פורום הוצאה לפועל

שלום לך,
אפשר לתבוע רק שנתיים אחורה{פחות חודש}, מדד מיתעדכן כל 3 חודשים, כמו תוספת יוקר במשכורת, התוספת הינה חד-פעמית, בדוק את פרוטוקול הגרושים, ותשלומי המזונות קרא מה כתוב בעיניין תשלומיי המזונות, כמה ואיך הוא מחושב, ופעל בהתאם, תודה לך,

פני לעו"ד שיביא לסיום הסאגה באמצעות הסדר אל מול בא כוח הבנק. 6 שנים די והותר....

ישנן כמה אפשרויות אשר ניתן לנקוט בהן על פי מצבך ונסיבותייך האישיות.

עולה מהכתוב כי יש לך עו"ד ששלח אף הוא מכתב לעו"ד של המעסיק... ??? [המלצה חמה - פני ללשכת עורכי הדין במחוז בו שייך עוה"ד של המעסיק, בטרם הפנייה תוציאי פקס דחוף לעו"ד שמתבצרת בעמדתה ותודיעי לה שאת עומדת לקבול עליה בפני הלשכה... תתקשרי אליה כדי לוודא אם קיבלה את הפקס.... תראי שחומות המבצר אט אט מתרסקות... ] אל תשכחי לדווח בפורום מה עלה בגורל השכר. ב ה צ ל ח ה !!!

ראשית, יש ביכולתך לעשות הרבה !!! כמו שהיא מאיימת גם אתה יכול לאיים כי תוציא כנגדה כנגד הבת צו עיכוב יציאה מן הארץ ואף להוציא לפועל צו שכזה מהנימוק כי ישנו חשש כי האם תחטוף את הבת לחו"ל. שנית, על מנת לענות לך אני זקוק ליותר פרטים כמו מה הוסכם בין הצדדים לגבי הסדר ראייה ובת כמה הבת וכו'... אני ממליץ וכדאי לך להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם יהיה מאוחר .....

ניתן לבקש עיכוב יציאה כנגד קטין.
כדאי להגיש את הבקשה רק לאחר היוועצות בעו"ד.

מהם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול?
נכסים שאינם ניתנים לעיקול הינם נכסים שהוגדרו על פי חוק ההוצאה לפועל ככאלה שלא ניתן לפרעם בגין החוב העומד כנגד החייב. נכסים אלה, בעיקר מיטלטלין – אולם בהחלט לא רק מיטלטלין, הוכרו כהכרחיים לכל אדם או ככאלה שלא ניתן לגזול מעם אדם.

להלן רשימה של נכסי מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, אין זו רשימה ממצה:

בכללם של הנכסים המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול על ידי ההוצאה לפועל נמצאים כלי אוכל שישמשו את מחיית החייב ואת מחייתם של בני משפחתו שחיים עימו, מיטות וכלי מיטה, ביגוד, תרופות וציוד רפואי שנמצא בשימוש החייב או מי מבני ביתו, כלי מטבח וכן כלי בית שהינם בגדר חיוניים עבור החייב או מי מבני ביתו.

זאת, בתנאי שששויים של כל אחד מהמיטלטלין שהוזכרו לעיל אינו עולה על 200 ש"ח. לא ניתן לעקל חיות מחמד.
לא ניתן לעקל מיטלטלין מכל סוג שהוא המאפשרים לחייב לקיים מקצועו ולהרוויח את פרנסתו. בהגדרה זו, נמצאים כלי עבודה, מכשירים או מכונות הנדרשים לחייב לצרכי עבודתו, בעלי חיים ועוד – שניתן להוכיח כי הם דרושים לחייב על מנת לעבוד.
לא ניתן לעקל חפצים, כלים, מכשירים, חיות המשמשות לו לעזר (כגון כלב נחייה) הדרושים לנכה לצורך תפקודו היום יומי. לאחרונה דובר על דרישה מטעם לשכת ההוצאה לפועל אל חייב נכה, להחליף את ריכבו ברכב צנוע וקטן יותר, ואת ההפרש במחיר להעמיד לטובת החוב שנצבר – דרישה זו נדחתה בטענה כי לא ניתן להכריח אדם נכה להחליף את ריכבו.

בנובמבר 2008 פורסם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, ובו נקבע כי מותר לחייב לבחור בין כלים אלה ולשמור אחד לעצמו: מחשב, טלויזיה, מכונת כביסה, טלפון (נייח או נייד).

ולסיום, תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל האמור, הסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולא לעקל נכסים אשר שוויים הכספי נמוך ואינו מצדיק את הפגיעה באיכות חייו של החייב.

ראשית, פסק הדין הינו כנגד החברה ולא כנגד הדירקטור אלא אם כן כתוב אחרת בפסק הדין או שהתביעה הייתה כנגד מנהלי החברה באופן אישי ובמסגרת הרמת מסך או כנגד אורגן של החברה.... לא מספיק אינפורמציה בכדי לענות לך תשובה עניינית. בנוסף יש לבדוק אם המצאת פסק הדין הייתה המצאה כשרה לפי תקנות סדר הדין האזרחי....

דבר ראשון, אם יש עו"ד שמטפל בעניינייך, מדוע את לא מתייעצת איתו?

באשר לשאלותייך, נכון שבזמן איחוד יש סיכוי טוב שתהיי תחת סטאטוס של מוגבלת באמצעים, אבל כשתסיימי לשלם את כל החובות הסטאטוס ישונה ותוכלי לפתוח דף חדש.
לדעתי צודק לפנות בבקשה לתיק איחוד. יעשו לך חקירת יכולת ויראו כמה כסף את יכולה לשלם כל חודש. כלכל שתעמדי בתשלומים ותתנהלי בהתאם להוראות שתקבלי מראש ההוצל"פ, הרי שהנושים לא יוכלו לנקוט בכל הליך נגדך ויהיו לך חיים "בטוחים" מפני "הפתעות ההוצל"פ".
באשר למשכורתך, בהגיעך לחקירת היכולת הביאי את תלושי השכר. ראש ההוצל"פ יערוך איזון בין הכנסותייך להוצאותייך,ובהתאם לכך יקבע את צו התשלומים שיהיה עלייך לעמוד בו. במעמד חקירת היכולת, תסבי את תשומת ליבו של ראש ההוצל"פ להוצאותייך, כולל הטיפול בילדים ומגורים.

מאחל לך בהצלחה בכל מסלול בו תבחרי.

כל צו לעיכוב יציאה מן הארץ, מהווה הלכה למעשה פגיעה חמורה ויסודית בזכויות היסוד של "המצווה המעוכב", הן חופש התנועה והחירות, והן זכויות קנייניות וממוניות שונות לרבות חופש העיסוק וכבוד האדם. זכויות חוקתיות אלו הוכרו זה מכבר כזכויות בעלות מעמד על נורמטיבי, ועוגנו בחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" תשנ"ב - 1992, ובפרט בס' 6 (א) ששם נקבע: "כל אדם חופשי לצאת מישראל".
בנוסף, ניתן משנה תוקף למעמדם של הזכויות החוקתיות בפסיקה, על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון דאז השופט אהרון ברק, אשר קבע הלכה מנחה ומחייבת, כי יש לבצע איזון בין הזכויות הנפגעות של "המצווה המעוכב" לבין הצו הפוגע, וכי אין לפגוע בזכויות אלו באופן שאינו מידתי ושאינו לתכלית ראויה, וכי יש לעשות שימוש זהיר במידה ובמשורה במתן צו עיכוב יציאה מהארץ. במקרה שחייב מבקש לבטל את צו העיכוב – רשם או שופט מוסמך לעשות כן, רק אם יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת. ניתן להתנות את הביטול במתן ערובה.חשוב לציין, שניתן בנסיבות מסויימות לקבל ביטול של הצו המעכב כנגד ביטחונות מתאימים ועל כן יפה שעה קודם לפנות לעורך דין בקיא בתחום בכדי שהנ"ל יעשה לביטול הצו ולו לתקופה קצרה לצורך ירח דבש... אגב, מזל טוב.

התנהלת שלא בהתאם לחובותייך, יש סיכוי שתיקך יפוזר.

האם ומתי יש צידוק להפריד תיק מתיק האיחוד
פיזור תיק האיחוד
התנהגות חייב בתיק האיחוד
האם ומתי יש צידוק להפריד תיק מתיק האיחוד
נדחתה בקשת זוכה בתיק אחד להפרידו מתיק האיחוד, תוך דחיית טענתו כי החוב בתיקו הוא חוב מיוחד שהוא זכאי (בהיותו נושה מיוחד של החייב) להטיל בגינו עיקול על כספים המגיעים לחייב. נדחתה גם טענת הזוכה ביחס לזכותו לעיקול. (החלטה עליון 26.7.06 רע"א 2283/06). 29
בית המשפט קובע כי אין ליצור בהלכה פסוקה מעמד של דין קדימה לזוכה פרטני ולאפשר לו לפעול מחוץ לתיק האיחוד (פרט למקרים שנקבעו בחוק במפורש), ומכוח עקרון השיוויון יש לצרף לתיק האיחוד גם נושה (קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ) שטוען שהכספים אותם חייבת לו הרשות המקומית החייבת הם בגדר "שכר עבודה" ולכן נהנים מדין קדימה. השופט יצחק כהן מתנגד בפסה"ד לדעת חברתו השופטת הרכה בר זיו בהחלטתה השונה בבר"ע 768/06 (פס"ד מחוזי חיפה 24.10.07 בר"ע 1900/07). 244
פס"ד עליון, שפוסק בניגוד להלכה הנ"ל בבר"ע 1900/07 ומאשר את החלטת השופטת בר-זיו הנ"ל בבר"ע 786/06, וקובע, כי חוב בגין שכר עבודה ו/או בגין פיצויי הלנת שכר עבודה נהנה מדין קדימה גם בהוצאה לפועל (ולכן נהנה מעדיפות בחלוקת כספים לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל), ולכן גם אין לצרף את התיק הפרטני בו נגבה חוב זה לתיק האיחוד (החלטה עליון 2.3.08 רע"א 5935/07). 298
פיזור תיק האיחוד
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שקבעה שראש ההוצאה לפועל חסר סמכות לדון בהשלכות העובדה שהחייב יצר חוב גדול לאחר פתיחת תיק האיחוד וחתם על ערבות, תוך הסתרת מעמדו כחייב מוגבל באמצעים. בימ"ש קובע כי התנהגותו ותום ליבו של חייב (וחתימה על ערבות כאמור תוך הסתרת מעמדו כאמור הינה התנהגות חסרת תום לב) הינם בהחלט רלוונטיות לתיק האיחוד, ולראש ההוצאה לפועל חובה לבחון הדברים ולשקול הצורך בפיזור תיק האיחוד או בשינוי תנאיו (פס"ד מחוזי ב"ש 4.9.01 בר"ע 517/01). 360
אושרה החלטת ראש ההוצאה לפועל על פיזור תיק האיחוד, לאור העבודה שהחייב הפר הדרישות ההתנהגותיות החלות עליו ע"פ חוק ההוצאה לפועל, לא עומד בצו התשלומים שנקבע לו, יוצר חובות חדשים ואינו מציג אלטרנטיבה לפירעון. נפסק שחייב כזה לא ראוי להגנה במסגרת תיק האיחוד (פסק דין מחוזי ירושלים 16.7.06 בר"ע 2172/06). 69
בית המשפט מבטל החלטת ראש הוצל"פ לפיה לא פוזר תיק האיחוד, תוך קביעה שיש לפזר תיק האיחוד, נוכח העובדה שהחייב מנצל לרעה את ההגנה הניתנת לו בתיק האיחוד ואינו משלם דבר (פס"ד מחוזי ת"א 12.8.07 בר"ע 2872/05). 225
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק איחוד חרף אי-עמידת החייב בצו החיוב בתשלומים בתיק האיחוד. בימ"ש סוקר את ההלכה הנוהגת ואת הרציונאל של תיק איחוד (לאפשר לחייב לפרוע חובותיו תוך פרק זמן סביר, תוך מעבר להליך גביה קולקטיבי אחד, שיש בו פגיעה בכלל לפיו מנהל כל בעל דין, זוכה, את ענייניו בכוחות עצמו וע"פ הבנתו). בימ"ש מדגיש, כי ראוי שהחייב, לאור היקף חובותיו, שאין סבירות שייפרעו בתוך זמן סביר, יפנה להליכי פש"ר (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1758/07). 356
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש קובע, כי חייב שמשלם כספים בתיק האיחוד רק בעקבות הליכי מאסר הננקטים נגדו וחייב שלא מגיש מסמכים (כגון שאלון) בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בתיק האיחוד, אינו יכול להמשיך ליהנות מהגנת תיק האיחוד (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1645/06). 357
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש לא מקבל את נימוקו של ראש ההוצאה לפועל, לפיו אין תועלת בפיזור תיק האיחוד. בימ"ש קובע כי התועלת קשורה לתכלית קיומו של תיק האיחוד - פירעון חובות תוך זמן סביר (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1562/06). 358
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש קובע כי חייב שלא משלם לפי צו התשלומים באופן סדיר וכן משלם פחות משיעור צו התשלומים, אינו ראוי להגנת תיק האיחוד. בנוסף, קובע בימ"ש, כי למרות שהוא מקבל את דברי ראש ההוצאה לפועל לפיהם פיזור התיק יביא לסירבול הליכי הגביה (שכן הזוכים ינקטו בהליכים מקבילים כנגד אותו חייב), עדיין מוצדק וראוי לפזר את תיק האיחוד, בשל חוסר הסבירות שבהותרתו פתוח בנסיבות שבהן החייב מנצל לרעה את הגנת תיק האיחוד (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1474/06). 359
העליון קובע קביעות לגבי התנהגות מצופה מחייב בהליכי פש"ר, שניתן להחילן בהיקש גם על התנהגות חייב מצופה מחייב בתיק איחוד: "דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלןשת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם וחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב." (פס"ד עליון מיום 31.7.08 ע"א 2063/07 שלמה יצחקי נ' הכונס הרישמי). 440

"תביעת חוב" הנו מסמך בו מפרט הנושה את סכום החוב שלטענתו החייב נגדו ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל - חב לו, את מקורו של החוב, ועליו להגישו לכונס הנכסים הרשמי, או לנאמן אם מונה כזה, בצרוף אסמכתאות מתאימות. פקודת פשיטת הרגל קובעת בסעיף ס' 71 (ב) כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס כנגד החייב. לעיתים קורה כי נושים לא מגישים הוכחת החוב בתוך פרק הזמן הקצוב. לאור האמור, התיר המחוקק לכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או לנאמן, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב ,ככל שימצאו לנכון, "אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע". בהתאם לסעיף זה, ההחלטה צריכה להינתן על בסיס "טעמים מיוחדים שיירשמו".