פורום דיני מיסים

שלום רב,

כשעובד נפטר , על המעביד לשלם ליורשיו מענק עקב מוות בסכום השווה לשני חודשי עבודה עבור כל שנת עבודה.

הסכום שיהיה פטור ממס לא יעלה על סכום של 27,520 ש"ח לשנה והיתרה תמוסה בהתאם לשיעור המס השולי של היורש.

שלום רב,

בעבר ניתן היה לרכוש חברה עם הפסדים וליצוק לתוכה פעילות חדשה ולקזז את ההפסדים. כיום בעקבות פסיקה רבה בעניין זה, רשות המיסים יכולה לטעון שרכישת חברה בהפסדים היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת המס, לכן פקיד השומה רשאי לא לאשר את קיזוז ההפסדים, והוא יכול להתעלם מהעסקה.

עמדת רשות המיסים כי ככל שבחברה נותרו אותם בעלי מניות והוכנסה פעילות אחרת אין מניעה לקזז רווחים אל מול הפסדים אך ככל שמדובר בבעלי מניות חדשים במקרים רבים לא ניתן יהיה לקזז את הפסדי החברה אל מול פעילות אחרת 

שלום רב,

נכות המזכה בפטור ממס הכנסה בין מתשלומי הכנסה מיגיעה אישית או מהכנסות פאסיביות נקבעת מכח הוראות סעיף 9() לפקודת מס הכנסה. לצורך הזכאות לנכות נדרש כי שיעור הנכות הרפואית המשוקללת יעמוד על 90%. ציינת שנקבעה לך נכות במשרד הביטחון ואני מניחה שאתה גם זכאי לקצבה חודשית ממשרד הביטחון- ככל שכך הם פני הדברים אין דרישת סף כי בשקלול אחוזי הנכות שלך יהיה לפחות סעיף ליקוי של 40%. ככל שאתה מעל גיל פרישה ונקבעה לך נכות רפואית אני מניחה במסגרת מסלול של נכות כללית- אזי עליך לפנות למס הכנסה לשלם אגרה ולהגיש בקשה לפטור ממס הכנסה על בסיס אימוץ אחוזי הנכות שנקבעו לך בוועדות רפואיות בנכות כללית בתוספת הנכות שנקבעה לך במשרד הביטחון (רק יש לוודא שלא נקבעו לך נכויות חופפות בגין אותם ליקויים בנכות כללית). ככל שתגיע ל-90% תקבל אישור ממס הכנסה שאתה זכאי לפטור ווכל להחליט האם להשתמש בו אל מול הכנסות חייבות במס מיגיעה אישית או אל מול הכנסות פאסיביות כמו רווחי הון עד תקרה שנתית של כ-84,000 ש"ח לשנה. תקרת הפטור להכנסה מיגיעה אישית היא כ-650,000 ש"ח לשנה.

רפואה שלמה והמון בריאות!

שלום רב,

ככלל צודק רו"ח שלך שעל מתנות אין מס אך בהתאם לעובדות שציינת לטעמי נפל פגם בייעוץ שניתן על ידי רו"ח. מצד אחד הם נותנים מתנה, מצד שני הוא נותן מתנה- רשות המיסים יכולה לטעון שיש כאן עסקת חליפין עם תמורה ואין מדובר בעסקת מתנה.

מציעה בחום לפנות לקבלת ייעוץ מס אישי שיסייע למנוע תאונות מס מיותרות.

לום רב,

ככלל, ככל שאת מועסקת ביותר ממקום עבודה אחד נדרש לבצע תיאום מס עם זאת נראה כי בנתונים שציינת על אף התיאום לא תגיעי לחבות מס הכנסה אך כאמור לא לוותר על פניה לפ"ש לצורך הסדרת תיאום המס.

רפואה שלמה!

שלום רב,

ככל שנקבעה נכו רפואית המזכה בפטור ממס הכנסה יש לוודא לאיזו תקופה נקבע הפטור? הפטור למעשה יפטור הכנסה חייבת במס מתשלומי מס הכנסה לתקופה שנקבעה וכתוצאה יתקבל החזר מס. ככל שמדובר בהכנסה שגולמה ע"י המעביד אזי אתה כעובד לא נשאת בנטל המס כי אם המעסיק שילם אותו עבורך וכעת יגיע החזר אתה לכאורה "מתעשר" על חשבון מס ששולם מהמעסיק. בדרך כלל בהחזרי מס כאשר מדובר בשכר שהוא מגולם- ההחזר אמור ללכת למעסיק אבל כמובן אם לא סיכמתם על כך מראש, המס יוחזר אליך.

טל שלום,

על פי פקודת מס הכנסה, מבחן מרכז החיים הוא המבחן המכריע בשאלה היכן האדם תושב. זה גם המבחן שאומץ (אם כי דרך הפסיקה) לעניין הביטוח הלאומי.

על מבחן זה יש להוסיף את חזקות משך השהייה (183 הימים ו-425 הימים) אך אין בכוחן להכריע.

מבחן מרכז החיים הוא מבחן מורכב שמשקלל את כלל נסיבות החיים הרלוונטיות (וביניהן: מקום בית הקבע של האדם, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום העסקתו, מקום הימצאם של הנכסים המהותיים שלו, חברותו בארגונים שונים וכן הלאה).

דמיינו מאזניים: על כף אחת כל הזיקות הרלוונטיות לישראל, ואילו על הכף האחרת - הזיקות למדינת היעד. מקום מרכז החיים יוכרע על פי הכף הכבדה יותר.

מכאן, ששאלת הניתוק מישראל אינה שאלה טכנית, המסתפקת בהודעה או בדיווח כזה או אחר, לרשות המסים או למוסד לביטוח לאומי, אלא שאלה מהותית שבמסגרתה ינותח מקום מרכז החיים של האדם, בשיקלול השפעתן של החזקות.

לאמיתו של דבר, למעט מקרה אחד, אין אף כל חובה כיום בחוק להודיע, לדווח או לקבל אישור ממאן דהוא על ניתוק מרכז החיים או ניתוק התושבות הישראלית - אף לא ממס הכנסה ולא מהמוסד לביטוח לאומי. די בנטילת הפוזיציה הנכונה על פי ההגדרת התושבות שבפקודת מס ההכנסה.

המקרה היחיד שבו יש חובה חוקית לדווח לרשות המסים, הוא המקרה שבו האדם בדעה כי הוא תושב חוץ (מאחר שמרכז חייו מחוץ לישראל), אך מתקיימת בו, בשנת המס הרלוונטית, אחת משתי החזקות, שמחזיקות אותו כתושב ישראל. במקרה כזה, כאמור, החזקות אמנם אינן מכריעות לטובת ישראל, אך נטל השכנוע על כתפיו מוגבר, והוא חייב בדיווח (בטופס ייחודי שמספרו 1348, המצורף לדו"ח שנתי, 1301).

להוציא מקרה זה, אין כל חובת דיווח אחרת.

הביטוח הלאומי אף הוא אינו מחייב להגיש דיווח כלשהו - לאמיתו של דבר, על פי רוב המוסד לביטוח לאומי ינתק באופן יזום אדם שלא נמצא בישראל, וזאת בחלוף כחמש שנים. עם זאת, אני ממליץ לשקול בכל זאת להגיש בקשה יזומה לניתוק תושבות מהמל"ל ולקבל תשובה חיובית, בייחוד כשמדובר בעזיבה לארה"ב.

ניתוק תושבות ישראלית ונטילת הפוזיציה כאמור הם עניין מורכב, שדורש תכנון ושקילת כלל הפרמטרים הרלוונטיים.

מומלץ מאד להיוועץ ולשקול היטב את הדברים בטרם ביצוע המהלך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

ככלל המיסים שיכולים לחול על מכירת נכס מסחרי הם: מס שבח, מע"מ ויש לבחון האם תהיה חבות בהיטלי השבחה.

מוצע בחום לפנות לעו"ד ורו"ח שהוא מומחה במיסוי לבחינת גובה חבות המיסים לפני סגירת העסקה.

שלום טל,

שאלת שאלה קצרה. אבל היא מקפלת הרבה בתוכה :)

ראשית, אני מניח שהעבודה מבוצעת בארה"ב ולא בישראל.

נתחיל במישור מס ההכנסה:

שאלת היסוד היא, אם המעבר לארה"ב כרוך בניתוק התושבות הישראלית.

אם מרכז החיים של האדם עבר מישראל לארה"ב (וזו שאלה שצריכה להיבחן באופן פרטני וזהיר, בשים לב בין היתר לחזקות משך השהייה, אם כי הן אינן מכריעות), הוא מפסיק להיחשב תושב ישראל לצורכי מס.

משכך, הוא לא ישלם מס ישראלי על הכנסות המופקות על ידו מחוץ לישראל.

מטבע הדברים, הוא ישלם מס בארה"ב (הוא תושב ארה"ב שמפיק הכנסה בארהב"). לגבי שיעורי המס ואופן המיסוי בארה"ב יש להיוועץ עם מומחה מס אמריקאי - כעו"ד ישראלים איננו רשאים ליתן חוו"ד ביחס לדין זר.

לעומת זאת, לעיתים, האדם אמנם עובד בארה"ב אך מרכז חייו נותר בישראל - במקרה זה, הוא עדיין תושב ישראל לצורכי מס ולכן הוא חייב במס בישראל, למרות שאת הכנסתו הוא מפיק מחוצה לה.

אם ארה"ב גובה אף היא מס על הכנסתו, כמדינת המקור (שבה הופקה הכנסתו), ישראל תעניק בד"כ זיכוי בגובה המס האמריקאי.

יתרה מכך, ייתכן כי האדם יהיה זכאי בישראל, לניכוי הוצאות מסויימות (אש"ל, טיסות, לינה, רכב, חינוך ילדים וכו').

ביטוח לאומי:

תושב ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי (ומס בריאות) והוא מכוסה בכיסוי ביטוחי ורפואי. לעומת זאת, תושב חוץ אינו זכאי לכיסוי כאמור, והוא גם אינו חייב בתשלומי הפרמיה.

אמנם חוק הביטוח הלאומי אינו מכיל הגדרה למונח "תושב ישראל" כפי שקיימת בפקודת מס הכנסה, אך בתי הדין אמצו, עקרונית, את מבחן מרכז החיים הנוהג במישור מס ההכנסה, גם לטובת הביטוח הלאומי.

מכאן, שאם האדם ניתק את תושבותו (את מרכז חייו) מישראל, הדבר נכון בד"כ גם לעניין הביטוח הלאומי, והוא לא ייחשב תושב אף לא לעניין הביטוח הלאומי.

נציין, כי בניגוד למס הכנסה, הביטוח הלאומי עוקב אחר ימי השהייה של האדם בישראל, ואם הוא מזהה כי האדם שוהה רבות בחו"ל, הוא יוזם בעצמו ניתוק תושבות (בד"כ בחלוף תקופה של כחמש שנים).

נקודה חשובה שיש לזכור היא, כי בניגוד לפקודת מס ההכנסה, חוק הביטוח הלאומי אינו מכיל הוראה הפותרת מצבים של "מיסוי כפול" או ביטוח לאומי בכפל.

אין גם אמנה למניעת כפל ביטוח לאומי בין ישראל לארה"ב.

לכן, אם יתבר כי האדם תושב ישראל לצורכי הביטוח הלאומי, הוא יידרש לשלם דמי ביטוח מלאים (12% מהכנסתו, ולא דמי ביטוח מינימליים כפי שבטעות נהוג לחשוב), ולא יינתן זיכוי בגין ה- Social Security ששולם בארה"ב!

מעבר לארה"ב הנו תהליך מורכב שדורש תכנון מוקפד מבחינה מיסויית. אני ממליץ בחום להיוועץ עם עורך דין המתמחה במיסים, בטרם מבצעים מהלך כזה.

בברכת הדרך!

משה שלום,

אדם שמוכר דירתו היחידה זכאי, בתנאים מסויימים, לפטור ממס שבח בעת המכירה.

עם זאת, הפטור לא יישלל, גם אם יש לו, בנוסף לדירה הנמכרת, דירת מגורים אחרת, שהתקיים בה אחד מאלה ("חזקת דירת מגורים יחידה"):

(1) דירה תחליפית - נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-18 החודשים שקדמו למכירה (ככל שנרכשה בין 01.06.23 ל-31.05.25) או ב-24 החודשים שקדמו למכירה (ככל שנרכשה לפני 01.06.23 או לאחר 31.05.25);

(2) דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ינואר 1997;

(3) חלק בדירה שאינו עולה על שליש (או מחצית - במקרה של ירושה);

(4) דירה שהתקבלה בירושה בתנאים מסויימים.

במקרה שלנו, בעת מכירת דירתך הפרטית, תחזיק בדירת המתנה שקבלת מאביך (אגב, המתנה עצמה פטורה ככל הנראה ממס שבח מצד אביך, וחייבת, מצדך, בשליש השיעור הרגיל של מס הרכישה - אך יש להקפיד לדווח על המתנה כדבעי; ולגבי מכירתה, היא עצמה, בפטור, נדרשת תקופות צינון כמפורט בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין).

עתה נשאלת השאלה, האם דירת המתנה עשויה לבוא בגדרי דירה תחליפית?

או במילים אחרות: האם "רכישת" דירה תחליפית, כוללת גם קבלתה במתנה, ובאופן כזה, וככל שיתר תנאי החוק מתקיימים, מכירת הדירה האחרת, הפרטית, תהיה זכאית לפטור דירה יחידה?

לדעתי, התשובה חיובית. זאת, מאחר ש"רכישה" לצורך חוק מיסוי מקרקעין, עשויה להיות בכמה דרכים, ובין היתר במתנה. מילות החוק אינן מגבילות "רכישה" של דירה חליפית, לרכישת בתמורה בלבד, ונדמה כי אף תכליתו אינה תומכת במגבלה כזו.

בטרם ביצוע המהלך, המלצתי להשלים בבדיקה משפטית פרטנית.

בהצלחה!

שלום לשואל,

השאלה אם אדם חייב במס על הכנסות שהפיק מחוץ לישראל (מקום ביצוע העבודה היה מחוץ לישראל), תלויה בשאלה אחרת, והיא - אם הוא היה תושב ישראל או תושב חוץ בזמן הפקת ההכנסה.

תושבותו של יחיד נקבעת לפי מבחן מרכז החיים (בשילוב חזקות משך השהייה). אם מרכז החיים עבר לחו"ל, וההכנסה, כאמור, הופקה מחוץ לישראל, אין חבות מס בישראל, וגם אין חובת דיווח בישראל.

לעומת זאת, אם מרכז החיים נותר בישראל (חרף העבודה בחו"ל), האדם נותר תושב ישראל, ולכן הוא חייב במס בישראל, וכן בדיווח. במקרה כזה, בד"כ יינתן זיכוי מהמס, בגובה המס ששולם בחו"ל.

שאלת ניתוק מרכז החיים היא ציר מרכזי וקריטי, והייתי מציע לבחון אותה היטבה בטרם פועלים או מגיבים מול רשות המסים.

חיה שלום,

בחשבון משותף, המצב השגרתי הוא שכל אחד מהשותפים בחשבון הנו בעלים בחלק יחסי בחשבון, ומשכך בעלים יחסיים בהכנסות וברווחים, ועליו מוטל החיוב במס בגין חלקו.

בסוף שאלתך כתבת (בסוגריים) כי כל הכסף בחשבון שייך לאם - וכאן יש להבין מה משמעות היותו של הבן בעלים משותף בחשבון.

יש לבחון את הדברים על פי נסיבות המקרה, ברחל בתך הקטנה (לא לפורום זה).

עם זאת אציין, כי הפסיקה הכירה במקרים שבהם רישום הבעלות החשבון, הפורמלי בבנק, אינו בהכרח מקנה בעלות קניינית בחשבון. כאמור - אציע לבדוק פרטנית.

לצורך שאלה זו אניח כי הכספים בחשבון שייכים, קנינית, לאם ולבן במשותף.

לאחר פטירת האם, הכספים בחשבון (בהתאם להנחתנו לעיל - החלק השייך לאם בלבד) מתחלקים בין האחים באופן שווה, כך שממועד הפטירה ואילך, כל יורש אחראי לחבות המס הנובעת מחלקו בחשבון.

ירושה איננה אירוע מס, ולכן היא כשלעצמה אינה גוררת חברות עצמאית במס.

עם זאת, כאמור, לאחר הירושה, כל אחד מהיורשים ישלם מס רווחי הון או מס על הריבית, על פי דין, בגין חלקו ברווחים או בהכנסות הריבית שנצברו בחשבון.

בהצלחה,

דון שלום,

מבחינת דיני המס, יש להניח שמבצע התיקון נדרש להוציא חשבונית מס/קבלה עבור התשלום.

אני מניח כי מבחינת ניהולו התקין של הבית, דרישתך הגיונית.

עם זאת, הייתי פונה לפורום דיני המקרקעין לקבלת מענה.

בברכה,

חי שלום,

שאלת שאלה מרתקת וחשובה!

השאלה היא אם עובד שכיר רשאי לנכות הוצאות בכלל, והוצאות שכ"ט עו"ד בתביעה שניהל כנגד מעבידו, בפרט.

במקרה שלך, פוטרת מעבודתך, תבעת את מעסיקך בביה"ד, וזכית בפסיקה/פשרה המורה למעבידך לשלם לך סכומים המבוססים על שכרך החודשי, ואף מעבר לכך. מסכומים אלה נוכה לך מס במקור על ידי המעביד/המשלם. כעת אתה מבקש לדעת האם ניתן לנכות (להכיר) את הוצאות שכר טרחת עורך הדין ששילמת במסגרת התביעה כהוצאה מותרת בניכוי לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, במסגרת הדו"ח השנתי שלך, ובכך להפחית את הכנסתך החייבת.

בשאלה זו נניח כי הסכומים ששולמו לך מוגדרים כהכנסת עבודה, החייבת במס, ולא כפיצוי נזקי / עגמת נפש שאינו ממקור הקובע בפקודה (במקרה כזה, סכום הפיצוי פטור ממס).

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי יותרו בניכוי רק הוצאות שיצאו בייצור הכנסה. סעיף 32 לפקודה קובע סייגים והוצאות שאינן מותרות, ובראשן הוצאות שאינן כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה. במילים אחרות, אפילו אם הוצאה מסוימת תרמה באופן כלשהו להשגת ההכנסה, היא לא תותר בניכוי אם אינה הכרחית ואינטגרלית לייצור אותה הכנסה. דוגמאות שמונה החוק: הוצאות פרטיות, הוצאות בית, הוצאות נסיעה למקום העבודה, טיפול בילדים וכו' – כל אלו נחשבות הוצאות שאינן ניתנות לניכוי כנגד הכנסה מעבודה.

סעיף 17 חל עקרונית על "כל אדם" ללא אבחנה, ולכאורה גם שכיר זכאי לתשלום מס אמת, תוך ניכוי הוצאותיו – ככל שהן באות בגדרי התנאים שקובע סעיף 17.

אלא שגישת רשות המיסים מאד מצמצמת בהקשרים אלה – לטעמי לא באופן נכון או הוגן בהכרח – ואף הפסיקה מערימה קשיים על ניכוי הוצאותיו של שכיר.

התפיסה הזו נובעת ככל הנראה מכך, שבעולם "השכירים" מקובל לחשוב שכל הוצאה שנגרמה לעובד מוחזרת לו על ידי מעבידו, או גלומה במשכורתו (ומן הסתם מותרת לניכוי אצל המעביד), או שגם אם הוציאה העובד – הוא עשה זאת כמתנדב.

אלא שהמציאות עשויה להיות שונה – כפי שהעידה תקופת הקורונה למשל, או במקרים כגון אלה שמעוררת השאלה. אגב, נוכח מגיפת הקורונה צוות של רשות המיסים אכן בחן היבטים שונים של מיסוי בעולם העבודה, אך לא נראה שגובשו או פורסמו מסקנות בעניין.

בפועל, עובדים שכירים כמעט ואינם מנכים הוצאות מהכנסתם ממשכורת, למעט חריגים מועטים שקבועים בדין – זאת, או מחמת הטרחה הכרוכה בהגשת דו"ח ודרישת ההוצאה או מחמת גישתה המצמצמת של רשות המסים.

אציין, כי בעבר (בשנת 2012) הוקמה עצומה ציבורית שדרשה לאפשר הכרה בהוצאות תביעה כזו לשכירים, ובמסגרתה צוין כי "כיום אין סעיף ספציפי... ההנחיה... היא הפוכה, כלומר המגמה היא שלא להכיר בהוצאה לעובד ללא היתר מפורש". במילים אחרות, רשות המסים רואה בהוצאות משפט של עובד עניין אישי שאינו כרוך ושלוב בייצור הכנסת המשכורת השוטפת, ולכן לא מתירה אותן בניכוי.

דוגמא לגישה מצמצמת כזו ניתן אולי למצוא ב פס"ד דוידוביץ (בית הדין לעבודה, 2005), שם התעורר העניין בהקשר של חישוב דמי ביטוח לאומי. העובד טען שיש להתחשב רק ב"רווח" מהעבודה לאחר ניכוי הוצאותיו. בית הדין דחה טענה זו וציין שמאחר והוא מוגדר "שכיר", אין לקזז הוצאות משכרו לצורך חישוב ההכנסה החייבת. במילים אחרות: ברגע שהעובד הוא במעמד של "שכיר", ההכנסה החייבת שלו היא מלוא הסכומים ששולמו לו (כולל החזרים), ללא קיזוז הוצאות אישיות שהוא נשא בהן.

בתי המשפט "דקדקו" עם עובדים שניסו לנכות הוצאות וקבעו שרק הוצאה שהייתה חלק מתנאי העבודה ובהסכם העבודה תוכר. אין בפסיקה התייחסות ישירה לשכר טרחה בתביעת פיטורים, אך בהיקש ניתן להניח שהגישה תהיה ששכר טרחת עו"ד שתובע עובד לשם מימוש זכויותיו לאחר סיום העבודה אינו "אינצידנטלי" לעבודתו השוטפת, ולכן אינו עומד במבחן שנקבע בפסיקה להוצאה המותרת לשכיר.

אני סבור, ונראה כי גם כמה מחבריי, שהתוצאה אינה תמיד הוגנת עבור העובד, ואין היא בהכרח מחויבת מלשון החוק ותכליתו (בצירוף עיקרון העל במיסים שהנו גביית מס אמת).

אנצל במה זו ואקרא לרשות המסים "להרים את הכפפה" ולהבהיר שגם שכיר יוכל לנכות הוצאות הכרחיות שהוציא לצורך מימוש זכויותיו בעבודה; ואם נדרש תיקון מבהיר בחקיקה, יש לעשות כן.

מעניין לציין כי כבר במאמר משנת תשל"ז ("הוצאות העובד המותרות בניכוי כנגד הכנסת עבודה") הציע פרופ' אדרעי להכליל "הוצאות משפטיות, הקשורות למעמדו כעובד, כגון ניהול משפט בבית הדין לעבודה או ייעוץ משפטי בקשר לעבודתו" כהוצאה שתוכר לעובד.

במקרה של הוצאה משפטית כאמור, ניתן אמנם לנסות ולטעון כי שכר הטרחה אכן שימש בייצור הכנסה, כיוון שבלעדיו העובד לא היה מצליח לקבל את אותם סכומי פיצויים/שכר (הכנסתו לא הייתה ממומשת בפועל).

במובן זה, ההליך המשפטי הוא ה"אמצעי" שהפיק את ההכנסה המדוברת. טיעון זה דומה במידה רבה לטיעון של עסק התובע חוב מלקוח – הוצאות משפט שם יותרו בניכוי, כי הן חלק מתהליך הפקת ההכנסה העסקית.

אלא שהבדל המפתח הוא שבהקשר עסקי, ההכנסה שמופקת היא הכנסה עסקית החוסה תחת סעיף 2(1) לפקודה, בעוד שכאן ההכנסה היא הכנסה ממשכורת (סעיף 2(2)).  הנטיה כיום היא שהליך משפטי לקבלת משכורת אינו חלק אינטגרלי מ"תהליך הפקת" הכנסת העבודה, אלא אירוע נפרד לאחריה. במילים אחרות, רשויות המס עשויות לטעון שההכנסה (שכר עבודה או פיצויי פיטורים) "הופקה" ע"י עבודתך כשכיר, ולא ע"י התביעה, והתביעה באה רק לאכוף את התשלום – ולכן הוצאתה לא לשם ייצור ההכנסה אלא לשם מימוש זכות. זו הבחנה דקה אך משמעותית לצורכי מס.

במישור הפרקטי: כנראה שהסיכויים להכרה בהוצאה נמוכים למדי. חרף האמור, וחרף הסיכויים הלא-גבוהים, ניתן בכל זאת לשקול – יחד עם הטרחה והעלויות המשפטיות הכרוכות בכך – להגיש דו"ח ובמסגרתו לדרוש הכרה בהוצאה, תוך מתן גילוי, ובזהירות הראויה (מכתב מלווה במציג את הדברים ואת הטיעון).

מקווה ששפכתי מעט אור,

בהצלחה!

ארי שלום,

מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים מעלה שאלות לא פשוטות, ואחת מהן היא השאלה ששאלת.

רשות המיסים כבר פרסמה עמדתה – עמדה שגובתה בפסיקה של בתי המשפט – כי מכירת מטבע קריפטוגרפי יוצרת אירוע מס מסוג רווח הון (מדובר במכירת "נכס"). לפיכך, מכירת מטבע קריפטוגרפי (כמו ביטקוין) חייבת עקרונית במס רווחי הון.

אציין, כי אמנם עמדה זו לא באה לידי ביטוי ברור בפקודת מס הכנסה, אולם תזכיר חוק שפורסם ביום 10.11.2024 מבקש לקבע אותה בחקיקה. עד כה הליכי החקיקה טרם הבשילו לכדי חקיקה מחייבת, אך כאמור יש לצאת מן ההנחה כי הם יושלמו, ובכל מקרה – זו העמדה המפורסמת של רשות המסים.

אלא שגם אם אכן מדובר באירוע מס מסוג מימוש נכס ויצירת רווח הון החייב במס רווחי הון, יש לקבוע מהו המקום הגיאוגרפי שבו נוצר רווח ההון.

אמנם ישראל ממסה תושביה על רווחי הון שהפיקו בכל רחבי העולם, אולם תושבי חוץ ישלמו מס בישראל אך ורק אם רווח ההון הופק בתחומיה של ישראל.

אם במסגרת עזיבתך את ישראל לא ניתקת את מרכז החיים מישראל – מדובר בסוגיה חשובה שיש לבחון בנפרד – אתה עדיין נחשב תושב ישראל לצורכי מס. לכן, מימוש המטבע הקריפטוגרפי מגבש אצלך, כתושב ישראל, רווח הון, החייב במס רווחי הון בישראל, ללא קשר לשאלת מיקומו.

אולם אם עזבת את ישראל באופן שניתקת את מרכז החיים שלך מישראל, אינך תושב ישראל עוד לצורכי מס, ולכן שאלת מיקום רווח ההון במכירת המטבע הקריפטוגרפי רלונטית.

תזכיר החוק שהזכרנו קודם מתייחס גם לעניין זה, והוא מבקש לתקן את פקודת מס הכנסה באופן שייקבע שמקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון במכירת "נכס דיגיטלי" יהיה בישראל בכל אחד מהמקרים הבאים:

(1)  מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל ביום הרכישה;

(2)  הנכס הדיגיטלי הנמכר משַקף כולו או חֵלקו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס או למלאי הנמצא בישראל, או שהוא זכות במישרין או בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש") והכל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;

(3)  הנכס הדיגיטלי משַקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר-בני-אדם תושב ישראל.

נניח לצורך דיוננו, כי הוראה זו תיכנס לפקודת מס ההכנסה כלשונה.

אם אכן כך, הרי אם ביום רכישת המטבע הקריפטוגרפי היית תושב ישראל, רווח ההון במכירתו ייחשב כמופק בישראל – גם אם הפכת להיות תושב חוץ בינתיים.

אלא שכמובן, ישנן השלכות נוספות להוראה זו, כגון תחולת מס יציאה (סעיף 100א) על אדם שהופך לתושב חוץ כשבאמתחתו נכס דיגיטלי.

כמו כן, חובה יהיה לבחון את השלכות הוראות אמנות המס של ישראל נוכח החיוב במס בדין הפנימי בישראל.

כידוע, סעיף 199 לפקודת מס הכנסה מקנה בכורה להוראות אמנות המס, ואם עזבת למדינה גומלת (מדינה שלישראל יש אמנת מס עימה), הוראותיה של האמנה יגברו על הוראות הדין הפנימי (גם במקרה שהוראות הדין הפנימי נחקקו מאוחר יותר מהוראות האמנה).

אמנות המס מחלקות את "עוגת המס" בין מדינת המושב של הנישום ובין מדינת המקור (המדינה שבה הופקה ההכנסה), וקובעות כללי חלוקה ביחס לכל סוג של הכנסה או רווח, ובין היתר ביחס לרווחי הון.

חלק ניכר מאמנות המס של ישראל מעניקות זכות מיסוי בלעדית למדינת המושב (החדשה) ביחס לרווחי הון מסויימים (שאינם מנדל"ן המצוי במדינה האחרת, או שנובעים ממכירת מיטלטלין המהווים חלק מנכסיו העסקיים של מוסד קבע שמצוי במדינה האחרת).

משכך, אם הדין הפנימי במדינת מושבך החדשה יראה במכירת המטבע הקריפטוגרפי ארוע מס החייב במס רווחי הון באותה מדינה – באופן הסותר את הדין הפנימי בישראל, שיראה בו כאמור רווח הון שצמח בישראל ולכן חייב במס בישראל, נוכח העובדה שבעת רכישתו היית תושב ישראל – האמנה תיכנס לפעולה ותכריע לטובת מדינת מושבך החדשה.

כאמור, תזכיר החוק אינו בגדר חקיקה מחייבת, עדיין. יש להמתין ולראות את הוראות הסופיות שהמחוקק יאמץ אל החקיקה, ויש לקוות כי הן תספקנה מענה מדויק וקוהרנטי יותר לשאלות כדוגמת השאלה ששאלת.

כך או כך, מפאת מורכבות העניין, אני ממליץ בחום להיוועץ עם מומחה מס בטרם נקיטת פעולה כלשהיא.

בהצלחה!

שלום רב,

אני עדיין סוברת שאין המדובר בהלוואת בעלים ויש קבל ייעוץ מקיף למהלכים שאתה מבקש לבצע גם אם חלק מהמהלך יהיה מול הלוואת בעלים כפי שציינת.

שלום רב,

תחילה עליך לבקש אישורים שנקראים טופס 867 א, ב וכל נספחיו מכל סניף בנק שבו יש לך חשבונות בנק. אתה מכין גיליון מסודר עם כל הנתונים מכל החשבונות ואז ממלא בטופס 135 לפי השדות המופיעים בטופס המובנה מהבנק. בהחלט ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות מול רווחים בשנה השוטפת עם זאת חשוב לוודא שדיווחת בשנים קודמות על ההפסדים שבכל פעם שהגשת דוחות וכל עוד לא קיזזת את אותם הפסדים דאגת להעביר אותם משנה לשנה כך שכעת עומדת בפניך יתרה לקיזוז. ככל שלא כך הם פני הדברים מומלץ להכין נספחים מסודרים ולפנות למס הכנסה בבקשה לתיקון הדוחות כך שהנתונים יעודכנו ובשנה השוטפת תוכל לקזז את ההפסדים שנצברו לך

שלום רב,

קראתי בעיון את שאלתך שלכאורה נשמעת מאד פשוטה כי מדובר בסוף היום בהלוואה לכאורה.

כמומחית בתחום המיסוי יש לי המלצה חמה- אל תחליט דבר ואל תעשה שום צעד בלי להיוועץ במומחה מיסוי, לא מי שמבין מיסוי אלא מי שזהו תחום התמחותו.

הפעולות שאתה מבקש לעשות הם שרשרת של אירועי מס שיחוייבו במיסים רבים- מס שבח, מס רכישה, מע"מ ומס הכנסה. תכנון כזה נחשב בעיניי לתאונות מס מצערות.

המלצתי לקבל ייעוץ פרטני כדי להימנע מתאונות שאין חזרה מהן.

בהצלחה!

שלום אריה,

אינני משוכנע כי החוק מאפשר לקבל שכר עבור כהונה כוועד הבית, או לקבל הטבות כלשהן (כמו פטור מתשלומים), ובד"כ מדובר בכהונה התנדבותית.

מכל מקום, אם אכן משולם שכר - גם אם באופן לא חוקי - הרי מדובר בהכנסה הכפופה עקרונית למס הכנסה.

מיכל שלום,

על מנת שניתן יהיה לקבל זיכוי ממס בגין תרומות נדרש שהתרומה תהיה למוסד ציבורי שקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

לפיכך, אין זיכוי ממס על תרומה שניתנה שלא למוסד ציבורי שקיבל אישור לכך מאת רשות המסים.