פורום רשלנות רפואית

שלום מישל,

ראשית אני מקווה שבעלך מטופל, ושיחלים במהירה.

לגבי האיחור באבחון - השאלה אם אפשר לתבוע פיצוי כרוכה בשאלה אם נגרם נזק.

ככל שאם הגידול היה מאובחן 4 חודשים לפני המועד בו הוא אובחן, השלב שלו היה מוקדם יותר, הוא היה קטן יותר, הטיפול שניתן היה פחות אגריסיבי וסיכויי ההישרדות היו גבוהים יותר - אפשר לקבל פיצוי.

כמובן שאונקולוג צריך להשיב על כל השאלות הללו, וכדי שניתן יהיה להגיש תביעה, הוא צריך להשיב עליהן בחוות דעת לצורך הגשה לבית - משפט.

החלמה מהירה.

בברכה, עו"ד ורד פרי

שלום אופיר,

אכן, מסכום הפיצויים שייפסק לך, יש לנכות את מה שאת אמורה לקבל מהביטוח הלאומי בעקבות הנזקים שנגרמו לך באירוע בגינו הוגשה תביעת הרשלנות הרפואית. ככל שקיבלת את אותו סכום גם טרם האירוע שהגשת בגללו תביעה - לא צריך להפחית מסכום הפיצויים את קצבאות הביטוח הלאומי, כי הן אינן קשורות לאותו אירוע.

לגבי הפנסיה - התשובה תלויה בשאלה באיזו פנסיה מדובר. אם מדובר בפנסיה מקרנות הפנסיה הותיקות - התשובה הינה חיובית. אם מדובר בפנסיה מקרנות הפנסיה החדשות - מתייחסים אליה כאל ביטוח אישי, ולא מפחיתים אותה. ובמקרה של פנסיה משירות המדינה, מפחיתים אותה רק במקרה שהתביעה הינה נגד המדינה.

יכולים להיות ניואנסים נוספים, אבל באופן כללי אלה הכללים, וכך קובע הדין.

שלום מאיר,

נראה כי הרופא היה צריך לנסות טיפול שטרם נוסה, כי הטיפולים שקיבלת לא הועילו. צריך חוות דעת של פסיכיאטר שיתייחס לשאלה אם מדובר ברשלנות רפואית, או בטיפול אפשרי. לא ברור מהשאלה שלך אם נטלת את הטיפול, אם הוא סייע להתגבר על הפרעה החרדה, ואם כן - מסתבר שזה היה הטיפול הנכון. לגבי נזקים של תרופות - גם התרופות הנוספות שציינת מובילות לתופעות לוואי.

בכל מקרה - גם אם מדובר בטיפול שחורד מהסטנדרט (ואני לא יודעת אם זה כך) - אין כאן להערכתי בסיס לתביעה.

צבי שלום,

לא ניתן להגיש תביעה בגין עילה זו.

בריאות

שלום צבי,

כאשר הרופא הציע לך את הטיפול טרם העקירה, ידעת על האופציה הנוספת, ובחרת בטיפול של שחזור טיפול השורש. יש גם לומר שהטיפול השיג הפוגה לתקופה מסויימת, לא מבוטלת. מעבר לכך - לא נגרם שום נזק כתוצאה מהטיפול שלו, למעט, אולי העלויות הכספיות של טיפול השורש, שיכול היה להיחסך.

עם זאת - הגשת תביעת רשלנות רפואית הינה יקרה, תצטרך חוות דעת של מומחה שיכתוב לבית-המשפט שלא היה שום סיכוי להציל את השן באמצעות הטיפול שקיבלת, ואני מעריכה שההוצאות במקרה זה עלולות לעלות על גובה הפיצוי שאתה עשוי לקבל, אם תזכה בתביעה כזו.

שלום אביבית,

אמנם נתת מספרים לשאלותייך, שהן כלליות וכל אחת מהן עשויה לשמש כותרת למאמר, אך ברשותך אומר כמה דברים כלליים.

החובה של רופאים הינה לתת טיפול רפואי סביר, ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. טיפול כזה לא תמיד משיג את התוצאה הרצויה, אבל זה שהתוצאה חורגת מהציפיות - לא אומר בהכרח שהייתה רשלנות כלשהי, או שניתן להגיש תביעה.

ככל שהטיפול בוצע באופן סביר (וברור שצריך לבדוק את התיעוד הרפואי כדי להגיע למסקנה הזו), וככל שלא נגרם נזק בפעולות שבוצעו (כי כפי שאת מתארת - הנקב בעור התוף היה קיים כבר קודם, והטיפול הרפואי היה נסיון לתקן אותו) - אין מקום להגשת תביעה.

"הבטחות" של רופא אינן מטילות עליו חיוב כלשהו, במקום שהטיפול הרפואי לא השיג את המטרה שלו, מה גם שבמקרה שאת מתארת לא נגרם נזק כלשהו במהלך הטיפול הרפואי.

אם הנקב לעור התוף נגרם בהיות בנך בשירות צבאי, והוא נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי - אפשר לפנות להכרה במסגרת חוקי השיקום של מערכת הבטחון - ואז הצבא אחראי בעצם לנקב, ולטיפולים שידרשו כדי לטפל בו בעתיד.

שלום ליאת,

איזה תוצאה מצערת של תהליך הלידה. קשה להשיב על השאלה אם את יכולה לתבוע את המיילד (אני בעקרון מעדיפה להגיש תביעה נגד המוסד הרפואי עצמו ולא נגד האנשים שטיפלו בפועל), מבלי לעיין בתיק הרפואי ולהבין איך קרה שנקרע הרחם, איך היה תהליך הלידה, האם הצוות הרפואי יכול היה לנקוט בפעולות כלשהו שעשויות היו למנוע את הקרע ברחם וכו'.

בעקרון בתביעה צריך להוכיח שהצוות הרפואי צריך היה לנקוט בפעולה מסויימת, שהוא לא נקט בה, וכתוצאה מכך נקרע הרחם, וצריך לעשות זאת באמצעות חוות דעת של מומחה, שיפרט את רשלנות הצוות הרפואי, ואת הקשר בין הרשלנות הזו לבין הקרע ברחם.

שלום שרית,

הרשומה הרפואית שייכת למטופל, והוא זכאי לקבל העתק ממלואה (סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996).

מובן כי דו"ח הניתוח צריך להיות שם, כמו כל טיפול רפואי שניתן למטופל במהלך השהות בבית-החולים. כאשר תקבלי את הרשומה הרפואית - תראי אם זה נמצא שם.

הפורום הזה עוסק בתביעות של רשלנות רפואית, ולא בתביעות להכרת זכות כנכה, אבל למיטב הבנתי לצורך ההכרה (בהנחה שהניתוח אכן גרם לנכות רפואית כלשהי) אין צורך במסמך מיוחד, למעט אולי ההפנייה לניתוח, שייתכן שתמצאי אותה ברשומה הרפואית מבית-החולים, ואם לא - תוכלי לבקש אותה מהמרפאה בצבא אשר הפנתה לניתוח.

בהצלחה!

שלום מורן,

צר לי לשמוע על הסבל שאת עוברת והמלצתי היא לקבל ייעוץ נוסף מרופא המתמחה בתחום ולשמוע את דעתו.

שלום ,

איזה טעות מיותרת ומצערת. כפי שכתבת - יקח עוד זמן לדעת אם זה הזיק או לא.

ככל שזה לא הזיק - אין מקום לתביעת רשלנות רפואית, שכן נזק זה אחד היסודות של התביעה.

ככל שחלילה יתברר שנגרם נזק - צריך לשקול את כדאיות ההליך, עפ"י הנזק שנגרם.

שלום מורן,

ככל שאינך מרוצה מהטיפול הרפואי - שקלי להחליף רופא, כדי שתהיה לך נקודת מבט של רופא נוסף באשר לבעיות הרפואיות שלך.

בעקרון - רופא צריך להמשיך את הבירור עד שמוצאים את הבעייה ממנה את סובלת, ולתת טיפול לבעייה זו, ככל שיש והוא יכול לסייע.

אם הכאבים שלך לא חולפים, ולא מוצאים מקור אליהם - יש להמשיך לקיים את הבירור, לרבות ביצוע הבדיקות הדרושות כדי לאבחן את הבעייה.

בשלב זה - גם אם מדובר ברשלנות רפואית - לא די בכך כדי להגיש תביעה. כדי להגיש תביעה צריך להראות שהטיפול (לרבות האבחון) גרם לנזק בלתי הפיך מסויים, שהיה נמנע לו היה אבחון נכון ומוקדם יותר.

אני מציעה שתגישו תביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת. ככל שהנכות שתיקבע יהיה מעל 5% נכות, אמך תהיה זכאית לתגמול כספי כלשהו.

שלום ולאדי,

בשלב זה, ככל שאני מבינה ממה שכתבת, הנזק הוא שבוע מיותר של סבל, ונטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך. אני חלילה לא מקלה ראש אפילו בשעה מיותרת של סבל, אבל לצערי הפסיקה לא מוצאת לנכון לפצות במקרים בהם זה כל הנזק, ובוודאי לא פיצוי בערכים שמצדיק הגשת תביעה ברשלנות רפואית, שהיא תביעה יקרה ומורכבת.

שלום שירן,

קשה להשיב על שאלתך לגבי הנסיבות הספציפיות, מבלי לבדוק את ההנחיות שניתנו ומה בוצע.

אם זאת - כמענה כללי - הרי שככל שיהיה רופא מומחה בתחום העיניים, שיאמר שהעיכוב בטיפול התרופתי גרם לנזק שניתן למדידה לראייה שלך- אזי עקרונית ניתן יהיה להגיש תביעה.

שלום,

אני מתקשה להאמין שבבית-חולים כלשהו בישראל רופא שאינו מתמחה בכירורגיה מבצע ניתוח כזה. צריך גם לבדוק באיזה שלב בהתמחות היה הרופא המנתח, ושבאמת לא נכח בסביבה רופא שכבר יש לו מומחיות בכירורגיה.

עם זאת - ככל שלא נגרם נזק במהלך הניתוח - זה אינו נושא לתביעה.

שלום נופר,

עצוב לשמוע שלא הושגו התוצאות שרצית.

אני מציעה שתתייעצי עם רופא אחר, יכול להיות רופא קופ"ח, מה הוא חושב על המצב.

עם זאת חשוב לציין שגם במקרה שהמצב לא ישתפר חלילה, הגשת תביעת רשלנות רפואית הינה יקרה ולא בהכרח מצדיקה את הפיצוי שניתן לקבל בגין נזק כזה.

אני מציעה שתשקלי מה לעשות אחרי שתתייעצי עם רופא אחר.

ובעיקר מקווה ששטפי הדם ייספגו בקרוב.

שלום, איני יכולה להביע דעה (שגם היא לא מחייבת), אם איני רואה את ההקשר של המשפט.

שלום עליזה,

אני מקווה שעכשו החלמת וחזרת לשגרה.

הטיפול שאת מתארת הוא אכן מקומם, אבל תביעת רשלנות רפואית יש הצדקה להגיש רק כאשר נגרם נזק קבוע ובלתי הפיך. בכל מקרה אחר - ההוצאות בגין הגשת התביעה תעלינה בהרבה על הפיצוי שאפשר יהיה לקבל, ולכן אין לכך הצדקה כלכלית.

אם את חושבת שקיבלת טיפול לא ראוי - את יכולה לכתוב על תלונה למשרד הבריאות ו/או להנהלת בית-החולים. אולי לפחות ילמדו לקח מן המקרה שלך, שלמרבה המזל והשמחה לא הסתיים בנזק בלתי הפיך.

שלום רוני,

החיוב של הנתבעים שחתמו איתך על הסכם פשרה הוא מעת החתימה חיוב חוזי. ההנחה היא שכל צד שקל את השיקולים שלו והחליט לקחת סיכון או לקנות סיכוי אשר הסכם הפשרה משקפים אותם. לכן להערכתי אין אפשרות לבטל את ההסכם למרות ההחלטה שניתנה בעניינם של נתבעים אחרים.

שלום אביתר,

השאלה כללית ביותר, וקשה לתת תשובה מלאה ומקיפה במסגרת המענה כאן. ישנן בפסיקה דוגמאות רבות שהתוצאות שלהן שונות, ואין כאן המקום לסקור את כולן.

בעקרון - אם רופא היפנה לבדיקה, או אם מענה לבדיקה הופנה אליו, והוא סבור שצריך בהמשך טיפול, הוא צריך להנפיק הפנייה להמשך טיפול. הוא רשאי להתנות את מתן ההפנייה בפגישה פרונטלית, כי ייתכן שהוא שוקל לבדוק את המטופל או להתרשם ממנו - ואז להחליט לגבי ההפנייה. הדרישה הזו נראית לי סבירה, אם אין סיבה מיוחדת להתנגד לה (כאמור לעיל - כל מקרה ונסיבותיו). עם זאת - ברור שאין עליו לתאם עבור המטופל בדיקה, אין עליו לבוא לקחת אותו לבדיקה ו/או להמשך הטיפול וכו'. כמו שאמרת בעצמך - צריך לבדוק בכל סיטואציה מה היא הפרקטיקה הנהוגה במקרים דומים.

שלום אופיר,

צר לי על הסבל המיותר שנגרם לבנכם, עד שאובחן נכון וטופל.

על פניו, ייתכן בהחלט שהיה צריך להפנות את בנכם לצילום עוד בפעם הראשונה. עם זאת - תביעה ניתן להגיש רק אם הרשלנות גרמה לנזק קבוע ודי משמעותי.

הצלקת אינה נזק - שכן גם אם הבקע היה מאובחן שבוע קודם לכן - היה צורך בניתוח תיקון - והייתה נותרת צלקת.

ככל שמצבו של הילד תקין, התפקוד שלו תקין, והוא אינו סובר מבעיות שנגרמו בשל העיכוב באבחון - אין מקום להגיש תביעה. אם יש בעיות כאלה - צריך לבחון את כל התיעוד הרפואי, לקבל יעוץ רפואי - ואז לקבל החלטה.

שלום שקד,

שנתיים אינן מכשול בדרך להגשת תביעה. תקופת ההתיישנות עפ"י החוק הינה 7 שנים.

עם זאת - אם את לא מטופלת פסיכיאטרית מאז התפרצות הרעלת - אין טעם בהגשת תביעה.

איני יודעת מהיכן אתה מצטט, אבל התוכן של הדברים מתאים, לכל היותר, לחוות דעת פסיכיאטרית לצורך הליך פלילי. בתביעה רשלנות רפואית אני סבורה שחלק מהחומר אינו רלבנטי. צריך כמובן התייחסות לכל התיעוד הרפואי הקיים, בדיקות רלבנטיות, וכל מה שצריך לתעד על פי חוק זכויות החולה.

שלום חן,

אכן, המהלך המתואר מקומם ומרגיז. למרבה המזל, כמו שאתה אומר, לא קרה לה כלום. וכאשר לא קורה למטופל כלום, אין מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. תביעה כזו מגישים רק כאשר נגרם נזק בלתי הפיך.

אפשר להגיש תלונה על האירוע למנהל בית-החולים, למשרד הבריאות וכו', אבל לא לקבל פיצוי.

שלום,

כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית נגד פסיכיאטר, תצטרך לצרף לכתב התביעה שלך חוות דעת אשר תמנה את הליקויים בחוות הדעת שקבעה שהינך חולה נפש, וגם תאמר שהמסקנות שם רשלניות ולא סבירות. לכן, כל הפירוט המרשים שערכת, לא יהא בו די, אם לא תהיה בידיך חוות דעת כזו.