פורום הוצאה לפועל

שלום רב,

פסק דין למתן צו עשה, כמו תיקון נזילה, יש לאכוף באמצעות לשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל – ולא בהליך ביזיון בית המשפט, שנועד למקרים חריגים בלבד.

רק אם אין דרך לאכוף את הצו בהוצאה לפועל, או אם מדובר בצו שאינו בר-אכיפה באמצעות ההוצל"פ (למשל חיוב להימנע ממעשה), ניתן לפנות לביזיון – וגם אז, רק בצו שיפוטי ברור, מפורש ומוגדר.

במקרה שלך – ככל שיש פסק דין תקף, והיום גם חוות דעת שקובעת שהשכן אחראי לנזילה, הדרך הנכונה היא לפתוח תיק הוצל"פ לצו עשה נגדו, לצרף את חוות הדעת, ולבקש לקבוע מועד ביצוע, אפשרות לתיקון על-ידי הקשישה.

המפקח על המקרקעין אינו מוסמך להפעיל הליכי ביזיון, ולכן החלטה כזו חורגת מסמכות. ככל שנגרם נזק – ניתן להגיש תביעה נפרדת להחזר הוצאות, ואולי אף לשקול בקשה לעיון חוזר או ערעור במידת הצורך.

לסיכום – לא להיגרר לביזיון נוסף. כן לפעול בהוצאה לפועל על בסיס הצו והראיות העדכניות.

בהצלחה.

מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים/עיכוב הליכים, כל ההליכים נגד החייב (כולל חברה) מוקפאים – לרבות תיקים פתוחים בהוצאה לפועל.

לכן, הנאמן רשאי לדרוש שתחדל מנקיטת הליכים ושהתיק יוקפא.

אבל – הוא לא יכול לחייב אותך לבטל את התיק בפועל, אלא אם יש לכך הצדקה משפטית או סיכום במסגרת הסדר נושים.

כן, ייתכן.

אם תבטל את התיק – לא תהיה לך עוד "חזקה רשמית" או הליך פתוח לאכיפת החוב.

במקום הקפאה זמנית (כפי שקורה אוטומטית עם עיכוב הליכים), אתה מוותר בפועל על המסלול האכיפתי, מה שעלול:

🔹 אל תמהר לבטל את התיק.

🔹 תוכל להודיע להוצאה לפועל שהתיק מוקפא עקב הליכי חדלות פירעון.

🔹 כל עוד לא ניתנה הוראה מפורשת מבית המשפט (או מהנאמן בצו מוסמך), אין חובה משפטית לבטל את התיק, רק להשעותו.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

❌ לא בהכרח.

אם הנכס (המניות) כבר נתפסו ואושר מימושם לפני שהרשם קיבל את החייב כ"חייב משלם" – אין חובה אוטומטית לבטל את המימוש.

✅ אבל אם המימוש בוצע בפועל אחרי שהרשם קבע שהחייב הוא חייב משלם, ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בטענה שהמימוש בוצע שלא כדין, ולבקש לבטלו או להורות על החזר כספים. ההצלחה תלויה ב:

❌ לא, אלא אם כן הרשם מתיר זאת.

לפי תקנות ההוצאה לפועל, כאשר חייב הוכר כ"חייב משלם", לא ניתן לנקוט נגדו עיקולי משכורת, חשבון בנק או רכוש ללא אישור מפורש של הרשם.

כל בקשה של הזוכה לעיקול – חייבת להיות מוגשת לרשם עם נימוקים. לדוגמה: טענה שהחייב אינו עומד בצו התשלומים, או שיש חשש להברחת נכסים.

✅ כן – אך תחת מגבלות.

הזוכה רשאי להגיש בקשות (כגון: עיקול, חקירת יכולת, עיכוב יציאה) – אבל כל פעולה אכיפתית מחייבת אישור מוקדם מהרשם.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

המקרה שלך מוכר – ניתנה פסיקה לטובתך, אבל החייב מתחמק מביצוע באמצעות טענה של "מען לא ידוע", תוך שימוש בעובדים כ"חומת מגן".

במצבים כאלה, עומדות לרשותך מספר פעולות אפקטיביות:

אם המסירה באמצעות הדואר נכשלה, ניתן להגיש בקשה לביצוע מסירה אישית על ידי שליח של ההוצאה לפועל או בי-דין פרטי. השליח יתעד את הניסיון, ואם החייב מתחמק בכוונה – ניתן לבקש המצאה חלופית (כלומר – שהמסירה תיחשב כאילו בוצעה למרות זאת).

אם יש לך חשבונית על שמו מהעסק הפעיל, תוכל לצרף אותה כראיה לבקשה לרשם ההוצאה לפועל – ולהוכיח שהטענות של העובדים הן התחמקות. ציין גם שכתובת משרד הפנים תואמת.

לא להתייאש – פסק הדין עומד לרשותך, ויש כלים משפטיים שמאפשרים לאכוף אותו גם מול מי שמנסה להתחמק. מומלץ להיעזר במייצג/שליח מנוסה או עו"ד כדי להפעיל לחץ אפקטיבי ומבוסס כלפי החייב.

בהצלחה!

האמור אינו מהוו יעוץ משפטי מחייב.

פורום הוצאה לפועל

שלום רב,

למפקח על המקרקעין אין סמכות עניינית לדון בהליך ביזיון בית משפט אלא רק לשופט בבית משפט.

אכן בהתאם להוראת הרשם עליכם להביא 3 הצעות מחיר כדי לבחון את הצעות התיקון שיחולו על הזוכה (הקשישה).

לאחר התיקון עליכם להגיש בקשה להגדלת קרן חוב של סכום התיקון וההוצאות.

תשומת לבך כי התיקון אמור להיות בליווי מוציא לפועל שיתאם את ההליך במשטרת ישראל.

המלצה להסתייע בשירותי עורך-דין שעוסק בתחום.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

בהסכמי גירושין רבים נכתב שהאב ישלם מזונות בסיסיים, ובנוסף לכך – מחצית מהוצאות חינוך, בריאות, וחוגים.

אם זה נכתב אצלך, וההסכם אושר בבית המשפט (כלומר קיבל תוקף של פסק דין) – מדובר בחיוב משפטי מחייב לכל דבר.

אם האב משלם רק את המזונות הקבועים ולא משתתף במחצית ההוצאות הנוספות – את יכולה לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל לגביית ההפרש.

זה תלוי בסוג התיק:

ההוצאה לפועל כן נוקטת ביוזמתה בצעדי גבייה כמו עיקולים, עיכובים, איתורים ועוד – גם בלי שהזוכה צריך לבקש כל פעולה בנפרד.

המערכת עובדת בצורה אוטומטית – ולכן עיקולים יכולים להתבצע גם על סכומים קטנים כמו 160 ש"ח.

רק הזוכה בעצמו צריך להגיש בקשות לעיקול או פעולות אחרות.

ההוצאה לפועל לא עושה את זה לבד, ולא תנקוט כל פעולה בלי בקשה מפורשת.

מבחינה משפטית – כן. אין סכום מינימלי לעיקול.

אבל בפועל – רשם ההוצאה לפועל יכול לדחות בקשה לעיקול אם היא נראית לא סבירה ביחס לגובה החוב (למשל עיקול חשבון בנק על סכום של כמה עשרות שקלים).

בנוסף, ייתכן שעלות האגרות והפעולות תהיה גבוהה מהחוב עצמו – ולכן יש לשקול אם הפעולה כדאית כלכלית.

אם תציין באיזה סוג תיק מדובר – אוכל לייעץ בצורה יותר מדויקת.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שאלה מצוינת – הנה תשובה מדויקת ועדכנית לגבי הדיווח ל־BDI (לשכות אשראי) על פתיחת תיק בהוצאה לפועל:

✅ לפי תקנות הדיווח והנוהל של רשות האכיפה, דיווח על פתיחת תיק בהוצאה לפועל מועבר ללשכות האשראי (כמו BDI) לאחר 30 יום (חודש) מיום פתיחת התיק – ובלבד שהתיק עדיין פתוח.

כלומר:

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

שלום רב,

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

בהצלחה

שלום גדעון,

ככלל, לא ניתן להגיש "התנגדות" לפסק דין במסגרת ההוצאה לפועל, כי מדובר בפסק דין סופי של בית משפט ולא בתביעה בסכום קצוב. עם זאת, קיימות שלוש דרכי פעולה אפשריות:

לסיכום: הדרך המרכזית במקרה שלך היא בקשת פרעתי + הליך ערעורי מתאים – לא התנגדות רגילה בהוצאה לפועל. מומלץ לשקול ייעוץ משפטי פרטני כדי לפעול מדויק.

בהצלחה!

פורום הוצאה לפועל

שלום יהודה,

כאשר חייב נפטר במהלך הליך הוצאה לפועל, לא ניתן להמשיך עוד בהליכים נגדו באופן אישי, והחוב עובר ל"עזבון המנוח". חשוב לדעת שהפטירה אינה מבטלת את החוב, אך כן מחייבת שינוי בהליך המשפטי.

אם לשכת ההוצאה לפועל עדכנה את התיק כ"עזבון המנוח", זה אומר שהתקבל דיווח על הפטירה, אך אין בכך כדי לעדכן אותך מי היורשים או האם נפתח הליך ירושה כלשהו. מאחר ולא הצלחת למצוא צו ירושה או צו קיום צוואה – ויש חשש שההליך התנהל בבית הדין השרעי (במקרה של מוסלמים) – מומלץ לנסות לבדוק גם שם לפי מקום מגוריו האחרון של המנוח.

במקרה שבו אין יורש ידוע או אין מי שמטפל בעיזבון, עומדת לרשותך אפשרות נוספת: הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני. מדובר בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, שבמסגרתה תוכל לבקש למנות גורם ניטרלי שיטפל בעיזבון – כולל בגביית חובות וניהול נכסים, גם לטובתך כנושה. החוק מאפשר גם לנושה להגיש בקשה כזו, ובלבד שיש לו אינטרס ברור (כמו תיק הוצאה לפועל פתוח).

חשוב לפעול בזמן – כי אם התיק יישאר ללא התקדמות, עלול רשם ההוצאה לפועל לסגור אותו מחוסר מעש. לכן, מומלץ לשקול להגיש בקשה למנהל עיזבון או לפעול לקבלת צו ירושה בעצמך, ובמידת הצורך – להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחום.

בהצלחה,

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי מחייב.

פורום הוצאה לפועל

יש לבדוק את המסמכים שקיבלת מהעירה במסגרת עסקת המכר -למשל טופס העדר חובות לאישום בטאבו

מציע שתבדקי מולה אם היא מעוניינת בציוד.

אם הציוד לא שווה הרבה אז היא כנראה אינה מעוניינת בו

ככל שהוגשה בקשה לביטול העיקול על המניות

עליך לעקוב אחרי החלטת הרשם ובמידת הצורך להגיש תגובה מפורטת מטעמך

יש אפשרות להגיש בקשה להפחתת ריביות, לחייב אשר משלם את חובו (למשל על פי צו תשלומים) ומגיש בקשה להכיר בו כ"חייב משלם". אם הבקשה תתקבל אפשר להפחית את ריבית הפיגורים הנצברת על יתרת החוב.

שלום רב

בנסיבות המתוארות על ידך בהחלט הדבר מצדיק הגשת בקשה לביטול ההליכים ואולי אף הגשת תביעה בגין הנזק שנגרם לך. ממליצה להיוועץ עם עורך דין בעניין

שלום רב

על פי התיקון לחוק, כאשר הזוכה הינו תאגיד ניתן יהיה לעקל מטלטלין של יחיד רק אם החוב הוא מעל 35000 שח ובתנאים נוספים שנקבעו

בהצלחה

תיקון 77 לחוק ההוצאה לפועל צמצם את השימוש בהליך עיקול מטלטלין החל מיום 16.3.2025

ניתן ללמוד את פרטי התיקון גם באתר של רשות האכיפה והגבייה

בהצלחה

ככל שהחייב משלם על פי צו התשלומים יעוכבו הליכי עיקול שכר

עליך לעקוב אחר החלטה שניתנה בתיק

שלום רב,

במקרים שבהם אדם מחזיק בחובות בישראל – גם אם הוא מתגורר בחו"ל – קיימת אפשרות מלאה לנהל את הטיפול המשפטי בחובות מרחוק, כולל הגשת בקשות להפטר, הסדרים מול נושים, או מחיקת חובות לפי חוק חדלות פירעון.

טיפול כזה דורש איסוף מסמכים, בדיקת התאמה להליך, וייצוג על ידי עורך דין המנוסה בטיפול בחייבים שמתגוררים מחוץ לישראל.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, אלא מידע כללי בלבד. לקבלת ייעוץ פרטני יש לפנות לעורך דין מוסמך בתחום חדלות פירעון.

לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, פסק דין מתיישן אם לא בוצעה כל פעולה לגביו בתוך 25 שנים ממועד מתן הפסק.

אבל – קיימים חריגים!

כאשר נפתח תיק הוצאה לפועל (במקרה שלך לאחר 2012), הפעולה הזו עוצרת את ההתיישנות.

אם התיק נסגר ב־2024 ונפתח מחדש תוך זמן קצר – הבעיה היא לא התיישנות של הפסק, אלא שאלת האם אפשר להחיות תיק ישן שנסגר מחוסר פעילות.

לפי תקנות ההוצאה לפועל, תיק שנסגר עקב חוסר פעילות אינו מהווה ויתור על החוב, אלא רק פעולה מנהלית. הזוכה יכולה לבקש לפתוח אותו מחדש, ובלבד שלא חלפו תקופות התיישנות או שיהוי קיצוני.

אם הרשם קיבל את גרסתה (שהייתה מאושפזת), הוא עשוי לראות בכך הצדקה להפעלת שיקול דעת לאפשר פתיחה מחודשת של התיק, למרות הזמן שחלף.

ככל הנראה – לא.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב.

יוסי ערב טוב

לא ניתן להשיב לשאלתך ללא קבלת נתונים - האם יש לך נכסים או הכנסות נוספות, מה גובה החוב האם יש לך חובות נוספים?

בעקרון אני ממליצה לך לנסות להגיע להסדר עם הבנק ואם לא תצליח יש כמה אפשרויות לרבות הגשת בקשות לפריסת תשלומים ו/או חדלות פרעון הכל בהתאם למצבך.

שלום אליקו,

כרטיס תן ביס הוא הטבה בעין ואינו חלק מהשכר הישיר, ולכן ברוב המקרים לא יעוקל במסגרת עיקול משכורת. עם זאת, אם תיפתח נגדך בקשה לעיקול שכר – עדיף לטפל בתיק מראש כדי למנוע את העיקול בכלל.

מומלץ להיכנס להליך של בקשה לצו תשלומים קבוע, או להגיע להסדר מסודר – כך תוכל להמשיך לעבוד ולשמור על הגמישות הכלכלית שלך.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפי מחייב.

רביד שלום רב,

על מנת להצטרף לנושים עליך להגיש מה שנקרא "תביעת חוב" - מסמך המפרט את גובה החוב ומקורו. עם זאת, יש לבדוק שלא חלף המועד להגשת תביעת החוב ואם חלף לבקש הארכת מועד.

בהצלחה

זה אכן פתוח לפרשנויות.

כדאי להמנע מכך.