פורום בתי משפט

יש עובדות משפטיות שאינן דורדות תצהיר ויש עובדות נסיבתיות או אחרות שצריכות להיות נתמכות בתצהיר בשבוע כי זאת האמת,תצהיר שקר מהווה עבירה פלילית[שאיש עד היום לא נענש בשל כך]  , מכל מקום יש לגשת לעורך דין ולחתום בפניו כי תצהירך בא לתמוך בעובדות המצויינות בכתבי בית הדין וכי אתה מצהיר כי כל העובדות המצויינות הינן אמת ואמת בלבד. ואז תגיש את התצהיר לבית המשפט וזהו,זה פשוט מאד,,,פשוט תצהיר תומך שאומר כי העובדות המצויינות הינן האמת והאמת בלבד.

עפ"י התקנות כל עובדה חייבת להיתמך בתצהיר. תצהיר הינו מסמך שנערך בפני עו"ד המאמת את חתימתך.

עורכי הדין.

http://www.israelbar.org.il/department.asp?catid=114&menu=1&child=255

וביחד עם זה לאתר תלונה, שבו ניתנת לעו"ד להגיב תוך 14 יום ובאתר מופיע התלונה ושמו של העו"ד, דבר שגורם להרבה "להתקפל" ולישר את הדברים.



ואם אחרי כל זה לא יעזור תפנו לביהמ"ש.

אם תשווי את לשכת עורכי הדין לגילדות של בעלי המקצוע בעבר תמצאי זהות רבה בינה לבינן כזו שאני חושב שניתן לכנותה גילדה. שתי בעיות יש למקצוע זה העובדה שאדם לצורך צדק נזקק למתווך בדומה לכוהני הדת מכל הדתות שרואים עצמם מתווכים בין האדם לאל. הבעייה השנייה היא הבירוקרטיה של העולם המודרני. לעיתים חלק גדול ממשפט יעסוק לא באשמה או בחוסר אשמה אלא בפרוצדרה האם הראיות עומדות בכללים שאותם הכתיב החוק. אין ספק שזה לא נעשה מתוך זדון לשבש את המשפט אבל זה עוד יותר מחייב את הצורך במומחה, העורך דין הבקיא בדינים.


אין לי שום בעיה עם עורך דין המתעסק בענייני פרוצדורה תוך כדי הגנת מרשו. במדינה דמוקרטית גם רוצח זכאי לייצוג, ועורך דינו חייב לעשות כל מאמץ כדי להגן עליו. אך גם זאת, תוך שמירה על כללי האתיקה ועל אמירת האמת (כל האמת ורק האמת), למשל.

ואולם טענותי מופנות כלפי אותם עורכי דין המייצרים תביעות שאין להן כל שחר, ובעודם עושים כן אינם מקפידים על כללי האתיקה, על תקנות סדר הדין האזרחי, על כבוד הנתבע, על כבוד בית המשפט, ומעל הכל - משקרים במצח נחושה.

לשכת עורכי הדין - אילו הייתה ממלאת את תפקידה באמונה - הייתה מסלקת עורכי דין אלה משורותיה,או, למצער, ממנה להם חונך שידריכם בדרך הישר,ומשאירה אותם תחת פיקוח לתקופת מבחן. כן, הייתה מקדישה לנושא זה דיונים מיוחדים בכל הכנסים המפוארים והמתוקשרים שהיא עורכת.

אזכיר תחילה, למי ששכח, את גילוי הלישכה ``להציל את המקצוע``, ``לשמור על כבוד המקצוע``
ועוד. ואולם, הבטחה אחת נעדרה בשיטתיות מכל המודעות: ההתחייבות לבצע בדק בית יסודי ומעמיק
בלשכת עורכי הדין, אשר ילוּ.וֶ.ה בפעולה נחרצת ופומבית לביעור הנגעים שפשו בקרב
חלק מחבריה.

הנה הצעה לפעולה מיידית, שעל ראשי לשכת עורכי הדין לנקוט בה: מלחמת חורמה בנוהג הנפסד של
הגשת תביעות שווא על-ידי עורכי דין והשבתם של אלה לתפקידם המקורי, דהיינו לייצוג לקוחם
``תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט`` (כללי לשכת
עורכי הדין [אתיקה מקצועית], התשמ``ו - 1986).

יאמר כאן מיד: אין מדובר בציבור עורכי הדין כולו. ישנם עורכי דין , המבצעים עבודה חשובה, מי בסיוע לחלשים ומי בשמירה על זכויות המיעוט
המקופח בקרבנו. עורכי דין רבים וטובים ממלאים את תפקידם ביושר, תוך שמירה על כללי האתיקה
של מקצועם. אלא שלצדם קיימים גם עורכי דין הרואים בתעודת עורך הדין שלהם היתר לניצול ציני
של מערכת המשפט (שאותה אינם מכבדים), לצורך עשיית כסף, פשוטו כמשמעו. הללו בוראים יש מאין
תביעות סרק קנטרניות ו/או שקריות בעליל, ומצליחים, בתחבולות שונות ומשונות, להחדירן
למערכת המשפט. לעיתים אף עולה בידם לזכות בכספם של אזרחים ישרי דרך, לאחר שהשכילו להערים
עליהם או על השופט. בתוך כך הם גורמים סבל לאנשים ישרים, מלבים ריב ומדון וזורעים שנאה
והרס.

כל עורך דין שכבוד המקצוע יקר ללבו חייב לצאת למאבק נגד עורכי דין אלה, המבזים במעשיהם את
ציבור עורכי הדין כולו ומחזקים את הדימוי השלילי שדבק בו, למרבה הצער, במידה לא מעטה של
צדק.

לפני למעלה משנה הזדרזה התנועה לאיכות השלטון להגיש עתירה נגד מה שכינתה ``התנהגות של
גילדה``, כאשר חברי ועדת הכנסת בחרו שלא להסיר את חסינותה של עמיתה שלהם.

והנה, לשכת עורכי הדין, תחת לפעול בנחישות לעקירת התופעה הנ``ל ולהענשת עורכי הדין שסרחו,
מתנהגת אף היא כגילדה המגוננת על חבריה ללא הבחנה. היא מתכחשת לעובדת קיומן של תביעות
שווא, ודוחה על הסף כל תלונה בעניין. בכירים בלשכת עורכי הדין ובוועדת האתיקה שלה הודו
בפני (בידי מסמך חתום), כי המעשים הבאים: הגשת תביעה בלתי מבוססת, שאינה נתמכת בשום ראיה
(תביעה שקרית למעשה), העלאת טענות שקריות בעליל, הסתרת עובדות והעלמת מסמכים מן הנתבע
ומבית המשפט, הולכת בית המשפט שולל על-ידי הצגת מסמכים שאינם רלוונטיים כלל לתביעה (יצירת
מראית עין למציאותן של ראיות לכאורה, מתוך אמונה שהשופט יתרשל ולא יעיין בחומר) ואי קיום
תקנות סדר הדין האזרחי מס` 476 ו-489 הנוגעות להמצאת כתב התביעה לנתבעים (ובתוך כך
``חטיפת`` פסק דין בהעדר הגנה) - כל אלה אינם מהווים בעיניהם עבירות על כללי האתיקה של
לשכת עורכי הדין, המחייבות נקיטת צעדים משמעתיים, ואינם אפילו נורמה פסולה, שבגינה יש
למצער לקרוא את עורך הדין לסדר.

בכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ ב-27.04.03 (``גידול במספר התלונות נגד עורכי דין ב-2002``),
מספר בן-ציון ציטרין, כי עורכי דין רבים מגישים תלונות נגד עמיתיהם על ``חטיפת`` פסקי דין
בעת איחור של עורך דין לדיון. מדוע מה שנתפש כבלתי יאה בין עמיתים, אינו נתפש ככזה כאשר
עורך דין ``חוטף`` פסק דין מאזרח תמים?

באותה כתבה מסופר גם על מאבקם העיקש של ראשי לשכת עורכי הדין לדורותיהם להשארת הטיפול
המשמעתי בעורכי הדין באחריותם הבלעדית, בניגוד למקובל ברוב הדמוקרטיות המערביות ובניגוד
להערות של מבקר המדינה, שהוגשו למשרד המשפטים בשנות ה-90.

הדעת נותנת, כי מי שמבקש לזכות באחריות בלעדית, חייב גם לשאת באחריות זו.
לפיכך, יהא מי שיהא העומד בראש הלשכה, עליו מוטלת האחריות להדרכת עורכי הדין חברי הלשכה,
כיצד יש לנהוג בכוח שניתן בידיהם, ועליו מוטלת האחריות - באמצעות המוסדות הנבחרים -
להענשת אותם חברים המנצלים כוח זה להשחית.

הגיעה השעה, שלשכת עורכי הדין תיתן את דעתה על חובתה כלפי ציבור האזרחים, שאותו היא אמורה
לשרת, וכלפי המדינה שאת חוקיה ואת מוסדותיה היא מצווה לכבד, ותתייצב בחזית המאבק לזיכוך
ולייעול בתי המשפט, הכורעים תחת נטל תביעות הסרק. בכך, גם תשיב את אמון הציבור בה ובמערכת
המשפט כולה וגם - הפלא ופלא - תביא לביטול המשמרת השנייה, באשר מערכת המשפט תשתחרר באחת
מאלפי תיקים מיותרים.

מי שניסח את החוזה זה החברה ,ללקוח אין חלק בזה לראייה זה הסטנדרט המוכן מראש לכל הלקוחות

על שאלות מסויימות אתה יכול לענות לא רלוונטי, הצד שכנגד יכול להגיש בקשה לחייבך לענות על שאלות מסויימות במידה ויוכיח כי התשובות רלוונטיות להוצאת הצדק לאור.

עורכי דין יודעים לדאוג לעצמם, פנה לחוק הצרכנות שהרי לא קבלת מוצר בשלמותו, יש לבדוק רת החוזה, נסה להגיע לפשרה אולי זיכוי לעבודה נוספת בתיק אחר...

אני ממליץ לגשת לתיק בית המשפט ולצלם את מה שהוא הגיש, ואם זה לא נראה לך תגיש תיקון לפני שתשלם מחיק כבד יותר, קח עורך דין אחר לכתיבת הטענות ודאג להוסיף או להשמיט סעיפים שהיפוי כוח שעורך הדין מחתים אותך שבדך כלל נותן לעורך דין זכויות יתר, נסה לקבל את היפוי כוח במייל וככה תוכל לתקן אותו, למשל להכניס סעיף ששום כתב בית דין לא יוגש ללא אישורך, ושאסור לעורך דין להעביר את התיק לעורך דין אחר שלא אתה בחרת, ושאינך מאשר את מעשי בא כוחך מראש אלא לאחר התיעצות ורבלת הסכמתך בכתב,מכל מקום כך אני נוהג.

קישור לישכת עורכי הדין.

http://www.israelbar.org.il/department.asp?catid=114&menu=1&child=255

וביחד עם זה לאתר תלונה, שבו ניתנת לעו"ד להגיב תוך 14 יום ובאתר מופיע התלונה ושמו של העו"ד, דבר שגורם להרבה "להתקפל" ולישר את הדברים.

ואםאחרי 14 יוםאין תשובה, יש לך אפשרות לפנות לכל אמצעי התקשורת שיוצעו לך באתר.

http://www.tluna.co.il/

עשיתי לך חיפוש בנבו.
יש חוק הנוטריונים, צו הנוטריונים (תפקידים מאושרים) ומלא תקנות.
אין פקודה.
קבל את חוק הנוטריונים.
אם אתה צריך משהו שונה ואין לך מאגר משפטי כלשהו-רשום מה בדיוק אתה צריך ואני יעלה לך את הקובץ.
בהצלחה

כ

נתן לטעון טענה לעותר סידרתי או כפייתי לא שמעתי על הגבלה...אם יש בעיה יש גם תרופה...העיקר שזה לא כפייתי

נ

יש להגיש את הפשרה לבית המשפט ולקבל פסק דין הצהרתי