פורום פלילי

פונה יקרה, ראשית בדקתי בגוגל וראיתי שמעריכים את אחוז האסירים החפים מפשע ב 5% וגם זה לא נתון מדוייק, שכן אם אכן ישנה הוכחה שהאסיר הוא חף מפשע- הרי שניתן היה לשחררו במשפט חוזר למשל. בכל מקרה בסופו של דבר על מנת שבכלל יפתח כנגדך תיק פלילי, מישהו צריך להגיש עלייך תלונה ולבסס אותה בראיות. כך שאם אנחנו חוששים מתלונות שקריות, עדיף פשוט להשתדל לנהוג בדרך ארץ ולא להסתכסך קשות עם אנשים באופן שיגרום להם להגיש תלונה שקרית במשטרה כנגדך. ובכל מקרה הסתייעות בסניגור פלילי בטרם חקירה עשויה לחשוף בקלות את התלונה השקרית והמניע לה. מקווה שהייתי לך לעזר וקצת הקלתי על החרדה

שלום רב ותודה על הפניה,

בעיקרון הדיונים בבתי המשפט פומביים ויש זכות לציבור להיכנס ולהיות בקהל למעט חריגים, למשל דיון בעניינם של קטינים.

יחד עם זאת, אין לאדם שאינו קשור לתיק זכות לקבל את פרוטוקול הדיון, ובדרך כלל הם גם לא מפורסמים.

ישנם מאגרים משפטיים (למשל נבו, פסק דין, תקדין וכו) אשר מפרסמים גזרי דין והחלטות של בתי המשפט.

באתר נט המשפט ניתן לעקוב אחר מועדי דיון בבתי משפט השונים, אולם על מנת לאתר תיק ספציפי תצטרך לדעת לכל הפחות את מועד הדיון והשופט או את מספר התיק.

גם אם התיק יסתיים בעסקת טיעון הרי שיש לך את הזכות (התיאורטית) להיות נוכח בדיון.

בהצלחה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, ביום 25.9.25 התייחסתי בהרחבה לסוגיית חובות הסניגור לפני הלכת אשקר. בפסק הדין בעניין וחנון רע"פ 2675/13 לא הייתה כלל התייחסות לסוגיה שאתה מעלה- כאם נקבע כי אדם אשר נקבע לגביו כי הוא חוסה תחת סעיף 34ח' לחוק העונשין - סייג אי שפיות הדעת. הרי שלא נכון יהיה לסיים משפטו תחת הקביעה שהוא " לאו בר עונשין" אלא יש לזכותו. עוד חשוב להבין שבהתאם לפסק הדין בעניין פלוני ע"פ 5300/20 שניתן לאחר פסק הדין בעניין אשקר הרי שדרך המללך במקרה בו נאשם אינו כשיר דיונית בעת ניהול ההליך הפלילי וניתנה עליו חוות דעת פסיכיאטרית כי אף בעת המעשים המיוחסים לו הוא לא היה שפוי- היא בהפסקת ההליכים כנגדו והוצאת צו אשפוז או טיפול מרפאתי ורק במקרה בו מתקיימים ארבעת התנאים כולם המפורטים בפסק דין אשקר הוא יזוכה מאחריות פלילית. מקווה שסייעתי לך

רועי יקר, ראשית חשוב לדעת שאף אם בכוונת התביעה לעתור למאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, היא מחויבת להודיע, כי קיימת אפשרות לפיה היא תבקש במאסר בפועל. ( ראה סעיף 15א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי ) . שנית, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי לרבות חולשה בראיות, ניתן לעיתים לשכנע את התביעה לתקן מכתב האישום ולהגיע להסכמה לעונש קל בהרבה. ולבסוף, בסופו של דבר בית המשפט גוזר את הדין ואין הכרח שתועדף דווקא עתירת התביעה על פני עתירת ההגנה- הכל תלוי בטיב הנימוקים וביסוסם ע"י הצדדים. מקווה שהייתי לך לעזר

אורי יקר, סעיף 192 לחוק העונשין המגדיר מה היא עבירת איומים, מנוסח באופן רחב שבהחלט יכול לכלול אף איומים כגון " אני אראה לך מי אני" " חכה , חכה מה אני אעשה לך" וכו'. השאלה מתי יוחלט להגיש כתב אישום בגין איומים כאלו או אחרים, תלויה רבות בנסיבות המקרה הספציפי ואף בזהות המאיים והמאוים ונסיבות השמעת האיומים. - יש להניח למשל, שאם ראש משפחת פשע יאיים על שופט " אתה תשלם ביוקר" ההתייחסות תהיה אחרת לעומת מקרה בו אדם במסגרת חינוכית מאיים על ילדו שהרביץ לילד אחר, כי עכשיו הוא ישלם על מעשיו ביוקר. ( אם הכוונה כמובן היא לא לכך שהוא הולך להרביץ לו אלא למשל למנוע ממנו מסכים / מחשב וכד' ) , כך שהכל תלוי בנסיבות המקרה. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום אייל ותודה על הפניה

בעבירת הטרדה מאיימת באמצעות מתקן בזק מתייחסים לכמות ההתקשרות והתוכן, ואין ממש חשיבות לזהות הצדדים.

במקרה שלך, אם פנית בצורה מכובדת אל נותן שירותים וביקשת פיצוי או שיתקן את השירות שלו והוא הגיב לך בסירוב ואתה חזרת על הבקשה והוא הגיב וחוזר חלילה - ככל הנראה אין מדובר בהטרדה.

יחד עם זאת, אם התקשרת אליו עשרות פעמים ברציפות (או באמצע הלילה ) הדבר יכול להיחשב כהטרדה באמצעות מתקן בזק.

אפשרות נוספת היא פניה במספר הזדמנויות כאשר תוכן הפניה כולל קללות, עלבונות או אמירות שהן על גבול האיומים ומצב כזה גם יכול להיחשב הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ככל שתוגש תלונה המשטרה תיבחן את האירוע בהתאם למספר הפניות ותוכן הפניות.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום רב ותודה על הפניה,

על פי פנייתך התיק הועבר לפרקליטות והחלט על גניזתו.

ניתן לפנות את הפרקליטות הרלוונטית בבקשה לצילום חומר החקירה בכתובת הבאה ( בגוגל "צילום חומר חקירה פרקליטות")

https://mojforms.justice.gov.il/mojaemformstateattorney/copyinginvestigation.html

בסיבה לבקשה ניתן לרשום לשקול הגשת ערר.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

פונה יקר, כשסניגור מייצג נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין ולא היה שפוי בעת ביצוע העבירה- הוא למעשה נמצא במצב מאוד לא פשוט, שכן משמעות המונח " נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין" הוא שהנאשם גם לא יכול להיוועץ עם עורך דינו ולא באמת מבין את משמעות התפקידים : שופט, תובע סניגור. ברע"פ 8601/15 בעניין אשקר נקבע , כי במקרה בו סניגור מייצג נאשם לגביו ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית כי לא היה שפוי בעת ביצוע המעשה והוא בלתי כשיר לעמוד לדין , הרי שבכדי שבית המשפט יורה על זיכויו של נאשם על הסניגור להצהיר כי בחן היטב את חומר הראיות ואת האינטרס של הנאשם אותו הוא מייצג והוא- הסניגור - מודע לנפקוית הזיכוי מחמת אי השפיות ורק לאחר כל אלה הוא יכול להצהיר כי הנאשם ביצע את העבירה. בנוסף, בית המשפט אמור לקבל את כל תיק החקירה ולעיין בו ולהגיע אף הוא למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירה. לאחר כל אלה ובהנחה שהתביעה אינה חולקת על חוות הדעת הפסיכיאטרית - על בית המשפט לקבוע כי הוא מזכה את הנאשם מחמת סייג אי השפיות ובנוסף, בית המשפט יורה על הוצאת צו אשפוז או מרפאתי כפוי. לשאלתך, הפסיקה לא דורשת מהסניגור להוכיח, כי אכן בדק את חומר הראיות אלא רק להצהיר על כך + דורשת גם מבית המשפט לערוך בדיקה של חומר הראיות. ככל והוא יכול לתקשר עם הנאשם, חרף אי יכולתו של הנאשם לעמוד לדין, הרי שמצופה ממנו להסביר לנאשם את ההשלכות של זיכוי מחמת אי השפיות. מקווה שהייתי לך לעזר

רמי יקר, עבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין בצורה מאוד רחבה: " המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו , בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו מאסר שלוש שנים" . הפסיקה קבעה שיש לבחון את התקיימותו של האיום לפי אמת מידה אובייקטיבית, כלומר אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום. בשאלה שלך לא פרטת את הנסיבות של השמעת האיום והקשר שלך למאויים. למשל אם אתה עבריין ידוע ואתה פונה לתובע בתיק שלך ואומר לו " אני אראה לך מי אני " - סביר מאוד שיראו בכך איום שלא כדין ואף ייתכן שאם לא תדע להסביר את כוונתך מאחורי אמירת הדברים באופן שאף יאמינו לך שזו אכן הייתה כוונתך- שאף תורשע בעבירה. כך גם אם למשל השארת הודעה בתא קולי לאדם עימו אתה מסוכסך והדבר היחיד שאתה אומר הוא " אני אראה לך מי אני " ומנתק הרי שסביר שיראו בכך איום. לעומת זאת, אם למשל אדם ניסה להונות אותך ואתה אומר לו אני אראה לך מי אני - זה לא יעבור בשתיקה, אני הולך עכשיו להתלונן נגדך במשטרה- הרי שלא יראו בכך איום.

דנה יקרה, לא ציינת בשאלתך מדוע את מבקשת להסתיר את המידע אודות אחוזי הנכות שיש לך ומדוע נושא זה רלוונטי לקבלתך לעבודה בהתנדבות. בכל מקרה ככל ואת מצהירה ביודעין בפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, הצהרה שקרית הרי שזו עבירה פלילית. עצתי לך, ככל וסוגיית אחוזי הנכות רלוונטית לעבודה שאת מבקשת להתקבל אליה, הרי שלהסתרת המידע מהמעסיק יכול ויהיו השלכות גם מבחינות נוספות לפלילים ולכן הייתי נמנע מלשקר בנושא זה. מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, המשטרה אמורה לאפשר לך לקבל לידיך חומרי חקירה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה 14.8 שעניינה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק החקירה. משאלתך אני מבין שאתה המתלונן בתיק וכמתלונן בהתאם להנחיה יש לך זכות להגיש ערר על סגירת התיק ולקבל חומרי חקירה שונים מהתיק. ככל והיחידה החוקרת מסרבת להעביר לך או לעו"ד חומרי חקירה בניגוד להנחיה- הרי מעבר לאפשרות להעביר את הבקשה לקצין חקירות מרחבי, מפקד התחנה , נציב פניות הציבור וכד' שמורה לך הזכות להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ולעתור לחייב את היחידה החוקרת בהעברת חומרי החקירה אליך.( בעבר בקשות אלו נדונו במסגרת בג"צ- ראה למשל בג"צ 9022/07 ) מקווה שהייתי לך לעזר

אביב יקר, חברך חשוד בעבירות חמורות ויתכן אף בהתאם לחוק המאבק בטרור. גישת החוקרים הבסיסית הולכת לפי הכלל :" הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?" - ולכן הגיוני לחקור אף אותך שמא אף אתה מעורב בנושא. יחד עם זאת, אם כל מה שהחוקרים יצליחו להוציא מחברך וממך הוא שאתה אכן לא קשור לחומרי התבערה שנמצאו בתא המטען של רכבו של חברך ואף לא ידעת על קיומם וכי הנסיעה שלך עימו הייתה למקום לגיטימי מוכח - הרי שבאין ראיות נוספות אני לא רואה שום סיבה לחשוש כי תואשם אף אתה בעבירה פלילית כזו או אחרת. יחד עם זאת, הייתי מסתייע בעו"ד פלילי לפני החקירה על מנת שילמד אותך על כל תכסיסי החקירה הצפויים לך ובכדי לוודא שגרסת החפות שלך תינתן בצורה ברורה עם כמה שיותר חיזוקים חיצוניים. מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר- השאלה שלך למעשה קשורה לדנ"פ 1237/15 וחנון- שם קבע בית המשפט העליון כי במקרה בו נאשם לא אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו יש לזכותו מחמת קיומו של סייג אי שפיות הדעת - בהתאם להוראות סעיף 34 ח' לחוק העונשין. ככל והנאשם עדיין חולה, הרי הוא יטופל במסגרת של טיפול מרפאתי או אשפוז כפוי בנוסף. מהשאלה שלך אני מבין שבית המשפט השלום הרשיע אותך בביצוע העבירה למרות שמבחינה פסיכיאטרית לא היית אחראי למעשיך בעת ביצוע העבירה. בערעור למחוזי נקבע מצד אחד שביצעת את העבירה מבחינה עובדתית אך בשל שלא היית אחראי למעשיך בעת ביצוע העבירה הוחלט לזכות אותך מביצועה. מכאן שהכרעת הדין המרשיעה של בית המשפט השלום בוטלה ולכן לא ניתן לראות בזיכוי שלך במחוזי כאילו אתה מאשר את ההרשעה של בית המשפט השלום - מקווה שהייתי לך לעזר

יעקב שלום רב, האפשרות לקבל חומרי חקירה לצורך הגשת ערר על סגירת תיק- מוסדרת בהנחיה 14.8 להנחיות פרקליט המדינה ( מפורסם באינטרנט ) . ככל והמשטרה מערימה קשיים לקבלת חומרי החקירה הרלוונטים לקבלתם בהתאם להנחיה. הייתי פונה באמצעות עורך דין ( הגם שבעקרון אדם יכול גם לנסות להשיג חומרי החקירה לבד- אבל במקרה שאתה מתאר כדאי מאוד להסתייע בעו"ד בתחום הפלילי ) ליועץ המשפטי של התחנה, לראש מחלקת החקירות ולרכז החקירות ( ומניסיוני, להרים טלפון לאחד מבעלי התפקידים הללו בנוסף למכתב - עושה פלאים ). במקרים הקיצוניים אפשר לפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי ( בג"צ קטן ) ולבקש שהוא יורה לתחנה הרלוונטית להמציא לך את חומרי החקירה על מנת שתוכל להגיש ערר משפטי מנומק. מקווה שהייתי לך לעזר

אייל יקר, בית המשפט אמור להרשיע נאשם המובא בפניו רק אם המדינה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את העבירה. במקרה ובמסגרת ראיות התביעה הסניגור לא הצליח לערער את מהימנות העדים השונים ולא הצליח לעורר ספק בדבר אשמתך , הרי שבמסגרת פרשת ההגנה ( החלק בו אתה ועדים מטעמך יכולים להעיד לטובתך ) הסבר טוב למניע של העדים השונים לטפול עליך אשמה וכן מתן גרסתך שלך ( ושל עדים מטעמך ) בצורה מהימנה יכול לעורר הספק ולהוביל לזיכוי שלך בדין.

בוקר טוב,

הליך של הסדר מותנה הוא הליך חדש יחסית אשר אינו תקף לכלל העבירות ובנוסף על החשוד לעמוד ברשימה של תנאים כדי שיהיה ניתן לטפל בתיק שלו בהליך של הסדר מותנה חלף הגשת כתב אישום בבית המשפט.

באופן כללי למידת הנזק הנגרם יש בדר"כ משמעות לעניין סעיפי החשדות/ אישומים המיוחסים כלפי אותו אדם ועל כן יש לכך משקל, עם זאת לא ברור מפנייתך מהו סעיף החשדות ועל כן לא ניתן לענות על שאלתך באופן חד משמעי או לקבוע האם סביר שהתיק יועבר ליחידת ההסדר המותנה או לאו.

שבוע טוב ובשורות טובות.

פונה יקר, אדם נורמטיבי שעבר עבירה שאינה חמורה ( מסוג חטא או עוון ) ושאין כנגדו רישומים פליליים שנרשמו בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה הפלילית - הרי שאם הוא לוקח אחריות לביצוע העבירה, הרי שהמשטרה תסגור התיק כנגדו בהסדר ( כלומר ללא הגשת כתב אישום כנגדו ) אם נסיבות העבירה בכללותן מתאימות לסגירת התיק בהסדר ויתכן גם שהתיק כנגדו ייסגר בהעדר עניין לציבור. מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, חשוב לדעת שהחקירה הראשונה היא החשובה ביותר, שכן דברים שתגיד בחקירה וטעויות שתעשה יהיה כמעט בלתי אפשרי לתקן ובמיוחד במקרים קלים, כפי שהמקרה שאתה מתאר, בהם ישנו סיכוי גבוה שתחקר רק פעם אחת. פגישת ייעוץ עם עו"ד לפני החקירה תחזק את ביטחונך, תלמד אותך תכסיסי חקירה שונים ויכול ותסייע לך לצלוח את החקירה באופן שהתיק נגדך ייגנז בהעדר אשמה- כלומר, ללא כל רישום פלילי או משטרתי.

שלום רב,

סעיפים 405-410 לחוק העונשין מתייחסים לעבירות של פריצה והתפרצות למקום (בניגוד לרכב- סעיף אחר), תשומת לבך כי עבירות אלה דורשות כוונה לבצע גניבה או פשע ולאו דווקא את ביצוען ממש, על כן די בהוכחת הכוונה לאחר שהוכח כי אדם פרץ למקום כלשהו כדי לעמוד בכל תנאי החוק.

העונש קבוע לצד כל סעיף בהתאם לנסיבות המקרה שלא פורטו בפנייתך.

ישנם סעיפי חוק נוספים שיתכן ויתאימו למקרה אותו אתה מתאר במידה ולא ניתן להוכיח את הכוונה והכל בהתאם לנסיבות המקרה.

אוסיף ואציין כי החוק קובע עונשי מקסימום והענישה ממש תלויה בנתונים רבים אחרים.

מקווה שסייעתי בפנייתך.

עדי בוקר, עו"ד.

היי לינוי ותודה על הפניה

תהיו זכאים לצלם את חומר החקירה רק אם ולאחר שהתיק יינגז.

ככל שיוחלט להגיש כתב אישום לא תהיו זכאים לקבל את חומרי החקירה (עד למתן גזר הדין) - תוכלו לפנות אל הפרקליטות וייתכן שיאפשרו לכם לקבל חומרי חקירה ספציפיים.

אנחנו כאן לכל שאלה נוספת.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום אביטל ותודה על הפנייה.

כאשר מוגשת תלונה כנגד אדם (אם סתם התקשרת למשטרה כי השכן מרעיש זה כנראה לא המצב) הוא בדרך כלל יוזמן לחקירה באזהרה וייפתח כנגדו תיק פלילי. בשלב זה הוא הופך לסטאטוס של חשוד (לוקחים ממנו טביעת אצבע מצלמים אותו וכו).

לאחר שהמשטרה מסיימת את החקירה היא מעבירה את התיק לפרקליטות (או לתביעות תלוי בעבירה) שיחליטו האם יש די ראיות להגיש כתב אישום.

במקרים מסוימים ובעבירות מסוימות המשטרה (החקירות) יכולים לגנוז את התיק.

גם תיק סגור עשוי להשפיע על חייו של אדם והכל תלוי בעבירה ובנסיבות הרלוונטיות (למשל אם למישהו יש תיק סגור בעבירות מין ייתכן שרק בגלל זה יפסלו אותו מלעבוד במוסד)

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום ותודה על הפניה

הצטערתי לשמוע על המקרה.

על פי מה שתואר ההליך הוא כזה: הוגשה תלונה למשטרה ונפתח תיק פלילי וכעת זה הועבר אל הפרקליטות לקבלת החלטה.

המשמעות היא שנפתח תיק פלילי, וככל הנראה ישנו גם חשוד (שאם לא כן היו גונזים את התיק "עבריין לא נודע") - עכשיו הפרקליטות תחליט אם ישנן מספיק ראיות כנגד אותו חשוד לצורך הגשת כתב אישום.

לגביי צילום החומר - אתם לא זכאים לקבל אותו בשלב זה, ורק אם יוחלט לגנוז את התיק תוכלו לבקש לצלם אותו.

לגביי שאלת הרשלנות, אין מספיק פרטים ובכל מקרה עליך להפנות את השאלה לגביי פיצויי נזיקין לפורום נזיקין.

בברכה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלום ותודה על הפניה.

הביטוי "תזהר ממני" הוא ביטוי גבולי בכל הנוגע האם מדובר באיום, שכן לא מדובר באיום מפורש.

סביר להניח כי הביטוי יתפרש בהתאם לתוכן השיחה, על ידי מי הוא נאמר וכלפיי מי הוא מופנה, ורק לאחר מכן יוחלט האם מדובר באיום או לא.

ברור שאם אדם שהוא עבריין מוכר יכנס לחנות ויגיד למוכר "תזהר ממני" זה עשוי להתפרש כאיום ואילו אם מדובר באדם שאמר את זה לחברו תוך כדי שיח שגרתי ביניהם אז הדבר לא ייחשב כאיום.

אנחנו כאן לשאלות נוספות

שחר לדובסקי, עו"ד

מייקל שלום ותודה על הפניה,

מתלונן זכאי לבקש את חומרי החקירה לאחר שהתיק נסגר.

עליך לציין מדוע אתה מעוניין לצלם את החומר- בדרך כלל ערר על גניזת התיק או תביעה אזרחית כנגד החשד.

מדובר בשאלה שגרתית (בתיקי פרקליטות למשל מדובר בטופס מקוון שבין היתר צריך לסמן את הסיבה לבקשת הצילום).

בהצלחה,

שחר לדובסקי, עו"ד

שלי שלום ותודה על הפנייה.

התשובה לשאלה שלך היא כן.

מתלונן (או במקרה הזה משפחת המנוח) יכולים לבקש מהפרקליטות לצלם את חומרי החקירה ולהגיש ערר על ההחלטה לגנוז את התיק.

אנחנו כאן לכל שאלה נוספת.

שחר לדובסקי, עו"ד