פורום זכויות יוצרים

יאנה שלום,

גם אם יש לך אישור של המעביד הקודם הרי שהזכות לעשות שימוש ביצירות שהוזמנו על ידי לקוח חיצוני תלויה בתוכן ההסכם של המעביד עם אותו לקוח ואיך מוסדר בו נושא זכויות היוצרים, במפורש או במשתמע.

מעבר לכך גם הסתמכות על "דברים שבעל פה" מצד המעביד אינה רצויה וככל שיש הסכמה מצדו חשוב מאוד לעגן אותה בכתב (בכל מקרה, כאמור, היא לא מכשירה לעשות שימוש בחומרים שלא ניתן לעשות בהם שימוש בהתאם להסכם של המעביד עם הלקוח החיצוני). 

יאנה שלום,

שימוש לא מורשה בשמות של חברות על מנת ליצור מצג של שיתוף פעולה חושף אותך לתביעות, לטעמי, לא רק מצד אותן חברות. 

שלום רב,

הרישיון שניתן לך על ידי כל אחד מהארגונים שציינת הוא "רשיון שמיכה"  - כלומר נותן לך זכות לעשות שימוש ברפרטואר היצירות של כל אחד מהם אך לא ביצירות שלא כלולות ברפרטואר. 

שלום רב,

לדעתי כדאי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בשתי המאטריות - הן דיני זכויות היוצרים והן דיני העבודה. כמובן שניתן גם להסתייע במקביל בשני עו"ד. 

שלום רב,

אחת מסוגי היצירות שהן מושא לזכות יוצרים היא ה"יצירה הספרותית". צירוף מילולי ייחשב ליצירה ספרותית באם הוא מקורי, מהווה תוצר שהוא פועל יוצא של מידה מסוימת של השקעה ומגולמת בו מידה מסוימת של יצירתיות. במקרים מסוימים הכיר בית המשפט בקיומה של זכות יוצרים גם במשפט קצר (למשל, המשפט "אין סוסים שמדברים עברית" משירה של חנה גולדברג, 'אנטארטיקה', המוכר בביצועה של קורין אלאל). יחד עם זאת, אין משמעות העניין שכל משפט יוכר כיצירה. הדברים נבחנים בכל מקרה לגופו.

גם אם בנסיבות העניין לא מדובר במשפט שהוא יצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים יתכן וניתן לפעול משפטית נגד המעתיקה, מכוח עילות שונות, בפרט מאחר ומדובר - כך אני מבין - במתחרה עסקית.

שלום רב,

הפורום מיועד למתן מענה לשאלות משפטיות עקרוניות, אך אין באפשרותנו לתת במסגרתו יעוץ משפטי פרטני, לא כל שכן מבלי לבחון את כל התמונה כולה. 

שלום רב,

בנסיבות שתיארת וככל שתוגש תביעה בישראל הרי שאף אתה עשוי לשאת באחריות לעוולה (באופן חלקי או בנסיבות מסוימות אף באופן מלא). 

שלום רב,

על פי החוק הישראלי ליוצר זכות יוצרים ביצירתו למשך חייו וכן 70 שנים לאחר מותו. מאחר ופיקאסו נפטר בשנת 1973 הרי שיצירותיו עדיין מוגנות בזכות יוצרים (הגם שלצורך תשובה ודאית יש לבחון גם את הדין הרלוונטי במדינת המוצא שלו - ספרד).

באשר לתמונות המופיעות באתרים שונים יש לבחון בקפידה את מדיניות האתר ומדיניות פרסום התכנים בו - והשימוש בהם - ולאור זאת לפעול.  

יוכבד שלום,

עצם העובדה שנשלחה דרישה אינה אומרת שהיא בת תוקף - יתכן ומדובר בטעות. בכל מקרה ודאי שאין באפשרותנו להתייחס אל הדרישה מבלי לבחון אותה ואת מערכת התשלומים/הסכמים, ולא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום המיועד למתן מענה לשאלות משפטיות עקרוניות. כדאי שתיוועצו באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום שיבחן את הנ"ל וינחה אתכם כיצד לפעול, בנסיבות העניין. 

אמיר שלום,

בראש ובראשונה יש לוודא שאתה לא עושה שימוש בתכנים מוגנים שיש בהם זכויות לגורם אחר.

כמו כן חשוב שיהיה לאתר תקנון שיכסה את ההיבטים המשפטיים של השימוש באתר. 

באשר ל"שמירת" זכויות יוצרים בתכנים מקוריים של בעל האתר - הכלל הוא שזכות יוצרים קמה עם יצירת היצירה ואינה טעונה ברישום. יחד עם זאת, לתיעוד ורישום של יצירה מוגנת עשויה לצמוח תועלת משפטית בנסיבות מסוימות. מדינת ישראל אינה מפעילה מערכת רשמית לרישום יצירות שיש עליהן זכות יוצרים - ואולם ניתן להפקיד את היצירה ולחתום על תצהיר הולם בפני עו"ד.

זמיר שלום,

ככלל, זכות יוצרים היא זכות שקמה עם יצירת היצירה וקיומה אינו כרוך ברישום כלשהו. יחד עם זאת, תיעוד של היצירה ומועד יצירתה עשוי לסייע לבעל הזכויות במקרה של מחלוקת סביב מקוריות היצירה. בישראל לא קיים מנגנון רשמי של רישום יצירות כך שבפועל תיעוד של יצירות מתבצע בעזרת עורכי דין המספקים שירות שכזה.

יצירה מוגנת בזכות יוצרים מקום בו היא עומדת בתנאים שונים שנקבעו בחוק. שאלת היות 'סילבוס' יצירה המוגנת בזכות יוצרים נדונה על ידי בית המשפט העליון. ככלל, אין זכות יוצרים בעובדות - ו'סילבוס' הוא, לרוב, רשימה של מקורות אשר אזכור כל אחד מהם הוא למעשה "עובדה" ועל כן לא מוגן בזכות יוצרים.

יחד עם זאת, החוק מקנה הגנה ל'לקט' של עובדות וזאת במקום בו ניכרת מקוריות "בבחירה ובסידור" של המקורות וכשמדובר בלקט "מקובע" - כלומר ברשימה קיימת שקובעה באופן כלשהו. על בסיס זה, כאמור, הוכרה בעבר על ידי בתי המשפט זכות יוצרים ברשימות מסוג זה - אם כי אין המדובר בהגנה מובטחת, באשר בכל מקרה יש לבחון אם אכן מדובר ברשימה מקורית (ככל שמדובר בקורס ייחודי הרי שהסיכוי לכך גובר ולהיפך).

עוד עניין שיש לקחת בחשבון הוא שהחוק מתיר שימוש הוגן גם ביצירה מוגנת. "שימוש הוגן" הוא, בין היתר, שימוש לצורך לימוד עצמי, מחקר והוראה או בחינה על ידי 'מוסד חינוך' - ולכן גם במקרים של שימוש על ידי אחר, בסילבוס שמוגן בזכות יוצרים, יתכן ויהיה מקום לדון בטענת הגנה זו היה ותועלה מצד המשתמש (גם כאן לא מדובר בהגנה גורפת אלא בכזו הנמדדת בפרמטרים שונים). 

בשורה התחתונה - יתכן ומדובר ביצירה מוגנת. במידה וכן, הרי שהיא אינה טעונה רישום. יחד עם זאת, פעולת תיעוד ורישום שלה (למשל באמצעות עו"ד) עשויה לסייע בהקשרים שונים ומומלץ לבצע אותה. 

ליהי שלום,

תודה על פנייתך לפורום זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים.

ככלל, גם מי שתרם לביצוע הפרת זכות יוצרים על ידי אחר, עשוי לשאת באחריות מסוימת בגין ההפרה וזאת על דוקטרינת ה"הפרה התורמת" ("הפרה תורמת" היא תרומה, אקטיבית ולעתים אף פאסיבית, להפרה ישירה על ידי גורם אחר).

יחד עם זאת בהתנהלות מושכלת ומודרכת ניתן לצמצם את הסיכון בתביעה או ליצור מנגנוני שיפוי למקרה של תביעה. 

שלום ליאור,

הסימן של גוגל הוא סימן מסחרי של גוגל. שימוש בו לצרכים מסחריים שלך עלול להוות הפרה.

כמובן שאם אתה רוצה להשתמש בלוגו של גוגל כדי להפנות לשירות של גוגל עצמה או לתוצאת חיפוש, ניתן להשתמש בלוגו במידה סבירה ובתום לב, באופן שלא יוצר רושם מוטעה כאילו אתה פועל מטעם גוגל או בחסות של גוגל. 

 שלום יוסי,

זכויות יוצרים יכולות להיות גם במבחנים, ושימוש מסחרי בהם ללא רשות עלול להוות הפרה.

מציע לבדוק ישירות עם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

שלום רב,

יש לבחון את העניין ביחס לכל מאמר (ומדינה רלוונטית). באם מדובר במאמרים שמפורסמים במאגר כלשהו אז יתכן ויש הסדרה של השימוש בהם בכללי המאגר. ציטוט הוגן, מידתי ומבוקר - לרוב מותר. בכל מקרה הכלל הנכון כמעט תמיד הוא שאם יש ספק  - אז אין ספק ורצוי להימנע עד לעריכת בירור פרטני. 

אמיר שלום,

דיני הקניין הרוחני יוצרים מונופול על אלמנטים שנכנסים לגדר אחת מזכויות הקניין הרוחני. ההנחה היא שמארג הזכויות הללו, כפי שהתגבש בחקיקה, יוצר את האיזון הראוי בין זכויות יוצרים/ממציאים לבין הציבור.

'טיפ' עסקי הוא בגדר רעיון ועל רעיונות אין זכויות יוצרים וככל שאינם המצאה טכנולוגית אז גם לא ניתן לרשום עליו פטנט. באם מדובר באגד כתוב (או מקובע בדרך אחרת) של רעיונות יתכן שניתן לטעון שמדובר בלקט של רעיונות שמוגן בזכות יוצרים.  באם מדובר ב'טיפים' סודיים אז ניתן לטעון שמדובר בסוד מסחרי (לצורך כך יש להוכיח שאכן מדובר בתוכן שנשמר בסודיות ושאינו גלוי על פניו). 

במקרים מסוג זה כדאי להסדיר את מערכת היחסים באופן חוזי ומראש. 

שלום רב,

בישראל, לרוב, זכות היוצרים ביצירה קיימת בחיי היוצר ו-70 לאחר מותו. לאחר מכן הופכת היצירה לנחלת הכלל. יחד עם זאת יש לערוך בירור ביחס לכל יצירה פרטנית.

שלום רב,

לא כל כך הבנתי את השאלה. אם אתה עושה שימוש לא מורשה בתמונה ורק משנה אותה קצת, הרי שיש בסיס לטענה בדבר הפרת זכות יוצרים. אם מדובר בתמונה שהזכויות בה הועברו אליך אך אתה משנה אותה אזי בנסיבות מסוימות יתכן ויש מקום לטעון על הפרת הזכות המוסרית. אם אתה עושה שימוש בתמונה לצורך הפקת רווח אז אתה חשוף גם לתביעה בגין פגיעה בפרטיות המצולם (בעוד שתביעה מכוח דיני זכויות היוצרים חושפת אותך לתביעה מצד יוצר התמונה, אא"כ הלה העביר זכויותיו למצולם). 

שלום רב,

בהחלט יתכן ומדובר בהפרה של זכויות שונות. העובדה שרבים עושים פעולה מסוימת אינה מהווה תעודת הכשר לאותה פעולה. יש לבחון את הדברים טכנית ולאחר מכן משפטית ואין "דרך קיצור" לכך. 

שלום רב,

בישראל קיים הסדר של "רישיון כפייה" לפיו מותר ליוצר לעשות קאבר לשיר - בכפוף לתשלום תמלוגים לבעלי הזכויות. גם אם בעלי הזכויות אינם ישראלים הרי שקיימים הסדרים בין ארגוני הזכויות במדינות השונות המאפשרות להסדיר את השימוש. 

שלום רב,

באם סוכם בין הצדדים כי הזכות בתוצרים היא של הלקוח הרי שככל - יש לקבל את אישור הלקוח לשימוש מסוג זה. יחד עם זאת יתכן וכדאי לבחון את לשון ההסכם ומה בדיוק סוכם בו (בהיעדר הסכם הקובע כי הזכויות הן של הלקוח - התמונה עשויה להיות שונה). בכל מקרה, להבא הקפידי על הסדרת העניין מראש בהסכם - טרם חתימה עליו. 

שלום רב,

ככלל - בחוק הישראלי נקבע הסדר לפיו מותר לעשות 'קאברים' ליצירת קיימות בכפוף לתשלום תמלוגים לבעלי הזכויות, תשלום אותו ניתן להסדיר אל מול ארגוני הזכויות (ביחס ליצירות המצויות ברפרטואר של כל אחד מהם). אי הסדרת העניין חושפת את המשתמש לתביעה בגין הפרת זכויות. 

שלום רב,

אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר בתמונות שנרכשו כחוק ממי שהוא בעל הזכויות בהן. במידה וכן, הרי שהחובה לתת קרדיט היא "במידה ובהיקף הראויים בנסיבות העניין", דבר שקשה לבחון אותו באופן "מדעי" - ועל כן, לטעמי, יש לתת קרדיט ולו בשביל למנוע טענות על הפרת הזכות המוסרית (יתכן ואם ברישיון השימוש בתמונה מופיעים תנאים אחרים, אז יהיה מקום לפטור ממתן קרדיט).

כאמור, ככל שמדובר בשימוש ללא הרשאה אז מתן קרדיט לא פותר את הבעיה, ככל שמדובר בהפרה (ומאחר ומדובר בעבודה במסגרת לימודית הרי שגם זו שאלה שצריך לבחון אותה פרטנית). 

שלום רב, 

ככלל, שימוש במסגרת של "ביקורת" הוא אחד השימושים העשויים להיחשב ל"שימוש הוגן" ביצירה, שימוש המותר אף מבלי לקבל רשות מבעלי הזכויות.

ואולם, אין המדובר בהיתר גורף. על פי החוק כל מקרה של שימוש מסוג זה נבחן לאור מספר מבחנים ובכללם: 

(1)   מטרת השימוש ואופיו; 

(2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש; 

(3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; 

(4)   השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. 

 משמעות הדברים היא שיש לבחון באופן פרטני ונקודתי  עם עו"ד הבקיא בתחום  את יסודות הפרויקט שבכוונתך להקים - ולאור זאת, לכלכל את מעשיך באופן מושכל.  

שלום רב,

טרם מתן תשובה יש לבחון מה אמור בתקנון האתר ובהסכמים אחרים שנחתמו טרם העלאת החומר לאתר.