פורום דיני משפחה

שלום רב,

צו קיום צוואה, כשמו כן הוא - הוא מאשר כי הצוואה (אשר הוראותיה מפורטות בה עצמה) מקויימות ולכן יש לצרף את הצוואה לעיונו של כל גורם אשר אמור לפעול לפי הוראותיה.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

קרין שלום,

אם אינו משלם באופן סדיר - פני להוצל"פ. נשים רבות מנהלות בעצמן את תיקי המזונות בהוצל"פ, ועושות זאת בהצלחה יתירה.
לגבי שאר הדברים - כיון שמדובר בביהמ"ש לענייני משפחה, לעיתים קרובות המתדיינים מייצגים את עצמם. כשאין מדובר בתביעה מסובכת מבחינה משפטית - את יכולה לנסות לפעול בעצמך ללא עו"ד.
אם ביהמ"ש יחשוב שאת עלולה להיפגע ללא ייצוג, השופט יגיד לך זאת מפורשות וישלח אותך למנות לעצמך עו"ד.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

דני שלום,

אם המדד ירד ואין הוראה בפסה"ד ו/או בהסכם הגירושין הקובעת שירידה במדד לא תוריד את גובה המזונות, הדבר בהחלט ייתכן.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שלום רב,

מדובר בהאשמה קשה ביותר, ונטל הוכחת הטענה חל על האשה, המעלה טענה זו.
רצוי מאוד שתיוועץ בעו"ד, כדי לדעת האם למרות שהנטל עליה, רצוי שתיזום גם פעולות וצעדים מסויימים מצידך, להזמת טענה זו.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

דנה שלום,

הסכום ותאריך התשלום של הסכום המקורי (בהתאם להחלטת ביהמ"ש / ההסכם).

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אלינור שלום,

חפשי באינטרנט, אולם בד"כ אין דוגמאות כאלה, כי כל מקרה לגופו.
אין מדובר בתביעה מסובכת, וכל שעליך לעשות הוא לנמק מדוע את מבקשת את השינוי.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

רוני שלום,

התשובה היא "כן וכן", אולם אם היא ממתינה זמן ארוך, ביהמ"ש לא ייטה לפסוק רטרואקטיבי, אלא מיום הגשת התביעה (למרות שמשפטית הדבר אפשרי).

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

חזקת הגיל הרך היא חזקה הניתנת להפרכה והקובעת כי ילדים רכים בשנים וודאי קטיני קטינים יהיו במשמורתה של האשה במצב של גירושין. רק אם תוכח סיבה מיוחדת לשינוי המשמורת - תופרך החזקה ותשתנה לטובת הבעל.

אגב, בהסכמה ניתן לעשות כמעט הכל וגם משמורת משותפת.

ילדים גדולים ניתן גם לשאול את דעתם היכן הם רוצים לגור והדבר יהווה כשיקול בין שיקולים אם ביהמ"ש יצטרך להכריע בעניין וכשאין הסכמות בין ההורים.

לעניין "חצי-חצי" ובהנחה שהתכוונת למשמורת משותפת, הרי שאין קשר בהכרח לעניין המזונות ואסביר: בהסכמה ניתן לקבוע הכל. מעבר לכך, מזונות הילד והחובה לתשלומם תלויה לא מעט בגיל הילד ובמקור הנורמטיבי לתשלומו. ככל שהילד קטן יותר כך חלה חבות מלאה על האב לעניין זה וככל שגיל הילד גדול יותר, המקור לתשלום הוא מתקנות אושא שאימצה הרבנות הראשית ומדין צדקה. אלו האחרונים יכולים לחול גם על האשה בהתאם למקורות הכנסתה ולנסיבות העניין, החוק והפסיקה (לאו דווקא הדתית בנושא ויש לזכור שנושא המזונות בדין הישראלי מכיל את הדין של העדה הדתית ובמקרה שלכם הדין העברי).

לעניין משמורת המשמעות היא משפטית ולא סמנטית ואסביר.

חוק הכשרות המשפטית והאפורופסות קובע כי שני ההורים הם האפורופסים הטבעיים של ילדיהם. במצב של גירושין, נקבע גם הורה משמורן ו/או משמורת משותפת. במסגרת זו עדיין ההורים שניהם הם האפוטרופסים של ילדיהם הקטינים ואחראים על חינוכם וכיו"ב.

חלוקת הזמן ביניכם יכולה להיות מסוכמת בחוזה שתסכימו עליו כשמסתמא אם היא תהיה חצי-חצי, מן הראוי שתסכימו כי המשמורת תהיה משותפת ותסכימו גם לעניין המזונות.

גיא שלום,

1. משמורת הילדים, כשאין הסכמה, נקבעת ע"י ביהמ"ש לאחר קבלת תסקיר של פקידת הסעד לגבי טובת הילדים. ברוב המקרים נקבע שהמשמורת תהיה אצל האם.
2. כשהילדים אצל כ"א מההורים מחצית מהזמן ו/או במקרה של משמורת משותפת, עדיין מחייבים את האב לשלם מזונות (אם מדוברים ביהודים), אבל בד"כ מזונות מופחתים.
3. משמורת משותפת משמעה חלוקה כמעט זהה בזמן ובאחריות, בין ההורים. במשמורת רגילה, ההורה המשמורן נתפס כ"אחראי" יותר על הילדים כשההורה השני לוקח אותם ל"ביקורים", אולם היום המגמה התיחס לאחריות כזהה לשני ההורים.
בתיהמ"ש קבעו קריטריונים לנסיבות בהם אפשרית משמורת משותפת, ואם למשל ההורים גרים רחוק זה מזו או אינם מסוגלים לתקשר באופן נורמלי - לא תיקבע משמורת משותפת, אך למרות זאת יכולים להיקבע הסדרי ראיה רחבים.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אתי שלום,

את זכויותיך כאם חד הורית, בידקי במל"ל, בעיריה וכיו"ב.
אולם עליך לזכור כי הינך זכאית למזונות עבור הילדים, יתכן שאת זכאית למזונות עבור עצמך ובנוסף - אם פניכם לגירושין - לחלוקת הרכוש (ויתכן שיש לנקוט במספר צעדים מיידים)
פני בדחיפות לעו"ד המתמחה בתחום דיני משפחה, כדי לגבש דרך פעולה ולהבטיח ככל האפשר את זכויותיך.

בהצלחה ובברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

גלי שלום,

לא ברור האם ומדוע הרופא ביצע את הוראותיה של אחותך, ונראה שזו השאלה העיקרית שרק תשובה עליה תוכל לאפשר התייחסות נוספת.
אולם, כיוון שאין מדובר בדיני משפחה, יש לפנות למומחים בתחום זה.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אייל שלום,

החזרי האגרות מבוצעים בהתאם להוראות התקנות בעניין זה (בדוק באינטרנט), וברוב המקרים, אם בכלל הינך זכאי להחזר, מדובר רק במחצית הסכום לכל היותר.
החזר האגרה הינו בסמכות ביהמ"ש ולא הצד השני ו/או עורך דינו.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

מגיע לך בתוספת ריבית על כל איחור

גילי שלום,

את זכאית לפנות להוצל"פ ולדרוש את כל הסכומים שלא שילם, בגין עליית המדד. עליך לערוך את החישוב, לגבי כל חודש וחודש ולתבוע את סה"כ הסכומים.
עשי זאת בזריזות כדי שלא תעלה טענת שיהוי או כל טענה אחרת ביחס לאבדן זכותך לתבוע הפרשים אלה.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אתה בהחלט מעלה חשש/חשד סביר לתקפות הצוואה בגין מעשה תרמית. עליך להתנגד לצוואה וכדאי שתיוועץ - אתה ואחיך - עם עו"ד בתחום ויפה שעה אחת קודם.

שמעון שלום,

כדי לממש את הוראות הצוואה, על אחיך להגיש בקשה לצו קיום צוואה. מיד לאחר הגשת הבקשה (עיקבו אחרי הפירסומים בעיתונות ובאתר רשם הירושה באינטרנט) הגישו התנגדות לצוואה.
מומלץ מאוד לעשות זאת בעזרת עו"ד, שכן מדובר בהליך משפטי לא פשוט.

בהצלחה ובברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

מירב שלום,

אחת הדרכים האפשריות היא לפנות ללשכת עוה"ד ולבקש לפרסם מודעה בעיתוני הלשכה, האם עו"ד כלשהו מכיר ו/או ערך צוואה לאותה גברת.

בהצלחה ובברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שרון שלום,

אם הבית רשום גם על שמו, הנושים יכולים לדרוש פירוק שיתוף בנכס ומכירתו (בכפוף להוראות החוק). את תקבלי את חלקך ומתוך חלקו ייגבו החובות או לחילופין - את תקני את החלק שלו, אם יש באפשרותך לממן זאת. רצוי שתבדקי מייד האם כבר רשומים עיקולים על הנכס, ופני לייעוץ דחוף אצל עו"ד.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

ירון שלום,

בד"כ הוצאות אלה נכללות ברכיב המזונות הרגילים (סעיף - נסיעות) ואז אין צורך להשתתף במימון הנוסף, אלא אם מדובר בהוצאה חריגה, כמו לימודים בישוב אחר וכד', או בהוראה ספציפית בהסכם הגירושין.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

תבררו מול הבנק מה הוא צריך כדי לבצע את צו קיום הצוואה ולהעביר את הכספים לנכדים. לדעתי, תמצית רישום ממשרד הפנים של כל אחד מהילדים, אשר בה יהיו כתובים שמות הנכדים עשויה לספק את הבנק.
בהצלחה!

באפשרותך להגיש בקשה לביהמ"ש בו יובהר באמצעות מסמכים מיהם הנכדים ואין בלתם. אני מניח שבקשה כזו מלווה בתצהיר תפתור את הבעיה.

ניתן לשלב פסיקתא בו השופט גם יתן החלטה בעניין הצהרתו מיהם הנכדים.

אלעד, נראה שנזכרת קצת מאוחר. לא בכדי, כדי שהסכם גירושין ייכנס לתוקף נדרשות 2 משוכות: האחת, חתימה על ההסכם ואח"כ אישור בפני ביהמ"ש או בית הדין שההסכם נעשה מרצון חופשי, שהצדדים מבינים את אשר כתוב בו וכיו"ב. יחד עם זאת, בכל הקשור למזונות ילדים ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה להפחתת מזונות אם יש שינוי נסיבות מהותי, הדגש הוא על מהותי. בעניינך, לא חל שום שינוי נסיבות. באשר לסוגיית הוצאת הילדה מהגן, נסו להידבר באמצעות עורכי הדין שלכם ולהגיע להסכמה בעניין, אחרת, תיאלץ לפנות לבית המשפט.

בקשתך הראשונה שאביך יוציא את בתכם מהגן עקב הנסיבות ולמרות ההסכם שקיבל תוקף של פס"ד - הינה סבירה ולגיטימית.

אני מציע שתנסה להידבר עם גרושתך בעניין ולהגיע להסכמות המקובלות על שניכם בהתאם למציאות ולנסיבות החיים שלכם.

במידה וגרושתך לא תיאות מאי אילו מניעים להגיע להבנות בעניין, באפשרותך לפנות לביהמ"ש בבקשה לשינוי המוסכם עקב היעדר יכולת לקיים העניין ובמקביל גם להתפרנס.

מסתמא גרושתך - תגיש תגובה לבקשה ואני מניח שהשופט יטה לטובתך וייעץ לכם להגיע להבנות בעניין ואם לא תצליחו להגיע להבנות - יחליט כמבוקש על ידך.

בהצעה, כדאי שתעלה פתרונות אלטרנטיביים למצב לרבות - אך לא רק - הוצאת הילדה מהגן באמצעות אביך.

באשר למצב הכלכלי הקשה בו הינך מצוי - זה כשלעצמו אינו סיבה לשינוי הסכם וודאי לא כזה שקיבל תוקף של פס"ד כשהכל היה גלוי וידוע מראש לצדדים וביהמ"ש מסתמא הבהיר לכם אותו טרם שנתן לו תוקף של פס"ד.

רק שינוי נסיבות מהותי יכול ויהווה קטליזטור אמיתי לשינוי תנאי ההסכם ואיני רואה כזה ככל שפירטת.

בהצלחה !

אלעד שלום,

כפי שענו חברי - אי אפשר לשנות את הוראות הסכם הגירושין, אלא בהסכמה או בהחלטת ביהמ"ש. לכן - כל סעיף שברצונך לשנות - עליך לנסות לקבל את הסכמתה. אני מניחה שלפעמים יש דברים שהיא רוצה ממך שאינם מופיעים בהסכם ... נסה לדון גם בהם.
לגבי הקטנת המזונות - ההוצאה הראשונה והחשובה ביותר הינה מזונות הילדים, וכך כשאין מספיק - אמורים לצמצם דברים אחרים (אם אינם חיוניים) ולא את המזונות.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

מאיר שלום,

שאלותיך נוגעות לאסטרטגיה של ניהול התיק בבית הדין הרבני, ואי אפשר לענות עליה מבלי ללמוד את כל התמונה ולעיין בכל החומר המשפטי.
מומלץ מאוד כי תפנה לייצוג ע"י עו"ד המתמחה בתחום, אם אינך מיוצג עדיין.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

סיכוי יותר מסביר שמה שתסכימו לו - ביהמ"ש לענייני משפחה יכבד ויתן לו תוקף של פס"ד תוך ביטול ההסכם הקודם והתאמתו למציאות החדשה המבוקשת.

אתם יכולים לכתוב הסכם ורצוי דרך עו"ד למניעת טעויות ולסגירת "קצוות" ולהגיש בקשה לאישור הסכם וליתן לו תוקף של פס"ד דרך ביהמ"ש.

העלות היא זניחה יחסית בדרך זו ובכלל בדרך ההסכמות לכל דבר ועניין !

אודי שלום,

כדי לשנות את הוראות ההסכם, עליכם לפנות לערכאה אשר אישרה אותו (ביהמ"ש או בית הדין הרבני).
עליכם להכין מסמך ובו מפורטים הסעיפים שאתם מעוניינים לשנות, תוך הצהרה ששאר סעיפי ההסכם נשארים בתוקפם.
את ההסכם יש להגיש לאותה ערכאה ולהגיע לדיון, בו יאושר השינוי.
מומלץ לכל הפחות לבקש מעו"ד לעניין בנוסח החדש, כדי לוודא שאין בו טעויות שעלולות לעלות ביוקר בעתיד.

בהצלחה ובברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

ערב טוב, הנישואין השניים לא פוגעים בזכויותיך הנובעות מקשר הנישואין הראשון. אם ביהמ"ש קבע שאת זכאית למחצית מהפנסיה של בעלך הראשון - פסה"ד שריר ותקף.

שלום רב

אם יש פס"ד לטובתך שקובע זאת זכאית למחצית הזכויות בפנסיה של בעלך, אז אין רלוונטיות לנישואין שניים או שלישיים ..
פסה"ד נותר בתוקף והוא מתייחס לזכויות שלך הקיימות ועומדות לך מתוקף החיים המשותפים שלך ושל בעלך (לשעבר).


בברכה,

מיקי שיפמן, עו"ד ומגשר