פורום דיני חברות

כדי להפוך לעורך דין ליטיגציה מוביל, יש לשלב בין כישורים מגוונים כמו כתיבה משפטית, דיבור מול קהל וחשיבה אנליטית, עם ידע מעמיק בחוק, פרוצדורה ופסיקה. בנוסף, נדרשת התמדה, רכישת ניסיון מעשי והשקעה בפיתוח מוניטין מקצועי.

במילים אחרות, הצלחה בליטיגציה דורשת שילוב של ידע תיאורטי, מיומנויות מעשיות ותכונות אישיות המתאימות לתחום תחרותי זה.

לבסוף, חשוב להתמקד בתחום התמחות ספציפי ולפתח רשת קשרים מקצועית חזקה.

לא חייבים לשנות שם של חברה אם מחלפים יעוד. אם בכל זאת רוצים להחליף שם, צריך להודיע לרשם החברות. יש לכך טופס יעודי באתר של רשם החברות.

התשובה לשאלתך מורכבת משני רכיבים רכיב מיסויי ורכיב משפטי . באשר לרכיב המיסויי נא לפנות לרואה החשבון או יועץ המס המלווה אתכם. באשר לרכיב המשפטי, התנהלות באמצעות חברה בע"מ יכולה לצמצם את החשיפה לאחריות אישית במקרים מסויימים שהרי לחברה בע"מ יש אישיות משפטית נפרדת. ראו הרחבה הרמת מסך בחברה

ראו תשובה למטה לשאלה דומה

לא ניתן לענות לך מבלי לדעת את כל העובדות. מוצע שתפנו לעו"ד שעוסק בדיני חברות

קרוב לוודאי שהיסקה תובא לאישור באסיפה הכללית של בעלי המניות ואז תדע את תנאי העיסקה לרבות כמה מניות יהיו לך בחברה הממוזגת

ראשית , אתה צריך להחליט עם עצמך מה אתה רוצה. אם אתה רק רוצה שיחזיר את הכסף לחברה, עליך לפעול להגשת תביעה נגזרת. אם מדובר כבר ברצון מצידך להיפרד ממנו עקב אובדן אמון, יתכן ותבקש לפעול על פי סעיף 191 לחוק החברות.

יש לפעול על פי התקנון של חברת הבת. בדרך כלל יש להכין פרוטוקול של ישיבת דירקטוריון ולהחתים את יו"ד הדירקטוריון של חברת הבת.

ראה תשובה למעלה

חשוב לבחון תחילה את שאלת האחריות שלך לחובות שנצברו. אם העסק שהקמתם הוא חברה בע"מ, האחריות לחובות אמורה להיות מוגבלת לנכסי החברה, אלא אם חתמת אישית על ערבויות. יש לבחון את אופי חשבון הבנק: האם הוא נפתח כחלק מהחברה או על שמך הפרטי או במשותף עם בת הזוג. אם לא נרשמת בחשבון כבעלים או ערב, ייתכן שתוכל לטעון לחוסר אחריות אישית על החובות לבנק.

לגבי החובות האחרים, יש לבחון כל חוב בנפרד. חובות הארנונה בדרך כלל נובעים מרישום העסק או מבעלות על הנכס, ולכן ייתכן שניתן להעביר את האחריות אם בת הזוג או החברה הם הרשומים ברשות המקומית. לגבי הלוואות, חשוב לבדוק מי חתום על ההתחייבות. אם מדובר בערבות אישית שלך, ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להתמודד עם האחריות.

ככל שיש לך אחריות אישית, יש לפנות לנושים ולהתחיל במו"מ להסדרת החובות, תוך הצגת תמונת מצב כלכלית. אם הנושים מבינים שקיים סיכוי נמוך לגביית מלוא הסכום, הם עשויים להסכים להסדר מופחת. במקביל, יש לשקול את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים נגד בת הזוג אם פעלה בניגוד להסכמות ביניכם, אך זאת רק לאחר בחינת ההשלכות המשפטיות והרגשיות.

בשל המורכבות והיקף החובות, אני ממליץ בחום לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את כל האפשרויות החוקיות ולהכין תוכנית פעולה מדויקת. חשוב שתאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות חוזים, תכתובות ודפי חשבון, ותבצע בירור מעמיק של מצב החברה מול הנושים והיקף האחריות שלך לחובות אלו.

השאלה אינה ברורה. אנא הפנה להוראת דין ספציפית.

מומלץ לך לקרוא את חוק החברות וכן את הספר חוק החברות של עו"ד ערן רוזמן. בהצלחה!

1. בנוגע למונופולים בישראל:

במשק הישראלי קיימים מספר מונופולים משמעותיים, כאשר הבולטים ביניהם הם: חברת החשמל בתחום החשמל ומקורות בתחום המים. נמלי הים היו גם הם מונופול במשך שנים רבות, אך עברו רפורמה משמעותית בשנים האחרונות שהובילה לפתיחת נמלים פרטיים. קיימים גם מונופולים בתחום המזון, כמו תנובה שהוכרזה כמונופול בתחום מוצרי החלב. הפיקוח על המונופולים נעשה על ידי רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים), שמטרתה להגביל את כוחם של המונופולים ולמנוע ניצול לרעה של מעמדם. חשוב לציין כי חלק מהמונופולים הם תוצאה של מאפייני השוק הישראלי, שהוא שוק קטן יחסית ומבודד גיאוגרפית.

2. בנוגע לפגיעה מכוונת בתחרות בישראל:

קיימות עדויות לפגיעה מכוונת בתחרות במשק הישראלי, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות היא תיאום מחירים בין חברות מתחרות. רשות התחרות חושפת מדי שנה מספר מקרים של הסדרים כובלים בענפים שונים במשק. תופעה נוספת שנחשדת  היא יצירת חסמי כניסה מלאכותיים על ידי חברות דומיננטיות, שמקשים על כניסת מתחרים חדשים לשוק. קיימות גם טענות על קשרי הון-שלטון שמאפשרים לקבוצות עסקיות מסוימות לקבל יתרונות לא הוגנים על פני מתחרים. השילוב של ריכוזיות במשק, קשרים עסקיים-פוליטיים והיעדר אכיפה מספקת עלול להוביל לפגיעה משמעותית בתחרות החופשית.

תגיש את התביעה על הסכום המשוער. במסגרת ההליכים המקדמיים תנסה לקבל מסמכים ותשובות לשאלון באופן שתוכל להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ולכמת מחדש את סכום התביעה. תבדוק גם אם יש לך זכות לקבלת צו למתן חשבונות.

זכויותיו של בעל מניות בחברה קבועות בתקנון החברה, בהסכמי בעלי מניות וכמובן, בחוק החברות. ככל שנתקבלו החלטות הנהלה הפוגעות בך כבעל מניות, והן בניגוד לאמור לעיל, זכותך לנסות לכנס אסיפה כללית, אולם בשביל זה עליך לצרף כמות מינימלית של מחזיקי מניות (בד"כ 10% מההון המונפק והנפרע) או לפנות לבית המשפט.

היי עדי,

המניה אינה בשווי של 1 לירה אלא שהערך הנקוב שלה הוא לירה אחת.

מאז שהמניה הונפקה לפני כ-50 שנים ככל הנראה היא דוללה.

עליך לפנות למזכיר החברה של הבנק והוא יוכל לפעול לקבלת תעודת המניה בידי הבנק באופן בו המניה תופיע בחשבון הבנק שלך במסגרת תיק ניירות הערך.

אוצר החייל נרכש על ידי הבנק הבינלאומי. ייתכן שתצטרך לדבר עם מזכיר החברה של הבינלאומי.

אני מניח שהשווי זניח.

ככל שהמניה על שם נפטר שהיה בעליה, תצטרך גם צו קיום צוואה או צו ירושה.

בהצלחה

כל עוד החברה יכולה לפרוע את התחייבויותיה, גם אם היא חווה קשיים, אין כל חובה.

יחד עם זאת, מי שנוטל על עצמו או על תאגיד שהוא מנהל התחייבויות שאין את היכולת לפרוע מסתכן שימצא אחראי להונאת נושים.

הדבר עשוי להוביל לחיוב בחובות שנוצרו או חלק מהם ובקושי בהליכי פשיטת רגל של מי שפעל ליטול את ההתחייבויות בידיעה שאין יכולת לפרוע אותן.

שלום רב,

בהצלחה לך.

התשובה מושפעת מתחום הפעילות העסקית שהחברה תקיים ולרגולציה שתחול עליה.

יש לקבל ייעוץ פרטני.

שלום רב,

זכויות החתימה בתאגיד נקבעות על ידי הדירקטוריון בד"כ, אלא אם נקבע בתקנון אחרת.

עקרונית אין הוראה חוקית שמחייבת שבעל זכות החתימה יהיה דירקטור או מנכ"ל, ויכול שזכויות החתימה ינתנו למישהו אחר. ואולם, זכויות החתימה משמשות ככלי בקרה לכך שלא יבוצעו הוצאות או ינטלו התחייבות חורגות.

החתימה על רישיון עסק כבעליו של העסק כאשר אינך בעליו של העסק לא נראית לי.

נתקלתי בעבר ב"יזמים" שבאופן "אפור" העסיקו אנשים וגרמו להם לחתום על מסמכים שעשויים לסבך אותם.

יש לבחון אם המשמעויות של חתימה על בקשה לרישיון עסק כ"בעל העסק" שעשויה להוביל להטלת אחריות כזו או אחרת עליך במקום על בעלי העסק האמיתיים.

אני ממליץ לך להתייעץ עם עורך דין שאינו מטעם בעלי השליטה בחברה ביחס לעניין זה וללא דיחוי.

מפרקים.

יש להיוועץ בעו"ד ביחס לאפשרויות.

ככל שאין לחברה נכסים וחובות והדירקטורים יכולים לחתום על תצהיר ביחס להעדר חובות, ניתן ככל הנראה לפנות למסלול המקוצר באמצעות רשם החברות.

ככל שיש לחברה חובות יש לפנות להליך חדלות פרעון.

התשובה חיובית. ואולם, ניתן לעשות כן אך ורק אם העזבון חולק והסכום שיחוייב היורש לשלם לא יעלה על הסכום שירש מאת העזבון.

הם יכולים לדרוש לקבל את החוב ממי שחייב להם ולא מהחברה, ככל שהטענה שהחוב הוא של האמא במישרין (עוסק מורשה שלא מהווה מסך התאגדות), אין יריבות בינם לבין החברה.

ככל שהחוב הוא תחת העוסק המורשה שנסגר אין משמעות לכך שהעסק נסגר למעט אולי באפשרות להזדכות על ההוצאה ועל המע"מ. מוצע להתייעץ עם רו"ח בעניין זה. כנ"ל לגבי ביצוע התשלום מקופת החברה.

ככל שתמנע מלשלם להם את החוב הם עשויים להגיש תביעה נגדך ונגד יתר היורשים על בסיס צו ירושה / קיום צוואה.

שלא תדעו עוד צער.

שלום רב,

אין מניעה וזכויות החתימה בתאגיד תקפות.

ראוי שיפורטו שמות החותמים, ואולם פרוטוקול זכויות החתימה של החברה הוא שקובע. בד"כ די בחתימה ובחותמת של התאגיד.

אין כללי צורה נוספים הידועים לי ביחס לחובות שאתה מפנה אליהן. עו"ד או נוטריון רשאי לאשר שהחותם מוסמך לעשות כן.

שלום רב, 

תנחומי ביחס לאמא ז"ל. 

ביחס לחובות של נפטרים הכלל הוא שהחובות אינם עוברים בירושה אלא אם אמא הורישה לכם משהו. 

יש כללים ביחס לאם העזבון כבר חולק או לא, אבל אני לא רוצה להעלאות אותך בפרטים סתם. 

כעקרון ניתן לחייב יורשים בחובות המוריש אם ירשו נכסים או זכויות מהמוריש. בכל מקרה לא ניתן לחייב יורשים בחובות היורש בסכום העולה על הסכום שהם ירשו. 

לא ברורה לי התוספת ביחס לכך שהחשבונית היא לחברה סגורה שכן טענת בראשית השאלה שאמך ניהלה עוסק מורשה (אם הבנתי אותך נכון). 

לטעות קטנה יכולה להיות משמעות גדולה. 

לא נעים לנהל עסק מזה תקופה ולגלות שפספסת משהו מהותי בדרך.

עליך למפות ביחס לתחום הפעילות של החברה את הנושאים הרלוונטיים ולפנות לבעלי מקצוע מתאימים. 

הכוונה היא שככל שהחברה למשל מפעילה אתר אינטרנט ומוכרת באמצעותו מוצרים למשל - עליך לשכור את שירותיו של עו"ד שמתמצא בניסוח תנאי שימוש, מדיניות החזרים, מדיניות פרטיות, ענייני נגישות וכד'. 

בעניינים משפטיים רק עו"ד מוסמך לתת לך ייעוץ. 

פנה לעו"ד שמבין את תחום הפעילות של החברה והוא כבר ידע לכוון אותך. 

שלום רב, 

ראשית חשוב להבין בין מצויה בהליכי חדלות פרעון למצויה בחדלות פרעון. 

יש הרבה חברות שאין להן אפשרות לפרוע את כלל התחייבויותיהן אבל הנושים שלהם לא פועלים נגדם, מכל מיני סיבות. ביחס לחברה כזו לא בהכרח ניתן לדעת.

ככל שמתנהלים הליכי חדלות פרעון תוכל לראות לכך עדות ברב המקרים בנסח החברה. אפשרות נוספת היא לבדוק את הח.פ. של החברה במערכת של הממונה על חדלות פרעון. ראה בקישורית.

ביחס לשינוי שם, הדבר אפשרי בהחלטת אסיפה כללית של החברה, ואין לשינוי שם כל השלכה ביחס לחובות והתחייבויות החברה. 

שינוי ח.פ. אינו אפשרי. המקרים היחיד שאני יכול לחשוב עליו שחברה ממשיכה להתקיים (לא באמת) תחת ח.פ. אחר הוא מיזוג לתןך חברה אחרת. כאשר בחלופה זו הזכויות וההתחייבויות של החברה המתמזגת ממשיכות לחול על החברה הרוכשת. 

מלבד זאת, חפש את השם של החברה בגוגל, ככל שהיא צד להליכים כנראה שתמצא תיעוד לזה שם.