חיים שלום,

הפקדת צוואה אצל רשם הירושות לא מבטלת את הצורך בחתימת עדים – כי אלה שני דברים שונים לחלוטין. 

יש כמה סוגי צוואות לפי החוק (חוק הירושה), ולכל אחת דרישות שונות. למשל:

צוואה בעדים – חייבת להיערך בכתב, ולהיחתם בפני שני עדים.

צוואה בכתב יד – צריכה להיכתב ולחתום כולה בכתב ידו של המצווה (ואז לא נדרשים עדים).

צוואה בפני רשות (כמו רשם הירושה) – נערכת בפני גורם מוסמך (שופט, רשם, נוטריון), ואז אין צורך בעדים.

מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום הירושה.

בהצלחה!

רוני שלום,

בהחלט כן. בקשה לצו קיום צוואה מוגשת כדי לתת תוקף משפטי לצוואה – והיא אינה תלויה בהסכם חלוקה בין היורשים.

הסכם לחלוקת העיזבון רלוונטי רק אם היורשים מבקשים לחלק את הרכוש בדרך שונה ממה שנכתב בצוואה, והוא יכול להיערך גם לאחר קבלת הצו.

במצב רגיל, אין כל מניעה להקדים את הבקשה לצו, במיוחד כשהצוואה מקובלת על כולם ואין סכסוך.

ההסכם, אם ייערך בעתיד, יהיה תקף כל עוד כל היורשים מסכימים לו.

לכן – כשאין התנגדויות, עדיף להתחיל בהליך הקיום ולא לעכב אותו לשווא.

בהצלחה!

כאשר אדם נפטר והותיר אחריו קופת גמל עם מוטבים, הכספים משולמים ישירות למוטבים שרשומים – ולא לפי צו הירושה.

אם האם רשומה כמוטבת יחידה אך אינה כשירה, לא ניתן למשוך את הכספים בשמה ללא מינוי אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך בתוקף.

בני משפחה אחרים לא יוכלו לקבל מידע על מוטבים נוספים או לשנות את החלוקה כל עוד האם בחיים.

רק אם ייקבע שהיא לא כשירה ויש מינוי חוקי מטעמה – ניתן יהיה לפעול בשמה.

אם אין מוטבים משניים, והאם תלך לעולמה בטרם משכה את הכסף – הכספים ייכנסו לעיזבונה ויחולקו לפי צו ירושה או צוואה.

חשוב לבדוק אם יש ייפוי כוח מתמשך תקף, ואם לא – לשקול פנייה להליך מינוי אפוטרופוס.

בהצלחה!

לפי חוק הירושה, הסכם על ירושה עתידית – כלומר, התחייבות לתת חלק מהירושה לאחר הפטירה – אינו תקף ואינו חוקי, גם אם נחתם.

החוק קובע שזכותו של אדם לשנות את רצונו עד יומו האחרון, ולכן לא ניתן "לקבע" הסכם ירושה מראש.

לעומת זאת, אם ההורה מעביר במתנה או במכר חלק מהנכס לילד כבר בחייו – זו עסקה תקפה, וניתן לרשום אותה בטאבו.

במקרה כזה זו אינה ירושה אלא העברת בעלות רגילה, אך חשוב להסדיר אותה במסמכים מתאימים ולהבין השלכות מס (שבח, מתנה וכו').

לסיכום – לא ניתן לרשום בטאבו התחייבות עתידית לירושה, אבל כן אפשר להעביר זכויות כבר בחיים, בעסקה תקפה.

בהצלחה!

שלום יוסי,

כאשר יש צוואה ברורה וכל היורשים זכאים בחלקים שווים, כל אחד מהם זכאי לדרוש חלוקה והוצאת חלקו מהעיזבון.

אם יורש מסרב למלא טפסים, לשתף פעולה או מעכב את החלוקה – ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון או לחלוקת העיזבון על פי הצו.

לקיחת רכוש עצמי (כמו רכב) ללא הסכמה – אינה חוקית, במיוחד אם אין הוכחה לחוב.

התנהלות כזו עלולה להיחשב כהפרת זכויות יתר היורשים, וניתן לדרוש החזרת רכוש או קיזוז שוויו בחלוקה.

לרוב אין מנוס מפתיחת הליך משפטי, אך ניתן לעשות זאת בפשטות יחסית וללא הליך מורכב, במיוחד כשיש צוואה תקפה וברורה.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לפעול בצורה יעילה ולמנוע עיכובים נוספים.

בהצלחה!

אופק שלום וברכה.

באופן כללי, הבנקים משתפים פעולה בחלוקת חשבונות בנק של מנוחים.

מדובר בשירות שהם נותנים ללקוחותיהם.

אך כמו בכל מתן שירות, לעיתים נתקלים בשירות הטעון שיפור.

ככל וההתנהלות הישירה מול הבנק לא מקדמת, באפשרותכם להגיש תביעה לבית המשפט למתן צו לחלוקת העיזבון.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לעשות זאת באופן יעיל ומהיר.

בהצלחה.

שלום אלי,

שאלתך נוגעת למקרה שכיח שבו בצוואה לא נכתב מה יקרה אם הנהנה (אתה) תלך לעולמו לפני המצווה (אחיך).

לפי הדין – אם הנהנה נפטר לפני המצווה והצוואה לא כוללת הוראה חלופית או התייחסות למצב כזה, אזי חלקו של הנהנה "נופל" (בלשון משפטית – בטל), ונכנס למה שמכונה "עזבון שיורי" (מה שלא חולק בצוואה).

במקרה כזה, אם האח המצווה לא כתב בצוואה הוראות למי תעבור הדירה במקרה ואתה לא בחיים, אז הדירה תיחשב כחלק מהעזבון שלא חולק בצוואה – כלומר, היא תחולק לפי דין בין יורשיו החוקיים של אחיך – שהם לרוב האחים (או יורשיהם) – ולא בהכרח ילדיך.

בהצלחה!

נדב שלום וברכה.

חוק הירושה מאפשר ליורש לוותר על הירושה שקיבל, וזאת באמצעות הסתלקות מחלקו בירושה, שתוכל להתבצע רק לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, זאת הדרך המקובלת.

בנוסף, חוק הירושה מכיר באפשרות לערוך הסכמים בנוגע לזכויות ברכוש שעתיד אדם לקבל בירושה. יחד עם זאת, חוק הירושה אינו מכיר בעריכת הסכמים בנוגע לזכות אדם לרשת.

אמנם להסכמים כנ"ל יש תוקף משפטי כאשר ההסכם מתייחס לרכוש שעתיד אדם לרשת, יש לדעת שישנן אפשרויות רבות לתקוף את ההסכמים הללו והם לא בהכרח מביאים לוודאות משפטית בנושא.

בברכת אריכות ימים ושנים.

אלי שלום וברכה.

במצב בו יורש לפי צוואה הולך לעולמו לפני המצווה, חוק הירושה קובע (בס' 49):

במידה ואין בצוואה הוראה הקובעת מי האדם שיירש במקומו, חלקו של אותו יורש עובר לצאצאיו.

במידה ואותו יורש לא הותיר אחריו צאצאים, הוראת הצוואה לטובתו מבוטלת.

לשאלות נוספות, מוזמן לפנות.

בברכת אריכות ימים ובהצלחה.

רומי שלום,

שאלתך מצוינת, והיא אכן עולה לא פעם במשפחות שבהן אחד האחים נותר ערירי וללא ילדים.

ראשית, כדי להשיב באופן מדויק, יש לבחון תחילה – האם הדוד ערך צוואה או לא?

אם הדוד ערך צוואה – הירושה תחולק בהתאם להוראותיה.

חשוב לדעת שצוואה מאפשרת לכל אדם להוריש את רכושו לפי רצונו האישי, ללא כל חובה להוריש דווקא לבני משפחה. כלומר, הוא יכול לבחור להוריש לאחיו, לאחייניו, לחברים או לכל גורם אחר שיחפוץ בו.

לעומת זאת, אם הדוד לא השאיר צוואה – הירושה תחולק לפי הוראות חוק הירושה.

מהפרטים שציינת עולה כי אביך הוא האח היחיד של הדוד, ובהנחה שהוריהם (סבך וסבתך) אינם בין החיים – הרי שאביך הוא היורש היחיד.

כל עוד אביך בחיים – רק הוא נחשב ליורש החוקי של הדוד. אתם, ילדיו, לא זכאים לחלק מהירושה.

במקרים שכאלו, מומלץ מאוד ליזום שיחה רגישה עם הדוד ולברר האם כבר ערך צוואה.

צעד פשוט כזה, יכול למנוע בעתיד אי-הבנות, סכסוכים ובעיות משפטיות אשר מתעוררות מעת לעת, במיוחד לאחר פטירת אנשים עריריים, אשר לאחר פטירתם, עלולים להופיע גורמים שונים ולטעון כי הם זכאים לירושה.

לכן, אין תחליף לצוואה ברורה, מסודרת ומעודכנת. זו הזדמנות לטפל בדברים מראש, בכבוד, ברגישות ובאחריות, כדי לוודא שרצונו של הדוד יתממש במדויק.

בהצלחה רבה!

שלום מומו,

שאלת שאלה מצוינת, כי באמת יש מקרים שבהם שטח חקלאי כפוף למגבלות מיוחדות.

ניתן להוריש שטח חקלאי – אבל חשוב לבדוק את המעמד המשפטי שלו.

יש הבדל בין שטח בבעלות פרטית מלאה לבין שטח חקלאי שמוחכר ממנהל מקרקעי ישראל (רמ"י), מושכר מאגודה חקלאית, או נמצא במושב/קיבוץ.

אם מדובר בנחלה חקלאית (למשל במסגרת אגודה שיתופית), עלולות לחול מגבלות, כמו דרישות הסכמת הסוכנות היהודית או אישור מנהל מקרקעי ישראל להעברת זכויות. לפעמים, יש חובה להעביר את הנחלה ליורש אחד בלבד (ולא לפצל בין כמה יורשים).

לכן, לפני עריכת צוואה – חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מתאים שיבדוק את סוג הזכויות, החוזים הקיימים, והגבלות ההורשה. כך תבטיחו שצוואת אבא תהיה תקפה וניתנת לביצוע.

בהצלחה!

חי פז שלום וברכה.

המוריש רשאי לקבוע כיצד יחולקו נכסי העיזבון, וקיימת אפשרות להגן על הוראות החלוקה, לדוג', באמצעות הטלת סנקציות שונות על היורשים, במידה ויסטו מהדרך אותה קבע המוריש בצוואתו.

יחד עם זאת, ליורשים יש אפשרות לתקוף את ביצוע הוראות המוריש בדרכים מגוונות.

ועדיין, ככל וקיים חשש שהיורשים לא יכבדו את הוראות המוריש, המוריש רשאי לקבוע, שנכסי העיזבון יחולקו על ידי בעל תפקיד חיצוני, מנהל עיזבון או נאמן, בפיקוח בית המשפט. דרך זו, יש בה כדי להפחית את ההתנגדות מצד היורשים, אך יש לדעת שבעל התפקיד זכאי לשכר טרחה לא מבוטל בגין ביצוע מלאכתו.

בברכת חג פסח כשר ושמח.

בהצלחה.

כאשר בצוואה מונה יורש יחיד, אין מדובר בחלוקת עיזבון בין מספר יורשים, ולכן אין תחולה להסכם חלוקת עיזבון במובן המשפטי הרגיל, שהוא הסכם בין יורשים שמסדיר חלוקה שונה מזו שנקבעה בצוואה או על פי דין.

עם זאת, היורש היחיד בהחלט רשאי, לאחר קבלת צו קיום הצוואה ורישום הזכויות על שמו, לעשות ברכוש ככל שירצה – לרבות לתת חלק ממנו לאנשים אחרים. אך זה נחשב להעברה רגילה של נכסים (מתנה, מכר וכו') ולא להסכם חלוקת עיזבון.

שלום רב,

אינני מכירה את האתר הספציפי שאליו הפנית, אולם בכל זאת אני מרשה לעצמי להמליץ באופן גורף להימנע מקיצורי דרך. צוואה היא מסמך בעל חשיבות עצומה. הוא מתייחס לכל אגורה שצברת בימי חייך. צוואה שאינה מושלמת ותפורה למידותיך עלולה לגרור את יורשיך הפוטנציאליים לסכסוך יקר וארוך בבתי המשפט. מדובר בהוצאה חד פעמית, וזהו המקום האחרון שהייתי חוסכת בו. איני סבורה ששאלון מקוון, מתוחכם ככל שיהיה, יכול להחליף עורך דין אנושי, מקצועי ומנוסה. חבל שבמטרה לחסוך כמה אלפי שקלים, "תחסוך" לעצמך גם את השקט הנפשי, לדעת שענייניך מוסדרים כהלכה.

אני נזכרת במשפט של סבתא שלי: "אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות שירותים בזול", אז קל וחומר - בחינם.

באיחולי אריכות ימים,

רוית

שלום מתנאל,

אם אתה מצויין בצוואה של חמותך כזוכה – עקרונית אתה זכאי לקבל את חלקך לפי הצוואה עצם העובדה שאתה ובתה (אשתך) נמצאים בהליכי גירושין אינה שוללת אוטומטית את זכותך לפי הצוואה. בהצלחה!

משה, שלום,

אין קשר בין סוגיית האפוטרופסות לבין סוגיית ההורשה.

אם האב לא הותיר בת זוג, וכן הותיר שני ילדים, עיזבונו יחולק ביניהם, מחצית לכל אחד מילדיו. מי שימונה כאפוטרופוס על הילדים יצטרך לנהל עבורם את רכושם, כאפוטרופוס לרכוש,, אבל הוא לא יורש באופן ישיר ועצמאי. זאת, גם אם האפוטרופוס הוא אחיו של המוריש, וגם אם הוא סתם אדם זר.

תנחומיי,

רוית

רלי, שלום,

עיזבון האבא כבר אינו רלוונטי, מפני שאמא ירשה אותו במלואו. ברגע ששני הילדים הסתלקו בחייהם, הם כבר לא יורשים של האבא.

לכן, השאלה נוגעת רק לזהות יורשיה של האמא (שעכשיו מאה אחוז שלה ולא רק חמישים אחוז).

במקרה כזה, יורשיה של אמא הם שני ילדיה.

האח שבחיים יורש מחצית מעיזבונה.

האח שנפטר - ילדיו נכנסים בנעליו, מכוח כללי הירושה על פי דין.

לסיכום, יש לנו רק עיזבון אחד, של אמא, ויורשים אותו האח (1/2) והנכדים (את ה-1/2 השני, שנחלק בחלקים שווים בין כל הנכדים).

בהצלחה, רוית

ריקי, שלום,

לא ברור משאלתך מדוע הידועה בציבור הגישה גם בקשה לצו ירושה וגם בקשה לצו קיום צוואה. אני מניחה שהצוואה לא התייחסה לכלל נכסי העיזבון.

מכל מקום, סעיף 5 לחוק הירושה קובע ש"מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת" - פסול מלרשת את המוריש.

עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לסטות מהכלל האמור, כך שהמזייף כן יוכל לרשת.

גם אם, כדברייך, נקבע בפסק הדין שהצוואה מזוייפת, עדיין רחוקה הדרך לפסלות מלרשת.

על מנת למצות את זכויותיכם, מומלץ בחום לפנות לקבלת ייעוץ אצל עו"ד המתמחה בדיני ירושה. את מתארת סיטואציה חריגה שמצריכה טיפול רגיש ומתוכנן מראש.

בהצלחה,

רוית

חלי, שלום,

אני מניחה שהורייך ערכו צוואות הדדיות, מתוך הסתמכות האחד על צוואתו של השני. גם אם כן וגם אם לא, כלומר, גם אם הם ערכו צוואה "רגילה", הרי שאמך יורשת את אביך ורשאית לעשות בעיזבונו כבשלה, כולל להוריש אותו למי שתרצה.

עם זאת, מומלץ בחום לקבוע ייעוץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה, על מנת שיעיין בצוואות ובנסחי הטאבו ויתן תשובה פרטנית ומושכלת.

בהצלחה, רוית

שרון, שלום,

אני משתתפת בצערך משפחתך על פטירת סבתך. כדי לענות לשאלתך חסרים נתונים רבים, אז אנסה לענות בכלליות.

כל יורש רשאי להסתלק ממה שירש, ואין צורך בקבלת הסכמתם של היורשים האחרים.

ואולם, לא ניתן להסתלק לטובת נכד של המוריש.

כמו כן, לא ניתן להסתלק ממנה ספציפית (למשל, חצי דירה, כפי שציינת), אם אמך ירשה חלק יחסי. כלומר, אם אמך ירשה מחצית מעיזבונה של אמה, היא יכולה להסתלק מכל מה שירשה, אך לא רק ממחצית הדירה.

לפיכך, ובהנחה שגם את/ה יורש/ת 20,000 ש"ח כיתר הנכדים, הפיתרון הוא לא הסתלקות, אלא עריכת הסכם בין יורשים. כל הזוכים (כולל האח והנכדים) צריכים לחתום עליו, ואז העברת הדירה אליך תהיה בגדר הורשה, כלומר פטורה ממס.

אם, מאידך, לא ניתן לקבל את הסכמתם של כל הזוכים, או שהעיזבון כבר חולק, במקרה כזה לא ניתן לערוך הסכם בין יורשים, ואין מנוס מביצוע העברה במתנה. במקרה כזה, תצטרך/כי לשלם מס רכישה, אולם רק שליש ממנו.

להבדיל, אם אמך תוריש לך את מחצית הדירה שירשה אחרי 120, זו תהיה הורשה פטורה ממס.

בגלל שאלו נושאים מורכבים, מומלץ בחום לפנות לייעוץ אצל עו"ד מקצועי ומנוסה, בטח לפני שנקבעות עובדות בשטח.

בברכת חג שמח, רוית

רננה שלום וברכה.

יורשים רשאים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון בהסכם.

במצב בו קיימים שני יורשים, ובעיזבון קיימים שתי דירות, אפשר לקבוע, שכל יורש יקבל דירה במלואה.

לשם קביעת שווי הנכסים, ניתן להסכים ששווי הנכסים יהיה שווי נטו, זאת אומרת, בהפחתה עתידית של מס צפוי ו/או הוצאות אחרות.

במצב כזה, כל יורש יוכל לעשות בדירה שלו כרצונו – לרבות מכירה.

במצב בו יורש דורש תשלום איזון מהיורש השני בשל פערים בשווי הנכסים, אז ככל וישנם כספים בעיזבון, הם יכולים לשמש לכך.

ככל ואין כספים בעיזבון, חשוב לדעת, ששימוש בכסף חיצוני לנכסי העיזבון במסגרת חלוקה, מהווה ארוע מס שיש לקחת אותו בחשבון.

לשאלות נוספות, מוזמנת לפנות.

בהצלחה.

מיטל יקרה,

אני משתתף בצערך על פטירת אביך.

לשאלתך – כן, גם אם אביך היה נשוי בעת פטירתו, ובמיוחד אם לא הותיר אחריו צוואה, החוק קובע כי ילדיו זכאים לחלק מהעיזבון. במקרה כזה, חל חוק הירושה, ולפי ברירת המחדל שבו (כלומר, בהיעדר צוואה), הירושה תתחלק כך:

יחד עם זאת, ייתכנו שיקולים נוספים שעשויים להשפיע על אופן החלוקה – למשל, אם היה הסכם ממון בין אביך לאשתו השנייה, או נסיבות אחרות כמו זכויות מגורים בדירה, מתנות או רכוש שהובא לקשר.

ככל שאין צוואה, מומלץ להגיש בקשה לצו ירושה אצל הרשם לענייני ירושה – זה הצעד הראשון שיאפשר להסדיר את הזכויות בעיזבון.

את מוזמנת לפנות בכל שאלה נוספת.

בהצלחה רבה!

רוני היקר, אני משתתף בצערך. ראשית, יש להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה – זה הצעד שיאפשר להסדיר את הזכויות בעיזבון. כל עוד לא ניתן צו, אין יורש מוכר כחוק ולכן אין למי להעביר את התשלום. ניתן לבקש מהדיירים להמתין עם התשלום או להפקיד אותו באופן זמני בחשבון נאמנות. במקרים דחופים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, שיוסמך לגבות את שכר הדירה ולנהל את הנכסים. במידה ויש שאלות נוספות, אני כאן לכל עזרה.

שלום נדב,

מאחר ואביך עודנו בחיים, אם אתה מעוניין לוותר על חלק מעיזבונו, תוכל לעדכן את אביך, ואם הוא יסכים, הוא יוכל לשנות את הצוואה ולהתאימה לצורך המשפחתי שלכם.

במקרה שבו הצוואה לא תשתנה, ואם כל הצדדים יסכימו על שינוי בחלוקה, ניתן לערוך הסכם בכתב בין היורשים, שבו יפורט חלוקת הנכסים על פי הסכמת היורשים. הסכם כזה יכול להתבצע לפני או אחרי פטירת המוריש, כל עוד הצוואה או נכסי העיזבון לא חולקו.

אם יש לך שאלות נוספות, אל תהסס לפנות.

שלום משה,

מה שאתה מתאר נשמע מאוד חשוד ויכול להיות ניסיון להונאה. הודעות שמגיעות ממקורות לא מוכרים, במיוחד כאלה שמציעות ירושה או סכומים גדולים, הן פעמים רבות חלק מהונאות בינלאומיות שמנסות לגרום לאנשים להעביר פרטי בנק או מידע אישי.

ההמלצה הכללית היא להתעלם מההודעה ולא לשלוח שום מידע או כסף, אלא אם כן אתה יכול לאמת את זה באופן עצמאי דרך מקורות רשמיים ומאובטחים.

בהצלחה!