פורום צוואות וירושות

חוה טיגר-קלאה שלום וברכה.

תנחומיי על פטירת אחותך.

לפי חוק הירושה, כאשר אדם נפטר ללא בן זוג או ילדים, הוריו יורשים אותו בחלקים שווים.

כאשר אחד ההורים נפטר לפני המוריש, חלקו של ההורה בעיזבון המוריש עובר לילדיו בחלקים שווים ביניהם.

לכן, לשאלתך, בהנחה ששני ההורים נפטרו לפני אחותך ז"ל, אז חלקה של האם, יתחלק בינך לבין האח. חלקו של האב, יהיה שלך בלבד.

התוצאה הכוללת תהא, שאת זכאית ל – 75% (3/4) מעיזבון האחות, ואחיך זכאי ל – 25% (1/4).

ככל וההורים או מי מהם נפטרו לאחר פטירת אחותך – יורשיהם לפי צוואה או צו ירושה יהיו זכאים לחלקם בעיזבון אחותך.

בברכת בשורות טובות.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום גד,

עצם קבלת הדירות בירושה אינה מחייבת במס שבח, שכן הורשה אינה נחשבת ל"מכירה". שאלת המס מתעוררת כאשר מוכרים את הדירות, ואז נבחנת חבותו של כל יורש ביחס לחלקו בדירה והאם הוא זכאי לפטור.

ככל שאין פטור, המס מחושב באופן כללי על הרווח שנוצר: שווי המכירה פחות שווי הרכישה והוצאות מוכרות. בדרך כלל היורש "נכנס לנעלי המוריש", ולכן מתחשבים במועד ובמחיר שבהם המוריש רכש את הדירה.

קיים פטור מיוחד במכירת דירת ירושה, בין היתר כאשר המוריש היה בעל דירת מגורים אחת בלבד והיורש הוא בן זוגו או צאצאו. לכן, אם אותו מוריש החזיק בשתי הדירות, בדרך כלל פטור הירושה המיוחד לא יחול.

אין פטור אוטומטי ממס שבח רק בשל גיל או מעמד של אזרח ותיק. עם זאת, מגיל 60 ובכפוף לגובה ההכנסות, עשויה להיות הקלה בחישוב המס, לרבות באמצעות פריסת השבח לעד ארבע שנות מס ושימוש במדרגות מס נמוכות יותר.

לצורך תשובה מדויקת יש לבדוק מי היה המוריש, כמה דירות היו בבעלותו, מה חלקו של כל יורש ומתי נרכשו הדירות.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

בהצלחה!

שלום שרול,

ככל שאתה יורש על פי צו קיום הצוואה, קיימת לך אפשרות לבקש מידע ומסמכים הנוגעים לחשבון הבנק של אמך, לרבות תנועות שבוצעו לפני פטירתה, כאשר המידע דרוש לבירור היקף העיזבון. העובדה שהאחיות מתנגדות אינה בהכרח שוללת את זכותך לקבל את המידע. בפסיקה נקבע כי יורש נכנס בנעלי המנוח ועשויה לעמוד לו זכות לעיין בתנועות החשבון.

מומלץ לפנות לבנק בכתב, לצרף את צו קיום הצוואה ותעודת הזהות ולבקש דפי חשבון לתקופה מוגדרת. אם הבנק מסרב, יש לבקש את הסירוב ונימוקיו בכתב.

בהיעדר הסכמה, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו המורה לבנק למסור את המסמכים. יש להסביר מדוע המידע נחוץ, למשל בשל תלותה של האם באחיות והחשש שהן שלטו בחשבון או ביצעו ממנו פעולות. בית המשפט עשוי לאשר את העיון, אך בדרך כלל יתחום אותו לתקופה סבירה ולא יאשר בדיקה בלתי מוגבלת ללא בסיס עובדתי.

בהצלחה רבה!

שלום אור,

ניתן לרכז את הכספים בחשבון ייעודי לצורך תשלום הוצאות הדירה, אך לא מומלץ להפקידם בחשבון הפרטי הרגיל של אחד היורשים ולערבבם בכספיו.

האפשרות המועדפת היא לפתוח חשבון נפרד ומשותף לשלושת היורשים, ולקבוע מי רשאי לבצע בו פעולות. לחלופין, ניתן לפתוח חשבון נפרד על שם האח המטפל, ובלבד שכל היורשים יחתמו על הסכם ברור המסמיך אותו להחזיק בכספים עבורם, לשלם רק את הוצאות הדירה, לשמור אסמכתאות ולמסור דיווח תקופתי.

יש לבדוק גם אם ייפוי הכוח שניתן לאח כולל במפורש פתיחת חשבון, ניהול כספים וביצוע תשלומים בשם היורשים, והאם הבנק מקבל אותו לצורך הפעולות המבוקשות.

חשבון עיזבון במובנו הרשמי נפתח בדרך כלל כאשר מונה מנהל עיזבון, אשר מרכז בו את כספי העיזבון בנאמנות. ייפוי כוח לאחד היורשים אינו הופך אותו למנהל עיזבון.

לכן, בהיעדר מחלוקת, חשבון ייעודי בצירוף הסכם חתום ושקיפות מלאה הוא פתרון אפשרי וסביר.

בהצלחה!

טל, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירתו של אביך. דם לא קשור לרישום במרשם האוכלוסין או להיעדרו, ואובדן הורה הוא תמיד מטלטל.

לצערי, דרך מורכבת בפניך. ראשית, עליך להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לאבהות, במסגרתה יתבקש בית המשפט להצהיר שאתה בנו של המנוח, ולתקן את הרישום במשרד הפנים בהתאם. שנית, טוב תעשה אם תעקוב באתר הרשם לענייני ירושה אם דודתך מגישה בקשה לצו ירושה, ובמקרה זה תגיש התנגדות או בקשה לעיכוב ההליך, עד להכרעה בתביעת האבהות. שלישית, רק לאחר שתירשם כבנו של אביך, תוכל להגיש בקשה לצו ירושה. אם אתה אכן בנו הביולוגי של אביך ז"ל, ואם אביך ז"ל לא הותיר צוואה לטובת אדם אחר (כמו למשל לטובת אחותו), אתה צפוי לרשת את כל רכושו.

בגלל שאלו הליכים חריגים יחסית ומורכבים, אני ממליצה לך להימנע מסיכונים מיותרים, ולשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ואמין, העוסק ספציפית בענייני ירושה.

בהצלחה ושלא תדע עוד צער, רוית

שלום וברכה.

חוק הירושה מאפשר לאדם שמעוניין לוותר על חלקו בעיזבון, להגיש תצהיר הסתלקות מחלקו בעיזבון, לפי הוראות ס' 6 לחוק הירושה.

יחד עם זאת, בטרם עשיית וויתורים – מומלץ להבין קודם לכן, מה מגיע לך מהעיזבון. לוותר זו זכותך המלאה, רק חשוב שתדע על מה אתה מוותר.

לשאלתך לגבי משלוח הודעות למטרת כבוד, אני חושב שכדאי להימנע מכך.

צר לי עבורך על שהמנוח ניתק איתך מגע ונעלם מחייך בעודך רך בשנים, ואני מאחל לך שמחה, שלווה, נחת ובהצלחה ב"ה בכל. 

שלום ריקי,

ככלל, חובות של מנוח אמורים להיות משולמים מתוך נכסי העיזבון, ולא מכיסם הפרטי של היורשים, כל עוד לא קיבלו נכסים מהעיזבון ולא התחייבו אישית כלפי הבנק.

לכן, אם לא חתמתם כערבים, כלווים, כבעלי חשבון משותף או על התחייבות אחרת, אין למהר לשלם מכספכם הפרטי רק בגלל דרישת הבנק.

מומלץ להשיב לבנק/לעורך הדין בכתב, לבקש פירוט מלא של החוב והמסמכים, ולהבהיר שטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וכי אין בפנייתכם אליהם משום הודאה בחבות אישית.

בהצלחה!

רבקה, שלום,

אני משתתפת בצערך על פטירת אמך ז"ל, ומתארת לעצמי שהתנהלותו המבזה והמרגיזה של אחיך רק מתסכלת ומקשה עוד יותר על תהליך האבל.

הפיתרון הוא פניה של היורשים או חלקם לבית המשפט. כדי להמליץ אם התביעה הנכונה היא תביעה למינוי מנהל עיזבון, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין או כל תביעה אחרת, צריך להכיר יותר לעומק את אופיים של נכסי העיזבון. אני ממליצה שתפנו להתייעצות עם עורך דין אמין ומנוסה, העוסק בייצוג בתביעות בין יורשים.

בהצלחה,

רוית

שלום קרן,

נאמנות בצוואה אינה חייבת להיות דווקא ביחס לדירה או נכס מקרקעין. ניתן בהחלט לקבוע בצוואה שמי שמקבל כסף בירושה יקבל אותו באמצעות נאמן, למשל עד גיל מסוים, או לצורך מימון צרכים מסוימים. נאמנות היא מנגנון משפטי של ניהול נכס לטובת נהנה, והיא יכולה להיווצר גם במסגרת צוואה. כסף בבנק בהחלט יכול להיות נכס שמנוהל בנאמנות.

עם זאת, חשוב להבחין בין שני עניינים שונים:

הנאמנות מסדירה את ניהול הרכוש שהורש. היא לא מחליפה בהכרח צורך באפוטרופוס לעניינים אישיים/גופניים, אם מדובר בקטין שאין לו הורה מתפקד, או באדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. מינוי אפוטרופוס נעשה על ידי בית המשפט לפי טובת הקטין או האדם הרלוונטי.

לכן ניתן לקבוע בצוואה שנאמן מסוים ינהל את הכספים, ובמקביל ייתכן שיידרש מינוי אפוטרופוס לעניינים אישיים בלבד, לפי הנסיבות.

בצוואה חשוב לפרט היטב: מי הנאמן, מי הנהנה, מה מטרת הכספים, עד איזה גיל או תנאי תימשך הנאמנות, אילו שימושים מותרים, ומה קורה אם הנאמן אינו יכול לשמש בתפקיד.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום רב,

במצב כזה נכון לערוך צוואה מסודרת, ובדרך כלל לשקול מנגנון של נאמנות לטובת האחות. אין חובה שיהיו נכסי נדל"ן; גם כספים בבנק יכולים להיות מנוהלים בנאמנות עבור אדם עם צרכים מיוחדים.

חשוב להבין: נאמן בצוואה מטפל בעיקר ברכוש ובכספים. הוא לא מחליף בהכרח אפוטרופוס לעניינים אישיים/רפואיים, אם יש צורך במינוי כזה. אפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט, וניתן למנותו לעניינים אישיים, רפואיים, רכושיים או רק לחלק מהם.

לעניין הפיקוח, בצוואה ניתן לקבוע מנגנוני בקרה: נאמן נוסף, נאמן חלופי, חובת דיווח שנתית לבן משפחה/עו"ד/רו"ח, חשבון בנק נפרד לנאמנות, הוראות לשימוש בכסף לצרכים כמו מסגרת מגורים, חונך, טיפולים, פנאי ורווחה. לפי חוק הנאמנות, נאמן חייב לנהל חשבונות ולמסור דין וחשבון לנהנים, ובענייני נאמנות ניתן גם לפנות לבית המשפט.

לשאלה השנייה: אם אין צוואה, אין בן זוג, אין ילדים ואין הורים, האחים יורשים. לגבי אח למחצה, התשובה אינה תמיד “חלק שווה”; לעיתים החלוקה נעשית לפי ענפי ההורים, כך שאח מלא עשוי לרשת דרך שני ההורים, ואח למחצה רק דרך ההורה המשותף. לכן אם רוצים ודאות, חשוב לערוך צוואה. 

מקווה שסייעתי, במקרים מורכבים מעין אלו מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין בתחום הירושה.

בהצלחה!

שלום דנה,

יש להבחין בין הסתלקות לבין העברה או הענקת מתנה.

לפי חוק הירושה, הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. לכן לא ניתן להסתלק באופן ישיר לטובת בעלה המנוח של הדודה, וגם לא לטובת נכדיו, אם הם אינם נמנים עם הרשימה הזו ביחס לדודה המורישה. הסתלקות שלא לפי הכללים עלולה להיות לא תקפה.

הדרך החוקית האפשרית היא לא לקרוא לזה “הסתלקות”, אלא לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:

לקבל את החלק בעיזבון ולאחר מכן להעביר אותו במתנה למי שאת מבקשת; או, לפני חלוקת העיזבון, לערוך הסכם בכתב להעברת חלקך בעיזבון. פעולה כזו אינה הסתלקות, אלא עסקה בזכות היורש, ויש לבחון אותה בזהירות, במיוחד אם יש מקרקעין, מיסוי, חובות או יורשים נוספים.

בנוסף, מאחר שאת מתארת ירושה שעברה דרך אביך, חשוב לבדוק האם את מסתלקת מעיזבון הדודה או למעשה מטפלת בזכות שנכנסה לעיזבון אביך.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

בהצלחה!

שלום רב,

ראשית, כל עוד האב בחיים אין “התנגדות לצוואה”, משום שצוואה נבחנת רק לאחר פטירת המצווה והגשת בקשה לצו קיום צוואה.

לאחר פטירת האב, אם תוגש צוואה שפוגעת באחותך, ניתן להגיש התנגדות לצו קיום צוואה. בדרך כלל מי שמגיש בשם אדם שאינו כשיר לפעול משפטית הוא האפוטרופוס שלו, אך גם אם אינך אפוטרופוסית, ניתן לפנות לבית המשפט, לאפוטרופוס הכללי או לבקש מינוי מתאים/אפוטרופוס לדין לצורך הגנה על זכויותיה. לפי הפרסום הרשמי, התנגדות צריכה לכלול את פרטי המתנגדים, המנוח, הזכאים לפי הצוואה, נימוקי ההתנגדות ותצהיר.

לגבי המינוי שלך כאפוטרופוסית, מי שרשאי לבקש מינוי הוא בן זוג, הורה או קרוב משפחה אחר, ובית המשפט הוא שמחליט לפי טובת האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. לכן אם יש חשש אמיתי שההורים מבוגרים, מסוכסכים או אינם מגנים על האחות, נכון לבחון המשך הליך מינוי או בקשה מתאימה לבית המשפט.

נישול בצוואה אינו פסול כשלעצמו, אבל אם קיימות נסיבות של השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות, מעורבות פסולה בעריכת הצוואה או פגיעה באדם תלוי וחסר ישע, יש מקום לבדיקה משפטית.

בנוסף, גם כאשר קיימת צוואה, ייתכן שבמקרה של ילד נזקק או נכה קיימת עילה למזונות מן העיזבון, בהתאם לנסיבות.

לכן לא הייתי מתמקד בשאלה “מי משקר”, אלא בתיעוד מסודר, שמירת מסמכים, ובחינת הליך משפטי מתאים להגנה על האחות כבר עכשיו.

לאור מורכבות המקרה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין בתחום הירושה.

בהצלחה!

שלום רב,

התשובה תלויה בנוסח המדויק של הצוואה ההדדית.

ככל שבצוואת האם נקבע שהאב יורש את כל עיזבונה, ורק לאחר פטירתו הילדים יורשים את מה שנותר, ייתכן שמדובר במנגנון של יורש אחר יורש. במצב כזה, לאחר פטירת האב עשויה לקום לילדים זכות גם מכוח צוואת האם, ולא רק מכוח עיזבון האב.

לכן, הסתלקות מעיזבון האב בלבד לא בהכרח מספיקה כדי לוותר גם על כל זכות שמקורה בעיזבון האם. לעומת זאת, אם בפועל כל זכויות האם כבר עברו לאב ללא זכות נפרדת לילדים מכוח צוואתה, ייתכן שהכול נכלל כיום בעיזבון האב.

הסתלקות מירושה נעשית בתצהיר ומוגשת לרשם הירושה או לבית המשפט, וניתן לעשותה כל עוד העיזבון טרם חולק.

אם אינך רוצה לרשת דבר משני ההורים, חשוב לבדוק את הצוואות, צווי הקיום ונסח הטאבו, ולנסח הסתלקות מדויקת בהתאם. מאחר שציינת שיקולי מס, מומלץ במיוחד לקבל ייעוץ פרטני לפני ביצוע פעולה.

בהצלחה!

סיון שלום וברכה.

תנחומיי על פטירת אמך ז"ל.

איתור צוואה שלא הופקדה ברשם הירושה, היא מלאכה לא פשוטה – ויצירתיות היא כמובן המפתח.

ככל והמעגל הקרוב למנוחה – משפחה ו/או חברים – לא מצליחים לספק מידע נושא, אז על מנת להגדיל את הסיכויים לאתר אותה, כדאי לנסות ולשחזר מי היו עורכי הדין שהמנוחה קיבלה מהם שירות משפטי לאורך השנים, ולשאול אותם האם בידם צוואה שערכה המנוחה. השחזור יכול להיות על בסיס מסמכים שונים במקום המגורים של המנוחה, ובין אם על בסיס סכסוכים כאלו ואחרים שהיו למנוחה לאורך השנים

צריך לדעת, שיש מצבים, שהיורש שהצוואה לטובתו, לא חושף אותה, מסיבותיו. כדי לגרום ליורש כזה לחשוף את הצוואה המוסתרת, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה, והוא יהיה חייב לחשוף את הצוואה, כדי למנוע את מתן צו הירושה.

מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום יהודה,

כן, אתה יכול להסתלק עוד לפני שהתקבל צו ירושה.

יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לאחר פטירת המוריש וכל עוד העיזבון טרם חולק, גם אם טרם ניתן צו ירושה. ההסתלקות נעשית באמצעות תצהיר שמוגש במסגרת הבקשה לצו הירושה.

עם זאת, לא ניתן להסתלק לטובת כל אדם שרוצים. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. לכן, במקרה שתיארת, לא ניתן להסתלק ישירות לטובת ילדיו של בעלה המנוח של הדודה, שכן הם אינם ילדיה של הדודה ואינם נמנים עם הגורמים שהחוק מתיר להסתלק לטובתם.

אפשרות אחרת היא לבצע הסתלקות כללית, בלי לציין לטובת מי, ואז חלקך יחולק בין יתר יורשי הדודה לפי דיני הירושה. אם המטרה היא להעביר את הזכויות דווקא לילדי הבעל המנוח, יש לבחון פתרון משפטי אחר לאחר קבלת הזכויות, ולא בדרך של הסתלקות ספציפית.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום ערן,

בהחלט יש מקום לשקול התנגדות לצוואה.

עצם העובדה שהצוואה נערכה סמוך לפטירה אינה מבטלת אותה אוטומטית, אבל בהחלט עשויה להצדיק בדיקה מעמיקה, במיוחד כאשר מדובר בשינוי חד ובלתי צפוי של חלוקת העיזבון לטובת אחד האחים.

במצב כזה ניתן לשקול הגשת התנגדות לצו קיום הצוואה, בין היתר בטענות של חוסר כשירות של המנוח להבין את טיבה של הצוואה, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות פסולה של הנהנה בעריכתה, או פגמים בדרך עשיית הצוואה.

כדי להעריך אם יש בסיס אמיתי להתנגדות, חשוב לבדוק את מצבו הרפואי והקוגניטיבי של האב בתקופה שבה נחתמה הצוואה, מי יזם את עריכתה, מי היה מעורב בה, והאם השינוי תואם את רצונו כפי שהתבטא לאורך השנים.

מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין העוסק בתחום הירושה, לצורך קבלת ייעוץ ובחינת האפשרות להגיש התנגדות לצוואה במועד.

אתה מוזמן לפנות בכל שאלה.

שלום שושנה,

הירושה לא עוברת אוטומטית לקרובים.

אם הזוכה לפי הצוואה תלך לעולמה לפנייך, ולא קבעת בצוואה מי יירש במקומה, החוק קובע כי ככל שיהיו לה צאצאים בחיים במועד פטירתך, הם יזכו במקומה. לכן, בנסיבות שתיארת, בנה עשוי לרשת את מה שציווית לאמו.

עם זאת, אם חלילה היא תלך לעולמה לפנייך ולא יהיו לה צאצאים, הוראת הצוואה לטובתה תתבטל. במקרה כזה, אם לא נקבע בצוואה הסדר חלופי ברור, עלול להיווצר מצב שבו הרכוש יעבור לפי יתר הוראות הצוואה, ובהיעדר הוראה מתאימה, אף ליורשייך על פי דין, דבר שלדברייך אינך מעוניינת בו.

לכן נכון מאוד לעדכן כבר כעת את הצוואה ולקבוע בה מנגנון של “יורש במקום יורש”: מי יקבל את העיזבון אם אותה זוכה לא תהיה בחיים במועד פטירתך. ניתן לקבוע שזה יהיה בנה, אדם אחר לפי בחירתך, או הסדר מדורג ומדויק יותר.

מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום הירושה, כדי לוודא שהצוואה משקפת במדויק את רצונך גם במקרה כזה, במיוחד מאחר שלאחר אובדן כשירות כבר לא ניתן יהיה לתקנה.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה.

שלום חוה,

מגורים של אחד האחים בדירת הירושה, גם במשך שנתיים שלוש, אינם הופכים אותו לבעלים של הדירה ואינם שוללים את זכויות יתר היורשים.

עם זאת, כאשר אחד היורשים עושה שימוש בלעדי בדירה לאורך זמן, עלולות להתעורר בעתיד מחלוקות: האם המגורים נעשו ברשות זמנית של האחים, האם הוא חייב בדמי שימוש ראויים, והאם ניתן לדרוש את פינויו או את מכירת הדירה. החוק קובע שכל שותף רשאי לעשות שימוש סביר בנכס המשותף, כל עוד אינו מונע שימוש כזה מהאחרים. שימוש בלעדי עשוי, בנסיבות מסוימות, להצדיק דרישה לתשלום.

לכן, גם אם זה לא נעים, יהיה נכון מאוד להסדיר את הדברים בכתב: שהמגורים הם זמניים, ברשות יתר היורשים. המגורים אינם מקנים זכויות נוספות בדירה.

מסמך כזה עשוי למנוע סכסוך משפחתי משמעותי בהמשך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

לא צריך להגיש מחדש את הבקשה לרשם.

מרגע שהוגשה התנגדות, הרשם העביר את התיק לבית המשפט, ולכן ההליך ממשיך בבית המשפט לענייני משפחה. אם המתנגד מסכים לחזור בו מההתנגדות, ניתן להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט ולבקש מתן צו קיום צוואה.

אם המתנגד אינו חוזר בו, יש לבקש מבית המשפט להמשיך בהליך ולהכריע בהתנגדות, תוך הסתמכות גם על עמדת היועמ"ש.

משיכת הסכם הגישור אינה מחזירה אוטומטית את התיק לרשם.

מומלץ להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט, בהתאם למצב ההליך ולנוסח ההסכמות או ההתנגדות שנותרה.

בהצלחה רבה!

סיגל שלום

קבלי את תנחומי על מותה של אימך.

התשובה הפשוטה לשאלתך היא לא. לפי סעיף 126 לחוק הירושה, הנושים יכולים לתבוע רק את נכסי העיזבון, כלומר אם גובה החוב הוא יותר משווי נכסי העיזבון, הרי שהנושים לא יוכלו לתבוע מכם את ההפרש.

יחד עם זאת, חשוב כי תנהגו ב"תום לב" ולאור זה, שאתם מודעים לחובות, גם תיידעו את הנושים על מות אימכם וגם לא תנסו להעלים או להבריח נכסים מהעיזבון. מומלץ גם לא לחלק את העיזבון בינכם (כספים, רישום דירה וכו') כדי שהנושים יתבעו רק את העיזבון ולא אתכם.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום.

בשורות טובות,

רוית

שלום אור,

לאחר פטירת בעל החשבון, הבנק בדרך כלל מקפיא את החשבון עד להצגת צו ירושה/צו קיום צוואה.

לאחר קבלת הצו, ברוב המקרים הבנק לא יאפשר להמשיך לנהל את החשבון הישן “כרגיל” לאורך זמן, גם אם כל היורשים מסכימים, שכן החשבון היה על שם המנוח בלבד.

הפתרון המקובל הוא לפתוח חשבון חדש על שם היורשים, ולהעביר אליו את כספי העיזבון לצורך ניהול ההוצאות השוטפות של הדירה (ארנונה, ועד בית, תיקונים וכו’).

ניתן בהחלט לקבוע שאחד האחים ינהל את החשבון, באמצעות ייפויי כוח מתאימים או הסכם בין היורשים.

מומלץ להסדיר גם בכתב את אופן קבלת ההחלטות, השימוש בכספים וחובת הדיווח בין האחים, כדי למנוע מחלוקות בהמשך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

ככלל, במקרה של צוואה הדדית שבה בני הזוג מורישים זה לזה, ולאחר פטירת שניהם לילדים בחלקים שווים, מדובר בדרך כלל במנגנון של “יורש אחר יורש”.

במצב כזה, הילדים אמורים לרשת רק לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים. לכן, אם אחד הילדים נפטר לפני בן הזוג הנותר, הוא למעשה נפטר לפני “מועד הזכייה” שלו.

בהעדר הוראה אחרת בצוואה, חלקו של אותו ילד בעיזבון ההורים לא יעבור אוטומטית ליורשיו, אלא יצטרף לעיזבונו של בן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו יחולק בהתאם לצוואה או לדין.

עם זאת, אם קיימת בצוואת ההורים הוראה מיוחדת, למשל שילדיו של אותו ילד ייכנסו בנעליו, ההוראה הזו תגבר.

לכן, התשובה לשאלה תלויה בעיקר בנוסח המדויק של הצוואה ההדדית.

בהצלחה רבה!

אליאן שלום.

משתתפת בצערך על מות קרוב משפחתך.

בנוגע לשאלתך, המנוח צדק וצוואה בעדים היא מצויינת כל עוד היא נעשית בהתאם לכללי החוק.

כדי לקיים את האמור בצוואה, על בנך להגיש 'בקשה לצו קיום צוואה' דרך המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. ניתן להעזר בעורך דין אך אין בכך צורך שכן המערכת 'ידידותית למשתמש' ומנחה את המגיש שלב אחר שלב.

כמה נקודות חשובות לעניין ההגשה:

חשוב להעביר לרשם הירושה את הצוואה המקורית תוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה.אין צורך לצרף תעודת פטירה שכן המערכת מסונכרנת עם מרשם האוכלוסין.ככל ויש בני משפחה נוספים של המנוח שנחשבים כיורשים עפ"י דין (גם אם הם לא זוכים בפועל עפ"י הצוואה), יש חובה להודיע להם על הגשת הבקשה.

בהצלחה,

רוית

שלום ליאת,

ככל הנראה יש כאן בלבול במונחים, לא ניתן “לעשות צו ירושה”. צו ירושה ניתן רק כשאין צוואה. במקרה שלך כנראה נערכה צוואה שבה הורשת את הרכוש לשתי בנות בלבד.

אם זו אכן צוואה תקפה, הבת שלא נכללה אינה יורשת. יחד עם זאת, היא כן רשאית להגיש התנגדות לצוואה ולנסות לתקוף את תוקפה (למשל בטענות של השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות וכו’).

אם לא תוגש התנגדות, או שההתנגדות תידחה, הצוואה תקוים כפי שנכתבה, והיא לא תקבל חלק.

בהצלחה!

אלון שלום

התשובה היא כן. בהתאם לחוק, ככל וההורים הביולוגיים לא ערכו צוואה שאומרת אחרת, המאומץ זכאי לרשת את הוריו הביולוגיים גם אם לא היה איתם בקשר.

חשוב לציין כי הקשר הוא לא סימטרי - ההורים הביולוגיים אינם זכאים לרשת את הילד שמסרו לאימוץ.

רוית