פורום דיני נזיקין

עדי, שלום.
מכתב דרישה פלת''ד אינו אחיד וכל אחד סגנונו הוא, כך גם לגבי המסמכים המצורפים כל מקרה לגופו של עניין.
מכל מקום, אכן בד"כ מצרפים למכתב דרישה אישור משטרה, יפוי כח, וס"ר, רישיון נהיגה, רישיון רכב, לפעמים צילום ת"ז, ראיה על נזקי רכוש, חומר רפואי ותעודות אי כושר, אישור תשלומי המל''ל, אישור המעביד על היעדרות והפסדי שכר, קבלות בהוצאות נסיעות, תרופות וכד'.
לשאילתך, אין חובה לצרף חומר רפואי מקורי ומסתפקים בצילום, הרי יש להם וס"ר ביד, אלא אם נדרש מסמך או בדיקה ספציפית מקור או תמונות צבע של נזק גוף או בדיקת הדמיה זו או אחרת.
לעניין תוכן ומהות כתב הדרישה, כתב הדרישה כשמו כן הוא ושוב כל אחד וסגנונו בניסוח, חשוב שהמכתב יהיה מופנה למחלקת תביעות חובה בחברת הביטוח, אשר כולל תיאור קצר לתאונה שקרתה ללקוח שלך עם שלל הפגיעות והמחלות שהוא סובל מהם כתוצאה מהתאונה לרבות הכאב והסבל ועוגמת הנפש שנגרמה לו והזדקקותו לעזרת הזולת, לציין בכותרתו "מבלי לפגוע בזכויות, ולצורכי מו"מ בלבד", כך גם לצד הסכומים בגין הנזקים המיוחדים בכתב הדרישה לציין "לצורכי פשרה בלבד", יחד עם זאת לציין בו ששומרים על הזכות לתבוע בגין הנזקים הכלליים (העתידיים) לכשיגובשו כך גם לשמור על זכותך למינוי מומחה רפואי לפי תקנות הפלת"ד מומחים תשמ"ז 1986, ובסופו לא לשכוח לציין שאת שהאמור לעיל אינו מהווה מיצוי לכלל טענותיך, וכמובן תדרישי הצעה הולמת לסילוק התיק בפשרה בטרם תאלצי להעבירו לערכאות, ברור הוא כי את הנזקים המיוחדים "בעבר""בפועל" ושכבר את יודעת עליהם את צריכה לציין בכתב הדרישה.

מקווה שעזרתי לך מאוד ומיציתי את הרוב בהסבר לעיל.
בהצלחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

יפית, שלום.

נזקי רכב רכוש עד 30,000 ש"ח ניתן להגיש באמצעות תביעות קטנות, וכי אכן צריך לצרף לתביעה דו''ח שמאות עם קבלות התיקון שברשותך.

יפית, תשומת לבך שלפי התקנות "התובע ילך אחר הנתבע" וכי יהיה עליך להגיש את התביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות באזור מגוריו של הנתבע או באזור התרחשות התאונה.

בהצלחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

אלחנן שלום,

החלקה על הקרח היא מסוג העיסוקים המלווים בסיכונים ברורים וידועים ולכן הפסיקה לא ממהרת להטיל אחריות במקרים של פגיעות עקב החלקה על הקרח.
לפי מיטב ידיעתי, אין כיום הוראה המחייבת לספק קסדות למחליקים על הקרח. ישנו סיכוי שבית המשפט יכיר בתביעה כזו, אך הסיכויים לכך הם נמוכים.

רינה, שלום.
אחותך שכחה את משבת הדלק בתא התדלוק ונסעה, ובכך גרמה נזק למשבת הדלק ברשלנותה "וטוב שזה נאמד בכמה מאות שקלים ולא יותר" כאשר על פניו נהג סביר וזהיר בנסיבות העניין לא היה עושה כן, ולאור זאת הבעלים של הרכב ו/או הנהג (אחותך) צריכים לשאת בנזקיו של בעל התחנה כאמור.
רינה, במידה ויש לך ביטוח רכוש "צד ג' עם תוספת של ביטול השתתפות עצמית", אזי חברת הביטוח צריכה לשאת בתשלום הנזק לבעל התחנה.

נסיעה בטוחה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

לי, שלום.
המומחה הרפואי אשר מונה ע"י ביהמ"ש לפי תקנות הפלת"ד מומחים התשמ"ז 1986, כדי לקבוע את נכותו של הנפגע ככל שהיא נובעת מהתאונה נשוא התובענה ולפי תקנות המל"ל קביעת דרגת נכות התשט"ז 1956,רשאי לקבוע זאת באופן יחסי או מותאם מהשיעור שכתוב בסעיף התקנות כאמור, ועל כן באם המומחה לא כתב "מותאם" "יחסי" ליד קביעתו בחוות הדעת, עדיין ניתן לפנות אליו בשאלות הבהרה כדי להסיר את החששות והספיקות בעניין הזה.

מקווה שעזרתי לך, בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

דני, שלום.
נוסח הסעיף בהסכם שאתה מדבר עליו מעורפל ואינו ברור די הצורך, אך כנהוג וכמקובל בהסכמי פשרה של תיקי פלת"ד בד"כ נכתב כי:
תשלום הפיצויים יבוצע תוך 30 יום מיום קבלת תוקף של פס"ד להסכם הפשרה ע"י ביהמ"ש, וכי כל איחור בכך ברור שישא הפרשי הצמדה וריבית כדין אף אם לא צויין בהסכם ובלבד שלא צויין אחרת, זאת לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א 1961, את נוסח החוק תמצא בגוגל.

מקווה שעזרתי לך, בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

רונית ערב טוב,

אם אכן מדובר בתלונות שווא, וודאי כי ניתן לנקוט הליכים בגין תלונות אלו אשר עשויות להיחשב גם כלשון הרע.
במידה וישנה עילה, ניתן לכלול נזקים שונים במסגרת התביעה, לרבות הפסדים כאלו ואחרים.
אני מציע שתתיעצי בעניין עם עורך דין בתחום הנזיקין אשר יוכל לתת לך הסבר מקיף לאחר שתפרשי בפניו את מלוא העובדות.

אלונה שלום,

עלייך להוכיח שמבנה האסבסט הוא מפגע מסוכן ואז תוכלי להגיש בקשה למתן צו שיורה לשכנים להרוס את המבנה. אם תוכלי גם להוכיח קשר סיבתי אפשרי בין מחלתך ובין המפגע - סיכוייך הם טובים.
בדקי גם אופציה נוספת של פנייה בתלונה לרשות המקומית.

נטלי שלום,

חנייה כפולה היא חנייה אסורה כל עוד אין שילוט שמאפשר אחרת.
כפי שהובהר לך בשאלותייך הקודמות בפורום, על מנת לתת לך תשובות יותר ספציפיות מומלץ כי תתיעצי עם עורך דין.

סיגל שלום,

במסגרת סעיף ההגדרות בחוק הנכים (סעיף 1), בהגדרת המושג "נכות" נכתב כי המדובר בפגיעה או מחלה שבאו ל"חייל משוחרר או לחייל בשירות קבע".
זהו ככל הנראה המקור לעובדה שחייל בשירות סדיר אינו מוכר כנכה.

צהריים טובים,

במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, כל טענה רפואית יש לתמוך בחוות דעת רפואית מטעמך, כך שלכתב התביעה תצורף חוות דעת מטעמך אשר תקשור בין המחלות ובין הנשיכה וכן תקבע את גובה נכותך.
הנכות במוסד לביטוח לאומי איננה מחייבת במסגרת תביעה לנזקי גוף (כל עוד לא מדובר בתאונת דרכים).

צהריים טובים,

ראשית, אתה יכול לכתוב את פנייתך מבלי להזכיר שמות ותקבל מענה.
כעיקרון, פרסום במסגרת הפורום הינו חשוף לעיני כל, כאשר מי שאמור להשיב על פנייתך הם מנהלי הפורום ששמותיהם מופיעים מעלה.
כאשר מדובר בפנייה לייעוץ אישי ולא במסגרת הפורום, מי שנחשף לפנייתך הם מנהלי האתר ומנהלי פורום נזיקין ששמותיהם כאמור למעלה.

דנה שלום,

צריך להבין מדוע הוא חזר בו מן האמור בחוות הדעת - האם השתנו הנסיבות ? האם המציאו לו למשל חומר רפואי שלא היה בפניו במועד עריכת חוות הדעת ? האם הובאו בפניו עובדות חדשות ?
למומחה רפואי מטעמך יש חובה כלפייך ואם הוא חזר בו מן האמור בחוות הדעת ללא כל סיבה ולמרות שכל הדברים היו ידועים לו במועד עריכת חוות הדעת, בהחלט אפשר וניתן לנקוט נגדו בהליכים אישיים.

צהריים טובים,

אדם אשר נפגע עקב תקיפת כלב, זכאי להגיש תביעה נגד בעלי הכלב בגין הנזקים שנגרמו לו.
הנזקים כוללים הפסדים בפועל כמו הוצאות רפואיות והפסדי שכר וכן פיצוי בגין עגמת נפש.
במקרה כמו שלך, כאשר נותרה לך נכות, וודאי כי מומלץ שתגישי תביעה נגד בעלי הכלב.
אני מציע כיע תתייעצי בעניין עם עורך דין בתחום הנזיקין.

יוסי, שלום.
שאלתך מתאימה יותר לפורום דיני עבודה באתר מאשר לדיני נזיקין.

יגאל, שלום.
מוות עובר עקב תאונת דרכים, צריך לבחון היטב !!! האם העובר יצא לעולם בחיים ולו לכמה דקות, ואחר כך מת והלך לעולמו, כי אז הוא נושא חובות וזכויות והפיצויים נאמדים במאות אלפי שקלים לעיזבונו ראה ת.א. של עיזבון תינוק מס' 1184/04 בימ"ש מחוזי חיפה.

אולם במידה ומדובר בעובר שמת בתוך רחם אימו עקב התאונה ויצאה לעולם כמת אז הוא לא נושא חובות וזכויות ועיזבונו לא יכול לתבוע בשמו פיצויים בגין אובדן השתכרותו בשנים האבודות כאמור בתיק הנ"ל של עיזבון תינוק, ואז הפיצויים הם בגין הכאב והסבל של האם ובמקרה זה אתם מופנים לתקנה 2 לתקנות נזק לא ממוני התשל"ו 1976 אשר ביהמ"ש מוסמך לפסוק לפיה עד 10% מתקרת הפיצוי המקסימאלי של כאב וסבל בתאונות דרכים וזה שווה עד , שוב עד 16,600 נכון להיום בערך, ועל כן הדבר תלוי משא ומתן עם חברת הביטוח, יחד עם זאת ועם מרבה הצער במקרה הזה מוצדק לדעתי שביהמ"ש יפסוק את מלוא הפיצויים לפי התקנה כאמור, ראו ע"א בעליון 754/05, 759/05 בדבר גובה הפיצויים במקרה של מוות עובר ברחם אימו ובטרם צאתו לעולם חי אף אם מדובר שם ברשלנות רפואית ובתשלום כאב וסבל לאם על רקע זה ולא בתאונת דרכים שסכומי הכאב והסבל מוגבלים ומוקטנים כאמור בתקנה לעיל.

מכל מקום, מומלץ ומומלץ במקרה שלכם להיוועץ בעו''ד ושיבחן את מועד מותו של העובר בדיוק ולא למהר לסגור את התיק ב 4000 ש''ח, כך גם ישיג לכם כמה שיותר פיצויים לפי התקנה האמורה.

שלא תראו יותר צער, בברכה עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

רן שלום,

להלכת אלסוחה יש תנאים שונים, וודאי כי לא ניתן לבדוק את התקיימותם באמצעות הפורום ומבלי לבדוק את הנסיבות לאשורן.
מעבר לכך, אינני מבין את מי ניתן לתבוע במקרה המתואר, גם אם הלכת אלסוחה מתקיימת.
בכל מקרה, אני מציע שתתיעץ עם עורך דין בתחום הנזיקין ותביא בפניו את מלוא העובדות על מנת שיוכל ליתן מענה לשאלתך המורכבת.

ניר, שלום.

שמאי הוא שמאי באשר הוא, וחוות דעתו אמורה להתקבל, ועד כמה וכמה עת מדובר בשמאי הבית של אותה חברת ביטוח רכב פוגע "צד ג'".

יש בג''ץ השמאים, תחפש בגוגל או באתר המפקח על הביטח, אשר ממנו ניתן להסיק כוונתך, כאשר הוא משווה את כל השמאים אותו דבר, בין אם זה שמאי בית לשמאי חוץ.

בברכה, עו''ד זמירו עזמי, קלנסווה.

על פי חוזר השמאים החדש [חוזר ביטוח 2007-1-8 "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')", מיום 29.04.2007], שומות הניתנות על ידי "שמאי בית", אינן השומות הקובעות ו/או הסופיות, וכל צד רשאי לערער עליהן ללא הגבלה כלשהי (ראה בהמשך, לעניין ההגבלות החלות על ערעור חוות דעתו של "שמאי חוץ").

על פי חוזר השמאים הנ"ל, השומה הקובעת הינה זו הניתנת על ידי "שמאי חוץ", כהגדרתו בחוזר (באופן כללי, שמאי שאינו שמאי בית, ואשר אינו נכלל ברשימת שמאי החוץ שהוכנה על ידי חב' הביטוח), כך ש"הצעת התיקון והשומה של שמאי החוץ יהיו הצעת התיקון והשומה הקובעות".

דהיינו, שומה הניתנת על ידי כל שמאי שאינו "שמאי חוץ", אינה מחייבת ואינה השומה הקובעת לעניין חובתה של חב' הביטוח, ואף אינה כפופה לכללי הערעור, כמתואר להלן.

בהתאם, מורה חוזר השמאים הנ"ל, כי על חב' הביטוח לשאת במלוא שכר טרחתו של שמאי החוץ.

בכל אופן, הגדרת המונח "שמאי בית" על פי חוזר השמאים הנ"ל, משמעה, שמאי העלול להימצא בניגוד עניינים בשל קשריו עם חב' הביטוח, ולרבות שמאי העובד עבור קבוצת הביטוח, שמאי שלמעלה מ-30% מהכנסותיו הם מקבוצת הביטוח, וחברת שמאות המוחזקת בשיעור גבוה מ-5% על ידי קבוצת הביטוח.

לפיכך, יש לשים לב לאבחנה שבין "שמאי חוץ" אשר שמו מופיע ברשימת שמאי החוץ של חב' הביטוח, ואשר להכרעתו ישנה משקל רב, והערעור עליה נעשה בכפוף להוראות ספציפיות בחוזר השמאים הנ"ל (הערעור יהיה אך ורק לגבי אותם עניינים שלא נקבעו בהצעת התיקון ו/או שנכללו בהצעת התיקון אך שונו בשומה ו/או שיכלו להתברר במהלך תיקון הרכב בלבד), באמצעות מנגנון מיוחד של "שמאי מכריע", לבין "שמאי בית", כאמור לעיל, אשר לחוות דעתו אין משקל מכריע.

על מנת למנוע אי הבנות אבהיר, כי בהלכה שנקבעה בפסק הדין, המוכר כ"בג"צ השמאים" (בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נגד המפקחת על הביטוח), נפסק כי אם חב' הביטוח מבקשת להסתמך על חוות דעת שמאי מטעמה ("שמאי בית"), אזי למבוטח עומדת הזכות להביא חוות דעת שמאי מטעמו, ולערער על קביעת השמאי עליה הסתמכה חב' הביטוח. קרי, על פי ההלכה שנקבעה ב"בג"צ השמאים", חוות דעת שמאי, ובפרט כשמדובר ב"שמאי בית", אינה מהווה סוף פסוק מבחינת המבוטח.

נטלי, שלום.
באם הרכב של התובע חנה כדין והוא רק שימש כזירה לאירוע, אזי הרכב הפוגע ישא בנזקיו של התובע רכוש וגוף.
ובאם הרכב של התובע חנה בחניה אסורה ושלא כדין ואף יצר סיכון תחבורתי אז גם הרכב שלו מעורב בחבות וכדי לבחון את מעמדו של התובע נהג,נוסע,הולך רגל יש לך את סעיף 3 לחוק הפלת''ד התשל''ה 1975שמטיל את החבות על שני כלי הרכב יחד ולחוד לשאת בנזקי הגוף של התובע, ואילו לגבי הרכוש צריך לבחון את העניין היטב שמא תהיה רשלנות תורמת של רכב התובע שחנה שלא כדין ומפריע לתנועה הסדירה ולאחרים.
אגב, ובאם אין ביטוח חובה לתובע שלך וחנה בחניה אסור ושלא כדין כאמור, עדיין הוא יכול לתבוע את נזקיו מהרכב הפוגע עפ''י פקודת הנזיקין, היות והוא האשם בתאונה כפי שאת מספרת.

בנסיבות העניין, מומלץ להיוועץ עם עו''ד המתמצה בתחום הנזיקין והביטוח ולבחון עמו היטב את הסוגייה על מורכבותיה.

מקווה שעזרתי לך, עו''ד זמירו עזמי, קלנסווה.