פורום דיני נזיקין

שרן, שלום.

נכות שתקבע לך בביטוח לאומי זו קביעה עפ"י דין והיא תחייב בתיק תאונת הדרכים מול חברת הביטוח בביהמ"ש בין אם זה נכות זמנית או קבועה, ומי שלא משלים עם קביעת הביטוח לאומי רשאי להביא ראיות לסתור וזה נטל בכלל לא פשוט.

באשר לשכ"ט עו"ד בתיקי תאונות דרכים מוסדר בחוק 8, 11, 13 אחוז וזה תלוי באיזו שלב נגמר התיק והכל כמובן על הפיצויי שמתקבל מחברת הביטוח, ובלבד שהצדדים לא סיכמו על שכ"ט גלובאלי בעניין זה.

ואילו באשר לשכ"ט בתביעת הביטוח לאומי או בטיפול בפגיעה ובנכות מול ביטוח לאומי, הדבר תלוי הסכם עו"ד לקוח, והדבר יכול להשתקף באופן גלובאלי או באחוזים ממה שקיבל או ממה שיקבל הלקוח בעתיד מהביטוח לאומי.

שרון, קרי לעו"ד מגיע שכ"ט בגין טיפולו בביטוח לאומי ממה שקבלת או ממה שתקבלי בעתיד והדבר תלוי הסכם ביניכם, כך גם לגבי התביעה מול חברת הביטוח אך שם האחוזים קבועים בחוק כאמור לעיל.

למיותר לציין כי באם את לבד טפלת מול ביטוח לאומי הן בדמי הפגיעה והן בקביעת הנכות והגעת או המצאת לעוה"ד הדברים מוכנים, במקרה זה אין מקום שהעו"ד יקבל שכ"ט על תשלומי הביטוח לאומי, כי הוא לא טיפל בזה מאליו.

מקווה שעזרתי לך, בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

חוק הפלת"ד אינו חל על מטוס כמובן שכן בהגדרת "רכב מנועי" בחוק הפלת"ד נאמר מפורשות שהכוונה לרכב אשר נע על הקרקע. "הנע בכוח מכני על הקרקע" (ככל שזכורני אינו מטעה אותי).
ייתכן כי בעת קנית כרטיס טיסה נרכש גם ביטוח תאונות אישיות שכזה אשר מבטח את הנוסעים.ובכל מקרה ניתן לתבוע את חב' התעופה (אם התאונה נגרמה בתוך המטוס ) או את מפעיל שדה התעופה (במידה והנזק נגרם בעת עליה למטוס על המדרגות ששיכות כמובן לרשות המתפעלת את שדה התעופה).
בכל מקרה חוק הפלת"ד לא חל.

מיכל, שלום.

בתאונת דרכים שנגרם הזק רכוש לרכב והרכב מבוטח בביטוח מקיף ניתן לתבוע את המקיף וחברת הביטוח המבטחת תשלם למבוטח שלה ותתבע בשיבוב את הרכב הפוגע במידה והוא אשם בתאונה, זה בנזקים גבוהים ושל ממש, אגב במקרה זה תוכלי לקבל דו''ח בהפסדים שלך מחברת הביטוח כמו השתתפות שהורידו והנחת העדר תביעות ועוד ובזה לתבוע את הרכב הפוגע.

אך בנזקים קטנים ובמידה והאחריות ברורה על הרכב הפוגע בתאונה, כי אז למרות הביטוח המקיף ניתן לתבוע את חברת הביטוח צד ג' והנהג הפוגע והבעלים של הרכב באותה תובענה בגין הנזק, וזאת כדי לא להשתמש בפוליסת המקיף ולהפסיד זכויות והנחת העדר תביעות לשנה הבאה.

מיכל, לתשומת לבך !!! תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח מקיף נגד חברת הביטוח שלך הינו שלוש שנים !!! מיום התאונה !!!!!.

מקווה שעזרתי לך מאוד, בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

אלון, שלום.

אתה מדבר על תאונת דרכים/עבודה, במקרה כזה ההוצאות הרפואיות של ביה"ח אכן מכוסות במסגרת טופס 250 ע"י המל"ל.

באשר לפיצויים בגין נזק הגוף, אתה צריך למצות את ההליכים בביטוח הלאומי כאשר שם משלמים לך 75% בגין ימי ההיעדרות ואילו לגבי ההפרש ויתר ראשי הנזק כמו כאב וסבל אתה אמור לקבל מחברת ביטוח החובה לרכב ממנו נפגעת.

אלון, שוב ביטוח לאומי איננו משלם תשלומים חד פעמיים בגין כאב וסבל וכמו חברות הביטוח.

בברכה, עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

אלון שלום,

אם עורך הדין אכן לא עשה דבר, אתה יכול לפנות ולבקש את התיק חזרה. אם הוא לא עשה כלום, הוא גם לא צריך לבקש ממך שכר כלשהו. מצד שני, אם הוא כבר ביצע פעולות כלשהן בתיק, יכול להיות שהוא יבקש ממך שכר טרחה בגין פעולות אלו.

שלום רב,
חברות מסוימות בשוק יוצרות מנגנון פיצוי פנימי ללקוחות ובו בין היתר לפעמים נדרשים הניזוקים למלא דו"ח נזק כזה או אחר.
מדובר בנוהל פנימי של חברות שאי מילויו אינו פוגע באפשרות לקבל פיצוי.
ייתכן שמבחינת החברה לא יהיו מוכנים לפצות באופן ישיר בעקבות אי מילוי דו"ח - אך הדבר אינו מונע ממכם להגיש למשל תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות או לפנות בכתב באופן ישיר למחלקה המשפטית של החברה ולדרוש פיצוי בעבור הנזק שנגרם.
בכל דרך שתבחרו (אם בתביעה או במכתב) נא דאגו לפרט את כל השתלשלות העיניינים בצורה קצרה ועניינית ובאופן ממצה.
המקרה אינו שונה מתביעה נזיקית "רגילה" ובהנחה שתצליחו להוכיח שהעגלה ניזוקה עת הייתה בחזקת חב' הטיסה - הסיכוי טוב.
השאלה שכמובן צריך לבחו היא מה היקף הנזק והאם הוא כזה שמצדיקמבחינתכם הגשת תביעה..
בהצלחה.

שלום רב,
המקרה מורכב מאוד ולא מבחינה משפטית אלא מבחינת כדאיות כלכלית ואסביר,
אמך בת 64 בקרוב מאוד אמורה להתחיל לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי.
לפי תיאור העבודה שלה בהחלט יתכן כי הנזק לגב נגרם כתוצאה מעבודתה (מיקרוטראומה) ויתכן בהחלט שהיא תוכר בביטוח לאומי.
העניין הוא שגם היא תוכר ותקבל אחוזי נכות גבוהים ( למשל 30% )
הקצבה החודשית שהיא תקבל (בהנחה שהשכר שלה פחות מ 6000 ברוטו) תהיה קטנה יותר מקצבת הזקנה ומכיוון שבביטוח לאומי לא ניתן לקבל שתי קצבאות יחד (צריך לבחור או קצבת נכות עבודה או זקנה) - תביעה במקרה שלה לא משתלמת מבחינה כלכלית.
מה שכן כדאי לנסות זה דווקא תביעה כנגד המעביד בטענה לרשלנות - וזאת בהנחה שבמשך שנות עבודתה במטב לא קיבלה שום תדרוך הסבר בדבר שיטות עבודה בטיחותיות.

בהצלחה.
רועי אייל, עו"ד

לכל ילד ביטוח 24 שעות- באמצעות בית הספר= על ידי העירייה

כמו כן חשוב שהיועצת תמלא דוח לעמותת תללים-לילדים חולים כדי שיקבל סיוע עפ חוק חינוך חובה

שבת בריאה ושמחה
stav

שלום רב,
אכן יש מקום לתביעה כנגד המועצה המקומית/עיריה וזאת בהנחה שהגן תחת פיקוחה ו/או אחזקתה ו/או אחריותה המוניציפלית (להבדיל מגן פרטי). הטענה יכולה להיות רשלנות או הפרת חובה חקוקה וזאת כמובן בהנחה שהייתה כזו.. יש לבחון טוב טוב את עובדות המקרה ואת אופן הצבת המעקה, סימונו וכו' - כך נבחן האם הצבתו נעשתה ברשלנות.
דבר נוסף שיש לזכור הוא כי לקטין עומדת אפשרות תביעה מול ביטוח התלמידים ויש למצות גם נתיה תביעתי זה.
קיימת פסיקה ענפה בנושא של אחריות מועצה מקומית לבאים בשטחה.

ערב טוב,

עליךך לפנות במכתב מפורט לוועדת החריגים (את פרטיה ניתן למצוא בדרך כלל בפוליסת הביטוח הספציפית. את שולחת את המכתב לחברת הביטוח הרלוונטיתו ומציינת כי מדובר במכתב לוועדת החריגים), בו את מפרטת את הסיבות לכך שהתביעה צריכה להתקבל - בדרך כלל מדובר בנסיבות אישיות, הסבל וכיוצ"ב.

ערב טוב,

עליך להגיש תביעה להחמרה לקצין התגמולים מתוך נימוק שמצבך הרפואי השתנה.

רחל ערב טוב,

אם מדובר במעשים שבוצעו כשכיר, אכן יש אחריות שילוחית של המעביד. יחד עם זאת, יש מקרים שבהם בית המשפט אינו מכיר באחריות שילוחית, כמו למשל במקרים שהמעביד התריע בפני העובד וכיוצ"ב. על פניו, בהחלט יש מקום לדרוש שהמעביד יישא בהשתתפות העצמית.

ערב טוב,

השאלות שאת שואלת אינו פשוטות כלל וכלל, וודאי כאשר אין בפניי מסמכים רפואיים. הגורם המשמעותי ב- 2 המקרים הוא הקשר הסיבתי - אם במקרה הראשון ניתן אכן להוכיח קשר סיבתי ובנוסף ניתן להוכיח שהמעביד התרשל או חשף שלא לצורך את העובד לחומרים הרעילים אז אפשר וניתן לתבוע את המעביד. כך במקרה השני - אם ניתן יהיה לקשור בין האירוע המוחי לבין אירוע חריג בעבודה (רמת הוכחה שאיננה קלה כלל וכלל) אפשר וניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה.

על פניו נראה שיש לך עילה לתביעת לשון הרע שכן המדובר בהכפשה שאינה אמת לדברייך ואין לה כל בסיס היכולה לפגוע בשמך הטוב וכיו"ב.

הגנת אמת דברתי ו/או אמת בפרסום ו/או תום לב וכיו"ב - גם הן אינן מתקיימות, לכאורה, במקרה דנן, ומשכך יש סיכוי טוב לעילת תביעה זו.

יחד עם זאת, שווה לשקול - ולא מהבחינה המשפטית - האם ניתן לסגור העניין בשיחה עניינית ולו רק לטובת הילדים שמשפט בנושא לא יהיה בדיוק לטובתם וכך גם, לעניות דעתי, מבחינתכם.

לשיקולך !

צביה שלום,

במידה ואכן מדובר במפגע בולט, הרי שניתן לתבוע את הרשות המקומית שאחראית על תחזוקת הדרך. רק צריך לקחת בחשבון שבהתאם לפסיקת בתי המשפט, לא כל בליטה או שינוי במרצפות הוא מפגע שמטיל אחריות על הרשות המקומית, אלא רק מפגע מהותי.
אני מציע לך קודם כל לצלם את המפגע היטב ולאחר מכן להתייעץ עם עורך דין בתחום הנזיקין.

עו"ד צעיר, שלום.

ראשית, משתתף בצער המשפחה.

לעניין תיק המשטרה, עדיף להמתין באם נסיבות התאונה אינן ברורות לך היטב, כך שלא יהיו הפתעות אחרות, הרי לא אני ולא אתה היינו בתאונה, זאת המלצתי, אגב ניתן צלפנות בדרישה לתשלום תכוף לקרנית ואז משם את חש את עניין החבות.

לעניין התביעה, כאן כמובן מדובר בתביעת תלויים כאשר תביעה זו הינה תביעה עצמאית, וכי זכות התלויים בנפגע ת"ד לקבל את הפיצויים המגיעים להם בגין אובדן התלות "התמיכה", שוב כל עוד אין הפתעות אחרות בנסיבות התאונה, זאת אומרת התאונה צריכ לענות על הגדרת תאונת דרכים בחוק הפלת"ד, קרי המנוח נהרג עקב השימוש ברכב.

לעניין הפיצויים, שוב התלויים "האלמנה והילדים הקטינים במידה ויש ילדים שכאלה" אמורים לקבל את הפיצויים מהתיק ובניכוי המל''ל בגין קצבת שאירים, כי מדובר בהטבה שצמחה להם לאור המוות, וכמובן לפי דוח אקטוארי.

לעניין הבטחת הכנסה והדילמה, נכון שאין מה לקזז הבטחת הכנסה מהפיצויים בפלת''ד כי זה משהו וזה משהו כאשר מדובר בהטבה שלא צמחה עקב התאונה, אך יש להבין באם האלמנה והשארים לא יפנו וימצו את זכותם במל''ל ולא יקטינו את נזקיהם על המזיק וזה עיקרון יסוד בדיני הנזיקין, אזי קמה למזיק זכות הניכוי הרעיוני מהפיצויים בתיק הפלת''ד.

נותר כעת, שחברי ישקול את צעדו היטב ויעשה חושבים טוב ובד בבד מומלץ לעבור על הפסיקה העדקנית בעניין הזה בין היתר בפס"ד עיזבון חנא כרכבי נ' מנורה בעליון ודוביצקי ולדמיר נ' אסדי רזקאללה גם בעליון כאשר זה האחרון סוקר את כל הפסיקה הרלבנטית בעניינך.

מקווה שעזרתי לך מאוד, בברכה עו"ד זמירו עזמי, קלנסווה.

מיכל, שלום.

יש כמה הבדלים, בין היתר:

בתביעות פלת"ד יש עניין יחוד העילה (מי שתובע לפי פלת''ד לא יכול לתבוע לפי דין אחר) דבר שלא נמצא בתביעות הפקנ"ז, בתביעות הפלת''ד יש תקרות מקסימום בעניין הנזק הממוני שילוש השכר הממוצע במשק כך גם נזק לא ממוני מוגבל ל 165000 ש"ח בערך נכון להיום דברים שלא מוגבלים בפקנ"ז, זאת ועוד יש הגבלה בניכוי המיסוימאובדן השכר עד 25% וכאשר הפיצוי לנפגע יהיה לפי הנטו ואילו בפקנ"ז לפי הברוטו בכלל ולא מדברים על ניכוי מס, בנוסף שכה''ט בפלת''ד מוגבל לנוסחת 8,11,13 ואילו בפקנז ניתן לגבות יותר כמו 15,17,20 ואף 25 ויותר, עוד בתביעת הפקנ''ז יש לצרף לתביעה חוו''ד להוכחת עניין שברפואה ואילו בתביעת הפלת''ד אסור לצרף חוו"ד רפואית, והמינוי הוא מטעם ביהמ''ש.

מקווה שעזרתי לך, עו''ד זמירומ עזמי, קלנסווה.

עו"ד צעיר, שלום.

הוצאות העבר יש להוכיח בקבלות, ובאם אין קבלות יש להוכיח באמצעות תצהיר, אגב הוצאות שמובן מאליו שהוצאו ולא נשמרו הקבלות בגינם או לא הצלחת לגבות תצהיר בעדם, ניתן לבקש מביהמ"ש שיעריכם על דרך האומדנא.

מקווה שעזרתי לך, עו,ד זמירו עזמי, קלנסווה.

גילה, שלום.

לעניין חוו"ד המומחה, המומחה צריך לתן את חוו"ד תוך 30 ימים משקיבל את כל החומר הדרוש לו ו/או כל בדיקה שביקש לעניין הפגיעה לרבות בדיקתך בפועל. על כן, שלושה חודשים לרוב זה זמן סביר, מה גם ניתן לפנות למומחה בזירוז מתן חווה"ד או לברר באם חסר משהוא ו/או בדיקה כלשהיא.

לעניין שיעור הנכות, ניתן לשלוח למומחה שאלות הבהרה על חוות דעתו ואף לזמנו לחקירה עליה בביהמ"ש, השאלה האם יש ממש וצורך בכך.

לעניין השלב שלאחר חווה"ד, הצדדים בד"כ מתבקשים להגיש תחשיבי נזק לביהמ''ש, וישמעו הצעת ביהמ''ש על כך, ובאם לא יסכימו לה ממשיכים הלאה תצהירים והוכחות ולאחר מכן סיכומים ופסק דין, בד"כ מסתדרים לאחר חווה"ד והצעת ביהמ"ש עד כמה וכמה באם מדובר בנכות נמוכה או אפס.

מקווה שעזרתי לך מאוד, עו''ד זמירו עזמי, קלנסווה.

שתפנה לקרנית

צהריים טובים,

על פניו, מהסיפור שאת מתארת, בהחלט עומדת לך עילת תביעה נג דבעלי הקניון והמחזיקים במקרקעין. ראשית, בררי את פרטי בעלי הקניון. בנוסף, הייתי מציע שתגשי למקום ותצלמי אותו לאחר התיקון וכן שתקחי כבר כעת עדויות בכתב מכמה אנשים לאירוע, על מנת שאחר כך הדברים לא יישכחו.
אני מציע כי תתיעצי בעניין עם עורך דין בתחום הנזיקין.