פורום דיני נזיקין

עו"ד צעיר, שלום.

לעניין טופס 250, זהו טופס שבו המעביד מאשר שהעובד נפגע אצלו ומורה לקו''ח בה חבר לתן לו טיפול רפואי, וכי אז באמצעות טופס זה קו''ח פונה בשיבוב נגד המל''ל לקבלת עלות הטיפול הרפואי שניתן לעובד, עכשיו במקרה שהמעביד מסרב לתן טופס מסיבה זו או אחרת, מציע לך לפנות אליו בכתב ולצרף טופס 250 ריק למילוי ותבקשו למלא אותו ויחזיר לך אותו בחזרה, במידה ולא יעשה כן, אתה צריך לפנות לבי"ד לעבודה הרלבנטי לעניינך ותבקש שיתן את הטופס בצו, במקביל הייתי מציע שמתאלו פרטי העובד ונתוני התאונה וקו''ח בטופס 250 ותציינו שם שהמעביד מסרב לחתום על זה ותשלחו את זה לביטוח לאומי ולקו''ח בכל זאת ותשמור על אישורי המסירה ו/או אישורי הפקסים שאכן שלחת.

לעניין הפגיעה, חשוב לציין כי הפגיעה מתיישנת תוך 12 חודשים באם לא פנית למל''ל, לכן עם טופס 250 כאמור שצריך למלא למרות סירוב המעביד תמלאו גם טופס הפגיעה עם ציון סירוב המעביד כמובן צריך לצרף תלושים לפני התאונה תעודות אי כושר מכתב שחרור אם יש ובכל זאת להגיש את זה לביטוח לאומי שלא תחטפו התיישנות, ובמקביל גם כאן צריך לפנות בצו כנגד המעביד בבי''ד לעבודה כדי שימלא את חלקו הרלבנטי בטופס הפגיעה, אינני מבטיח אך במקרים כאלה ביטוח לאומי מחפש את המעביד ואחר סירובו, ואני חושב אחר פנייה למל''ל בסירוב ו/או בצו לבי''ד לעבודה ומשלוח העתק מהם למעביד הוא יטה למלא אותם כי בכל זאת לבסוף הוא המפסיד וישלם הוצאות על זה.

עו,ד צעיר, לעניין נכות מעבודה, כמובן אתה צריך להגיש במידה ואתם חפצים לכך אחרי שגמרתם את עניין הפגיעה במקרה שלכם אך לא לפניכן כי במידה ותגיש את תביעת הנכות קודם לפגיעה, ביטוח הלאומי יפסיק לטפל לך בפגיעה וחבל.

ואילו לעניין תביעת המעביד בנזיקין, זה לשיקולכם ואתם צריכים לבחון את אשמו של המעביד בקרות התאונה, ושם לא צריך תמיד טופס 250 וטופס הפגיעה והנכות במל''ל וכי ניתן לתבוע ולהוכיח את אשמו של המעביד ואת ההפסידים שסבל מהם העובד באמצעות ראיות חילופיות אחרות ובמה שיש, ועד כמה וכמה הוא המוניע של הראיות הרלבנטיות של טופס 250 וטופס הפגיעה.

עו"ד צעיר, אין כל מקרה חלק, וזו עבודה שלנו, צריך להתמודד, וזה טוב למקרים הבאים.

מקווה שעזרתי לך מאוד.

עו,ד זמירו עזמי, קלנסווה.

צד שלישי יכול להוציא הודעת כנגד צד רביעי גם אם הוא התובע עצמו ו/או אחד הנתבעים האחרים.

דנה, שלום.

במקרה של נזק גוף צריך לפנות לקבלת טיפול רפואי כמה שיותר מהר לאחר התאונה וזאת לצורך בחינה השר סיבתי בין המחלה ממנה סובל הנפגע לבין התאונה הנטענת, וכי לעניין האיחור כל מקרה יבדק לגופו, ובמקרה שלך אינני רואה בעייה לפנות בדרישה לקבלת פיצויי נזק גוף מחברת הביטוח על אף האיחור הנטען, כי בכל מקרקה כבר יומיים לאחר התאונה היית במרפאה.

ברור שבמקרה שלך את תצטרכי ומומלץ שעו''ד המתמצה בתחום יטפל לך בעניין מול חברת הביטוח ויביא לך את הפיצויים המתאימים.

מקווה שעזרתי לך טוב.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

צהריים טובים,

אם התלונה היא ארוכה, כתבי אותה על דף נפרד וצרפי את הדף לתלונה יחד עם הראיות/עדויות. במסגרת הטופס תצייני שאת מצרפת דף נפרד עם מסמכים נוספים.
נציב הקבילות על שופטים אמור להיות מנותק ונייטרלי והתלונה אמורה להתברר ביסודיות.
במידה ותלונה תימצא כמוצדקת, היא תוביל בדרך כלל להליך משמעתי כזה או אחר (כמו נזיפה או רענון נהלים כהגדרתך) ולא לפתיחת התיק מחדש.

הנך יכול לתבוע, הגם ש"הנזק" שהוסב לך הינו שולי.
אני לא הייתי תובע ויש סיכוי שתביעתך תתברר כקנטרנית ותידחה.
יש פס"ד מנחה שניתן לאחרונה במחוזי מרכז האומר שהתביעה צריכה להתברר בביה"ד לעבודה אף אם עזבת את עבודתך זה מכבר.

אלי, שלום.

פיצויים של ממש לקטין בתאונת דרכים אכן יש להשקיעם בבנק בחשבון נפרד לקטין ובתוכנית סולידית עד שימלאו לקטין 18 שנים, כל עוד אין הוראה אחרת מביהמ"ש.

אלי, פיצויים אלו הינם שייכים לקטין וכי ההורים הינם בגדר התובעים בשמו של הקטין כל עוד הוא מתחת לגיל 18 שנים, הרי גם הקטין יכול לתבוע בזכות עצמו כשימלאו לו 18 שנים ומשם מתחיל מניין ה 7 שנים להתיישנות, וכי פשוט החוק נתן עוד אופציה להורים שיתבעו בשמו של הקטין כל עוד הוא מתחת לגיל 18.

עכשיו, בתיקים קטנים זה לא כמו תיקים גדולים, שם מדברים על נזקים קטונים ועל נזקים בעבר, אבל בתיקים גדולים מדברים על סכומים גבוהים ובעיקר בגין נזקיו העתידיים של הקטין והצפויים מגיל 18 לגיל 67 "תקופת ההשתכרות" ובשל כך זה הפסדיו של הקטין ופגיעה בהשתכרותו העתידית הוא לכן זה הפיצויים שלו, ומן המוטב שיפקודו לו בצד ובתוכנית סולידית שלא תפסיד ורק תרוויח וכי אז שימלאו לו 18 שנים ימצא את הפסדיו מההשתכרות העתידית כאמור שהסבה לו התאונה נמצא בצד ולשימושו הוא.

אלי, מה שקורה כאן זה הנוהל, הנוהג והדין, וכי את הוראות החוק והיגיונם של הדברים יש לקרוא ביחד ויש לחשוב עליהם ביחד, והכל כאן נעשה אך ורק למענו ולטובתו של הקטין, זו גם לשון הפסיקה בעניין זה ובעניינים מאוד דומים לכלל הקטינים.

אלי, מה היה קורה במדיה והוריו של קטין היו לקוחים את הפיצויים ומבזבזים אותם סתם ואז הקטין מגיע לגיל 18 עם נכות רצינית וידיו על ראשו, אלי מה היה קורה וההורים לוקחים את הכספים ומבזבזים אותם סתם ושמא הדרדר מצבו של הקטין ולא כפי שהיה צפוי, מה עושים אז, לכן שוב, טובת הקטין גוברת על הכל, וכי זה נזקו וזה כספו והוא אחראי להשתמש בו כרצונו לכשיהיה בגיר.

אלי, לידיעתך ניתן ובמקרים מיוחדים ולתוכניות רווחיות ומיוחדות לפנות אחר כך לביהמ''ש בבקשה לשחרר חלק מהפיצויים או כולם לטובת פרוייקט כלשהוא לקטין, וכי כל מקרה יבדק לגופו של עניין ותלויי תוכניות ואישור ביהמ"ש לכך.

מקווה שעזרתי לך מאוד ושהשתכנעת מהאמור.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

צהריים טובים,

יש לבדוק את מלוא הנסיבות והעובדות שבגינן נכתבו הדברים. הדברים עשויים להיחשב כלשון הרע במקרים מסוימים ובמקרים אחרים לא בהכרח.

כמה זמן ניתן להתמהמה עם הגשת הקןבלנה מאז הדיון.

אולי כדאי לפנות לנשיא ביהמ"ש שבו הוגשה התביעה בבקשה להעביר למותב אחר.

שלום רב,
לא הייתי נפגש עם שום נציג של הצד השני לפני הגשת תביעה לביהמ"ש.
בפגישה שכזו כמובן שלא כדאי לחשוף את כל הקלפים...

אדיר שלום,

הפרוצדורה המקובלת בדרך כלל היא קודם כל החלפת תכתובות בין הצדדים, כאשר הנפגע שולח מכתב דרישה והצד השני נותן את תגובתו ובמידה והצדדים לא מגיעים לעמק השווה מוגשת תביעה לבית המשפט.
כמובן שאם למעביד יש ביטוח, חברת הביטוח היא זו שלוקחת את הטיפול בתיק.

שלום לך
מניסיון אישי במקרה דומה,ממליץ לך להיועץ ,לפני שאת עושה מהלך כלשהו,עם עו"ד המתמחה בתחום.חברות הביטוח לא כאלה נדיבות.בינתיים תאספי את כל החומר הרפואי ומסמכים תומכים נוספים(עדים לארוע וכו).אם את רוצה פרטים נוספים השאירי דרך להתקשרות.

רונית שלום,

ללא קשר לגובה הפיצוי, לעיתים יש חשיבות גדולה לדברים שנאמרים או נכתבים בסמוך לאחר התאונה על-ידי הנפגע וישנם מקרים שמספיק משפט אחד לא נכון על מנת להרוס את התיק כולו.
עורך דין בתחום הנזיקין, יודע את הכללים הנקובים בחוק ובפסיקה ולכן יידע כיצד לנסח את פניותיו לחברת הביטוח.
בנוסף, פנייה באמצעות עורך דין תניב בדרך כלל סכומי פיצוי גבוהים יותר.
לסיכום, מומלץ כי תפני לחברת הביטוח באמצעות עורך דין ולא לבד.

חב' הביטוח מפעילה חוקרים, מאתרת את כל התיק הרפואי ומתחקרת עדים. הם מתכוננים בצורה טובה לקראת תביעה ובד"כ מתחילים מיד לאחר התאונה עוד לפני שהועבר פנה אליהם בדרישה לפיצוי.
לכן חשוטב מאוד לעבוד מסודר ומדוייק ולא להשאיר מקום לסתירות - דבר אשא יהיה לך לרועץ עת יחקר הנפגע על דוכן העדים.

חגית שלום,

צריך לבדוק היטב את הנסיבות המלאות של המקרה, את הדברים שנאמרו ואת הסיבות שעליהן הסתמך המתלונן. תלונת שווא לרשויות יכולה בהחלט להקים עילה בלשון הרע, אך יכול להיות שישנן הגנות שונות במקרה זה אשר שומטות את הקרקע תחת התביעה.
אני מציע כי תתיעצי בעניין עם עורך דין בתחום הנזיקין ותביאי בפניו את מלוא העובדות והנסיבות.

צהריים טובים,

אכן פוליסת תלמידים מכסה רק נזקי גוף ולא את הנזק הנטען. במידה וניתן להוכיח רשלנות מצד בית הספר במקרה זה (על פניו זה לא יהיה פשוט), ניתן לתבוע זאת מבית הספר.
חשוב לדעת שלא כל נזק שקורה בשטח בית הספר מכוסה על-ידי גורם כלשהו, אלא אם ישנה רשלנות כאמור.

ראשית איחולי החלמה מהירה לאימך.
ניתן לעשות מספר דברים-
היות ועל פי המתואר בשאלתך המקרה הינו תאונת דרכים ניתן לפנות בבקשה לתשלום תכוף למבטחת האוטובוס- עדיף לעשות רק באמצעות עורך דין מומחה לעניין.
בנוסף ניתן לפנות לבטוח לאומי - בתביעה לסיעוד, שירותים מיוחדים - תלוי במצבה של אמך.
באם קיימים ביטוחים פרטיים שבהם בוטחה ניתן לבקש להפעיל אותם.
בהצלחה

לפי מידע שקראתי בזמן האחרון ההדחקה עצמה היא מוכרת כפועל יוצא של הפוסט טראומה.

לפי מידע שקראתי בזמן האחרון ההדחקה עצמה היא מוכרת כפועל יוצא של הפוסט טראומה.

לא ברור משאלתך אם בעבר תבעת את ביטוח החובה של הרכב או, לחילופין, את משרד הביטחון. נושא ההתיישנות בנזק נפשי שהעלת הוא רק כנגד משרד הביטחון ויש לבדוק נסיבות העניין והמסמכים.

יניר, שלום.

גם אנחנו קיבלנו במשרדינו תשובות כאלה בגין נפגעים שמטפלים בהם, וזו היום השאלה שבכותרות, האם כל הטיפול הרפואי לנפגע ת"ד כלול בסל הבריאות לרבות שירותי מד"א כטענת חברות הביטוח או שלא הכל כלול ורק דברים שנמצאים בתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפי פרטק ט' לחוק ההתייעלות החדש שנכנס לתוקפו החל מ 1/1/2010 ???

לדעתי, תשלום שירותי מד"א ובמיוחד כשאין נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) או שאין אשפוז אגב תאונת דרכים חל על התאונה, קרי על חברת הביטוח, וכי חברה שטוענת אחרת ומסתתרת אחרי חוק ההתייעלות אזי אנא שתציג לנפגע את לשונו של פרק ט' ואת התוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת פרוטוקול הועדה לישיבת חוק ההתייעלות ותיקון סעיף 2 לחוק הפלת"ד ואז הדברים שם מתהפכים, כי שוב אנו מזכירים את הוראות הדין יש לקרוא בייחד ובשילוב זה עם זה, ולא רק פרק ט'.

שוב זו דעתי ולפי מה שאני אימתי את הדברים והדבר בעודו נמצא אצלי בבדיקה עניינית וקפדנית, אך על פניו חברת הביטוח אמורה לשאת בשירותי מד"א רגיל ובפרט כל עוד היא לא מוכיחה לנפגע היפוכו של דבר.

מקווה שהבהרתי הסברתי ועזרתי מאוד.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

הצהרת הבריאות היא חובה שהטיל החוק כחלק מפיקוח ורישוי של מכון כושר.
לעניות דעתי, על פי הנסיבות המתוארות בשאלה יהיה קשה לבסס רשלנות של המכון
ראה בבקשה המאמר שכתבתי באתר זה על הנושא "תאונות במכון כושר"
אם יש לך ביטוח פרטי - שיניים, תאונות אישיות,אולי יהיה ניתן לקבל דרכו פיצוי

תומר, שלום.

ראשית, אתה מדבר על תאונה שהניה גם תאונת עבודה, ועל כן יש לפנות למל"ל (ביטוח לאומי - נפגעי עבודה) ולמצות את זכויותיך שם, ובהמשך תוכל לפנות לקרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר אמורה לפצות נהג שנפגע בתאונת דרכים וכי לא ידע ואף בנסיבות העניין לא היה סביר שיידע שאין ביטוח חובה בכלי רכב שנהג בו, ראה סעיף 7 א לחוק הפלת''ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) התשל"ה 1975.

תומר, אם כן הדבר תלוי נסיבות ועל כן מומלץ מאוד שתפנה לעו"ד המתמצה בתחום כדי שתבחנו את הנסיבות של המקרה ביחד ותחליטו מה לעשות וכיצד להתקדם בתיק.

מקווה שעזרתי לך מאוד.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

אבי שלום.
ראשית כל, אני מאחל לך החלמה מהירה ומלאה.
שנית, לשאלתך, עושה רושם כי אחוזי שכר הטרחה עליהם סגרת עם עורך דינך בהחלט סבירים ואף יותר מכך.
בתחומי הנזיקין, למעט תחום תאונות הדרכים, נהוג לגבות שכר טרחה בשיעור של 15%-20% בתוספת מע"מ. כך ששכר טרחה בשיעור של 13%+ מע"מ הינו שכר טרחה סביר מאוד.
שיהיה בהצלחה.

ראשית אני מקווה ששלום לך ולילדך. לפי תיאור נסיבות התאונה שארעה לך קיימת עילת תביעה בנזיקין כנגד הסופר.

יעקב שלום,

כעיקרון, אין קשר בין ביטוח החובה ובין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב שלך. במידה והצד השני אשם, חברת הביטוח שלו אמורה לשאת בנזק.

צהריים טובים,

אין שכר טרחה מינימאלי בתביעות נזקי גוף בתאונות דרכים. ניתן לסכם עם הלקוח מראש על סכום גלובאלי של תשלום או לחלופין האחוזים המדוברים, אך אם הסכם שכר הטרחה מדבר על אחוזים - לא ניתן לגבות מעבר לאחוזים אלו ולא משנה מהו סכום הפיצוי.