פורום פלילי

שלום רב,

לפי התיאור שלך נשמע שהוצעה לנאשם הסדר טיעון שאחד מתנאיו הוא תשלום פיצוי לפני גזר הדין. ככל שלא יעמוד בתשלום הרי שהמאשימה תטען לעונש אחר (ייתכן למאסר או עבודות שירות) אך סביר שתטען גם לפיצוי מסוים.

אני מציע לך לפנות אל הגוף שמנהל את התיק (תביעות או פרקליטות) ולברר מולם מה ההסדר.

דבר נוסף, כנפגע עבירה אתה יכול להגיש גם תביעה אזרחית או "תביעה נגררת" לקבלת פיצוי נוסף לאחר גזר הדין.

אנחנו עומדים לרשותך לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי

רביד יקרה, עצוב היה לי לקרוא על הגהנום שבן זוגך לשעבר מעביר אותך ולצערי, מבחינת עבירת האיומים משנת 2013 לא ניתן להגיש כנגדו כתב אישום שכן העבירה התיישנה בחלוף 5 שנים - כלומר בשנת 2018. יחד עם זאת, מעבר לקובלנה פלילית או תביעה אזרחית בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, הרי שאת יכולה להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת ובמסגרת הצו שיאסר עליו ליצור עימך קשר בכל דרך, לרבות בהשמצות למקום עבודתך. אם יפר הצו- הרי שניתן יהיה לנקוט בסנקציות כלפיו לרבות תלונה פלילית חדשה בגין הפרת הוראה חוקית . מקווה שסייעתי לך

אלי יקר, בהתאם לסעיף203ג לחוק העונשין:" הצורך מעשה זנות מקטין, דינו – מאסר חמש שנים"- כלומר מדובר בעבירה מסוג פשע וזאת גם אם בפועל מדובר על ניסיון לצרוך מעשה זנות מקטין. כדאי גם לדעת שבהתאם לחוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019, הרי גם צריכת מעשה זנות מבגירים אסורה ( בהתאם להוראת השעה ) ואדם שיתפס צורך שירותי זנות יושת עליו קנס מנהלי של 2000 ש"ח על הפעם הראשונה ו 4000 על הפעם השנייה. כמובן שגם לסחוט אותך באיומים זו עבירה פלילית. מקווה שהייתי לך לעזר

דון יקר, ההליך הפלילי וההליך האזרחי הם הליכים נפרדים ואין מניעה מלהגיש תלונה פלילית לאחר שהעניין נדון בהיבט האזרחי והוכרע לטובתך. כפי שאתה בטח יודע ישנן לא מעט תביעות אזרחיות שמבוססות על ההרשעה בפלילים ( מכונה תביעה אזרחית נגררת להליך הפלילי ) , אז אמנם במקרה של הכרעה אזרחית בעניין הנזיקין לא ניתן להתבסס על ההחלטה האזרחית כבסיס להכרעה פלילית שכן נטל ההוכחה בפלילי גבוה מהנטל ההוכחה באזרחי- אבל לעיתים אפשר להיעזר בעדויות שניתנו בהליך האזרחי כחלק מחומרי החקירה בתיק הפלילי . כך או כך המשטרה יכולה לטפל בתלונה בהיבט הפלילי אך יתכן מאוד שבשל חלוף הזמן מעת האירוע עליו אתה רוצה להגיש תלונה ( לרוב עד שמתבררת תביעה נזיקית וניתן פסק דין חולף זמן רב ) , העובדה שבמקור נמנעת מלהגיש תלונה פלילית והעובדה שבסופו של דבר העניין התברר בהליך אזרחי- הרי שאם לא מדובר באירוע חמור שיש אינטרס ציבורי מובהק להעמיד חשוד לדין פלילי- יתכן שתלונתך תיגנז בהעדר עניין לציבור ( הדבר אגב לא מונע ממך להגיש קובלנה פלילית פרטית ככל ומדובר בעבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה פלילית פרטית ) - מקווה שהייתי לך לעזר

דון שלום,

בעיקרון אין מניעה להגיש תלונה במשטרה לאחר קבלת פסק דין בהליך אזרחי (ודאי אם זכית במשפט).

יש לציין כי לא כל גרימת נזק לרכוש עשויה להוביל לכתב אישום, וצריך להוכיח כי הנזק לרכוש נעשה במזיד.

אנחנו עומדים לרשותך לכל שאלה נוספת.

בברכה,

שחר לדובסקי

פונה יקר, העובדה שהתביעה יודעת את גרסת הנאשם לפני שהיא מקבלת החלטה אם להגיש כתב אישום - היא למעשה רכיב מהנימוק בו מחזיקה לרוב התביעה האומר, שהתביעה לא מגישה כתבי אישום מלכתחילה אלא רק כאשר היא סבורה שיש די ראיות וסיכוי סביר להרשעה בתיק. כהוכחה לכך הם אוהבים להראות את אחוז התיקים הנסגרים מבלי שהוגש בהם כתב אישום. ( בהיבט הזה העובדה שהם נחשפים לגרסת החשוד במשטרה היא חיובית- שכן היא מאפשרת להם לבחון אותה מראש ולהחליט הרבה פעמים מראש על סגירת התיק מבלי להגיש כתב אישום כנגד החשוד). יחד עם זאת, אני סובר שהסיבה לשיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל היא שאלה מורכבת שאינה מוסברת רק בטענה, שאינה תמיד נכונה, בדבר הבדיקה היסודית שהתביעה עורכת לפני הגשת כתב אישום, למעשה רוב התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון והסיבה לריבוי הסדרי הטיעון מוסברת לא במעט במעגל קסמים שנוצר: בשל שיעורי ההרשעה הגבוהים נאשמים מפחדים הרבה פעמים לקחת את הסיכון ולנהל משפט עד תום ולכן הם מעדיפים ודאות ולקחת הסדר טיעון שימתן את האישומים ויקל בענישה על פני הסיכוי הרב שהם יורשעו ויאלצו להתמודד עם ענישה מחמירה. ישנם עוד הסברים רבים נוספים לשאלתך, אך הדבר מצריך כבר תשובה אקדמאית רחבה שאינה מתאימה לפורום זה. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום רב דון,

לא ניתן לתת מענה לשאלתך שכן חסרים פרטים מהותיים לגבי אופי ונסיבות האירוע שבגינם הוגשה התביעה, הן מבחינת הגורם לנזק והן מבחינת מועד האירוע שהינם מהותיים ליכולת להגיש תלונה במשטרה ולאופן הטיפול בה.

לסיכום אציין כי אם האירועים מהווים עבירה ואין התיישנות, ניתן להגיש תלונה ופסק הדין יכול אף לסייע בטיפול בה.

שבוע נפלא ובהצלחה.

הרצל שלום רב,

אנסה לענות על שאלותייך בפשטות:-

בהצלחה רבה והמשך שבוע טוב.

צהריים טובים,

אין לך חובת דיווח ועל כן אין ממה לחשוש... וודאי שאין לך יכולת לשער אם מישהו יחזור ויבצע עבירות.

בנוסף אציין כי בפרקטיקה, המשטרה (לצערי הרב) אינה עוסקת בעניינים אלה וגם במקרה בו היית מצביע על מבצע העבירה, לא בטוח שהיו חוקרים וממצים את הדין עם החשוד... בעיקר אם קיבלת את כספך בחזרה מחברת האשראי.

מקווה שתשובתי סייעה לך.

שבוע נפלא ובשורות טובות.

ורד שלום רב,

עצם ביצוע העבירה של אחזקה ושימוש של קנאביס במרחב הציבורי ע"י אחר אינו מסכן אותך באופן בו ניתן להאשים אותך בביצוע עבירה פלילית.

עם זאת, ועל אף שהסיכוי לכך נמוך מאוד (שכן האכיפה הינה דלה), יתכן ויחשדו כי גם את עשית שימוש בקנאביס וכתוצאה מכך ישנו חשש כי במידה ותהיה אכיפה כנגד חברייך תידרשי גם את לתשאול ו/או חקירה בעניין.

מקווה שעשיתי לך סדר בעניין, המשך יום נפלא.

טומי שלום ותודה על הפניה,

אין איסור בחוק על החזקת נונצ'אקו, גם מחוץ לבית (לצורך ההשוואה ישנו איסור על החזקת אגרופן וסכין).

בנסיבות שאתה מתאר - שימוש כחלק מאימון גופני - הרי שממילא מדובר במטרה כשרה.

בכל מקרה יש להתאמן באופן שלא ייפגע באחרים או יאיים עליהם.

בהצלחה באימון,

שחר לדובסקי

היי שגיא ותודה על הפניה,

בעיקרון, ברור שהמשטרה\התביעות\הפרקליטות יתחשבו ברצון המתלונן לסגור את התיק, אך זה עשוי להיות אחד השיקולים ואין לו וטו בעניין, שכן מערכת האכיפה מייצגת את האינטרס הציבורי ולא את המתלונן.

לדוגמה, אישה מתלוננת כנגד בעלה על תקיפה שגרמה לה לחבלה כלשהי ונניח שיש די ראיות (למשל האירוע מצולם). גם אם המתלוננת תחזור בה מתלונה יש סיכוי (גבוה) שיוגש כתב אישום; יצוין כי במקרה כזה עשויה להיות השפעה לעונש.

לעומת זאת, אם מדובר באירוע זניח בין שכנים, או אירוע שממילא התשתית הראייתית רעועה או מסתמכת בעירה על גרסת המתלונן, הרי שלרצונו של המתלונן עשויה להיות השפעה מכרעת בהחלטה האם להגיש כתב אישום.

אנחנו כאן לרשותך לשאלות נוספות.

בברכה,

שחר לדובסקי,

פונה יקר שלום,

באופן כללי המרשם הפלילי חסוי ולא ניתן להראותו למי שאינו מוסמך לכך.

יחס עם זאת, גורמי האכיפה (משטרה, שב"כ מוסד צה"ל וכו) הם בין הגורמים המוסמכים לעיין במרשם הפלילי של כל אזרח.

המשמעות היא שככל שתגיש מועמדות תהיה להם היכולת לבדוק את המרשם הפלילי שלך (ובאופן כללי מומלץ שלא לשקר בקשר לכך אם תישאל בריאיון).

אני לא יכול לדעת מה תהיה מידת ההשפעה של התיק הסגור בשיקולים אם לקבל אותך לעבודה.

ככל שאתה חושש שמא זה יסכל לך את אפשרות העבודה באותו גוף, אתה יכול להגיש בקשה לשינוי עילת גניזה.

בהצלחה!

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, כשאדם קם לתקוף אדם אחר בחמת זעם והוא נעצר ומוחזק ע"י צד שלישי- הרי שבהחלט ייתכן ומדובר בניסיון לתקוף ומכאן שמדובר בעבירה פלילית אשר ניתן להגיש בגינה תלונה במשטרה. בנוסף, הרבה מהאירועים של ניסיון תקיפה מלווים גם בהתבטאויות מאיימות וגם על כך ניתן להגיש תלונה בגין איומים. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום רב,

משאלתך אני מסיק כי לא "זכית" לטיפול ראוי בהגשת תלונה מקוונת.

למיטב ידיעתי וניסוני אכן למשטרה יש קושי לטפל בתלונות מקוונת, ולרוב כאשר אין אוזן קשבת אשר יודעת לכוון ולשאול את השאלות הנכונות בהגשת התלונה, אז העיקר יכול ל"התפספס" ומכאן הדרך לסגירת התיק עוד טרם נפתח, קצרה.

אני באופן אישי מעדיף תלונות שמוגשת באופן פרונטאלי בתחנת המשטרה כאשר יש יד מכוונת ששואלת את השאלות הרלוונטיות, יש תיעוד מסודר בגביית ההודעה, ויש מי שמנתב את הטיפול בתלונה.

מקווה שהייתי לך לעזר, לכל שאלה מוזמנת לפנות בשנית.

אדוארד שלום,

אכן ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה, אך קודם לכן צריך להגיש בקשה לצלם את חומר החקירה, ולטעון לגופן של ראיות ו/או העדרן.

אם כך ואם כך, הרצון של גרושתך יכול לסייע לבקשה, אך יש לעשות זאת במשורה ובזהירות הנדרשת, אחרת זה יכול רק להזיק.

מכל מקום מוזמן ליצור קשר טלפוני ואסביר לך בפירוט איך ומה ניתן לעשות כדי להביא לביטול הרישום.

בהצלחה בדרכך!

שלום שני ותודה על פנייתך,

כאשר אדם מגיש תלונה, היא נבחנת על ידי הפרקליטות\תביעות ביחד עם הראיות האחרות (כלל שישנן) בתיק.

ישנם מקרים שבהם המתלונן מגזים בכוונה - לפעמים מתוך נקמה או רצון לפגוע בפוגע או מתוך מחשבה כי ככה יתייחסו לתלונתו בכובד ראש. למשל, אישה שחוותה אירוע אלימות אחד עשויה להגיד במשטרה כי במשך תקופה היא חיה בפחד או באיומים וכדומה על מנת להעצים את האירוע.

המשמעות של "ניפוח" תלונה היא שככל שמתגלה שמדובר בשקר זה עשוי להשליך על הראיות בנוגע לכל האירועים, המתלונן עשוי להימצא לא מהימן והתביעות\פרקליטות עשויים שלא להגיש כתב אישום. אפילו הוגש כתב אישום והדבר יתגלה בבית המשפט, הדבר עשוי להוביל לזיכוי.

בכל הנוגע לשאלתך בדבר תום לב, הרי שמדובר בשאלה פילוסופית. בשורה התחתונה ככל שחזרת בך מהדברים הרי שצמצמת את הפגיעה בחשוד, ויחד עם זה ייתכן שזה ישפיע על התשתית הראייתית בנוגע לכל האירועים. דהיינו, אם הראיות הן גרסתך בלבד ייתכן שלא יוגש כתב אישום.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, חוק העונשין נותן מענה לשאלתך בסעיף 4 הקובע : " נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה- תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר דין יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה"- מכאן, שההתייחסות הפרקטית למצב נדיר זה אינה בהגשת בקשה למשפט חוזר או ארכה להגשת ערעור- אלא למשל אם אדם מרצה עונש מאסר בגין עבירה שבוטלה- יש לפנות מידית לשופט שנתן את גזר הדין ולבקשו להוציא פקודת שחרור לאסיר וכן לדאוג לביטול הרישום הפלילי הרלוונטי במרשם הפלילי.

שלום רב,

קשה מאד להגדיר "אוכלוסייה" בעייתית מבלי להיכנס לסטראוטיפים ודעות קדומות.

יחד עם זאת יש את אוכלוסיית "הרצידיוויסטים" אלו שביצעו עבירה, ולאחר מכן ביצעו שוב ושוב את אותן עבירות או עבירות חמורות יותר.

ויש את "הנורמטיביים", ללא עבר פלילי קודם, אשר מסתבכים לעיתיים בביצוע עבירות קלות ערך, ולעיתיים בעבירות חמורות ממש.

היי אראל תודה על פנייתך,

מדובר בעבירה פלילית של סחר בסמים וככל שתיתפס העונש עשוי להיות חמור, לרבות מאסר. על פי החוק, ניתן לייחס עבירה של סחר בסמים לכל אחד משרשרת אספקת הסם ללקוח.

באופן כללי לא מומלץ לבצע עבירות פליליות, ואת העבירה הזו בפרט.

לשאלתך, המשטרה יכולה לבצע מעקבים אך אלה נעשים כאשר ישנו מידע מודיעיני רלוונטי. למשל, יודעים שפלוני סוחר בסמים מביתו באמצעות שליח ואז בודקים מי הוא אותו שליח.

הרבה פעמים השליחים נתפסים בעקבות התנהגות חשודה בשטח, או על ידי סוכנים משטרתיים.

יצוין כי העובדה שתדווח על קבלת ההכנסות לא בהכרח תוביל להסרת החשד לסחר בסמים והכל שאלה של ראיות ומודעות (בקצרה, אם רוב העיסוק שלך הוא משלוחי סמים ו\או אתה יודע שמדובר בסמים - יוכלו להגיש כנגדך כתב אישום בגין סחר בסמים).

מקווה שעניתי על שאלתך.

אנחנו כאן לרשותך,

שחר לדובסקי, עו"ד

ש.ל שלום,

ראשית, מצער לשמוע.

שנית, אכן יהיה קשה מאד להוכיח דבר איומים כלפי שוטר במהלך הפגנה, אלא אם הכל תועד וצולם במצלמות גוף. יחד עם זאת ככל שהנך דובר אמת, אין לך ממה לחשוש.

באשר לרישום, יש לערוך הבחנה בין רישום משטרתי (תיק שנסגר במשטרה ולא הגיע לפתחו של ביהמ"ש), לבין רישום פלילי (תיק שהתנהל והתברר בבהמ"ש), כאשר האחרון בהחלט יכול להוות בעיה במספר לא מבוטל של מקומות תעסוקה.

הדרך היעילה ביותר לברר על אודות רישום כאמור, הוא לפנות לתחנת המשטרה הקרובה לביתך, ולבקש לברר על אודות רישומיך הפלילי.

בהצגת תעודות זהות יציגו בפנייך את מסך המחשב, ויאפשרו לך לעיין (מבלי להעתיק) ברישום בעניינך.

לאחר מכן אתה מוזמן ליצור קשר טלפוני, ואשמח להכווין ולהדריך כיצד כדאי לפעול לביטול הרישום ככל שקיים.

אסי שלום,

מדברייך נשמע שצריך תשובה מעמיקה יותר, מוזמן ליצור קשר טלפוני ואסייע בשמחה.

פונה יקר, כשבתיק חקירה קיימות מספיק ראיות להעמדה לדין פלילי התובע היה יכול בעבר או להגיש כתב אישום או לגנוז התיק בעילה של "  נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" ( = חוסר עניין לציבור ) . הרעיון שעומד מאוחרי ההסדר המותנה הוא שכחלק מסמכותה של התביעה לסגור תיק מחוסר עניין לציבור, היא תוכל לסגור תיק בתנאים שאם החשוד יעמוד בהם ימוצה העניין הציבורי באותו תיק ולא יהיה צורך להגיש כנגדו כתב אישום- כלומר, הרעיון הוא לאפשר באותם מקרי ביניים שבעבר היו מגישים בגינם כתב אישום (שכן לא היה נכון לגנוז התיק ללא כל סנקציה) , להימנע מהגשת כתב אישום על כך הכרוך בכך הן מבחינת העומס על המערכת והן בכל הכרוך בתיוג חשוד כעבריין כשניתן להימנע מכך בפתרון ביניים זה. מקווה שהייתי לך לעזר

עומר יקר, "ניפוח תלונה" ע"י הוספת הנזק וכו' מהווה עבירה פלילית של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף, כסניגור 26 שנה אני יכול להגיד לך שלשקר אין רגליים ובסופו של דבר כשהשקר מתגלה הדבר פוגע באמינות התלונה כולה באופן שעלול להוביל לזיכוי החשוד עליו אתה מבקש להתלונן ואף לגניזת התלונה כולה ככל והשקר מתגלה לפני הגשת כתב האישום. מקווה שהייתי לך לעזר

בהתאם לפקודה, איומים עלולים להיחשב לעבירה פלילית. האיומים המילוליים שהושמעו על ידי השכן, כגון "אני אהרוג אותך ואת הילדים שלך", מהווים עבירה שעלולה להוביל להליך פלילי, אם יוכחו בראיות מתאימות.

לגבי ההשתמשות בסרטוני הווידאו שהושגו מפריצת מצלמות האבטחה של השכן, ישנם מספר סעיפים בחוק המגנים על פרטיות, במיוחד על פי חוק הגנת הפרטיות. פריצה וחדירה למערכת פרטית כדי להשיג ראיות עשויות להיחשב לעבירה פלילית בפני עצמה, ועל כן השגת הראיות בדרך זו עשויה להוביל לכך שהן לא יתקבלו כראיה חוקית בבית המשפט.