פורום זכויות יוצרים

בשיר - כמו ביצירות ספרותיות או אומנותיות אחרות - ישנן זכויות יוצרים ליוצר. זכות היוצרים היא, בין השאר, הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסמה ולבצע אותה פומבית.
שימוש ביצירה ללא רשות מהווה הפרה של זכות היוצרים.
יחד עם זאת, יתכן ששימוש בפורום משפחתי מצומצם או אפילו בכיתה בבי"ס שלא למטרות מסחריות יהווה שימוש הוגן מותר. מכל מקום, טענת שימוש הוגן הינה טענת הגנה ולא מבטיחה חסינות מפני תביעה על הפרה.

שלום יהודה,
באשר לתכנים - אם מדובר על יצירה מקורית אומנותית או ספרותית, הרי שקמה הגנת זכות יוצרים.
באשר לאופן ההצגה - אם עסקינן ברעיון, הרי שרעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק דרך ביטויו.
אם מדובר על אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מאידך, יתכן ומדובר על עיצוב הראוי להרשם כמדגם. מדגם הינו (בניסוח המנדטורי המיושן של החוק) - קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני.
קח בחשבון, כי ככל שמדובר על מדגם, הרי שבד"כ לא תהא זכות יוצרים במדגם, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי (דהיינו מועתק ביותר מ- 50 יחידות).
מומלץ להציג את המוצר לעו"ד העוסק בקניין רוחני או לעורך פטנטים ולהתייעץ עימם באופן פרטני לפי נסיבות העניין.

הורדת סרטים באימיול מהווה בד"כ הפרה של זכות היוצרים ביצירה. המפר זכות יוצרים חושף עצמו לתביעה אזרחית.
בנסיבות מסויימות הפרת זכות יוצרים יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית.

שלום רווית,
חל איסור להשתמש בסימן מסחר של אחר (רשום או מוכר היטב). כן חל איסור לגרום לכך שנכס או שירות שלך יחשבו בטעות כנכס או כשירות של אחר או קשורים לאחר (גניבת עין), אף אם אין מדובר על סימן מסחר.
באתר משרד המשפטים - http://www.justice.gov.il תוכלי למצוא קישור לרשם סימני מסחר.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד בקיא בקניין רוחני לגבי השם הספציפי שברצונך לעשות בו שימוש.

שלום נטע,
בישראל לא מתנהל מרשם של זכויות יוצרים (להבדיל מפטנטים, סימני מסחר וכו').
לקיומן ולתוקפן של זכויות יוצרים אין גם צורך ברישום במרשם כלשהו. זכויות יוצרים הן חלק אינטגרלי מהיצירה המוגנת. גם עיצוב של אתר אינטרנט ותכניו יכולים להוות יצירה מוגנת.
כדאי לחפש במנועי חיפוש אחר אתרים דומים לזה שאת רוצה להקים. בכל מקרה, רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו.
פרטים על אופן רישום שמות מתחם ועלויות תמצאי באתר של איגוד האינטרנט הישראלי http://www.isoc.org.il.
שימי לב ששימוש מטעה ובחוסר תום לב בשם מתחם הדומה לזה המשמש אתר אחר עלול להוות עוולה נזיקית.
בהצלחה.

שלום צחי,
שאלתך מתחלקת לשתיים:
1. שימוש ביצירה של אחר -
לפי החוק שימוש הוגן ביצירה מותר אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. ככל שעסקינן בשימוש הוגן אין בהכרח חובה ליצור קישור. בכל מקרה יש לוודא שניתן קרדיט הולם ליוצר (אחרת תופר הזכות המוסרית).
על פי חוק, שימוש הוגן הינו שימוש למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה בודקים, בין היתר, את: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה...

2 - הצבת קישור באתר אחד לאתר אחר -
שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות כשלעצמו, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן.
כדאי גם לשים לב לתנאי שימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

שלום דן,
רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק דרך ביטויו.
יחד עם זאת קונספט של תוכנית הינו מעבר לרעיון והמבקש לעשות בו שימוש צריך לקבל רישיון שימוש מבעל הזכויות (דוגמת "השרדות" או "המירוץ למיליון").
המו"מ עוסק בד"כ בהיקף הזכויות, תנאי תשלום, בלעדיות וכו'. כמובן שהכל תלוי בנסיבות העניין.
מומלץ להיעזר בעו"ד בשלב המו"מ והכנת החוזה.

שלום דורון,
על פי חוק זכויות יוצרים היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
יחד עם זאת, כדאי לזכור שבנסיבות מסויימות שימוש מסחרי בתמונה של המכנסיים יכול לעלות לכדי עוולה של עשיית עושר וכדו', אף אם אינו מפר זכויות יוצרים.

ראשית מומלץ לנהל מו"מ מסחרי תוך הבהרה לצד השני כי החוזה עצמו יהיה כפוף לבדיקה של עו:ד מטעמך.
שנית, במישור המסחרי, אתה צריך לברר עם עצמך, וכן עם הצד השני, האם אתה רוכש זכויות באופן מלא, או רק מקבל רשיון לתקופה מסויימת, ואם כן האם הרשיון הוא בלעדי לך. כמובן שעולות שאלות של פיקוח על טיב התרגום, איך ייקבע מחיר הספר המתורגם וכו'.
הואיל ומדובר בפרמטרים עסקיים לא מעטים, מומלץ שתפנה לצד השני ותבקש לקבל רשימת דרישות בכתב, אליהן תוכל להתייחס.
מומלץ לקבל ליווי משפטי קונקרטי מהשלב הראשון.

יפה שלום,
ניתן ורצוי לפנות לבימ"ש ולבקש צו מניעה כנגד מפיץ הזיופים. כן ניתן לתבוע ממנו פיצוי כספי ובנסיבות מסויימות גם פיצוי ללא הוכחת נזק.
כדאי לפנות גם לרשויות המכס ולבקש מהן לעכב סחורה מפירה בנמל.
מומלץ להתייעץ בעניין עם עו"ד מומחה בקניין רוחני.
כדאי לפעול במהירות, כי שיהוי ממושך יכול לפגוע בסיכויים לקבלת צו מניעה.

תקופת ההגנה על זכויות היוצרים הן חיי היוצר ועוד 70 שנה. אם התקופה הזו חלפה, ניתן לעשות שימוש חופשי.

צריך להיזהר שלא מדובר במקרה בציטטה שמקורה במחבר ספר הציטטות עצמו ורק מיוחסת לאדם אחר לכאורה. במקרה כזה יש לספור את תקופת ההגנה לפי מחבר ספר הציטטות.

ליסה שלום,
ככלל, רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו.
נהוג להחתים משקיעים פוטנציאליים על התחייבות לסודיות, וכך ליצור התחייבות חוזית של הצד השני שלא לעשות שימוש ברעיון (ההגנה החוזית הזו "חלשה" יותר לכאורה מההגנה הקניינית המוקנית על ידי דיני הקניין הרוחני).

הילה שלום,
פונט הוא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. הפרת זכויות יוצרים בפונט יכולה לגרור חובת תשלום פיצויים ואף פיצויים לא הוכחת נזק (עד 100,000 ש"ח להפרה).
ישנם אתרים דרכם אפשר לרכוש רשיונות שימוש לפונטים ושם גם ניתן לברר מחירים.

שכחתי לציין את שם הפונט : ROUGHEDGE
תודה

דורון שלום רב,
על המפרסם תמונות באינטרנט חלה חובה שלא לעשות כן לגבי תמונות המפרות זכויות יוצרים, קרי תמונות שאינן שלו, או תמונות שלא קיבל אישור מפורש ובכתב מבעליהן לעשות כן.
במקרה שבעל האתר מעלה אותן בעצמו ממי שאינו בעל זכויות כדין בתמונות, שני הגורמים הם חוליות בשרשרת ההפרה, והאחריוטת שלהם היא ביחד ולחוד.
במקרה של אתר המספק במה בלבד, הרי שכיום יש אחריות ברורה לגבי מי שפרסם בפועל, והמגמה להחיל אחריות גם על מי שנספק במה כזו הולכת וצוברת תאוצה. בארה"ב המגמה הזו מפותחת יותר, ועל בעל אתר כזה (דגמת איביי), לקבל התחייבות בכתב ממי שמעלה את החומרים כי אין בהם הפרה, וכן לבצע בדיקה בפועל כי כך הם פני הדברים.
המסמך שצרפת אינו בר בדיקה בפורום זה, כיוון שהפורום אינו מספק יעוץ משפטי לגבי עובדות קונקרטיות.

אנסה לחדד את השאלה על מנת לקבל תשובה, מה שאני שואל בעצם זה :
1) אם אני מקבל אישור כדין על זכויות יוצרים ואישור לפרסם יצירה ובסוף מתברר שהאדם אינו בעל זכויות יוצרים האם אני כמפרסם אחראי ?
2) אם אישור כדין נחשב רק לחתימה על מכתב "פיזי" או שגם משלוח אימייל נחשב אישור ?
אם הפורום אינו המקום לשאלות אלו אשמח לדעת.

תודה

כוכי שלום,
שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן. דהיינו, שימוש מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
כדאי גם לשים לב לתנאי שימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

שלום מור,
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מומלץ להתייעץ עם עורך פטנטים על מנת לבדוק את הפטנטביליות בפועל.
באשר למשקיעים - זו שאלת מיליון הדולר (תרתי משמע). הייתי מתחיל את הבירור אצל המדען הראשי במשרד התמ"ת ומתקדם משם (אולי תוכל לקבל מענק...). אפשר גם לבדוק מול מט"י (מרכז טיפול יזמות).

יעקב שלום,
רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים.
אומנם אין הגנה קניינית (זכות יוצרים), אבל ניתן ליצור הגנה חוזית בדרך של החתמת הצד השני על התחייבות לסודיות.
בהצלחה.

שלום רחל,
השאלה היא מתחום הפגיעה בפרטיות ולשון הרע ולא בהכרח קשורה לזכויות יוצרים.
מכל מקום, לפי חוק לשון הרע - לשון הרע הינו, בין היתר, דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

לפי חוק הגנת הפרטיות - לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו. פגיעה בפרטיות לפי החוק היא, בין השאר, פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
שני החוקים דורשים, כי הפרסומים עלולים להשפיל או לבזות ואין צורך בהוכחה כי השפילו או ביזו בפועל, כאשר המבחן הוא אובייקטיבי, מבחנו של האדם הסביר.
הנפגע אף יכול, בנסיבות מסויימות, לתבוע פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק.
מאידך, למפרסם יכולות לעמוד הגנות שונות כמו עניין לציבור, תום לב, חוסר ידיעה על הפגיעה וכו'.
צריך איפוא לבחון את נסיבות המקרה ובהתאם לקבל החלטה באשר לצעדים שיש לנקוט.

יאיר שלום,
ככלל רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא אופן הביטוי שלהם.
מאידך אם מדובר על אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מטבע הדברים אם הרעיון/אמצאה מועילים לחב' הסלולאר ניתן למוכרם לחב' הסלולאר. טרם הצגתם אפשר לנסות ולהחתים את נציגי החב' על התחייבות לסודיות. כמובן שאם כבר נרשם פטנט (הליך יקר וארוך כשלעצמו) אז גם אם לא נחתמה התחייבות לסודיות יתקשה מי שאינו בעל הפטנט לעשות בו שימוש.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום או עם עורך פטנטים לבי מהות הרעיון/האמצאה.

שלום נאוה,
גם על עיתונים וירחונים יש זכויות יוצרים. כך גם ביחס לתמונות שער.
זה אומר שהעתקתם - למעט מס' חריגים שאינם רלבנטיים כאן - תהווה הפרה של זכויות יוצרים ללא קשר לאופי, גודל או צורת העתקה.
אומנם בעל זכות יוצרים אינו זכאי למנוע שימוש או שיווק של היצירה המוגנת אם היצירה נרכשה כדין ממנו או ממורשה מטעמו (דבר זה מכונה "מיצוי זכויות") - אך ספק אם טענת "מיצוי זכויות" חלה על העתקה מקטינה של היצירה (להבדיל משימוש "רגיל" ביצירה).

שלום רב,
לרוב ניתן לרכוש רשיונות לשימוש בזכויות ביצירה מארגוני יוצרים/מבצעים (דוגמת אקו"ם או אשכולות). ארגונים מעין אלה מטפלים גם ביצירות זרות.
התמלוגים משולמים לארגון והוא מעביר אותם ליוצר/אומן.

שלום רפאל,
הייתי מתחיל באתר משרד המשפטים. תמצא שם הסברים ומאמרים:
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Hakdashot/HekdeshimZiburim/

שלום גדעון,
איני מכיר מחירון לעניין זה.
המחיר נגזר מטבע הדברים מהפופלריות של הספר ומהיכולות של הצדדים במו"מ. בד"כ הוצאות הספרים הגדולות יותר קשוחות...

שלום יניב,
יש אינספור פסקי דין אבל צריך לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה הנוכחי כדי "להתאים" לו פסק דין.
הייתי מציע להתחיל בהוראות חוק זכויות יוצרים כדי לגבש אסטרטגיית הגנה - אולי שימוש הוגן או תום לב (למרות שהרף להגנת תום הלב הוא מאוד גבוה ולא נראה שמכירת דיסקים צרובים היא שימוש הוגן).
אפשר אולי לטעון שהנסיבות מצדיקות פסיקת פיצוי נמוך בגין ההפרה.
אם אין הגנה טובה, כדאי לשקול פשרה עם התובע.

שלום רוני,
מותג כשלעצמו אינו מונח משפטי. יחד עם זאת סימן מסחר (רשום או מוכר היטב - דהיינו כזה שהציבור הרלבנטי מזהה אותו עם יצרן מסויים או עם מוצר מסויים) הם מונחים משפטיים. ככלל, סימן מסחר מקנה לבעליו זכות לשימוש ייחודי. אדם אחר שירצה לעשות שימוש בסימן זה יצטרך לקבל היתר/רישיון מבעל הסימן. בד"כ היתר/רישיון עולים כסף. הסכום נקבע לרוב במו"מ.
כן יתכן ששימוש במוניטין של אחר יעלו לכדי עוולה מסחרית ונזיקית. גם למוניטין יש ערך כלכלי, ושימוש בהם מחייב את אישור הבעלים.
בד"כ בהסכמים בעניינים הנ"ל נקבעת התמורה, היקף השימוש המותר, זכויות הבעלים אל מול זכויות הזכיין בכל הנוגע לשימוש, תקופת ההסכם וכו'.
כדאי להיעזר בעו"ד הבקיא בתחום בכל הקשור לניסוח הסכם שיסדיר כראוי את זכויות הצדדים וימנע אי הבנות (ותביעות לפיצויים בהמשך...).