פורום רשלנות רפואית

שלום אלברט,

אני מציעה לך לקבל המלצות על עורך-דין, לקרוא ברשת חוות דעת, ואני משוכנעת שתמצא עורך-דין שתבטח בו ותסמוך עליו שייצג אותך כראוי. מרבית עורכי-הדין שמייצגים נפגעים של רשלנות רפואית, לא עובדים עם מוסדות רפואיים.

שלום אסיה,

ככל שיש לך עורך-דין שמייצג אותך - אני משוכנעת שהוא ידע מה לעשות.

אם את מייצגת את עצמך - מציעה לך להגיש בקשה מתאימה לבית-המשפט, כדי שהגזברות תעביר למומחה את שכר-הטרחה שלו, ולך את היתרה.

שלום איריסימו,

אני סבורה כי ככל שלא נשאר נזק לצמיתות, אין הצדקה כלכלית להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. עלויות התביעה הזו גבוהות (יש לצרף חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה שהטיפול שניתן היה פחות אגריסיבי לו סיבת הביקור הייתה נרשמת, ולו הייתה לזה התייחסות רפואית), צריך גם לתקוף את העדר הרישום, וגם להוכיח שמדובר היה ברשלנות בכך שלא ניתן לזה טיפול רפואי באותו זמן, ובסופו של דבר, מכיוון שהייתה החלמה ואין נזק קבוע - הפיצוי יהיה זעום. לכן במצב כזה אין הצדקה, לדעתי, להגשת תביעה.

אותם דברים נכונים גם לגבי אי הרישום עצמו. אם אתה סבור שיש בכך בעייה, ושאולי בעתיד עדיף שיהיה רישום מדוייק, אני ממליצה שבביקור הבא שלך אצל אותו רופא תבקש שיירשם שבביקור מיום !!! לא נרשמה התלונה שלך עלXXX, ותראה שאכן הדברים נרשמים.

שלום יגאל,

מירוץ ההתיישנות תמיד מתחיל מרגע הגילוי. עם זאת - אתה מציין כי כבר ב-2017 אתה חשבת שיש קשר בין הטיפול שקיבלת לבין המחלה שהתפרצה. זה יקשה על הטענה שרגע הגילוי היה מאוחר ל-2017.

בכל מקרה -- ואם ברצונך להגיש תביעה - אני מציעה לפנות לעורך-דין שלאחר עיון במסמכים שיש בידיך יוכל להעריך אם התביעה התיישנה אם לאו.

שלום נתנאל,

כדי להשיב על השאלה אם יש מקום להגשת תביעה, צריך לבדוק עם רופא, מומחה בתחום העיניים וניתוחי לייזר, אם הייתה התאמה לביצוע הניתוח, ואם הניתוח בוצע כראוי. רק אם התשובות לשאלות האלה שליליות - ניתן לשקול הגשת תביעה ברשלנות רפואית.

שלום גבי,

צריך לבדוק כיצד בוצע הניתוח, איך הגנו במהלכו על המוליכות העצבית, והאם משהו בניתוח לא התנהל כשורה. רק לאחר מכן ניתן לדעת אם מדובר בפעולה רשלנית, או בסיבוך - שאינו בהכרח תוצאה של רשלנות.

שלום מירב,

אני מתייחסת רק לתחבושות שנשארו בנרתיק - נראה לי שיש עילה לתביעה. אבל צריך לבדוק האם יש הצדקה להגשת התביעה. כדי להשיב על זה אני צריכה לדעת האם עברת ניתוח נוסף, או שאפשר היה "לחלץ" את התחבושות ללא ניתוח. אם היה צורך בניתוח נוסף - ייתכן שיש מקום לדרישת פיצוי. אם לא - הגם שמדובר ברשלנות - אין בה כדי להצדיק הגשת תביעה. ככל שלא נשאר נזק קבוע - בדרך כלל אין הצדקה להגשת תביעה.

שלום,

כדי לדעת אם יש עילת תביעה - צריך להתייעץ עם רופא מומחה בתחום א.א.ג, אשר יאשר שבאמת אין הבדל בין המצב לפני הניתוח לבין המצב שאחריו, שיתייחס לשאלות כמו האם צריך ניתוח נוסף כדי להשיג תוצאה טובה, במה כרוך הניתוח הנוסף, מה לא נעשה במהלך הניתוח שכן בוצע וכו'. אם רופא יאמר לך שאכן לא נעשה דבר בניתוח - אפשר לשקול הגשת תביעה. עדיין צריך יהיה לבחון האם הנזק מצדיק הגשת תביעה, אבל בכל מקרה - ההתייעצות עם רופא מומחה היא השלב הראשון.

שלום נטליה,

השאלה שלך אינה משפטית, אבל אנסה לסייע מנסיוני. חשוב שתאתרי את ההפנייה לבדיקות, או שתמצאי ביומנך מתי ערכת את הבדיקות, ותנסי לבדוק בבית-החולים את ספרי המעבדה באותם מועדים. ייתכן ששם תמצאי ראייה לכך שהבדיקות נערכו, ואולי אפילו זה יסייע למציאת התוצאות.

בהצלחה!

שלום נטלי,

מבחינה טכנית, אני מעריכה שניתן לשנות את הרישום הרפואי גם בדיעבד, למרות שקופות החולים מכחישות את זה. עם זאת - אם אין בידייך תיעוד מהעבר - קשה יהיה להוכיח שהיה שינוי בדיעבד.

שלום,

התנהגות מקוממת ביותר, ולא ראויה. מובן שהיה צורך ליידע בדחיפות. עם זאת - השאלה אם יש בסיס לתביעה בגין הרשלנות הרפואית תלויה בהשתנות של המחלה בתקופה הזו. ככל שאפשר לטעון שבגלל איחור של 6 שבועות בתחילת מתן הטיפול גרם לכך שסיכויי ההחלמה נמוכים יותר - יש בסיס לתביעה. צריך לבדוק אם היה בתקופת הזו הגידול  גדל, התפשט לבלוטות אחרות, או אם צריך היה טיפול יותר אגריסיבי כדי למגר את המחלה.
אם לא הייתה משמעות רפואית לאיחור בתחילת הטיפול, אין טעם בהגשת תביעה.

מקווה שזה המצב, ומאחלת רפואה והחלמה מלאים.

הי, בעקרון לא ראוי לשנות רישום רפואי. אפשר לדרוש שהטענות שלך יפורטו, ויהיו חלק מהרישום, ואז הרופא יחליט אם הוא עומד על דעתו, או שהיא נרשמה בטעות.

הי שיר,

נדמה לי שהשבתי לך. בכל מקרה - אסור לשנות את הרישום, אבל אפשר לערוך רישום אחר שיסביר אם הייתה טעות, ושיאמר מה נכון היה שיירשם.

שלום אלי,

סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע כי : "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו.". מכאן שהרופא חייב למסור לך את הצילום ו/או העתק ממנו. הוא רשאי לגבות תשלום על כך.

שלום שיר,

אני מציעה לפנות בכתב לרופא, למרפאה ועם העתק לפניות הציבור של קופת החולים, ולהפנות תשומת ליבם לטענה. לומר מה נכון, מדוע הרישום שגוי, וכיצד הוא מזיק. ייתכן שזה יביא לזה שהמידע לא יועתק ממסמך למסמך.

בהצלחה!

שלום קובי,

ההתנהלות שאתה מתאר מצערת מאוד, אם כי לא נדירה למרבה הצער.

רישום רפואי שאינו משקף  נכון את האירועים, בהנחה שאתה יכול להוכיח את התרחשות האירועים (עדות שלך למידע שקלטת בחושים שלך - היא ראיה), ובהנחה שהעדר הרישום הנכון הסב נזק פיזי - הינם עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. עם זאת - מהבחינה המעשית, ככל שהנזק אינו דרמטי, לא בטוח שהעלות הכרוכה בניהול ההליך מצדיקה את המאמץ ואת התוצאה שאפשר להשיג בסופו של ההליך.

לפעמים - תלונה על ההתנהלות למשרד הבריאות יכולה לספק את הצורך האישי, הגם שאין בצידה פיצוי כספי.

שלום יוסי,

אכן עפ"י חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 יש זכות לכל מטופל להיות עם מלווה במהלך טיפול רפואי. עם זאת, הזכות אינה מוחלטת, ותלויית נסיבות, וסעיף 6(א) אינו מציג את התמונה המלאה, אשר נמצאת בסעיפים הקטנים שאחריו, וזה לשונם:
"ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מטפל רשאי שלא לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, אם סבר שיש בנוכחותו כדי –

(1)לפגוע בבריאות המטופל, המלווה או מטופלים אחרים;

(2)לפגוע באיכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל, בסיכויי הצלחתו של טיפול כאמור, או לפגום באפשרות לקבל מהמטופל מידע הנדרש לשם הטיפול הרפואי;

(3)להפריע הפרעה ממשית לעבודת המטפל או הצוות המטפל;

(4)לפגוע בפרטיות של מטופלים אחרים, ולא ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים סבירים אחרים.

(ג)סבר המטפל כי אין לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת הטיפול הרפואי בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן (ב), יסביר למטופל את הטעם לכך ויאפשר למלווה, ככל הניתן, להיות נוכח סמוך לאחר מתן הטיפול הרפואי."

הסיטואציה שאתה מתאר עשויה להיכנס לאחד מסעיפי המשנה של סעיף קטן (ב).

שלום,

בטרם תגיש תלונה למשרד הבריאות, אמליץ לפנות אל הרופא בכתב (למשל בדוא"ל, בווטסאפ או בדרך הישנה) ולבקש את העתקי הצילומים.

אם תהיה התעלמות מהפנייה, ומתזכורת לה, בתוך זמן סביר לתגובה - אפשר אולי לשקול תלונה.

שלום רביע,

אין ספק בזכותנו כמטופלים, בכל התחומים, להרגיש נוח עם הטיפול, להרגיש ש"שמים עלינו" מתחשבים בצרכים שלנו, ובחוסר הנוחות שלנו, אם הוא מתעורר.
עם זאת - יחס לא נאות אין משמעותו טיפול רשלני. ייתכן שהטיפול היה מקצועי ומסור לחלוטין - למרות שחשת לא בנוח.
אם היחס במרפאה הזו לא מתאים לך - מציעה לך לעבור למרפאה אחרת.

שלום אל,

ליבי איתך, שחיכית לניתוח שירפא אותך מכאביך, והוא נדחה אלא שאם אתה לא נמצא במצב מסכן חיים, או שאם דחיית הניתוח לא תגרום נזק בלתי הפיך - איני רואה מדוע לתבוע את הרופא. 

אני מקווה שנקבע לך מועד חדש, ושהניתוח יביא מזור לכאביך.

שלום כפיר,

אני אתייחס לשלושה עניינים העולים משאלתך.

1 - אתחיל בעניין הפשוט ביותר - האבחון של האחות במרפאה. ככל שהוא לא נכון ולא משקף את מצבך הרפואי - מה טוב! בעניין הזה צריך רק לשמוח.
2 - הבעיה במסתם אבי העורקים - ככל שידוע לי, אבל ידיעותי בנושא הזה מוגבלות ואיני קרדיולוגית, אין זה סביר שהמסתם נפגע בתהליך האבלציה. ככל שיהיה קרדיולוג שיאמר לך שייתכן שהאבלציה פגעה במסתם - וככל שזה משפיע על התפקוד - ייתכן שאפשר יהיה לשקול הגשת תביעה בגין הנזק הזה.
3 - האיחור באבחון - צריך לבדוק אם האיחור באבחון פרפור הפרוזדורים הוא זה שגרם לבעייה בתפקוד הלב, או שיש לכך מקור אחר. וגם - להצביע על כך שהתלונות הופיעו פעמים רבות וזמן רב לפני ביצוע האבלציה - כך שצריך היה להציע אותה בשלב מוקדם יותר. ככל שקרדיולוג מומחה יאשר את הקביעות הרפואיות הללו - ניתן להגיש תביעה בגין הנזק שגרם האיחור באבחון.

שלום רפי,

בעקרון - צריך הסכמה לכל טיפול רפואי שמטופל מקבל.  הזכות הזו מעוגנת בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:
"13.(א)לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה."

החריגים לכלל הזה קבועים בסעיף 15 לחוק, שזו לשונו:I

"15.על אף הוראות סעיף 13 –

(תיקון מס' 9) תשע"ו-2016

(1)מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת הראשונה, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:

(א)מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;

(ב)לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;

(ג)אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין;

(2)בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

(א)נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;

(ב)צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;

(ג)קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע;

(3)בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת הראשונה יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת."

ככל שהנסיבות המתוארות בסעיף 15 התקיימו במהלך הטיפול הנמרץ - זה עלול ליפול במסגרת החריגים, אלא אם ניתן להוכיח כי ניתנו מראש הוראות שמתנגדות לטיפול שניתן.

שלום גל,

אכן, רופא צריך להסביר לך מה הוא עומד לבצע בבדיקה, וההתנהלות של הרופאה אינה תקינה, בלשון המעטה.
נראה לי שהדרך הנכונה במקרה הזה היא לדאוג לבריאות העיניים שלך, ואם את צריכה הפנייה לבדיקת מומחה כלשהו - תגשי אולי לרופא עיניים אחר - ותבקשי את ההפנייה. ברור שהרופא המפנה לא יתן הפנייה אם הוא לא יעשה בדיקה ויבין אם ההפנייה מוצדקת, אבל תוכלי לבקש ממנו לפני הבדיקה שיסביר לך בדיוק מה הוא מתכוון לעשות, כדי שלא תופתעי.

שלום משה,

בעקרון כל עובד בתחום בריאות הנפש, שמטפל בך, חייב כלפיך בחובת סודיות, ואסור לו למסור מידע שנמסר לו במהלך טיפול בך. עם זאת, יש לכך מספר חריגים. מידע יכול להימסר, שלא בהסכמת המטופל, אם  מוסד המידע נדרש לעשות זאת במהלך ניהול חקירה, למי שמוסמך לנהל חקירות על ביצוע עבירות, או למסור מידע, לצורך מניעת עבירה, לקצין משטרה.

שלום דור,

עפ"י סעיף 6(א) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:
"6.(א)מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו."

סייעת לרופא שיניים נכללת בהגדרת מטפל, עפ"י רשימה שפרסם מנכ"ל משרד הבריאות מ-3.2.1998.

לכן, החוק מחייב אותה להזדהות.