פורום רשלנות רפואית

שלום,

ככל שהייתה בעייה במשלוח - ייתכן שצריך לפנות בנושא הזה אל הדואר.

בכל מקרה - אין בכך, להערכתי, כדי לבסס תביעה, בוודאי לא בעילה של רשלנות רפואית.

ונראה כי אתה פשוט צריך לעבור על המסמכים, עד שתמצא מה שאתה מחפש.

שלום,

חולים כרוניים זכאים לתקרת תשלום רבעונית עבור תרופות שבסל הבריאות. אתה יכול לבדוק את הזכויות באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות. גובה הזכאות משתנה קלות בין קופת חולים אחת לאחרת.

שלום איציק,

השאלה שאתה מעורר היא אחת המחלוקות העיקריות בתיקי רשלנות רפואית. פרוצדורה רפואית היא לא "תרגיל באלגברה" אשר יש לו רק תוצאה אחת אפשרית ונכונה, ואכן יכולים להיות סיבוכים שהם תוצאה של התגובה של הגוף שקיבל את הטיפול, הרגישויות שלו, המבנה האנטומי של המטופל, המצב הרפואי הבסיסי שלו ועוד ועוד סיבות.

עם זאת - הרפואה בימינו צברה נתונים רבים, וכלים רבים לאבחון ולטיפול, והם מאפשרים להעריך בסבירות גבוהה מה אמורה להיות התוצאה של הטיפול הרפואי, ולכן אנחנו מלכתחילה פונים כדי לקבל אותו.

אז באמת - לא כל תוצאה לא מוצלחת מלמדת על רשלנות רפואית.

מצד שני - הסיבוכים האפשריים די מוכרים, הרופא חייב לספר עליהם למטופל, ואם הוא לא עשה כך - גם זו רשלנות. לגבי הטיפול עצמו - צריך לבדוק אם הצוות המטפל אבחן נכון, חשב על האבחנות האפשריות, אם הוא בדק את אפשרויות הטיפול וניסה להתאים אותן למטופל ולמצבו, צריך לבדוק אם הצוות הרפואי ראה את התמונה בשלמותה, ולא רק קטעי מידע או תוצאות ספציפיות של בדיקות, תוך התעלמות מנתונים רפואיים אחרים, ולבסוף צריך לבדוק גם אם הטיפול ניתן בזהירות הראויה.

ככל שהתשובות לשאלות שהצגתי שליליות - וככל שרופא מומחה יפרט בחוות דעתו מה הם הכשלים בטיפול - נוכל להעריך שמדובר ברשלנות רפואית, ולא בסיבוך גרידא.

בתביעה נגד מזיק כלשהו, אפשר לקבל פיצוי על כל הנזקים שאותו מזיק גרם לך. מובן שצריך להוכיח את ההתרשלות, את הנזק ואת הקשר הסיבתי ביניהם. ככל שתוכיח שנגרם לך נזק כלשהו, וככל שתוכיח שקופ"ח גרמה את הנזק הזה ברשלנותה, תוכל לקבל פיצוי על הנזק הזה.

שלום,

אני מציעה לפנות לרופא ולשאול מה פשר הרישום הזה, ומדוע הוא נרשם. ייתכן שלרופא יהיה הסבר, ולכן ייתכן שאין מדובר ברשלנות. ככל שהרופא לא יוכל להצדיק את האבחנה - ייתכן שיש אפשרות להגיש תביעה בגין הרישום השגוי, אבל יש לומר שאני מעריכה את הפיצוי בסכומים לא משמעותיים, ככל שאכן יוכח שמדובר ברישום שגוי.

שלום לילי,

איננו ממליצים כאן או מפנים את מומחים כלשהם.

אעיר רק שהרדיולוג מפענח בדיקות הדמיה, ובדרך כלל לא הוא עורך אותן, ואם יש לך את הבדיקה עצמה, תוכלי להתייעץ. אודותיה.

שלום מרקו,

למיטב ידיעתי אין חובה חוקית ספציפית הקובעת מינימום זמן מרגע הקנייה. ברור שהתרופה צריכה להיות בתוקף בעת הקנייה, וזמן מסויים לאחר מכן, כדי להבטיח שימוש בטוח.

שלום,

מובן כי אי אפשר לתת יעוץ ללא עיון במלוא התיק הרפואי. אתה צריך לפנות למחלקת רשומות רפואיות במוסד הרפואי בו טופלת, לקבל העתק של מלוא התיק הרפואי, ואז להעביר ליעוץ. רק עיון במלוא המידע שבתיק יכול להוות בסיס מוצק לתביעה.

עם זאת חשוב לי לומר ששירות לא טוב כשלעצמו אינו בסיס לתביעה.

שלום,

עדיין - אין לדעתי מקום להגשת תביעה. בוודאי לא תביעת רשלנות רפואית.

שלום,

לדעתי ההתנהגות הזו לא מהווה בסיס לתביעה. אני מעריכה שהבדיקה בוצעה בסופו של דבר.

שלום,

אתה יכול לעיין בהסכם הגישור ולראות מה נכתב בו.

שלום,

כדי להבין אם הייתה רשלנות או לא, צריך חוות דעת של מומחה בתחום אשר יבדוק את התיעוד הרפואי ויאמר אם הייתה רשלנות. על פניו אומר כי כאשר את מתארת שהשן נשרה, ייתכן שהיא הייתה במצב רעוע ונפלה "באופן טבעי", ולא כתוצאה מטיפול כזה או אחר.

בכל מקרה אני מעריכה שגם אם מדובר ברשלנות (ועל פניו איני משוכנעת שזו רשלנות), לא תהיה כדאיות כלכלית בהגשת התביעה, לנוכח עלויות התביעה ומצד שני הפיצוי שניתן לקבל.

שלום אלברט,

עפ"י חוק זכויות החולה, יש לתת למטופל הסבר מפורט וברור לגבי כל טיפול רפואי שהוא עומד לעבור, ולגבי ניתוח יש צורך לקבל גם הסכמה בכתב. מובן שהתהליך צריך להיות כזה שבו ההסברים ברורים, לא על מיטת הניתוח, אלא תוך אפשרות לחשוב, לשאול שאלות ולשקול את הטיפול עצמו.

עם זאת - אני מקווה שהניתוח עבר בשלום ובהצלחה ומצבך הרפואי תקין.

אתה יכול לבקש ממחלקת רשומות רפואיות את כל התיעוד בתיק שלך, ולמצוא שם גם את הטופס עליו חתמת, כך תוכל לראות על מה חתמת. כל מטופל יכול לעשות את זה בעצמו.

שלום אביב,

אתחיל ואומר שהטיפול המשפטי יכול להתחיל רק כאשר הטיפול הרפואי מסתיים, והמצב סופי. כפי שאתה מתאר, כנראה שהמצב לא יישאר כפי שהוא, ותצטרך טיפולים נוספים. מה הרופא שלך הציע? ומה מציעים רופאים אחרים? בכל מקרה - על פניו נראה שיש כאן רשלנות, במיוחד נוכח מה שכתבת על כך שהשן נראית בצילומי הפנורמה. לכן צריך להבין מה תצטרך לעבור חוץ מעבר לתכנית השיקום המקורית, וגם מה תהיה התוצאה בסוף - כדי לדעת אם יש מקום לפעול וכיצד. אז תשלים את הטיפולים הדרושים, ורק כשתגיע למצב סופי של הפה - אפשר יהיה לבדוק את סיכויי התביעה המשפטית.

שלום אביב,

נראה שהרופא אכן התרשל בניתוח שבוצע, וכמה מצער שהדבר גורם לך עכשו לסבל מיותר. עם זאת - חשוב להבין עכשו מה יהיה המשך הטיפול בנסיבות. האם דיברת עם הרופא הזה על הממצא שפוספס? האם התייעצת עם רופא אחר? בדרך כלל הטיפול המשפטי מתחיל במקום שבו הטיפול הרפואי מסתיים, וזה עדיין לא המצב במקרה שלך. מה שצריך כעת זה להבין מה צריך לעשות מבחינה רפואית, לעשות את זה, להבין מה היו העלויות העודפות (אם בכלל, כי ייתכן שהרופא יבצע את מה שדרוש ללא עלות), ואז ניתן להבין מה הנזק שנגרם. אני מקווה בשבילך שלא תהיה הצדקה להגשת תביעה.

בברכת חג שמח!

שלום,

האם לו היית יודע שמדובר בטיפול רועש, היית נמנע מקבלת הטיפול? והאם כשהוא התחיל והבנת את זה - ביקשת להפסיק את הטיפול?

קשה לי להניח שהטיפול הזה ייחשב כטיפול רשלני.

אבל אולי המצב ישתפר עם חלוף הזמן. חודשיים וחצי הם זמן קצר יחסית להחלמה של הגוף. ככל שהתופעה תמשיך ותטריד אותך, ותפגע בכך ממש - ייתכן שאפשר לטעון שלא קיבלת הסבר נכון לפני הטיפול, אבל צריך יהיה להסביר שלו היית יודע שעלול להתפתח טנטון היית נמנע מהטיפול.

שלום שמעון,

התשובה הקצרה היא - לא.

תקופת ההתיישנות בתביעות כאלה הינה 7 שנים, ולגבי קטין סופרים את 7 השנים מיום הגיעו לגיל 18. כלומר, ביום ההולדת של 25 חלה התיישנות של התביעה.

שלום שמעון,

אני מניחה שרצית לשאול אם מדובר ברשלנות. ייתכן בהחלט שצריך היה להמשיך ולהוציא את כל השן, אבל אני מבינה מהשאלה שלא הייתה בעייה רפואית עם זה שהיא לא יצאה במלואה. ואם כל מה שיהיה דרוש עכשו זה פעולה נוספת - זה לא מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית. אם חלילה הפעולה תסתבך, או תשאיר פגיעה קבועה כלשהי - אפשר לשקול זאת מחדש.

שלום שמעון,

איני משוכנעת שאני מבינה היטב את העובדות כדי להשיב לך. אני מניחה כשאתה אומר שניתן פס"ד בגין מחלת מקצוע, שהכוונה היא שעפ"י הכרעה של בית-הדין לעבודה הוכרה מחלה שלקית בה בעבודה כמזכה בקצבת נכות מעבודה, וזאת עפ"י נכות בשיעור 80%. לא ציינת האם ההתרשלות של קופ"ח הייתה לפני או אחרי ההתפרצות של מחלת המקצוע. אני גם לא יודעת מה קרה בתקופה בין התפרצות מחלת המקצוע לבין ההתרשלות של קופ"ח באבחנה החדשה - האם עבדת? השתכרת? לכל אלה משמעות כאשר באים להעריך את הנזק בתביעה נגד קופ"ח. גם לא ברור לי לאיזה גורם אתה מתייחס בשאלה שלך - כלומר לאיזה צורך נערך החישוב שאתה שואל אם הוא משוקלל או אריתמטי. בעקרון, השאלה היא האם החיובים נפרדים, שאז בדרך כלל יתייחסו ל"יתרה" (במקרה שלך כנראה 20%) כאל החלק השלם, לעומת מצב בו יש קשר בין מחלת המקצוע או בין הביטויים שלה, לבין המחלה שלא אובחנה בקופ"ח, שאז ייתכן שיהיה חישוב משוקלל. אבל שוב - אין די נתונים בשאלה כדי לתת תשובה ברורה.

שלום,

אין אפשרות "לתקן" רישום רפואי, מה גם שאני מעריכה שהאבחנה שנעשתה לפני כ-15 שנים הייתה רלבנטית. אפשר שרישום רפואי מאוחר יותר יתייחס לאבחנה, ויאמר למשל שאתה לא מסוכן, שאתה לא צריך טיפול, שהמחלה לא פעילה במשך תקופה ממושכת וכו'. אבל עפ"י הדין לא מוחקים רישום רפואי.

שלום מוטי,

ראשית אני שמחה שלא לקית בשיתוק חלילה, ושקיבלת טיפול שהציל את כושר התנועה שלך.

נשמע כי אכן הטיפול שקיבלת בבית החולים זיו בצפת לא היה נכון ולא בדק את כל מה שצריך היה לבדוק בעקבות תלונותיך.

עם זאת - תביעה ניתן להגיש כאשר כתוצאה מהטיפול הרשלני נגרם נזק בלתי הפיך. אני מבינה שבמקרה שלך יש כאבים, אבל לדעתי יהיה קושי לייחס אותם לאיחור באבחון, ולא לפגיעה המקורית - הנפילה.

אמנם כדי לתת תשובה ספציפית יש צורך לבדוק את המסמכים הרפואיים, בשני בתי החולים, וגם את מצבך כיום, ולבדוק אם יש רופא אורטופד שסבור שמה שאתה סובל ממנו היום הוא תוצאה של האיחור בטיפול, ולא של הנפילה, אבל אני מעריכה שרוב הרופאים ייחסו את הנזק לפגיעה המקורית.

שלום ורד,

כדי לדעת אם יש בכלל אפשרות להוכיח במקרה הזה רשלנות בטיפול צריך לעיין במסמכים, לראות איך בא לידי ביטוי התיאור שלך במסמכים אלה, ולאחר מכן לבדוק האם מדובר בשריטה או פצע שעלולים להתרחש במהלך בדיקה, או שמדובר בחוסר מיומנות או חוסר זהירות.

אבל גם בהנחה שיש תיעוד לכך שנגרם פצע במהלך הבדיקה, עדיין צריך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית הן את הרשלנות, והן את גובה הנזק, ולכן במקום בו הנזק הפיך ובר ריפוי, ומבלי לזלזל חלילה בסבל שעובר עלייך עכשו, הפיצוי שעשוי להיפסק אינו מצדיק את ההוצאות להגשת התביעה.

לכן גם אם תיאורטית את יכולה לתבוע - זו לא תהיה המלצתי, כי ההשקעה עלולה לעלות על התועלת הכספית.

שלום,

לא ממש הבנתי איזה ניתוח עברת (כתבת גם דופן הבטן וגם מפשעתי) אבל מכיון שנפגע קרום הצפק, אניח שמדובר בבקע בדופן הבטן.

נתחיל בשאלת ההסכמה לניתוח - כאשר אתה מאשר שהוסברו לך הסיכונים, ואין פירוט של הסיכונים, נשאלת השאלה האם קיבלת הסבר על הסיכון הספציפי שהתממש למרבה הצער. צריך לבדוק מה שיעור הסיכון של פגיעה בצפק, ואם דיברו איתך על זה. ממה שכתבת עולה כי הוסברו לך רק תופעות אחרות, ולא הסיכון הזה, והמשמעות שלו.

בהנחה שטופס ההסכמה לא יעמוד בדרכך, היה ותוכח רשלנות כלשהי - יש לבדוק עם רופא מומחה אם הפגיעה בצפק היא אכן תוצאה של חוסר זהירות של המנתח, ואם היה עליו לנקוט פעולות כלשהן כדי למנוע פגיעה זו.

ולאחר מכן, השלב האחרון בבדיקה הוא האם הנזקים מהם אתה סובל היום (ויש להוכיח את הנזקים, כך שאם יש בדיקות שמלמדות שנזקים אלה לא קיימים - זו בעייה), הם תוצאה של הפגיעה בצפק כתוצאה מהניתוח, ולא למשל נזקים שיכולים לנבוע מעצם קיומו של הבקע אשר נזקק לתיקון. כדי להתייחס לשאלה זו יש צורך בחוות דעת של כירורג מומחה, שיתייחס לזה.

רק אם עוברים את כל המשוכות - ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

שלום פרח,

המקרה שלך מעלה שתי שאלות:

השאלה הראשונה היא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת?

בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, והטיפול במהלך ההריון לא היה נכון ולא מנע את הלידה המוקדמת - יש לשאול אם יש קשר סיבתי רפואי בין מצבו הרפואי של התאום השני לבין הלידה המוקדמת.

כדי להשיב על השאלות הללו - רצוי שתבדקי מה עמדת הרופאים המטפלים בפעוטות. אם תתרשמי שהם סבורים שיש קשר - אני ממליצה לפנות לעורך-דין אשר עוסק בתחום, ואשר יבחן אם יהיה רופאים שיוכלו לתת חוות דעת רפואיות שכך הם פני הדברים, הם בבחינת מעקב ההריון, והן בבחינת הקשר בין האסטמה לפגות.

שלום חיים,

כשאתה מפרסם תוכן כלשהו עליך להיזהר שלא לעבור על הכללים הקבועים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ע-1965, וגם לא לפגוע בפרטיות ולעמוד בכללים של חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. כל פרסום שלא יעמוד בכללים הללו עלול לגרור אחריו סנקציות אזרחיות.

ייתכן גם שתגובה עליו תצדיק חשיפת פרטים נוספים מהטיפול שלך, מה שלא בהכרח מתאים לך.

אם אתה סבור שקיבלת טיפול לא הולם, אני מציעה שתפנה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות ותחשוף בפניו את מה שיש בידיך.