פורום דיני מיסים

שלום קרן,

אני מניח כי כל אחד מהיורשים זכאי ל-50% מהדירה, ומתכוון למכור את מלוא חלקו בדירה.

לכל אחד מהם יש לבצע חישוב נפרד ודיווח נפרד, בגין מכירת 50% מהדירה, והאמור להלן יחול לגבי כל אחד מהם בנפרד.

עוד אניח, כי לא קיימת ליורשים זכות לפטור ממס שבח בעת המכירה, וההנחה היא כי יוטל מס רגיל.

קביעת שווי הרכישה ויום הרכישה לגבי נדל"ן שהורש לאחר אפריל 1981:

על פי סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין, שווי הרכישה בהורשת נכס מקרקעין, כשהמוריש נפטר לאחר 1.4.1981, יהיה השווי שנקבע לפי החוק כאילו נמכרו המקרקעין בידי המוריש (כלל "הכניסה לנעלי המוריש").

לפיכך, בעת מכירת הנכס שבשאלה, שהועבר בשרשרת ירושות (תחילה בשנת 1987, ולאחר מכן בשנת 2016), יש לקבוע את שווי הרכישה של כלל הדירה, כשווי הרכישה בידי המוריש הראשון.

סעיף 37 משלים וקובע כי "יום הרכישה" במקרה כזה, אף הוא ייקבע בהתאם לכלל "הכניסה לנעלי המוריש", קרי, יום הרכישה בידי המוריש הראשון.

חישוב מס שבח לינארי:

במידה והיורשים אינם זכאים למכור את חלקם בדירת הירושה בפטור ממס (בגין דירה יחידה, או בגין דירת ירושה), יחול מס שבח בשיעור רגיל (שיעור מס שולי עד לתקרה של 25%).

אולם אם מדובר ב"דירת מגורים מזכה" (לפי הגדרתה בסעיף 49(א) לחוק), הרי מאחר שיום רכישתה היה לפני 1.1.2014 (והוא, כאמור, יום הרכישה בידי המוריש הראשון, בתחילת שנות ה-70), על השבח הריאלי עד יום 1.1.2014 יחול פטור ממס; ועל יתרתו - מס בשיעור רגיל.

החלוקה - באופן ליניארי, לפי יחסי תקופות.

ישנן הוראות נוספות במידה והתמורה מושפעת מזכויות לבנייה נוספת.

בהצלחה!

אנחנו לא עונים על שאלות אקדמאיות תיאורטיות.

ספר לי מה המקרה איתו אתה מתומדד ואנסה לסייע לך.

אביבה שלום,

סעיף 3א מגדיר מפורשות מי נחשב ל"אזרח ישראלי". כך, יחשבו לאזרחי ישראל מי שהוא אזרח ישראלי לפי חוק האזרחות; מי שנחשב כתושב ישראל בהתאם להגדרת "תושב ישראל" בפקודה; מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות; וכן חבר בני אדם ש"אזרח ישראלי" לפי אחת ההגדרות לעיל הוא בעל שליטה בו.

ההגדרה ל"אזרח ישראלי" מדברת על "כל אחד מאלה", כלומר מספיק לענות על אחת ההגדרות כדי להיחשב לאזרח ישראלי לעניין הפקודה.

לפיכך, אם מדובר באזרחי ישראל לפי חוק האזרחות, הרי שהם עונים על הגדרת אזרח ישראלי ולכן הסעיף חל עליהם.

אם היו תושבי ישראל, היו ממוסים לפי סעיף 2 לפקודה. סעיף 3א ממסה גם מי שאינו תושב ישראל, ובלבד שהוא אזרח ישראלי, והכל בתלות במקום הפקת ההכנסה.

"תושב" לעניין הפקודה הוא מי שמרכז חייו באותו מקום תושבות (ישראל או האזור, לפי העניין) או מי שחזקת הימים חלה עליו.

"אזרח ישראלי" - כאמור, מי שעונה להגדרה זו בהתאם לסעיף קטן (א) של סעיף 3א.

מכאן שבהתאם להגדרת הסעיף, כל מי שהוא "תושב ישראל" (בהתאם להגדרת המונח בפקודה) הוא גם אזרח ישראלי, אך לא כל אזרח ישראלי הוא תושב, למשל מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות - כן אזרח, לא בהכרח תושב.

מקווה שעשיתי לך סדר במונחים.

מוזמנת לדייק השאלה לצורך הבנת הסעיף.

בתי

דני שלום,

בטופס 5329 אכן יש למסור את מלוא המידע, לרבות חשבונות בנק בבעלות משותפת.

תשומת הלב לחלק ח' בטופס לפיו יש להחתים גם בעלי חשבון משותפים על אישור שהבנקים ימסרו מידע אודות החשבון.

בהצלחה.

שלום ישראל,

ראשית, יש להבין שלצורך מיסוי מקרקעין (גם לעניין מס שבח וגם לעניין מס רכישה) חלק מדירה כמוהו כדירה.

לכן, מכירת חלק מדירה חייבת במס שבח. רכישת חלק מדירה חייבת במס רכישה. פטורים, כאלה ואחרים, החלים על מכירה או על רכישה של דירה יחולו גם על חלק מדירה.

אין הבדל עקרוני, מבחינת דיני המס, בין דירה שנרכשה באופן רגיל ובין כזו שנרכשה לפי תוכנית דירה בהנחה או מחיר למשתכן, ולכן תשובתי תתייחס לדברים באופן כללי.

מס רכישה ברכישת חלק מדירה נוספת:

בעלים בדירה שרוכש חלק נוסף בדירה אחרת (במקרה שלנו 30%; וכאמור, גם חלק מדירה נחשב דירה לצורך הטלת המס), חייב במס רכישה על רכישת אותו חלק מדירה, ואינו זכאי להטבות במס רכישה ביחס לרכישת דירה יחידה. הוא צפוי לשלם מס רכישה בשיעור מלא מהשקל הראשון (8%, וביחס לשווי שמעל 6,055,070 ₪ - 10%).

זאת מהטעם הפשוט שבבעלותו כבר קיימת דירה קודמת.

אולם, אם בכוונתו לשפר דיור, ייתכן שיוכל ליהנות בכל זאת מהטבות במס הרכישה להן זכאים משחלפי דירות (מאחר שהשאלה דנן עוסקת בדירה בהנחה, יש לבדוק מגבלות מכירתה במסגרת התוכנית).

כמו כן, לו היה שיעור בעלותו בדירה הקודמת נמוך משליש (או ממחצית במקרה שנתקבלה בירושה), אז רכישת החלק החדש בדירה היה זכאי להטבות מס רכישה.

מס שבח במכירת הדירה הקודמת, לאחר רכישת החלק בדירה הנוספת:

מכירת דירה יחידה מזכה בפטור ממס שבח בתנאים המופיעים בחוק (סעיף 49ב(2)).

לכן, אם אדם מוכר דירה כשבבעלותו חלק-דירה נוסף, הוא לא נחשב כמוכר דירה יחידה, ולכן לא יזכה לפטור.

אך זאת למעט אם מדובר בחלק-דירה שאינו עולה על שליש,  ואם התקבל בירושה – אינו עולה על מחצית. סייג זה מכונה "חזקת דירה יחידה".

במקרה דנן, בבואך למכור את הדירה השלמה שבבעלותך (זו שרכשת ראשונה), כשאתה מחזיק במקביל בחלק דירה נוסף, אך בשיעור הנמוך משליש (השיעור הנרכש, כפי שמופיע בשאלה, הוא 30%  בלבד), עדיין תוחזק לפי הכלל האמור כבעלים של דירה יחידה, ואותו חלק דירה לא ימנע ממך את הפטור ממס שבח (כמובן, בתנאי שכל יתר תנאי הפטור מתקיימים).

כמה חלקי דירות אני יכול להחזיק ובכל זאת הפטור ממס שבח לא יישלל ממני?

העמדה הרווחת היא שגם אם למוכר כמה חלקי-דירות, שאף לא אחד מהם עולה על שליש (או על מחצית במקרה של ירושה), ובכפוף לסייג להלן, חלקי דירות אלה לא ימנעו ממנו לנצל פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה.

"חזקת דירה יחידה" אם כן חלה לא רק לגבי חלק-דירה אחד, אלא גם עבור כמה חלקי דירות.

סייג: עם זאת, אם חלקי הדירות (או חלק מהם) מצויים בבניין אחד, רשויות המס עלולות לטעון כי יש לצרף את כל חלקי הדירות באותו בניין. כך, שאם סך חלקי הדירות של המוכר בבניין פלוני עולים על שליש דירה (או מחצית במקרה של ירושה), יישלל ממנו הפטור.

הרחבה למיטיבי הלכת:

בפרשת רחל מנחם (ע"א 2100/07 רחל מנחם נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (2009)), בית המשפט העליון דן במקרה של יורשים שירשו במושע זכויות בבניין עם דירות מגורים באופן שלכל יורש זכויות משותפות בכל דירה ודירה בבניין.

לכאורה, במכירת מלוא זכויותיו של יורש מסוים בבניין הוא אמור לקבל פטור בדירה אחת לפי חלקו היחסי באותה דירה.

עם זאת, בית המשפט העליון פסק כי יורש יקבל פטור בעבור דירת מגורים שלמה, במקרה שבו זכויותיו של היורש במושע בכלל דירות המגורים שבירושה שקולות כלכלית לזכות בדירת מגורים אחת.

כל זאת גם אם לא נערך קודם לכן הסכם חלוקה בין היורשים המייחד להם דירות באופן ספציפי, וגם כאשר רק מקצתם של היורשים בעלי הזכויות מכרו את זכויותיהם בבניין והאחרים טרם עשו כן.

אלה הטעמים שמנה בית המשפט העליון להלכה זו:

·      העדפת התוכן הכלכלי על פני החלוקה הקניינית.

·      שוויון בתוצאה של בעל זכויות שמכר את חלקו, במצב שבו מתקיימת הסכמה בין כלל הבעלים לייחוד דירות לבין מצב שבו לא מושגת הסכמה כזו.

·      שיקולי יעילות כלכלית והשפעת המס על התנהגות הצדדים.

נציין, כי היורשת בפרשת רחל מנחם, הסכימה לקבל פטור בגובה השווי (הנמוך יותר) של דירת מגורים ממוצעת (חלף שווי דירת מגורים יקרה). לפיכך, בית המשפט העליון פסק כי יינתן לה פטור בהתאם לשווי דירה ממוצעת בבניין.

הלכה זו עומדת בבסיסה של החלטת מיסוי 5248/12 מטעם רשויות המס.

באותה החלטה דובר בעיזבון עם כמה יורשים שירשו חלקת מקרקעין ובה 11 דירות מגורים. היורשים ביקשו כי במכירת כל זכויותיו של יורש בכל 11 הדירות, כולן במקשה אחת – יינתן לכל יורש פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, וזאת מבלי שיהא צורך לבצע קודם לכן הסכם חלוקה בין היורשים.

בהחלטת המיסוי יישמו רשויות המס את ההלכה שנקבעה בפרשת רחל מנחם, וראו כל יורש כאילו מכר דירה ייעודית, בשווי דירה ממוצעת, וזכאותו לפטור ממס שבח תיבחן בהתאם כזכאות הנגזרת מדירה ייעודית. כל זאת גם ללא הסכם חלוקה בין היורשים שמייעד דירות לכל יורש באופן ספציפי.

בפרשת לודמילה מאיר (ע"א 9368/07 לודמילה מאיר נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים (2010)), הדגיש בית המשפט העליון כי כאשר מדובר במכירת חלק מבניין הכולל כמה דירות (במקרה ההוא 3/16 מבניין שלם) לא תחול החזקה בדבר דירה יחידה. יש להעדיף במקרה זה את התוכן הכלכלי על פני החלוקה הקניינית. מבחינה כלכלית זכויות המוכר במקרה זה שקולות לבעלות בחלק גדול מ-25% (זה היה השיעור הרלוונטי אז, כיום כאמור – 33%) בדירת מגורים אחת.

בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 5/2013 דנה רשות המסים בחזקת דירה יחידה שלפיה לא יימנה חלק מדירה ששיעור החזקתו של המוכר בה לא עלה על 1/3, ומייד בהמשך מדגישה "יובהר כי אין לצרף חלקי זכויות במספר דירות שונות שאינן באותו בניין [ההדגשה במקור – א.א.] לעניין זה. לדוגמא מי שמחזיק בנוסף לדירה הנמכרת 20% בדירה בירושלים ו-25% בדירה בנתניה תחול עליו החזקה שבסעיף, כך שהדירה הנמכרת תחשב לדירה יחידה".

עם זאת ראוי להעיר, כי לפחות ברמה התיאורטית, ככל שתימתח מעט יותר הגישה הכלכלית (בהבדל מהגישה הקניינית), ייתכן שיראו בתי המשפט לשלול את הפטור גם בהחזקת כמה חלקי-דירות המפוזרים בבניינים שונים. בייחוד אם בבעלות האדם מספר רב מאוד של חלקי-דירות. שהרי, אם ביקש המחוקק להיטיב, באמצעות הפטור, דווקא עם משפחות המבקשות לשפר דיור ולא עם אוכלוסיית המשקיעים, מה שונה השקעה בדירות שלמות או השקעה בחלקי דירות?

בהצלחה!

שלום רב,

משתתפת בצערך.

לצורך קבלת האישור ממס הכנסה יש להגיע למס הכנסה עם המסמכים הבאים: ת"ז שלך, צו ירושה או צו קיום צוואה. אישורי יתרות מעודכנים ליתרות המצויות בקופות השונות על שם אביך ז"ל. רשות המיסים תחשב את גובה הפטור המיועד ותמציא לך אישור לקופות.

שלום רב,

ככלל, תיאום מס חודשי הוא תיאום מס שנתי המחולק ל-12 ובסוף היום זוהי אותה תוצאה לצורכי תשלום מס הכנסה כי המס מחושב באופן שנתי- סה"כ הכנסה .

באישור שקיבלת אין לי מושג מה מופיע- האם סכום חודשי או שנתי ולכן מוצע שתיצמדי לנוסח האישור. באופן כללי עד תקרה של כ-6,700 ש"ח עם נקודות זיכוי רגילות של אשה ותושבת ישראל- אין בכלל חבות במס בין אם מדובר בהכנסה חודשית של 6,700ש"ח ברוטו או הכנסה שנתית של 80400 ש"ח

שלום אלון,

התשובה הקצרה היא - אין בעייתיות באופן הפעולה שציינת.

נרחיב מעט:

להורה דירה בבעלותו.

אם ההורה מוכר את הדירה בשוק החופשי, הוא כמובן כפוף למס שבח באופן עקרוני, או שהוא זכאי לפטור ממס שבח אם מדובר בדירתו היחידה או בדירת ירושה, בהתאם לתנאי החוק.

מס הרכישה משולם על ידי הרוכש - צד ג' שאינו קשור למשפחה.

עתה, ההורה מעביר את כספי התמורה ממכירת הדירה (נטו ממס השבח ככל שחל) לילדו. מדובר במתנה הפטורה ממס בישראל.

לו היה ההורה פועל הפוך, ומעביר את הדירה לילדו במתנה, אמנם ההעברה הייתה פטורה ממס שבח (ככל שמדובר במתנה גמורה), אך על ילדו היה לשלם מס רכישה (בגובה 1/3 ממס הרכישה הרגיל שהיה מושת עליו).

מטבע הדברים, אם מדובר בדירתו הראשונה של הילד, הזכאית להטבה במס רכישה, ייתכן שלא היה משולם מס רכישה כלל, או שהיה משולם מס רכישה נמוך.

אך כעת, אם הילד מבקש למכור את הדירה שקבל במתנה, וככל שהוא זכאי עקרונית לפטור ממס שבח בגין דירה יחידה, תנאי לקבלת הפטור הוא עמידה בתקופת ההמתנה הנקובה בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין.

בברכת הצלחה!

שלום רב,

כשעובד נפטר , על המעביד לשלם ליורשיו מענק עקב מוות בסכום השווה לשני חודשי עבודה עבור כל שנת עבודה.

הסכום שיהיה פטור ממס לא יעלה על סכום של 27,520 ש"ח לשנה והיתרה תמוסה בהתאם לשיעור המס השולי של היורש.

שלום רב,

בעבר ניתן היה לרכוש חברה עם הפסדים וליצוק לתוכה פעילות חדשה ולקזז את ההפסדים. כיום בעקבות פסיקה רבה בעניין זה, רשות המיסים יכולה לטעון שרכישת חברה בהפסדים היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת המס, לכן פקיד השומה רשאי לא לאשר את קיזוז ההפסדים, והוא יכול להתעלם מהעסקה.

עמדת רשות המיסים כי ככל שבחברה נותרו אותם בעלי מניות והוכנסה פעילות אחרת אין מניעה לקזז רווחים אל מול הפסדים אך ככל שמדובר בבעלי מניות חדשים במקרים רבים לא ניתן יהיה לקזז את הפסדי החברה אל מול פעילות אחרת 

שלום רב,

נכות המזכה בפטור ממס הכנסה בין מתשלומי הכנסה מיגיעה אישית או מהכנסות פאסיביות נקבעת מכח הוראות סעיף 9() לפקודת מס הכנסה. לצורך הזכאות לנכות נדרש כי שיעור הנכות הרפואית המשוקללת יעמוד על 90%. ציינת שנקבעה לך נכות במשרד הביטחון ואני מניחה שאתה גם זכאי לקצבה חודשית ממשרד הביטחון- ככל שכך הם פני הדברים אין דרישת סף כי בשקלול אחוזי הנכות שלך יהיה לפחות סעיף ליקוי של 40%. ככל שאתה מעל גיל פרישה ונקבעה לך נכות רפואית אני מניחה במסגרת מסלול של נכות כללית- אזי עליך לפנות למס הכנסה לשלם אגרה ולהגיש בקשה לפטור ממס הכנסה על בסיס אימוץ אחוזי הנכות שנקבעו לך בוועדות רפואיות בנכות כללית בתוספת הנכות שנקבעה לך במשרד הביטחון (רק יש לוודא שלא נקבעו לך נכויות חופפות בגין אותם ליקויים בנכות כללית). ככל שתגיע ל-90% תקבל אישור ממס הכנסה שאתה זכאי לפטור ווכל להחליט האם להשתמש בו אל מול הכנסות חייבות במס מיגיעה אישית או אל מול הכנסות פאסיביות כמו רווחי הון עד תקרה שנתית של כ-84,000 ש"ח לשנה. תקרת הפטור להכנסה מיגיעה אישית היא כ-650,000 ש"ח לשנה.

רפואה שלמה והמון בריאות!

שלום רב,

ככלל צודק רו"ח שלך שעל מתנות אין מס אך בהתאם לעובדות שציינת לטעמי נפל פגם בייעוץ שניתן על ידי רו"ח. מצד אחד הם נותנים מתנה, מצד שני הוא נותן מתנה- רשות המיסים יכולה לטעון שיש כאן עסקת חליפין עם תמורה ואין מדובר בעסקת מתנה.

מציעה בחום לפנות לקבלת ייעוץ מס אישי שיסייע למנוע תאונות מס מיותרות.

לום רב,

ככלל, ככל שאת מועסקת ביותר ממקום עבודה אחד נדרש לבצע תיאום מס עם זאת נראה כי בנתונים שציינת על אף התיאום לא תגיעי לחבות מס הכנסה אך כאמור לא לוותר על פניה לפ"ש לצורך הסדרת תיאום המס.

רפואה שלמה!

שלום רב,

ככל שנקבעה נכו רפואית המזכה בפטור ממס הכנסה יש לוודא לאיזו תקופה נקבע הפטור? הפטור למעשה יפטור הכנסה חייבת במס מתשלומי מס הכנסה לתקופה שנקבעה וכתוצאה יתקבל החזר מס. ככל שמדובר בהכנסה שגולמה ע"י המעביד אזי אתה כעובד לא נשאת בנטל המס כי אם המעסיק שילם אותו עבורך וכעת יגיע החזר אתה לכאורה "מתעשר" על חשבון מס ששולם מהמעסיק. בדרך כלל בהחזרי מס כאשר מדובר בשכר שהוא מגולם- ההחזר אמור ללכת למעסיק אבל כמובן אם לא סיכמתם על כך מראש, המס יוחזר אליך.

טל שלום,

על פי פקודת מס הכנסה, מבחן מרכז החיים הוא המבחן המכריע בשאלה היכן האדם תושב. זה גם המבחן שאומץ (אם כי דרך הפסיקה) לעניין הביטוח הלאומי.

על מבחן זה יש להוסיף את חזקות משך השהייה (183 הימים ו-425 הימים) אך אין בכוחן להכריע.

מבחן מרכז החיים הוא מבחן מורכב שמשקלל את כלל נסיבות החיים הרלוונטיות (וביניהן: מקום בית הקבע של האדם, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום העסקתו, מקום הימצאם של הנכסים המהותיים שלו, חברותו בארגונים שונים וכן הלאה).

דמיינו מאזניים: על כף אחת כל הזיקות הרלוונטיות לישראל, ואילו על הכף האחרת - הזיקות למדינת היעד. מקום מרכז החיים יוכרע על פי הכף הכבדה יותר.

מכאן, ששאלת הניתוק מישראל אינה שאלה טכנית, המסתפקת בהודעה או בדיווח כזה או אחר, לרשות המסים או למוסד לביטוח לאומי, אלא שאלה מהותית שבמסגרתה ינותח מקום מרכז החיים של האדם, בשיקלול השפעתן של החזקות.

לאמיתו של דבר, למעט מקרה אחד, אין אף כל חובה כיום בחוק להודיע, לדווח או לקבל אישור ממאן דהוא על ניתוק מרכז החיים או ניתוק התושבות הישראלית - אף לא ממס הכנסה ולא מהמוסד לביטוח לאומי. די בנטילת הפוזיציה הנכונה על פי ההגדרת התושבות שבפקודת מס ההכנסה.

המקרה היחיד שבו יש חובה חוקית לדווח לרשות המסים, הוא המקרה שבו האדם בדעה כי הוא תושב חוץ (מאחר שמרכז חייו מחוץ לישראל), אך מתקיימת בו, בשנת המס הרלוונטית, אחת משתי החזקות, שמחזיקות אותו כתושב ישראל. במקרה כזה, כאמור, החזקות אמנם אינן מכריעות לטובת ישראל, אך נטל השכנוע על כתפיו מוגבר, והוא חייב בדיווח (בטופס ייחודי שמספרו 1348, המצורף לדו"ח שנתי, 1301).

להוציא מקרה זה, אין כל חובת דיווח אחרת.

הביטוח הלאומי אף הוא אינו מחייב להגיש דיווח כלשהו - לאמיתו של דבר, על פי רוב המוסד לביטוח לאומי ינתק באופן יזום אדם שלא נמצא בישראל, וזאת בחלוף כחמש שנים. עם זאת, אני ממליץ לשקול בכל זאת להגיש בקשה יזומה לניתוק תושבות מהמל"ל ולקבל תשובה חיובית, בייחוד כשמדובר בעזיבה לארה"ב.

ניתוק תושבות ישראלית ונטילת הפוזיציה כאמור הם עניין מורכב, שדורש תכנון ושקילת כלל הפרמטרים הרלוונטיים.

מומלץ מאד להיוועץ ולשקול היטב את הדברים בטרם ביצוע המהלך.

בהצלחה רבה!

שלום רב,

ככלל המיסים שיכולים לחול על מכירת נכס מסחרי הם: מס שבח, מע"מ ויש לבחון האם תהיה חבות בהיטלי השבחה.

מוצע בחום לפנות לעו"ד ורו"ח שהוא מומחה במיסוי לבחינת גובה חבות המיסים לפני סגירת העסקה.

שלום טל,

שאלת שאלה קצרה. אבל היא מקפלת הרבה בתוכה :)

ראשית, אני מניח שהעבודה מבוצעת בארה"ב ולא בישראל.

נתחיל במישור מס ההכנסה:

שאלת היסוד היא, אם המעבר לארה"ב כרוך בניתוק התושבות הישראלית.

אם מרכז החיים של האדם עבר מישראל לארה"ב (וזו שאלה שצריכה להיבחן באופן פרטני וזהיר, בשים לב בין היתר לחזקות משך השהייה, אם כי הן אינן מכריעות), הוא מפסיק להיחשב תושב ישראל לצורכי מס.

משכך, הוא לא ישלם מס ישראלי על הכנסות המופקות על ידו מחוץ לישראל.

מטבע הדברים, הוא ישלם מס בארה"ב (הוא תושב ארה"ב שמפיק הכנסה בארהב"). לגבי שיעורי המס ואופן המיסוי בארה"ב יש להיוועץ עם מומחה מס אמריקאי - כעו"ד ישראלים איננו רשאים ליתן חוו"ד ביחס לדין זר.

לעומת זאת, לעיתים, האדם אמנם עובד בארה"ב אך מרכז חייו נותר בישראל - במקרה זה, הוא עדיין תושב ישראל לצורכי מס ולכן הוא חייב במס בישראל, למרות שאת הכנסתו הוא מפיק מחוצה לה.

אם ארה"ב גובה אף היא מס על הכנסתו, כמדינת המקור (שבה הופקה הכנסתו), ישראל תעניק בד"כ זיכוי בגובה המס האמריקאי.

יתרה מכך, ייתכן כי האדם יהיה זכאי בישראל, לניכוי הוצאות מסויימות (אש"ל, טיסות, לינה, רכב, חינוך ילדים וכו').

ביטוח לאומי:

תושב ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי (ומס בריאות) והוא מכוסה בכיסוי ביטוחי ורפואי. לעומת זאת, תושב חוץ אינו זכאי לכיסוי כאמור, והוא גם אינו חייב בתשלומי הפרמיה.

אמנם חוק הביטוח הלאומי אינו מכיל הגדרה למונח "תושב ישראל" כפי שקיימת בפקודת מס הכנסה, אך בתי הדין אמצו, עקרונית, את מבחן מרכז החיים הנוהג במישור מס ההכנסה, גם לטובת הביטוח הלאומי.

מכאן, שאם האדם ניתק את תושבותו (את מרכז חייו) מישראל, הדבר נכון בד"כ גם לעניין הביטוח הלאומי, והוא לא ייחשב תושב אף לא לעניין הביטוח הלאומי.

נציין, כי בניגוד למס הכנסה, הביטוח הלאומי עוקב אחר ימי השהייה של האדם בישראל, ואם הוא מזהה כי האדם שוהה רבות בחו"ל, הוא יוזם בעצמו ניתוק תושבות (בד"כ בחלוף תקופה של כחמש שנים).

נקודה חשובה שיש לזכור היא, כי בניגוד לפקודת מס ההכנסה, חוק הביטוח הלאומי אינו מכיל הוראה הפותרת מצבים של "מיסוי כפול" או ביטוח לאומי בכפל.

אין גם אמנה למניעת כפל ביטוח לאומי בין ישראל לארה"ב.

לכן, אם יתבר כי האדם תושב ישראל לצורכי הביטוח הלאומי, הוא יידרש לשלם דמי ביטוח מלאים (12% מהכנסתו, ולא דמי ביטוח מינימליים כפי שבטעות נהוג לחשוב), ולא יינתן זיכוי בגין ה- Social Security ששולם בארה"ב!

מעבר לארה"ב הנו תהליך מורכב שדורש תכנון מוקפד מבחינה מיסויית. אני ממליץ בחום להיוועץ עם עורך דין המתמחה במיסים, בטרם מבצעים מהלך כזה.

בברכת הדרך!

משה שלום,

אדם שמוכר דירתו היחידה זכאי, בתנאים מסויימים, לפטור ממס שבח בעת המכירה.

עם זאת, הפטור לא יישלל, גם אם יש לו, בנוסף לדירה הנמכרת, דירת מגורים אחרת, שהתקיים בה אחד מאלה ("חזקת דירת מגורים יחידה"):

(1) דירה תחליפית - נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-18 החודשים שקדמו למכירה (ככל שנרכשה בין 01.06.23 ל-31.05.25) או ב-24 החודשים שקדמו למכירה (ככל שנרכשה לפני 01.06.23 או לאחר 31.05.25);

(2) דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ינואר 1997;

(3) חלק בדירה שאינו עולה על שליש (או מחצית - במקרה של ירושה);

(4) דירה שהתקבלה בירושה בתנאים מסויימים.

במקרה שלנו, בעת מכירת דירתך הפרטית, תחזיק בדירת המתנה שקבלת מאביך (אגב, המתנה עצמה פטורה ככל הנראה ממס שבח מצד אביך, וחייבת, מצדך, בשליש השיעור הרגיל של מס הרכישה - אך יש להקפיד לדווח על המתנה כדבעי; ולגבי מכירתה, היא עצמה, בפטור, נדרשת תקופות צינון כמפורט בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין).

עתה נשאלת השאלה, האם דירת המתנה עשויה לבוא בגדרי דירה תחליפית?

או במילים אחרות: האם "רכישת" דירה תחליפית, כוללת גם קבלתה במתנה, ובאופן כזה, וככל שיתר תנאי החוק מתקיימים, מכירת הדירה האחרת, הפרטית, תהיה זכאית לפטור דירה יחידה?

לדעתי, התשובה חיובית. זאת, מאחר ש"רכישה" לצורך חוק מיסוי מקרקעין, עשויה להיות בכמה דרכים, ובין היתר במתנה. מילות החוק אינן מגבילות "רכישה" של דירה חליפית, לרכישת בתמורה בלבד, ונדמה כי אף תכליתו אינה תומכת במגבלה כזו.

בטרם ביצוע המהלך, המלצתי להשלים בבדיקה משפטית פרטנית.

בהצלחה!

שלום לשואל,

השאלה אם אדם חייב במס על הכנסות שהפיק מחוץ לישראל (מקום ביצוע העבודה היה מחוץ לישראל), תלויה בשאלה אחרת, והיא - אם הוא היה תושב ישראל או תושב חוץ בזמן הפקת ההכנסה.

תושבותו של יחיד נקבעת לפי מבחן מרכז החיים (בשילוב חזקות משך השהייה). אם מרכז החיים עבר לחו"ל, וההכנסה, כאמור, הופקה מחוץ לישראל, אין חבות מס בישראל, וגם אין חובת דיווח בישראל.

לעומת זאת, אם מרכז החיים נותר בישראל (חרף העבודה בחו"ל), האדם נותר תושב ישראל, ולכן הוא חייב במס בישראל, וכן בדיווח. במקרה כזה, בד"כ יינתן זיכוי מהמס, בגובה המס ששולם בחו"ל.

שאלת ניתוק מרכז החיים היא ציר מרכזי וקריטי, והייתי מציע לבחון אותה היטבה בטרם פועלים או מגיבים מול רשות המסים.

חיה שלום,

בחשבון משותף, המצב השגרתי הוא שכל אחד מהשותפים בחשבון הנו בעלים בחלק יחסי בחשבון, ומשכך בעלים יחסיים בהכנסות וברווחים, ועליו מוטל החיוב במס בגין חלקו.

בסוף שאלתך כתבת (בסוגריים) כי כל הכסף בחשבון שייך לאם - וכאן יש להבין מה משמעות היותו של הבן בעלים משותף בחשבון.

יש לבחון את הדברים על פי נסיבות המקרה, ברחל בתך הקטנה (לא לפורום זה).

עם זאת אציין, כי הפסיקה הכירה במקרים שבהם רישום הבעלות החשבון, הפורמלי בבנק, אינו בהכרח מקנה בעלות קניינית בחשבון. כאמור - אציע לבדוק פרטנית.

לצורך שאלה זו אניח כי הכספים בחשבון שייכים, קנינית, לאם ולבן במשותף.

לאחר פטירת האם, הכספים בחשבון (בהתאם להנחתנו לעיל - החלק השייך לאם בלבד) מתחלקים בין האחים באופן שווה, כך שממועד הפטירה ואילך, כל יורש אחראי לחבות המס הנובעת מחלקו בחשבון.

ירושה איננה אירוע מס, ולכן היא כשלעצמה אינה גוררת חברות עצמאית במס.

עם זאת, כאמור, לאחר הירושה, כל אחד מהיורשים ישלם מס רווחי הון או מס על הריבית, על פי דין, בגין חלקו ברווחים או בהכנסות הריבית שנצברו בחשבון.

בהצלחה,

דון שלום,

מבחינת דיני המס, יש להניח שמבצע התיקון נדרש להוציא חשבונית מס/קבלה עבור התשלום.

אני מניח כי מבחינת ניהולו התקין של הבית, דרישתך הגיונית.

עם זאת, הייתי פונה לפורום דיני המקרקעין לקבלת מענה.

בברכה,