן שהנזק היה קטן יותר.

על פניו נראה כי התביעה בגין העדר המעקב אחרי החבלה מלפני 15 שנים אכן התיישנה.

שלום ריקי,

גם החוק וגם כללי האתיקה של עורכי-הדין מונעים שימוש שלא לטובת הלקוח במסמכים שהוא מסר לעורך-הדין מטעמו. איני חושבת שיש מקום לחשש מצידך בעניין זה.

מעבר לכך - בדיקת התיעוד, וגם לאחר מכן מציאת מומחה מתאים - הינה פעולה שיכולה לקחת זמן. הזמנים שמפורטים בשאלה שלך אינם נראים לי לא סבירים. עם זאת - אם את חוששת מהתיישנות או שאם מסיבה אחרת את מעוניינת לזרז את הטיפול, את יכולה להודיע לעורך-הדין שאם לא יתפנה לעיין בחומר תוך זמן מסויים (חודש, חודשיים, מה שנראה לך....) את תבטלי את יפוי הכח והסכם שכר-הטרחה לא יחייב אותך. אם יתאים לו לעמוד בלוח הזמנים הזה - הוא יעשה זאת, או שיבחר להחזיר לך את התיק - אם הדברים לא יתיישבו עם לוחות הזמנים שלו.

אם את סומכת עליו וקיבלת עליו המלצות - אני מציעה לך להתאזר בסבלנות.

שלום רוני,

צר לי על פטירתו של אביך.

יש בדין חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אבל אין הכרח שהיא תהיה של רופא ישראלי. אם מוצאים מומחה מחו"ל שיתן חוות-דעת, ניתן להשתמש בה. כמובן שיהיה צורך לתרגם אותה לעברית, בתרגום עם אישור נוטריוני. כמו כן יש לקחת בחשבון שהמומחה שמצרפים את חוות דעתו צריך יהיה להגיע לישראל למתן עדות, ככל שהתיק יתקדם לניהול הוכחות.

לכן - עדיף אם אפשר, לחפש תחילה מומחה דובר עברית (יש רופאים ישראליים רבים שכבר לא מתגוררים בארץ), כך שכל העניינים הבירוקרטיים יחסכו. אם לא מוצאים כזה - אין מניעה מלפנות למומחה שדובר רק שפה זרה ו/או אין לו בכלל זיקה לישראל.

שלום רוני,

סעיף 17 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע:

"17.(א)מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית.

(ב)המטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.

(ג)נמסרה רשומה רפואית לשמירה בידי המטופל, יתועד הדבר על ידי המטפל או המוסד הרפואי."

מכאן שברור שהרשומה הרפואית צריכה לשקף את הטיפול שניתן, ואם זה לא נעשה יש כאן הפרה של חובה חקוקה. עם זאת - ואם הכוונה הייתה לשאול אם די בכך כדי לבסס תביעה של רשלנות בגין מות המנוח, התשובה לכך אינה פשוטה, כי יש להניח שרישום התרופה ברשומה הרפואית לא היה מונע את התוצאה הנוראה.

שלום נחמה,

מצער לקרוא שזו חווית הלידה שלך.

יש לא מעט מקרים בהם אפשר לקשור בין תפירה רשלנית של הקרעים שנגרמו בלידה לבין מגבלות שמופיעות בעקבותיה, אך במידע שמסרת אין די כדי להעריך את הסיכויים במקרה שלך.

כדי להשיב תשובה מבוססת יותר, צריך לעיין במלוא התיעוד הרפואי, מעת הכניסה לבית-החולים ועד לשחרורך הבייתה (לא רק סיכום המחלה, אלא כל התיק הרפואי).

צריך גם לראות בבדיקות עזר, אם יש לך מגבלה אובייקטיבית בסוגרים.

אני מציעה שכדי להקל על מגבלותייך שתפני קודם לטיפול רפואי, ואחר כך תחליטי אם את רוצה להמשיך בבדיקת הזכויות שלך.

שלום אלברט,

אני מציעה לך לקבל המלצות על עורך-דין, לקרוא ברשת חוות דעת, ואני משוכנעת שתמצא עורך-דין שתבטח בו ותסמוך עליו שייצג אותך כראוי. מרבית עורכי-הדין שמייצגים נפגעים של רשלנות רפואית, לא עובדים עם מוסדות רפואיים.

שלום אסיה,

ככל שיש לך עורך-דין שמייצג אותך - אני משוכנעת שהוא ידע מה לעשות.

אם את מייצגת את עצמך - מציעה לך להגיש בקשה מתאימה לבית-המשפט, כדי שהגזברות תעביר למומחה את שכר-הטרחה שלו, ולך את היתרה.

שלום איריסימו,

אני סבורה כי ככל שלא נשאר נזק לצמיתות, אין הצדקה כלכלית להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. עלויות התביעה הזו גבוהות (יש לצרף חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה שהטיפול שניתן היה פחות אגריסיבי לו סיבת הביקור הייתה נרשמת, ולו הייתה לזה התייחסות רפואית), צריך גם לתקוף את העדר הרישום, וגם להוכיח שמדובר היה ברשלנות בכך שלא ניתן לזה טיפול רפואי באותו זמן, ובסופו של דבר, מכיוון שהייתה החלמה ואין נזק קבוע - הפיצוי יהיה זעום. לכן במצב כזה אין הצדקה, לדעתי, להגשת תביעה.

אותם דברים נכונים גם לגבי אי הרישום עצמו. אם אתה סבור שיש בכך בעייה, ושאולי בעתיד עדיף שיהיה רישום מדוייק, אני ממליצה שבביקור הבא שלך אצל אותו רופא תבקש שיירשם שבביקור מיום !!! לא נרשמה התלונה שלך עלXXX, ותראה שאכן הדברים נרשמים.

שלום יגאל,

מירוץ ההתיישנות תמיד מתחיל מרגע הגילוי. עם זאת - אתה מציין כי כבר ב-2017 אתה חשבת שיש קשר בין הטיפול שקיבלת לבין המחלה שהתפרצה. זה יקשה על הטענה שרגע הגילוי היה מאוחר ל-2017.

בכל מקרה -- ואם ברצונך להגיש תביעה - אני מציעה לפנות לעורך-דין שלאחר עיון במסמכים שיש בידיך יוכל להעריך אם התביעה התיישנה אם לאו.

שלום נתנאל,

כדי להשיב על השאלה אם יש מקום להגשת תביעה, צריך לבדוק עם רופא, מומחה בתחום העיניים וניתוחי לייזר, אם הייתה התאמה לביצוע הניתוח, ואם הניתוח בוצע כראוי. רק אם התשובות לשאלות האלה שליליות - ניתן לשקול הגשת תביעה ברשלנות רפואית.

שלום גבי,

צריך לבדוק כיצד בוצע הניתוח, איך הגנו במהלכו על המוליכות העצבית, והאם משהו בניתוח לא התנהל כשורה. רק לאחר מכן ניתן לדעת אם מדובר בפעולה רשלנית, או בסיבוך - שאינו בהכרח תוצאה של רשלנות.

שלום מירב,

אני מתייחסת רק לתחבושות שנשארו בנרתיק - נראה לי שיש עילה לתביעה. אבל צריך לבדוק האם יש הצדקה להגשת התביעה. כדי להשיב על זה אני צריכה לדעת האם עברת ניתוח נוסף, או שאפשר היה "לחלץ" את התחבושות ללא ניתוח. אם היה צורך בניתוח נוסף - ייתכן שיש מקום לדרישת פיצוי. אם לא - הגם שמדובר ברשלנות - אין בה כדי להצדיק הגשת תביעה. ככל שלא נשאר נזק קבוע - בדרך כלל אין הצדקה להגשת תביעה.

שלום,

כדי לדעת אם יש עילת תביעה - צריך להתייעץ עם רופא מומחה בתחום א.א.ג, אשר יאשר שבאמת אין הבדל בין המצב לפני הניתוח לבין המצב שאחריו, שיתייחס לשאלות כמו האם צריך ניתוח נוסף כדי להשיג תוצאה טובה, במה כרוך הניתוח הנוסף, מה לא נעשה במהלך הניתוח שכן בוצע וכו'. אם רופא יאמר לך שאכן לא נעשה דבר בניתוח - אפשר לשקול הגשת תביעה. עדיין צריך יהיה לבחון האם הנזק מצדיק הגשת תביעה, אבל בכל מקרה - ההתייעצות עם רופא מומחה היא השלב הראשון.

שלום נטליה,

השאלה שלך אינה משפטית, אבל אנסה לסייע מנסיוני. חשוב שתאתרי את ההפנייה לבדיקות, או שתמצאי ביומנך מתי ערכת את הבדיקות, ותנסי לבדוק בבית-החולים את ספרי המעבדה באותם מועדים. ייתכן ששם תמצאי ראייה לכך שהבדיקות נערכו, ואולי אפילו זה יסייע למציאת התוצאות.

בהצלחה!

שלום נטלי,

מבחינה טכנית, אני מעריכה שניתן לשנות את הרישום הרפואי גם בדיעבד, למרות שקופות החולים מכחישות את זה. עם זאת - אם אין בידייך תיעוד מהעבר - קשה יהיה להוכיח שהיה שינוי בדיעבד.

שלום,

התנהגות מקוממת ביותר, ולא ראויה. מובן שהיה צורך ליידע בדחיפות. עם זאת - השאלה אם יש בסיס לתביעה בגין הרשלנות הרפואית תלויה בהשתנות של המחלה בתקופה הזו. ככל שאפשר לטעון שבגלל איחור של 6 שבועות בתחילת מתן הטיפול גרם לכך שסיכויי ההחלמה נמוכים יותר - יש בסיס לתביעה. צריך לבדוק אם היה בתקופת הזו הגידול  גדל, התפשט לבלוטות אחרות, או אם צריך היה טיפול יותר אגריסיבי כדי למגר את המחלה.
אם לא הייתה משמעות רפואית לאיחור בתחילת הטיפול, אין טעם בהגשת תביעה.

מקווה שזה המצב, ומאחלת רפואה והחלמה מלאים.

הי, בעקרון לא ראוי לשנות רישום רפואי. אפשר לדרוש שהטענות שלך יפורטו, ויהיו חלק מהרישום, ואז הרופא יחליט אם הוא עומד על דעתו, או שהיא נרשמה בטעות.

הי שיר,

נדמה לי שהשבתי לך. בכל מקרה - אסור לשנות את הרישום, אבל אפשר לערוך רישום אחר שיסביר אם הייתה טעות, ושיאמר מה נכון היה שיירשם.

שלום אלי,

סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע כי : "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.". מכאן שהרופא חייב למסור לך את הצילום ו/או העתק ממנו. הוא רשאי לגבות תשלום על כך.

שלום שיר,

אני מציעה לפנות בכתב לרופא, למרפאה ועם העתק לפניות הציבור של קופת החולים, ולהפנות תשומת ליבם לטענה. לומר מה נכון, מדוע הרישום שגוי, וכיצד הוא מזיק. ייתכן שזה יביא לזה שהמידע לא יועתק ממסמך למסמך.

בהצלחה!

שלום קובי,

ההתנהלות שאתה מתאר מצערת מאוד, אם כי לא נדירה למרבה הצער.

רישום רפואי שאינו משקף  נכון את האירועים, בהנחה שאתה יכול להוכיח את התרחשות האירועים (עדות שלך למידע שקלטת בחושים שלך - היא ראיה), ובהנחה שהעדר הרישום הנכון הסב נזק פיזי - הינם עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. עם זאת - מהבחינה המעשית, ככל שהנזק אינו דרמטי, לא בטוח שהעלות הכרוכה בניהול ההליך מצדיקה את המאמץ ואת התוצאה שאפשר להשיג בסופו של ההליך.

לפעמים - תלונה על ההתנהלות למשרד הבריאות יכולה לספק את הצורך האישי, הגם שאין בצידה פיצוי כספי.

שלום יוסי,

אכן עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 יש זכות לכל מטופל להיות עם מלווה במהלך טיפול רפואי. עם זאת, הזכות אינה מוחלטת, ותלויית נסיבות, וסעיף 6(א) אינו מציג את התמונה המלאה, אשר נמצאת בסעיפים הקטנים שאחריו, וזה לשונם:
"ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מטפל רשאי שלא לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, אם סבר שיש בנוכחותו כדי –

(1)לפגוע בבריאות המטופל, המלווה או מטופלים אחרים;

(2)לפגוע באיכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל, בסיכויי הצלחתו של טיפול כאמור, או לפגום באפשרות לקבל מהמטופל מידע הנדרש לשם הטיפול הרפואי;

(3)להפריע הפרעה ממשית לעבודת המטפל או הצוות המטפל;

(4)לפגוע בפרטיות של מטופלים אחרים, ולא ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים סבירים אחרים.

(ג)סבר המטפל כי אין לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת הטיפול הרפואי בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן (ב), יסביר למטופל את הטעם לכך ויאפשר למלווה, ככל הניתן, להיות נוכח סמוך לאחר מתן הטיפול הרפואי."

הסיטואציה שאתה מתאר עשויה להיכנס לאחד מסעיפי המשנה של סעיף קטן (ב).

שלום,

בטרם תגיש תלונה למשרד הבריאות, אמליץ לפנות אל הרופא בכתב (למשל בדוא"ל, בווטסאפ או בדרך הישנה) ולבקש את העתקי הצילומים.

אם תהיה התעלמות מהפנייה, ומתזכורת לה, בתוך זמן סביר לתגובה - אפשר אולי לשקול תלונה.

שלום רביע,

אין ספק בזכותנו כמטופלים, בכל התחומים, להרגיש נוח עם הטיפול, להרגיש ש"שמים עלינו" מתחשבים בצרכים שלנו, ובחוסר הנוחות שלנו, אם הוא מתעורר.
עם זאת - יחס לא נאות אין משמעותו טיפול רשלני. ייתכן שהטיפול היה מקצועי ומסור לחלוטין - למרות שחשת לא בנוח.
אם היחס במרפאה הזו לא מתאים לך - מציעה לך לעבור למרפאה אחרת.