פורום לשון הרע

עמוס שלום,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע שתלונה שהוגשה בתום לב לרשות מוסמכת זוכה להגנת טובה מפני תביעת לשון הרע. יש לבחון את התלונה אשר הוגשה, ואת תוכנה, על מנת לברר האם אכן הוגשה לגורם הנכון (לשכת עורכי הדין). ככל שהתשובה לכך היא חיובית, הרי שאין עילת תביעה כנגדך.

ממליץ לפנות לעו"ד לייעוץ פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

זאב שלום, 

לא ניתן במסגרת פורום זה לתת לך מענה מלא לכל פניותיך. לא ניתן גם להיכנס לקישורים שונים ולתת ייעוץ מקצועי בקשר לתנייה שניסחת.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם העלאה לאוויר של הסרטון הראשון על מנת שתדע כיצד עליך לנהוג.

בית המשפט יוציא פסק דין אחד בשתי התביעות.

אי כשירות להישפט חלה הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. יחד עם זאת ייתכן כי בהליך האזרחי יהא צורך בהכרעה של בית המשפט בעניין ולא רק הישענות על ההחלטה בהליך הפלילי.

מויישה שלום, 

לעניין שאלתך הראשונה, תוכנו של כתב התביעה מוגן פני תביעת דיבה כנגדך. 

לענין שאלתך השנייה, היא איננה מתאימה לפורום זה.

בכל מקרה ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

כעיקרון, דברים הכתובים בכתבי טענות או נאמרים במסגרתו של הליך משפטי מוגנים מפני תביעות לשון הרע. גם פרסום של כתב תביעה, מבלי הוספת מלל מעבר למה שנכתב בכתב התביעה, מוגן מפני תביעת דיבה.

יחד עם זאת, פרסום במידה שאינה מידתית ושנעשתה במטרה לפגוע בנתבע עלולה להקים עילת תביעה במקרים חריגים. ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם שליחת כתב התביעה לבעלי החברה.

 

שמעון שלום,

ראשית עליך לשמור תיעוד של הדברים אותם פרסם המתחרה אודותיך. תיעוד זה יהווה את הבסיס העובדתי לתביעה אשר תוגש כנגדו. שנית, בהתאם לסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, באפשרותך להגיש תביעה על סך של 50,000 ש"ח (מוצמד למדד) עבור כל פרסום פוגעני שנעשה כלפיך, ללא צורך בהוכחת נזק. המשמעות היא שלא תצטרך להוכיח בפועל כי נגרם לך נזק או כי נפגעו הכנסותיך בעקבות הפרסומים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

אמיר שלום, 

ניתן להגיש תביעה בגין פרסום לשון הרע בקשר עם שיחות עבודה כפי שתיארת, רק עליך לקחת בחשבון כי תצטרך להוכיח שהדברים אכן נאמרו. היות שלא נכחת שם תצטרך לזמן לעדות את כל הנוכחים ולקוות שיוכלו לזכור מה נאמר, מתי ועל ידי מי.

רותם שלום, 

ככל שהפרסום אודותיך אינו נכון ומכפיש, הרי שעומדת לך עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע כנגדך.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי לפני הגשת תביעה.

גלי שלום, 

בתכתובת פרטית בין 2 אנשים כל אחד מהצדדים יכול לומר מה שהוא רוצה על הצד השני מבלי שזה יהווה לשון הרע, ובלבד שאף אדם אחר מלבד 2 הצדדים לא חשוף לתכתובות הללו.

מכאן, כי את יכולה לכתוב במייל לעו"ד את כל מה שאת רוצה, ובלבד שאף אחד לא יכותב למייל ושהמייל יישלח לכתובת הפרטית של עורכת הדין.

ביל שלום, 

כעיקרון, כל מה שנאמר במסגרת הליך משפטי חוסה תחת הגנה של חוק איסור לשון הרע, תשכה"-1965 ולא ניתן לתבוע בגין דברים אלו. מכתבי התראה עשויים להיחשב כחלק מההליך המשפטי, ובלבד שייפתח כזה, ומכאן כי על פניו הינם מוגנים בהתאם לחוק.

יחד עם זאת, על מנת להבין טוב יותר את עובדות המקרה אני מציע לך להתייעץ עם עו"ד בכדי להבין אתהאפשרויות העומדות בפניך.

אבי שלום, 

תביעות בין מעסיקים ועובדים מתנהלות בבית הדין לעבודה.

תביעות בין עובדים מתנהלות בבית משפט רגיל, ובלבד שאין יחסי מרות בין העובדים.

ניסי שלום,

צר לי על הסיטואציה המתוארת בפנייתך.  דברים שנאמרים במהלך טיפול לאו דווקא מתאימים לתביעת לשון הרע, קל וחומר הדברים המתוארים בפנייתך. יחד עם זאת, ככל שאתם סבורים כי הפסיכיאטרית מתרשלת בתפקידה כי אז ניתן לבדוק הגשה של תביעה נזיקית.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד לבדיקת עילות התביעה בטרם הגשתה.

שלום רב,

באופן עקרוני מכתב הזמנה לשימוע נשלח ישירות אל העובד, כך שרכיב הפרסום אינו מתקיים. כך גם השימוע עצמו, נערך פעמים רבות בנוכחות העובד והמעסיק בלבד, באופן שלא ניתן לראות בדברים אשר נאמרים במסגרתו משום לשון הרע. בנוסף, ניתן לראות בהליך של שימוע משום הליך משפטי, המוגן מפני תביעת לשון הרע. כמובן שאם מכתב הזימון לשימוע, או תוכן השימוע, ונסיבות הפיטורים, פורסמו על ידי המעסיק לאחר מכן בקרב העובדים, הדבר עלול להקים תביעת לשון הרע כנגדו.

ממליץ להתייעץ באופן פרטי עם עו"ד לבחינת הנסיבות, והאפשרויות העומדות בפניך.

מקווה שהייתי לך לעזר. 

רביע שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת.

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע מקים הגנה מפני תביעת לשון הרע בכל הנוגע לתלונה לרשות מוסמכת. כך קובע הסעיף כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: ...הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".

המשמעות היא שאם העובדות פנו לגורם המוסמך במקום העבודה, בתלונה כנגדך על הטרדה מינית, הרי שהדבר יהיה המוגן מפני תביעת לשון הרע. על מנת לשלול מהן את ההגנה עליךלהוכיח כי התלונות לא הוגשו בתום לב, וכי העובדות ידעו, בזמן הגשת התלונות, כי אינן אמת. הנטל לכך הוא גבוה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

גידי שלום,

על פניו מסירה בדואר רשום (ללא אישור מסירה) או באמצעות הפייסבוק אינה מהווה מסירה אישית. עם זאת, לא מומלץ להתעלם מההליך המשפטי שנפתח כנגדך. אם קיבלת את המסמכים ואת כתב התביעה יש לפנות לעו"ד ולהגיש כתב הגנה תוך המועד שננקב בהזמנה לדין. אם אתה מעוט יכולת ניתן לפנות בבקשה לסיוע משפטי. בכל מקרה, אין להתעלם מההליך, שכן תמיד קיימת אפשרות (אף תיאורטית) שיינתן כנגדך פסק דין בהיעדר הגנה, גם אם אין מדובר על המצאת אישית כדין.

מקווה שהייתי לך לעזר.

רועי שלום, 

ראשית, יש לבדוק מה הייתה בדיוק ההתנהגות של הידידה שלך ומה היו חילופי הדברים בין השתיים.

שנית, ייתכן כי דבריה של בעלת הבית נאמרו כהבעת דעה ולא כעובדה כך שחשיפתה להוצאת דיבה קטנה.

מציע להתייעץ עם עו"ד שישמע את ההקלטה ויוכל להציג לכם את הערכתו של התיק והאפשרויות העומדות בפני הידידה שלך.

רוני שלום, 

ככל שלא ניתן יהיה לזהות את מקום העבודה או את הנפשות הפועלות, לא נראה כי יש לך חשיפה בגין הוצאת דיבה. 

יש לזכור להיצמד לעובדות ולא לפרשנות שלך של העובדות.

אבי שלום, 

לא ברור מפנייתך באיזו מסגרת נאמרו הדברים, מי עוד נכח, האם הם נאמרו כתוצאה מהתגרות כלשהי ועוד.

בנוסף, לא ברור מדוע המשפט "אתה התלוננת נגדי בבית משפט" מהווה לשון הרע.

לגבי פגיעה בפרנסה ייתכן והדבר גובל בלשון הרע, אך הייתי מתייעץ לפני הגשת תביעה בנושא לשם בירור יתר עובדות המקרה.

ליאת שלום, 

על מנת לזכות בהליך של דיבה כתוצאה מפרסום לשון הרע עליך לא רק להוכיח כי הדברים שטוענים כנגדך לא קרו, אלא עליך להוכיח כי מי שהתלונן ידע בעת הגשת התלונה כי התלונה אינה נכונה.

מדבריך עולה כי ההורים לא נכחו באירוע וייתכן כי הגישו את התלונה על סמך מה שבתם סיפרה להם. ככל שכך הדבר, הרי שאין פה תלונת שווא המצדיקה תביעה בגין לשון הרע.

ייתכן ויש לך עילות תביעה אחרות כגון רשלנות בגין הנזק שנגרם לך.

מציע להמתין להחלטה בעניין התלונה ואז להתייעץ עם עו"ד בקשר לאפשרויות העומדות לך.

מלי שלום, 

ראשית יש לדעת אישה הליך משפטי נחשף - הליכים אזרחיים פומביים ואינם חסויים להבדיל מהליכים בבתי המשפט לענייני משפחה או הליכים אזרחיים שניתנה לגיבהם החלטה על חיסיון כלשהו.

שנית יש לבדוק מה בדיוק נחשף על מנת לקבוע אם מדובר בלשון הרע או פגיעה בפרטיות.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בעניין.

 

זיו שלום,



יש להבחין בין שני נושאים אשר עולים משאלתך – הגשת התלונה לעומת פרסומה.



בכל הנוגע לעצם הגשת התלונה כנגד עוה"ד אשר הונה אותך, לשכת עורכי הדין הנה אכן רשות מוסמכת לקבלת תלונות בנושא. מכאן, שעל פניו אכן עומדת לימינך הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע שעניינה תלונה לרשות מוסמכת. עם זאת אציין, כי תנאי מקדמי לקיומה של ההגנה הוא שהפרסום נעשה בתום לב. אם מטרת הפרסום היא להזיק לעורך הדין, ולא לברר את טענותיך כלפיו, בהחלט ייתכן כי ההגנה לא תעמוד לך. 



בכל הנוגע לפרסום התלונה, נראה כי ההגנה לא תעמוד לימינך. תשומת ליבך לסיפא של סעיף 15(8) לחוק, אשר קובע כי "אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה". מכאן, שפניה לגופים ציבוריים וממשלתיים, ולבנקים, והצגת התלונה או תוכנה, בהחלט עלולה להקים כנגד עילת תביעה בלשון הרע. עם זאת אציין, כי במקרים בהם יש רציונל בהגשת התלונה, להבדיל מרצון לפגוע בעוה"ד, ייתכן כי תהיה הצדקה לפרסום כאמור, אך הסיכון בכל זאת קיים.



המלצתי היא להימנע מפרסום התלונה והצגתה לגורמים שאינם רלוונטיים, ככל שאין בכך צורך מיוחד. מומלץ להמתין לבירור התלונה על ידי לשכת עורכי הדין. לאחר תום בירור זה, ובהתאם אליו, ניתן יהיה לפרסם את הדברים. כך למשל, אם לשכת עורכי הדין תעמיד לדין את עוה"ד, ויינתן פסק דין בעניינו, בהחלט ניתן יהיה לפרסם פסק דין זה, ולהציגו בפני הרשויות השונות והבנקים, ללא חשש מפני תביעת לשון הרע.



בכל מקרה בו בכוונתך לפרסם בכל זאת את עצם הגשת התלונה, או תוכנה, אמליץ להיוועץ בעו"ד, טרם פעולה כאמור, לשם צמצום האפשרות שתיתבע בגין כך.

ליאת שלום,

מתיאורך בהחלט ייתכן שעומדת לך עילת תביעה כנגד השכנה בגין לשון הרע. עם זאת, יש לבחון את תוכן הכרזות ואת נסיבות המקרה על מנת לתת חוות דעת מקצועית בעניין. ככל שמדובר בלשון הרע, המלצתי היא לשלוח מכתב התראה טרם נקיטה בהליכים משפטיים, ולדרוש במסגרתו את הפסקת הפרסומים המשמיצים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

לין שלום,

ככל שניתן לזהותך מהדברים אשר נכתבו בפוסט, אין משמעות לשאלה אם שמך הוזכר בו, אם לאו. יש לבחון את תוכן ההערה המלגלגת אשר נרשמה בעניינך על מנת להכריע האם עומדת לך עילת תביעה בגין לשון הרע.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי באופן פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

אבי שלום,

יש לבחון את הדברים אשר נאמרו בפועל על ידי הרופא, על מנת לענות האם מדובר בלשון הרע אם לאו. ככלל ניתן לומר, שככל שמדובר על דברים משפילים ומבזים, שאינם אמת, אכן מדובר על לשון הרע.

עם זאת, וגם במקרה כזה, עדיין יש צורך לבחון את נסיבות הפרסום על מנת לבדוק האם יכולות לעמוד לימינו של הרופא אחת מההגנות הקבועות בחוק.

לעניין הפיצוי אותו ניתן לתבוע, חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ש''ח (מוצמד למדד). בנוסף ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק ממוני ככל שיוכח.

בהחלט ניתן להגיש תביעה כאמור בבית המשפט לתביעות קטנות (עד גבול סמכותו), אך לעיתים קרובות נכון יותר להגיש תביעות כאלו בבית משפט שלום.

לסיכום, ממליץ לפנות לעורך דין על מנת שיבחן את הפרסום ונסיבותיו, ואת האפשרויות העומדות בפניך.

מקווה שהייתי לך לעזר.