פורום דיני נזיקין

תדאג לצרף בפנייתך לקרנית (או בבית המשפט), בין יתר המסמכים שאתה מגיש להוכחת התאונה ונזקיך, את תשובת חברת הביטוח בכדי לבסס את העילה בגינה הנך זכאי לפיצוי מקרנית.

אור ערב טוב,

אתה זכאי לתבוע את קרנית, אך זאת בהנחה שלא ידעת שהנהג ברכב נוהג ללא רישיון.
קח גם בחשבון שישנו סיכוי גדול שלאחר שקרנית תשלם לך פיצויים, היא תפנה לנהג הרכב ותדרוש ממנו את הסכומים ששילמה לך, כך שאם מדובר בקרוב משפחה או חבר - קח זאת בחשבון.

צהריים טובים,

אכן סיפור מוזר... על פניו זה נראה בעייתי מאוד להגיש תביעה נגד גורם כלשהו, מה עוד שעד כמה שאני מבין לא נגרם כל נזק לאישה או לעובר.
תוכל לנסות ולפנות בדרישה לפניות הציבור של בית החולים, כך לפחות אולי יימנעו מקרים דומים בעתיד.

שאול צהריים טובים,

לא ברור לי משאלתך מה הכוונה נחקרתי במשטרה במסגרת עבודתי. על מנת להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה, יש להוכיח שזה נגרם בקשר סיבתי ישיר עקב העבודה ובדרך כלל מחפשים אירוע חריג ויוצא דופן שעשוי היה להביא לאירוע המוחי.
אם במקרה שלך מדובר היה בקשר ישיר לעבודה וכחלק מעבודתך, אפשר וניתן להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

אלירון צהריים טובים,

אם מדובר בהבעת דעה אישית ובכפוף לכך שמה שאתה כותב הוא אמת ולא חורג מפורפרציות, הרי שככל הנראה יעמדו לך הגנות מכוח חוק לשון הרע.
יחד עם זאת, על מנת לתת לך תשובה מלאה יש להבין את מלוא הנסיבות ולראות בדיוק את מה שאתה מתכוון לכתוב.

שלום רב
לכאורה יש לך עילת תביעה טובה.
אין צורך בזיכוי כלשהוא.

שלום רב
יש לבדוק הנסיבות בפגישה עם עורך דין.
על פני הדברים נראה שקיימת עילת תביעה טובה.
בהצלחה.

שלום רב,
עוה"ד צודק שלא בטוח שקופת החולים תשתתף בהוצאה זו. יחד עם זאת גם אין ביטחון לקבל השבה של ההוצאה בבתי משפט היות והשבה של הוצאה זו כפופה, בין היתר, לסעיף 28 לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש], אשר קובע פרמטרים של חובה על חברת הביטוח לשלם הוצאות טיפול. ייעוץ מעין זה אינו מהווה טיפול ולכן ייתכן ולא יתקבל פיצוי מהמבטחת בגין כך.
אף בהתאם לסעיף 76 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (אשר חל על נפגעי תאונות דרכים בהתאם לסעיף 4(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), אשר קובע, בין היתר, "סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע", אין זכאות, לכאורה, להשבת סכום הייעוץ הרפואי שמטרתו לגלות רק את סיכויי התביעה ותו לא. יחד עם זאת, בתי משפט שונים כן מפצים בגין סכומים אלו מסיבה זו או אחרת ולכן ייתכן וכן יתקבל פיצוי בגין כך - אך שוב, אין וודאות.

אור שלום,
הסכום המקסימאלי בגין נזק לא ממוני בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשלו-1976.עומד נכון להיום על 157,351.53 ש"ח.

שי שלום,
במידה ושאלת האחריות אינה מהווה בעיה בעניינך וניתן להוכיחה באופן המחייב את המזיק כלפיך בנזיקין, הרי שזכאותך לפיצויים הנה בכל מישור שבו נגרם לך נזק בעקבות פציעתך (בכפוף לראשי הנזק המוכרים בפיצוי בתביעת נזקי גוף). גם במידה ולא נותרה נכות לצמיתות, במידה והפסדת שכר בעקבות התאונה, הרי שאתה יכול לתבוע בגין כך. כמו כן שאלת הכאב וסבל אינה מתבטלת במידה ולא נותרה נכות לצמיתות היות ובית המשפט אמור להפעיל שיקול דעת בעניין ולפסוק פיצוי בהתאם לנסיבות התאונה, הימשכות השיקום וכיוצ"ב פרמטרים שלוקחים אותם בחשבון בעת פסיקת כאב וסבל לנפגע.

בהצלחה!

קרן שלום,
מינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט שנה לאחר מועד תאונת הדרכים הנו בהחלט סביר היות ובתי המשפט נוטים למנות מומחים רק לאחר חלוף שנה ממועד התאונה היות והגישה היא שהנכות, אם קיימת, מתגבשת כשנה לאחר התאונה.
לשאלתך השניה - אף צד אינו רשאי להביא מומחה מטעמו כדי לסתור את קביעת מומחה בית המשפט. לעניין זה ניתן לשלוח שאלות הבהרה בהתאם למועדים הקבועים בחוק ובתקנות ובמידת הצורך לחקור את המומחה חקירה נגדית בבית המשפט.
לשאלתך השלישית, בהתאם לחוק ולתקנות, מרגע שנפגע שולח דרישה לתשלום תכוף יש לחב' הביטוח 60 ימים לענות לדרישה מהמועד שהדרישה הגיעה לחב' הביטוח. במידה ולא ענתה חב' הביטוח תוך המועד הנ"ל, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, עליה על חב' הביטוח לענות תוך 30 ימים מיום קבלתה. במידה וענתה, בתי משפט קובעים דיון בחודש-חודשיים הקרובים לאחר מתן התשובה ואז יכולה הבקשה להסתיים בפשרה בדיון או בפסק דין לאחר מכן. במידה ולא ענתה, ניתן להגיש בקשה למתן החלטה ואז בית המשפט יכול להיעתר לה אך גם אז אין זה בהכרח מיידי. מכאן, ומבלי לקבל פרטים נוספים מדוע חלפה תקופה של חצי שנה במקרה שלך, אכן זה יכול להיות זמן סביר.

אודי שלום,
ראשית אדגיש, כי לא מומלץ לגשת לעניין ללא עו"ד המתמחה בתחום. נפגעים רבים מנסים לתבוע ללא עזרתו של עו"ד ונכשלים בצורה זו או אחרת למצות את זכויותיהם על-פי דין. יצוין, כי אף בתי המשפט ממליצים להיעזר בנושאים כאלו בעו"ד - הן לטובת הנפגע והן לטובת ניהול התביעה מול בית המשפט.
לשאלתך אנסה לענות לך על הקצה המזלג היות וניהול תיק נזיקין אינו עניין לתשובה קצרה וממצה וההיבטים מרובים.
ראשית יש לדעת האם בכלל קיימת רשלנות מצד הרשות המקומית, שבתחומה נפגעת. שאלה זו הנה משפטית ומומלץ לדעת מהם הסיכויים בטרם הגשת התביעה היות ועליך להוכיח רשלנות זו בכדי להיות זכאי לפיצוי. צילום גרידא אינו מוכיח בהכרח רשלנות. נניח ויעלה בידך להוכיח רשלנות, עליך לדעת מהו סדר גודל הנזקים על מנת לדעת לאיזה בית משפט להגיש את התביעה (בית משפט שלום או מחוזי - הנפקות היא בסדר גודל הנזקים. מעל 2,500,000 ש"ח מגישים למחוזי). בכדי לדעת זאת תצטרך חוות דעת רפואית ערוכה בדין (בכפוף לפקודת הראיות [נוסח חדש]) בתחום האורטופדי בכדי לדעת כמה נכות, אם בכלל, נותרה לך. במידה ונפגעת בתחום רפואי נוסף (למשל נוירולוגיה) תצטרך חוות דעת רפואית אף בתחום זה. לאחר מכן תצטרך לנסח כתב תביעה באופן המזכה אותך, דבר שאינו פשוט כלל (כמובן שניתן לנהל מו"מ עם חברת הביטוח של הרשות המקומית בטרם הגשת כתב התביעה, אך הדרך הזו ארוכה מאוד ולעיתים אינה מניבה דבר והדרך הטובה יותר היא בבית המשפט. יחד עם זאת דרך זו אינה מחייבת כלל עריכת חוות דעת רפואית וניתן להיעזר רק בחומר הרפואי שלך כתצאה מהתאונה). במהלך המשפט יש להוכיח את נזקיך הן ביחס להפסד שכר לעבר ולעתיד, הוצאות בגין התאונה (לרבות עזרת צד ג') וכאב וסבל.
שוב, תביעה כזו הנה ארוכה ומפוטלת ומומלץ להיעזר בעו"ד. לשיקולך.
אם יש לך שאלות ספיצפיות לניהול תביעתך, הן מול חברת הביטוח של הרשות המקומית מחוץ לכותלי בית משפט או בבית המשפט עצמו, אתה יכול להעלותן כאן ואשתדל לענות עליהן במלואן.

בהצלחה!

ראשית כל, מדבריך, עולה כי ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות בשטח ציבורי.
שנית, מובן לי רצונך לבצע את כל ההתנהלות מול הרשות המקומית ו/או בעל השטח בו נפגעת, אך דע כי ההתנהלות מול אותם גורמים אשר לכאורה חייבים לשפות אותך עבור נזקיך, דורשת ידע רב ונסיון, מה שככל הנראה אין באמתחתך.
אשר על כן, המלצתי אליך, היא לפנות לעו"ד העוסק בתחום, כל עו"ד אשר ליבך חפץ בו לצורך טיפול בתביעתך, שכן אחרת תמצא את עצמך נדחה ו/או מקבל פיצוי עלוב עבור נזקיך.

ערן שלום,
השאלה האם ההקלטה שביצעת הנה קבילה אינה יכולה לקבל תשובה מלאה לאור הנתונים שסיפקת היות ולקבילות הקלטה ישנם מספר פרמטרים, שאת חלקם אציין להלן: ראשית, יש להוכיח שהמכשיר או האמצעי האחר ששימש להקלטה, פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו. לאחר מכן יש להוכיח, כי זה שהקליט ידע את מלאכתו. לאחר מכן יש להוכיח שההקלטה הנה מהימנה ונכונה וכי לא נעשו בסרט ההקלטה שינויים בצורת הוספות או השמטות. בנוסף, יש לזהות את המדברים בהקלטה. כמו כן, על הדברים בהקלטה להאמר מרצונו הטוב של המדבר וללא כפייה או פיתוי.
יחד עם כל שנאמר לעיל, וביחס למהות שאלתך, בית המשפט בוחן האם ההקלטה נעשתה בהאזנת סתר לשיחת הזולת באמצעות מכשיר ואם כן, האם היא קבילה כראיה בכפוף לקבוע בחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979.
במקרה שלך אין המדובר בהאזנת סתר היות ואחד מבעלי השיחה נתן את הסכמתו להקלטה, כך שלא נראה שיש לך ממה לחשוש. באשר לשאר הפרמטרים, על מנת שההקלטה תהא קבילה בבית המשפט עליך לבדוק האם ההקלטה עומדת בהם. בעניין זה מומלץ להיעזר בעו"ד.

בהצלחה!

וולי שלום,
לאור שאלתך חיפשתי הוראה מסוימת של ועדת הייעוץ לענייני פרסומת הפועלת מטעם וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בעניין שאלתך ולא מצאתי. גם בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 לא מצאתי תשובה לכך ובהתאם נראה כי על פניו לא קיימת מניעה לפרסם כתבה כזו באתר האינטרנט של אותו עו"ד. יחד עם זאת, אם הדבר מעניי אותך אתה תמיד יכול להפנות לועדת הייעוץ לענייני פרסומת של לשכת עורכי הדין בכדי לקבל תשובה עניינית. אשמח לדעת את התשובה.

יסמין שלום,
מהנסיבות המתוארות נראה שאינך צריכה לעשות דבר. המכתב לא פורסם, אלא ניתן אישית לבעלת הגן. הבעת דעה אישית בעלת עניין ציבורי ובתום לב ולפי דברייך את חוסה אף תחת הגנת "אמת דברתי". רצוי לא לפעול מעבר לכך בכדי לא להסתכן בהוצאת לשון הרע, אך בהתאם לנאמר לעיל לא נראה שיש לך ממה לחשוש.

שי שלום,
להלן תשובתי בהתאם לסדר שאלותיך:
1. אתה אמור לתבוע את את בעל הרכב הפוגע ובמידה ובעל הרכב לא היה הנהג - אז גם את הנהג. כמובן שאם ישנו כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח של הרכב הפוגע - רצוי לתבוע אותה כדי שיהיה לך ממי להיפרע, אך זו לא חובה.
2. התביעה אמורה להיות מוגשת לבית משפט השלום או לבית המשפט לתביעות קטנות.
3. כאן השאלה היא איזה בית משפט הוא בעל הסמכות המקומית ביחס למקום הספציפי בו אירעה התאונה. במידה והסמכות היא לבית משפט השלום ברמלה או בראשל"צ (שככל שאני ממקם את התאונה נראה שאלו הישובים הסמוכים והרלוונטיים), הרי שניתן לתבוע בפתח-תקווה היות ובית משפט זה כמו ראשל"צ ורמלה נמצאים כולם במחוז מרכז.
4. הטענה אינה מגוחכת - אתה אמור לתבוע את מי שפגע בך. אם הוא טוען שלא הוא זה שצריך לשלם לך אלא מי שפגע בו, הרי שמי שפגע בך צריך להגיש נגד הרכב שפגע בו וגרם כביכול להתנגשות ברכבך הודעת צד ג'.
5. אלו המסמכים שאתה צריך להגיש. אין עוד מסמכים רלוונטיים מלבד כתב התביעה שיש לנסחו נכון ובאופן שיזכה אותך בפיצוי.

בהצלחה!

שירה שלום,
לא ציינת מהו גיל הקטין ולכן אינני יכול לענות באופן קונקרטי. בכל מקרה, סעיף 9 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת "9. (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים-עשרה שנים. (ב) מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה, ובכפוף לסעיף-קטן (א) - להיתבע עליה; אולם אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או בעקיפין, מחוזה שעשה."
מכאן, במידה והקטין הוא מעל גיל 12 ומתחת לגיל 18 ניתן לתבוע אותו באמצעות אפוטורופסיו הטבעיים (במקרה המתואר בשאלתך), ואומר הוריו. בעלת הרכב במקרה זה תוכל לתבוע את הקטין באמצעות הוריו בכדי לקבל פיצוי עבור הנזק שנגרם לרכב.

אסי שלום,
לא נתת פרטים מספיקים בנוגע לפציעתך, נסיבותיה וחומרתה ולכן קשה לענות לך. יכולים להיות מספר עילות תביעה כנגד מספר גורמים - בפן הנזיקי והביטוחי ובמידה ומדובר במקצועך אפילו בביטוח לאומי. אם תפרט את שאלתך תוכל לקבל עזרה ממוקדת יותר.

שלום רב,
הפסיקה דורשת לשם מינוי מומחה רפואי בתביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 רצף טיפולים בתחום הרפואי המבוקש (אורטופדיה, נוירולוגיה וכד'). היעדר רצף כזה הנו לרעתך בשאלת מינוי המומחה הרפואי ואף אם מונה - בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין התיעוד הרפואי המאוחר. יחד עם זאת, הייתי ממליץ בכל זאת לקבל טיפול רפואי כיום, אם אתה עדיין סובל מסמפטומים כלשהם בעקבות אותה תאונה, ולצרף בכל זאת את החומר הרפואי החדש לתביעתך. זה לא יזיק.

בהצלחה!

אבי שלום,
שאלתך מנוסחת יותר בפן המקרקעין מאשר בפן הנזיקי אך אנסה לענות לך בכל זאת. ראשית, האם הבניין מהווה בית משותף? במידה ואכן, חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מסדיר בסעיף 52 את נושא הרכוש המשותף, כאשר הגג מהווה רכוש משותף. בהתאם לסעיף 55 לחוק הנ"ל, רשאים בעלי הדירות להצמיד חלק מהרכוש המשותף לדירה פלונית (ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות). הצמדה של הגג או חלקו צריכה למצוא ביטוי בתקנון הבית המשותף. ראה למשל ע"א (י-ם) 179/84 ליקה ברטה רוס נ' נציגות הבית המשותף מרח' לייב יפה1 ואח', פדאור, מ"ה (3) 418. הסכם בע"פ לא יהא תקף בעניין זה. בהתאם לכך אף האחריות הנובעת מהגג כרכוש משותף.

יוני שלום,
פרק ג' לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 עוסק בעוולות בנזיקין. בהתאם לפרק זה אתה צריך להוכיח כיצד הנזק נגרם באופן אישי לך, היינו האם הנזק נגרם למחשב שבבעלותך לרבות חומר המגלם חומר מחשב ו/או מחיקת חומר מהמחשב, גרימת שינוי או שיבוש בכל דרך אחרת שלא כדין. הרעיון מאחורי הוראות אלו שהנזק הוא לך אישית. אם הנזק נגרם למחשבים שאינם בבעלותך ולאתר שאינו בבעלותך והנזק היחידי הוא השחתת זמנך אינני חושב שבית המשפט ייתן לך סעד לאור היותך מתנדב. מדוע שלא תרתום לעניין את בעל האתר ותגישו תביעה יחדיו? ייתכן שכך בית המשפט יוכל להתחשב בהשחתת זמנך היקר כמתנדב ויוכל בכל זאת לפסוק לך סעד כלשהו ביחס לנזקך.

חומר למחשבה.

גדי שלום,
הסכמי שכ"ט בשר"ם שונים בין כל עו"ד. למשל, יש שייקחו סכום קבוע מראש, יש שייקחו מספר קצבאות ויש שייקחו אחוזים מסך הקצבאות המשולמות ושעתידות להשתלם. רצוי להפנות את הסכם שכר הטרחה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד בכדי לקבל משוב האם הוא סביר (רצוי כמובן לעשות כן לפני שאתה חותם עליו).

אלטר שלום,
אתייחס בתשובתי לפן הנזיקי שבשאלתך. במידה והירידה בשמיעה נגרמה כתוצאה מאותו מעביד שאף פיטר אותך בשל הירידה בשמיעה (בלי קשר לעובדה שפוטרת) יש מקום לבדוק האם המעביד התרשל כלפיך וכתוצאה מכך ניזוקת. במידה ואכן המעביד הנ"ל התרשל כלפיך הוא יחוב כלפיך בנזיקין ובהתאם יהא עליו לפצותך בגין הפסדי השכר שלך, כאב וסבל בעקבות הירידה בשמיעה, הוצאות רפואיות וכיוצ"ב ראשי נזק שניתן לתבוע במסגרת תביעה נזיקית.
יש לשים לב שהנזקים לא נגרמו כתוצאה מהפיטורין אלא כתוצאה מהירידה בשמיעה ובגין כך יש לבדוק את זכאותך לפיצויים בתחום הנזיקין.
בפורום דיני עבודה תוכל לבדוק אף האם הפיטורין היו שלא כדין ומה אתה זכאי בתחום דיני העבודה מהמעביד.

בהצלחה!

איציק שלום,
לא נעים בהחלט ולצערי אף מוכר. חשוב לדעת מה סוכם ביניכם וכיצד הציג הצלם את עצמו מלכתחילה אך על פניו בהחלט יש מקום לתביעה נגד הצלם, בין אם התברר בדיעבד שהמדובר בצלם חובבן ובין אם לאו. אדם המציג את עצמו כבעל מקצוע נושא באחריות זו בהתאם ובמידה וגרם לנזק הוא עלול לחוב בנזיקין אם יימצא שהתרשל בעבודתו.

בהצלחה!

הצלם שלי צילם חלק מהתמונות בפילים וחלק מהתמונות בדיגיטלי למרות שלא סוכם כלל על פילם. אמנם בחוזה לא מופיע סעיף המסכם את זה אבל סוכם על אלבום דיגיטלי שאמור להכיל בתוכו תמונות אלו. הוא סרק 3 פעמים את התשלילים עד שבפעם השלישית כבר השלמתי עם האיכות ונסיתי להמשיך הלא עם זה מתוך הנחה שזו תיהיה הפדיחה היחידהץ הסאונד אצלי גם היה קטסטרופה ונשמע כמו איזה טרינזיסטור לפני 20 שנה.
שלא לדבר על האיחור בזמנים.ועל עריכת הדיויוד המזלזלת.
לבסוף קיבלנו את הדיוידי לאחר חצי שנה וכרגע אנחנו בכסאח עם הצלם החוצפן שרוצה את יתרת הכסף שלו ולא מוכן לוותר עליו.
אשמח אם תיצור איתי קשר באימייל לראות אולי מדובר באותו צלם.

אושרית שלום,
במצב הדברים הייתי ממליץ לפנות לעו"ד המתמחה בתאונות דרכים על מנת שיטפל בתביעתה של אמך מול חברת הביטוח שביטחה את חברת אגד בביטוח חובה, היות והפרוצדורה אינה קצרה ואינה פשוטה. מומלץ לבחון אף זכאות לקבלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי לאור מצבה הרפואי של אמך.

בהצלחה והחלמה מהירה לאמך!

יוסי שלום,
ככל הנראה קיימים עיקולים בחברת הביטוח וכל עוד לא יסולקו העיקולים לא תוכל חברת הביטוח להעביר לך את כספי הפיצוי. במידה ותעביר לחברת הביטוח אישור על הסרת העיקולים תוכל חברת הביטוח להעביר לך את כספי הפיצוי.

בהצלחה!