פורום רשלנות רפואית

נועם שלום,

חיידק GBS (מסוג סטרפטוקוק) הוא חיידק שכיח שבשגרה נושאות אותו בין 15%-20% מהנשים ההרות. לנוכחות החיידק יש סיכון רק בשלבי הלידה, יחד עם זאת הסיכוי להדבקת העובר הוא נמוך ובמידה ומבוצע טיפול ע"י מתן אנטיביוטיקה, הסיכוי להדבקת העובר יורד משמעותית.

מדיניות משרד הבריאות לבצע בדיקה לנשאות החיידק במהלך ההריון רק בנשים עם גורמי סיכון ועל פי שיקול דעת הרופא המטפל והיא מבוצעת לרוב בשבועות מתקדמים של ההריון (35-37).

לכן במקרה שלך, יש לבדוק האם את נכללת ברשימת אותן נשים בעלי גורמי סיכון ואם כן, מדוע לא בוצעה בדיקה לנשאות החיידק כאמור. 

כך או כך, גם אם מתגלה החיידק רק בחדר לידה, ניתן ליתן אנטיביוטיקה 4 שעות לפניה הלידה ואם הדבר לא ניתן מסיבה כזו או אחרת, עדיין הסיכוי להדבקה נמוך וניתן לנקוט באמצעי זהירות לאחר הלידה.

מכאן שעל מנת להשיב על שאלתך אם קיימת רשלנות או לא, יש לבחון את נסיבות המקרה על פי העובדות הנ"ל.

חשוב להדגיש כי תביעה בגין רשלנות רפואית נדרשת להתבסס בראש ובראשונה על נזק מוחשי שנגרם לתובע. כך שבמידה ואין כל תיעוד לנזק כלשהו שנגרם לך או לתינוק, הרי שלהלכה, אין עילה להגשת התביעה, וזו תידחה על הסף מטעם בית המשפט.

הנני תקווה כי אכן לא נגרם כל נזק.

מאחלת בריאות שלמה,

בברכה,

עו"ד מיכל סטרוגו

איתי שלום,

טיפול שיניים כמו כל  טיפול רפואי חייב להתבצע רק לאחר מתן הסבר מפורט של הרופא לגבי הטיפול המוצע, סיכונים וסיבוכים אפשריים, סיכויי הצלחה ואופציות נוספות לטיפול אם קיימות. חייבת להיות שקיפות מלאה.

רק לאחר מתן הסבר מפורט, קבלת הסכמה מדעת של המטופל והחתמתו על טופס הסכמה לטיפול, ניתן לבצע הטיפול. במידה וכפי שאתה טוען הטיפול בוצע ללא קבלת הסכמתך, אזי הפר הרופא חובתו וניתן לתבוע אותו רק בשל כך.

בהתייחס לטיפול עצמו, על מנת להשיב על השאלה האם מדובר בטיפול לקוי שבוצע ברשלנות, יש לבחון את הרשומה הרפואית וכל הפרטים המתייחסים לטיפול ביסודיות ולהעביר לבדיקת מומחה רפואי אשר יחווה דעתו באם מדובר בטיפול רשלני המקים עילת תביעה. רק במידה ותשובת המומחה תהיה חיובית, ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד הרופא על מתן טיפול רשלני וכן  פגיעה באוטונומיה וביצוע טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת .

מאחלת לך בריאות שלמה,

עו"ד מיכל סטרוגו

ליה שלום,

הסוגיה העולה מפנייתך היא סוגיית התיישנות התביעה. לפי החוק, תביעת רשלנות רפואית תתיישן בחלוף 7 שנים מיום ביצוע הרשלנות, ובמקרה שמקרה הרשלנות אירע בעת שהיה התובע קטין, תתיישן התביעה בחלוף 7 שנים ממועד היותו בגיר, דהיינו גיל 25.

לכלל זה יש מספר חריגים ומצבים בהם ניתן להגיש תביעה גם לאחר מכן.

לדוגמא, במקרה של אבחון מאוחר, במיוחד במקרים בהם גילוי מוקדם היה יכול למנוע סבל ולצמצם את הנזק ע"י מתן טיפול המתאים לבעיה, האיחור באבחון הוא זה שגרם לנזק ומקים עילת תביעה.

 במקרה כזה, ספירה תתחיל רק מהיום שבו נודעו לתובע העובדות המקימות לו את תביעתו, ובלבד שעובדות אלה לא היו ידועות לו קודם לכן מסיבות שלא תלויות בו, ושהוא לא יכול היה, בזהירות סבירה, לגלותן קודם לכן.

לדברייך בשלב מסויים (אינך נוקבת במועד) שיערו הרופאים כי מדובר בדלקת או בשחיקת סחוס אך לא בוצעה בדיקת MRI ולכן כרגע זו האבחנה. במידה ולאחר ביצוע MRI באופן פרטי יתגלו ממצאים שונים אשר יובילו לאבחנה שונה לחלוטין מזו שניתנה כל השנים, שגילויים מוקדם יותר יכול היה לשפר את מצבך, למנוע סבל מיותר ולהקטין את הנזק, אזי, על פניו, ייתכן ותקום עילת התביעה נגד הקופה, במועד בו נתגלו העובדות החדשות שמקימות את עילת התביעה.

חשוב לי להדגיש, כי על מנת שתוכלי לקבל תשובה מדוייקת עליה תוכלי להסתמך, אמליץ לך לפנות לעורך דין שתחום עיסוקו הייחודי הוא רשלנות רפואית על מנת שיבדוק ביסודיות את כל העובדות והמסמכים הרפואיים ויוכל לתת לך תשובה ברורה.

מאחלת לך בריאות שלמה,

שלום רב,

למרות שמן הראוי היה להפנות השאלה לפורום ביטוח לאומי, אנסה להשיב בקצרה.

פוסק רפואי של הביטוח הלאומי, מתמנה על ידי שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי ממנה אותו להיות רופא מוסמך ('מעין שופט') שיפסוק מטעמו בועדות. 

פעמים רבות, לאחר פסיקת מומחה רפואי בועדה של המל"ל, כפי שקורה גם בפסיקת מומחה מטעם בית משפט, עולה תחושה כי נגרם עוול שפעמים רבות גורם גם לנזק משמעותי למי שגם כך יש לו נכות ופגיעה פיזית לעיתים קשה. התחושה הרווחת בקרב הציבור היא, שאותם פוסקים, שמקבלים את מינויים כפוסקים בוועדות ואת שכרם מהמוסד לביטוח לאומי, אינם יכולים להיות אובייקטיביים והפסיקות שלהם לעיתים אינן הוגנות. (מסיבה זו היו מספר ניסיונות להקים גוף עצמאי חיצוני שאינו תלוי במל"ל שבו יתקיימו דיוני הועדות הרפואיות - עד כה ללא הצלחה).

סעיף 122א' לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פוסק רפואי בועדה או סבור שניתנה ברשלנות, להגיש ערעור לפני ועדת ערר של המל"ל בתוך 90 יום מקבלת ההחלטה. 

במידה והנפגע מהחלטת הפוסק, אינו מרוצה מהחלטת וועדת הערר, יכול לפנות לבית הדין האזורי לעבודה שלאחר דיון, ברוב המקרים מחזיר את הדיון לוועדת הערר, עם המלצות או הערות.

לא מצאתי פסיקה שדנה בשאלה אם ניתן לתבוע פוסק של המלל בגין רשלנות רפואית, אך אני סבורה, שלאור העובדה שחוק ביטוח לאומי קבע כללים ברורים לגבי דרכי פעולה במקרים בהם הנפגע סבור כי פסיקת הפוסק הרפואי רשלנית ו/או לא מקצועית וכיוב' - במידה ותוגש תביעה בגין רשלנות רפואית לבית משפט, כנגד אותו רופא באופן אישי, שלא במסגרת החוק, קיים סיכוי סביר כי עמדת ביהמ"ש תהיה, כי אינו מוסמך לדון בתביעה שכזו.

מקווה שעניתי על שאלתך.

מאחלת רק בריאות,

מיכל

יעל שלום רב,

אכן מדובר במקרה מצער שיש בו הרבה סימני שאלה ולא מעט סוגיות שיש לבחון ביסודית על מנת להגיע למסקנה באשר לשאלת האחריות לנזקים ולבעיות הרפואיות שנתגלו מאז אירוע הניתוח. 

בקצרה, ניתוח קיסרי הינו הליך כירורגי אשר טומן בחובו סיכונים וסיבוכים, כבכל הליך כירורגי אחר. הסיכונים והסיבוכים בעקבות ניתוח קיסרי המוערכים הם בין 25%-40%. 

טרם ביצוע הניתוח, הרופא חייב לחשוף וליידע את היולדת את כל הנתונים לרבות הסיכונים והסיבוכים שעלולים להתרחש בעקבותיו. ולכן בשלב ראשון, נשאלת השאלה, אם ניתן לך הסבר כזה כנדרש. אי עמידה בתנאי הכרחי זה במיוחד לאור העובדה שנגרמו לך נזקים גופניים חמורים, היא בלבד יכולה להוות עילת תביעה על היעדר הסכמה מדעת מצידך.

על מנת שאוכל להשיב על השאלה אם ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית בגין הטיפול שניתן לך, והאם יש קשר בין הבעיות הרפואיות שנתגלו לאחר הניתוח לבין הטיפול שניתן לך טרם, במהלך ולאחר הניתוח - יש לבחון בצורה יסודית את כל המסמכים הרפואיים ונסיבות המקרה. בחינה כזו חייבת להיעשות על ידי מומחה רפואי מתאים, לעיתים, במקרים מורכבים, דרושה בדיקה על ידי יותר ממומחה אחד.

בדיקת וניהול תביעות כאלה, הן מורכבות ודורשות ידע משפטי ורפואי רב מאוד. לכן חשוב מאוד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, העובד באופן רציף עם מיטב המומחים הרפואיים  אשר ברוב המכריע של המקרים, יצליח לאתר מומחה רפואי שיסכים לתת חוות דעת ולבחון בשלב ראשון את שאלת האחריות.

בין אם העו"ד שפנית אליו מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית או לא, במידה ולא יכול לסייע לך, אני סבורה שאת לא צריכה להרים ידיים וכי עלייך לפנות לגורם מקצועי נוסף לבדיקת המקרה.

בנסיבות המקרה, את מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה או סוגיה המתעוררת ואשמח לסייע לך.

מאחלת לך בריאות,

מיכל

דורון שלום,

רופא, קופת חולים או כל מוסד רפואי אחר מחויבים על פי החוק (חוק זכויות החולה), לתת לכל אדם הזקוק לטיפול רפואי, טיפול מסור ומקצועי ברמה ובאיכות הנדרשת וכן יחס אדיב ללא פשרות ולתת מענה לכל צרכיו, ללא קשר לעובדה שהמטופל הגיש ו/או מתכוון להגיש תביעה נגד אותו רופא ו/או מוסד.

במידה ולאחר הגשת תביעה המטופל נתקל ביחס מזלזל ו/או ניתן לו טיפול לקוי בשל הגשת התביעה, הדבר פסול, מנוגד לחוק וניתן יהיה בשלב ראשון להתלונן על כך להנהלת הקופה ו/או למשרד הבריאות, ואם חלילה נגרם נזק, ניתן לשקול הגשת תביעה, בהתאם לנסיבות.

מאחלת בריאות שלמה,

מיכל

אבי שלום,

גם כאשר מדובר במחלה חשוכת מרפא, למרות שלא ציינת באיזו מחלה מדובר, ברוב המקרים, קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה, כדי שניתן יהיה להתחיל במתן תרופות נדרשות או טיפולים שונים מוקדם ככל שניתן ובכך לנסות לעכב את התפתחות המחלה, להקל על סבל, כאבים, תפקוד וכו' - כל מחלה ונסיבותיה. עיכוב באבחנה, גם אם לדבריך לא השפיע על קצב ההחמרה, יש להניח שלפחות יכול היה להשפיע על תפקוד יומיומי, להקל או להפחית תסמינים של המחלה ועוד. 

מכאן למרות שחסרים לי פרטים רבים על מנת לתת תשובה מדוייקת יותר, אני סבורה שמלבד הנזק הכלכלי שנגרם, נגרמו גם נזק גופני, כאב וסבל מיותרים המקימים עילת תביעה בגין נזקים שנגרמו עקב רשלנות רפואית. 

מאחלת בריאות

מיכל

יואל שלום,

על מנת לבחון אם מדובר ברשלנות רפואית של רופא השיניים, חשוב לקבל פרטים יותר נרחביםף בין היתר לגבי הטיפול שבוצע, האם בוצע בצורה מקצועית וזהירה, האם מדובר בסיבוך שכיח והאם ניתן לך הסבר מפורט טרם הטיפול לגבי האפשרות לסיבוך שכזה.

על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, לצורך קבלת הסכמתך המודעת לביצוע הטיפול, היה על רופא השינייים לתת לך את כל המידע הדרוש לגבי הטיפול, לרבות סיכונים וסיבוכים אפשריים.  במידה ומדובר בסיבוך שכיח ולא ניתן לך הסבר שכזה, מדובר בפגיעה באוטונומיה ובזכות שלך כמטופל לקבל את כל האינפורמציה הנדרשת בטרם הטיפול על מנת לתת הסכמתך המושכלת לביצועו.

יש לבחון היטב, האם בעיית החניכיים נגרמה עקב טיפול רשלני, לא זהיר ולא מקצועי.

רק רופא מומחה ומנוסה יוכל לתת תשובה לשאלה, האם בעיות החניכיים הספציפיות שלך נגרמו עקב טיפול רשלני.

מאחלת בריאות שלמה,

סיון שלום,

כדי להשיב על השאלה, אני מציעה לך לפנות למומחה רפואי, רצוי בסיוע עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, עם כל החומר הרפואי המתייחס לטיפול באביך, לרבות צילומים שבוצעו לפני הניתוח, על מנת לבחון האם ניתן היה לאבחן את פריצת הדיסק, האם ניתן היה להסתפק בצילום סי טי של עמוד השדרה או שהייתה אינדיקציה לביצוע mri או בדיקות אחרות שלא בוצעו. נשאלת השאלה מדוע לא בוצעו. במידה והמסקנה תהיה שהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות שלא בוצעו, אזי ניתן יהיה לומר שהטיפול והאבחון של מצבו של אביך טרם ביצוע הניתוח, היה רשלני וקרוב לוודאי ניתן היה למנוע ביצוע ניתוח נוסף.

אשמח להשיב על כל שאלה שתתעורר,

מאחלת הצלחה בניתוח

מיכל

בר שלום,

על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית על טיפול שנכשל, לא מספיק שהתוצאה תהיה לא מוצלחת או בניגוד לציפיות המטופל ולמה שהובטח, אלא שצריך להוכיח שנגרם גם נזק גופני. לא כל תוצאה לא מוצלחת מקימה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

קשה לי לדעת רק מדברייך, מה הנזק שנגרם לך ולכן על מנת לבדוק כדאיות תביעה שכזו, אני ממליצה לך לאסוף את כל המסמכים הרלבנטים ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל בוודאי להמליץ לך אם כדאי להגיש תביעה שכזו.

קיימת לך אופציה נוספת של הגשת תביעה בעילה חוזית, בבית משפט לתביעות קטנות להשבת הסכום ששילמת.

מאחלת לך הצלחה ורפואה שלמה

מיכל

היה לי מקרה מאוד דומה, גם אני נפצעתי באימון ולא היה לי שום מושג מה הזכויות שלי ולמי אפשר לפנות כדי להבין מה עושים. מצב מתסכל אחי. אבל תדע שיש למכון אחריות עליך ועל הפציעה שלך, אתה חייב לקבל עזרה ממישהו שמבין בזה כדי לדעת מה לעשות ואיך הכי נכון להתנהל עם זה. אל תתן להם להחליק את זה בלי שאתה מקבל כל מה שמגיע לך. אתה יודע הם ינסו לטאטא הכל מתחת לשטיח כדי שלא תהיה לך תביעה עליהם אבל בשורה התחתונה יש להם ביטוח ואתה נמצא שם באימון אז אתה מבוטח ויש מי שיקח אחריות על הפציעה שלך. במקרה שלי הייתי ממש מתוסכל שלא ידעתי מה לעשות, אבל בסוף אחותי נתנה לי טלפון של עורך דין ממשרד אולניק ברעננה ומהרגע שעשיתי להם את הטלפון כל הסיפור הזה נהיה לי הרבה יותר קל. טיפלו בהכל והסבירו לי בדיוק מה מגיע לי ואיך צריך לעשות את הדברים כדי לטפל בכל העניינים כמה שיותר טוב ומהר. לך למישהו יתן לך את המענה הזה ויהיה לך יותר קל. ככה לפחות מהניסיון שלי. 

מור שלום,

התופעה של הישארות חלקי שליה ברחם לאחר הלידה, ידועה ומוכרת ולצערינו די שכיחה. במקרים רבים, למרות שמבוצעת פעולת הוצאת השלייה, נותרים חלקי שליה ברחם.

במקרים בהם לא מאובחנים חלקי השלייה או לא מטפלים בהוצאתם כנדרש, בהחלט ניתן להגיש תביעה נגד בית החולים על הנזק שנגרם, רק אם ניתן להוכיח כי הרופא ו/או הצוות הרפואי לא ביצעו כראוי נוהל בדיקת שלמות השלייה. חובה להקפיד על בדיקה חיצונית של שלמות השלייה לאחר יציאתה. כמובן שכל מקרה ונסיבותיו ובמקרה שלך, על מנת להגיע למסקנה אם קיימת עילת תביעה או לא, צריך יהיה לבחון בסיוע של מומחה רפואי, את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ונסיבות המקרה. 

בשלב זה קשרה עיין לדעת אם כדאי יהיה לתבוע או לא. בתקווה שהפרשה תסתיים ללא שייגרם לך נזק כלשהו, אזי,במקרה כזה,  צריך יהיה לשקול אם קיימת בכלל כדאיות כלכלית בהגשת תביעה. 

נשמח להמשיך לעמוד לרשותך בכל שאלה.

מאחלת לך בריאות שלמה!

טלי שלום,

קבלת טיפול רפואי מאותו בית חולים נגדו הגשתם תביעה אינה אמורה ואינה יכולה לסכן את התביעה שהגשתם. התביעה מתנהלת במסלול נפרד במהלכו נבדקות אך ורק העובדות והמסמכים הרפואיים הרלבנטים לאותה תביעה, בין היתר על ידי מומחה רפואי, כשהשאלות העיקריות שנבחנות הן, האם הטיפול שניתן לבעלך היה רשלני ואם התשובה חיובית האם יש קשר בין הטיפול הרשלני לנזק שנגרם לבעלך. 

ולכן כל פרט, פעולה או טיפול רפואי נוסף או אחר שבעלך קיבל או יקבל מבית חולים, אשר אין להם כל קשר לנסיבות המקרה, לא יכול לפגוע בהליך התביעה. אני מציעה לך גם להתייעץ עם עוה"ד המטפל לכם בתיק, על מנת לוודא שאכן כך.

מאחלת לבעלך בריאות שלמה.