פורום לשון הרע

בישראל, אין עיגון רשמי בחוק לזכות להישכח.

פניה לפייסבוק עלולה להיות בעייתית במגוון סוגיות. לדוגמה, פתיחת דף באנונימיות עלולה להוות פעולה בניגוד להסכם השימוש בפייסבוק.

הזכות להישכח הנה של הנפגע, פחות של המפרסם.

פנייה לפייסבוק ישראל, יש לבצע בדרכי ההתקשרות המפורסמים על ידם.

לבסוף, לא ניתן לתת באמצעות בפורום כאן מענה מקיף, מבלי שאכיר את מלוא נסיבות העניין.

כאשר ניתן צו איסור פרסום, ביצוע פרסום בניגוד לצו מהווה עבירה פלילית, כמובן שבכפוף לתוקף איסור הפרסום.

לפיכך ובהנחה כי איסור הפרסום עדיין בתוקף, הפרסום מהווה הפרת חובה חקוקה.

קיימות פעולות משפטיות שונות אשר ניתן לבצע במישור הפלילי.

בהחלט ייתכן כי קיימת גם עילת תביעה נזיקית אזרחית, אך כאן יש לבחון את תוכן הצו ומה מצוין בו.

הזכות להישכח היא עיקרון משפטי המאפשר לאדם לבקש להסיר מידע אישי עליו ממאגרי מידע ציבוריים, בעיקר באינטרנט. עיקרון זה נועד לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות, במיוחד במקרים שבהם המידע אינו רלוונטי עוד או פוגע בשמו הטוב של האדם.

הזכות מקבלת ביטוי בעיקר בדין האירופי (כמו בתקנות GDPR), אך בישראל אין עדיין חוק ייעודי המגדיר אותה. עם זאת, ניתן לנסות להסתמך על חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע כדי לדרוש הסרת מידע שפוגע בזכויות אישיות.השאלה האם הזכות להישכח חלה על מאגרי מידע משפטיים, כמו פרסומים על צווי הרחקה או הליכים אחרים, היא מורכבת. מאגרי מידע של מערכת המשפט נועדו לשמור על עקרון הפומביות של הדין, אך במקרים מסוימים ניתן לבקש הסרת מידע בטענה שהפרסום פוגע בפרטיות או מהווה לשון הרע.

אם מדובר בצו הרחקה מלפני 10 שנים, ניתן לטעון כי אין עוד עניין ציבורי בפרסום המידע וכי הוא פוגע בזכויותיך. עם זאת, יש להגיש בקשה מתאימה לגורם האחראי על מאגר המידע או לפנות לבית המשפט בבקשה למחיקת הפרסום, תוך הנמקה משפטית מתאימה. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה.

אין די פרטים בכדי להשיב לשאלתך.

כך לדוגמא, לא ציינת היכן נכתבו אותם שקרים אותם את מייחסת לרופאים.

אעיר באופן כללי כי פרסום הקלטה של שיחה, אפילו אם מדובר בשיחה שהוקלטה כחוק, עלול להעלות שאלות משפטיות מורכבות. החוק בישראל מתיר להקליט שיחה שאת צד לה, אך פרסום ההקלטה, גם אם השמות מוסתרים והקול מעוות, עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות או אפילו כהוצאת דיבה.

כדאי לשקול היטב את המהלך ולפנות לייעוץ משפטי פרטני שיבחן את פרטי המקרה, את תוכן השיחה, ואת הנסיבות. ייתכן שיש דרכים אחרות להתמודד עם המידע הלא מדויק מבלי להסתכן בתביעות נגדיות.

המצב שאת מתארת, בו מוציאת הדיבה מתגוררת בישראל בעוד שאת מתגוררת בקליפורניה, יוצר מורכבות משפטית בשל מעורבות של שתי מערכות משפט שונות. הנה כמה נקודות עיקריות להתמודדות:

תביעה על הוצאת דיבה: בישראל ובקליפורניה יש חוקים המגנים מפני לשון הרע, אך יש לבחון איזו מערכת משפט תהיה המתאימה לתביעה.אם ההשמצות נעשו לקהל בארה"ב (למשל, באזור מגורייך), ייתכן שתוכלי לתבוע בבית משפט בקליפורניה, בכפוף ליכולת להוכיח שהפרסומים השפיעו עליך שם.אם הפרסומים פגעו במוניטין שלך גם בארץ, ייתכן שיש מקום לשקול תביעה בישראל, אך זה מצריך ייצוג משפטי מקומי. חדירה לפרטיות: אם מוציאת הדיבה חשפה מידע אישי שלך ללא הסכמתך, הדבר עלול להיחשב כעבירה גם לפי חוקי הגנת הפרטיות בישראל. צו מניעה בינלאומי: ניתן לשקול לפנות לבית משפט בישראל בבקשה לצו מניעה, שיאסור על מפרסמת הדיבה להמשיך להפיץ את המידע.גם בקליפורניה ניתן להגיש בקשה לצו מניעה, אך קיימים שיקולים של סמכויות בתי משפט בארץ ובקליפורניה. שימור ראיות: שמרי היטב את כל צילומי המסך והודעות ההשמצה, כולל תיעוד של הפגיעה בעסק ובמצבך האישי. ראיות אלו יהיו קריטיות בכל הליך משפטי.תלונה רשמית: ניתן להגיש תלונה במשטרת ישראל על עבירת חדירה לפרטיות, ואף לשקול הגשת תלונה במשטרה במקום מגורייך בקליפורניה. פנייה לרשתות חברתיות: אם ההשמצות מפורסמות ברשתות החברתיות, ניתן לדווח על הפרסומים לאותן פלטפורמות. לעיתים הן מסירות תוכן פוגעני בהתאם למדיניות שלהן.

פרסום מידע על עברו של עובד ציבור עשוי להיות מותר במקרים מסוימים, אך הוא תלוי בשאלה האם מדובר במידע רלוונטי ובעל עניין ציבורי. החוק בישראל, ובפרט חוק איסור לשון הרע, מאפשר ביקורת לגיטימית על אנשי ציבור, אך אוסר על פרסום מידע פוגעני שאינו נוגע לתפקידם הציבורי או אינו עומד במבחן האמת והעניין הציבורי.

כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני פרסום כזה, כדי להבטיח שהוא נעשה במסגרת החוק ואינו חושף אותך לתביעת לשון הרע.

חקירת עברו של תובע בתביעת לשון הרע, במיוחד אם המטרה היא לערער את מהימנותו או את המוניטין שלו, כפופה למגבלות החוק והדין האזרחי. עקרונית, ניתן לאסוף מידע רלוונטי שעשוי לסייע להוכחת טענותיך במסגרת ההגנה בבית המשפט, אך חובה לוודא כי הפעולות נעשות בהתאם לחוק, מבלי לפגוע בפרטיותו או להוציא דיבתו של התובע.

חקירת העבר: מותר לבדוק נתונים מהעבר ככל שהם רלוונטיים להליך המשפטי, אך יש לוודא שהמידע אכן רלוונטי ולא מוגן תחת חוק הגנת הפרטיות.

זימון עדים: ניתן לזמן עדים לבית המשפט, אך אסור להטריד או ללחוץ עליהם בניגוד לחוק. המידע שהם מספקים חייב להיות רלוונטי להליך.

מידע מלקוחות עבר: פנייה ללקוחות לשם איסוף מידע מותרת, אך יש להיזהר מפגיעה במוניטין או מהתנהגות שעשויה להתפרש כהטרדה.

פגיעה במוניטין המקצועי: החוק אוסר על פגיעה מכוונת במוניטין במסגרת פעולות שאינן לגיטימיות.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לוודא שכל צעד נעשה בהתאם לדין, ובאופן שאינו חושף אותך לתביעות נוספות.

שלום רב,

ראשית, הקביעה אם מה שנאמר מהווה לשון הרע או לא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. קשה להעריך מה בית המשפט יפסוק, אבל על פניו נראה כי אם הדברים שנאמרו אינם נכונים אז יש פה עילת תביעה.

שנית, בכדי לזכות בהליך תצטרכי להוכיח מה נאמר, כך שהצילום ללא השמע לא יכול לעזור לך. תצטרכי להביא תצהיר של מישהו נוסף מהלקוחות ששמעו את הדברים.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

שלום רב,

חקו איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי הקביעה אם ביטוי כזה או אחר מהווה לשון הרע נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הבדיקה הינה אוקייקטיבית ולא סובייקטיבית. כלומר, זה שנעלבת ממה שכתבו בקבוצה, לא אומר שזה אמרה מעליבה העולה לכדי לשון הרע.

מהתיאור שכתבת, אני בספק אם בית המשפט יפסוק פה תשלום פיצוי כספי בגין מה שנכתב, למרות שברור שנעלבת ולא היה מקום לכתוב את הדברים הללו.

אולי שווה להגיש תביעה קטנה, כך הסיכון שלך בהליך המשפטי לא גדול.

שלום רב,

הפורום אינו עוסק במתן ייעוץ אישי, ולשם כך מומלץ להתייעץ עם עו"ד, שכן ישנן שאלות רבות ועובדות רבות הקשורות למקרה ושמטבע הדברים לא פורטו בפנייה, ולא ניתן להבינם כך.

על פניו, יש להבין מי נחשף למספר הנייד, ולכמה זמן, כיצד הדבר נודע לילד שפרטיו נחשפו, האם נטען שנגרם נזק לילד שפרטיו נחשפו?

על כל השאלות הללו, ושאלות נוספות יש לענות במסגרת ייעוץ אישי לשם הבנה טובה יותר של המקרה והחלטה כיצד יש להגיב למכתב.

שלום רב,

פורום זה אינו עוסק במתן ייעוץ אישי. קו הגנה בתביעות לשון הרע מורכב בעיקר מהעובדות בתיק - מה פורסם, אודות מי, נסיבות הפרסום, מקום הפרסום ועוד עובדות רבות, היכולות יחד להציב קו הגנה כזה או אחר.

מציע להתייעץ עם עו"ד בקשר לקו ההגנה הרצוי והקיים.

חנן שלום, כל דייר יכול לעשות שימוש בשטח המשותף בהתאם להוראות החוק. ייתכן וכי ישנם חוקים הנוגעים לעשיית רעש בשעות מסוימות, אך פורום זה אינו עוסק בתחום. אנא פנה לפורום המתאים.

חנן שלום,

מפנייתך עולה כי נעשה שימוש בשטח משותף של הבניין על ידי דייר ואורחיו. האירוע המתואר חוקי.

ככל שההתנהלות הייתה מטרידה אפשר להעיר לדייר לפני שנוקטים בהליך משפטי.

מפנייתך עולה כי על פניו יש לך עילת תביעה כנגד המעסיק.

יחד עם זאת, היות שמדובר על מספר רב של עובדות, אני מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

דון שלום, אתה רשאי להתלונן לבעלים/אחראי משמרת על השירות שאתה מקבל.

אני מציע שהתלונה תינתן בצד, או במקום שרק הבעלים/אחראי משמרת ישמע על מנת שלא לבייש את המלצרית.

כעיקרון, נוסח ההתנצלות יכול אכן להוות הודאה, אך בימינו, ככל שמדובר על פרסום דיגיטלי - פייסבוק, אינסטגרם, X, וואטסאפ וכיו"ב - הרי שכמעט תמיד יודעים מי פרסם, מה פרסם ומתי. לכן, אם הפרטים כבר ידועים אז אין צורך בהודאה כדי להוכיח שהפרסום אכן אירע.

יחד עם זאת, ניתן לנסח את ההתנצלות באופן שבו יהיה כתוב "סליחה שפגעתי" ולא להתנצל שנכתבו דברים לא נכונים.

חשוב לציין, כי מתן התנצלות מהווה נימוק מהותי בהפחתת סכום הפיצוי ככל שהנפגע יחליט על הגשת תביעה לבית המשפט.

ממליץ להתייעץ בטרם מתן ההתנצלות.

שגיא שלום,

מבחינת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תלונה לרשות מוסמכת, בין היתר למשטרה, אינה יכולה להוות עילת תביעה בהליך אזרחי או פלילי. ישנו חריג לכלל זה, והוא האם יש ביכולתך להוכיח כי המתלונן שיקר במודע למשטרה.

אין זה מספיק שהתלונה תיסגר, אלא יש להוכיח שהמתלונן שיקר במודע למשטרה.

לעניין נושא הרשלנות, היות שעילת תביעה זו מקורה בדיני הנזיקין, יש צורך בהוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהתלונה ולא רק לטעון שזו תלונת שווא.

ממליץ להיוועץ בעו"ד על מנת להבין יותר טוב אילו עילות תביעה עומדות לך, אם בכלל.

יוסי שלום,

מפנייתך עולה כי על פניו יש לך עילת תביעה כנגד אשתו של החבר, היות שהדברים שנאמרו עליך נאמרו לאשתך בנוסף לילדיך הקטינים.

נתנאל שלום,

בתביעת לשון הרע, הנטל על הנתבע להוכיח את קיומן של ההגנות המצדיקות לטענתו את הפרסום שביצע. לכן, יהיה עליך להוכיח כי מה שכתבת הוא אמת.

נתנאל שלום,

פורום זה אינו נותן ייעוץ פרטני, ועל מנת לקבל ייעוץ שכזה - דבר המומלץ מאוד לאור העובדה שקיבלת מכתב מעורך הדין של הקבלן - אליך לפנות לעו"ד העוסק בתחום.

יחד עם זאת, בתי המשפט פסקו לא אחת כי ביקורת צרכנית הינה דבר מבורך וכל עוד נצמדים לעובדות, הביקורת לא תהווה פרסום לשון הרע.

על פניו, כל עוד העובדות המצוינות בביקורת שלך הינן נכונות, נראה כי הביקורת שפנית וכתבת פה, אינה מהווה פרסום לשון הרע.

אייל שלום,

התשובה לשאלתך היא לא. אינך יכול לכנות את השופט בכינויים שכתבת. ככל שיש לך טענות עליך להגיש תלונה לנציב תלונות על שופטים.

פרסום הדברים שכתבת חושף אותך לתביעת דיבה ולעבירה פלילית של העלבת עובד ציבור.

אייל שלום,

ככל שהמעביד שלך מפיץ עליך שמועות כוזבות אז ניתן להגיש כנגדו תביעה אזרחית בגין הוצאת דיבה. הגשה וניהול של קובלנה פלילית בדר"כ נעשה במקרים חריגים מאוד.

בית המשפט מחליט האם לשון הרע כזאת או אחרת עולה לכדי עבירה פלילית. אין רשימה סגורה של התבטאויות.

עודד שלום,

התכתובות שהוחלפו עם רשם האגודות השיתופיות אינן יכולות להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע.

סעיף 13(5) לחוק קובע כי כל מה שמפורסם במסגרת הליך משפטי כלשהו אינו יכול להוות עילה לתביעה בגין תוכן הדברים.

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי פרסום במסגרת של דיון משפטי אינו יכול להוות עילה לתביעת דיבה.

מתיאור הפניה עולה כי מכתב הפרקליטות בדבר סגירת התיק פורסם כחלק מעבודתה השוטפת של הפרקליטות, בקשר עם בירור התלונה ועל כן לא ניתן יהיה לתבוע בגינו.

יחד עם זאת, ככל שניתן להוכיח כי התלונה עצמה היא תלונה כוזבת, ניתן להגיש תביעת דיבה כנגד המתלוננת.

ממליץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום זה בטרם הגשת התביעה.

יוסי שלום,

מתיאור המקרה לא נראה שיש פה חשיפה לתביעה בגין לשון הרע.

יחד עם זאת, מומלץ לסגור דברים שכאלו רק עם האדם המדובר ולא עם חברים נוספים בעבודה שכן תמיד יש חשש כי ייאמר משהו שיהיה מעליב או מבזה.

חשיפת האירוע לעובד נוסף אינה מובנת וחשוב מכך אינה משרתת כל תכלית בעניין.