פורום דיני בנקאות

שלום,

הגבלת סחרות נוצרת ע"י הכיתוב "למוטב בלבד". ככל שאין על השיק כיתוב זה - הריהו סחיר. עם זאת, ברמה הפקטית יהיה קשה לסחר שיק שמעיד על עצמו שניתן לביטחון וקל יותר להעלות טענות כנגד מימושו.

בברכה

שלום רב,

המילה "לביטחון" עשויה לפגוע בסחרות של השיק, כלומר מסירתו לצד ג'. עם זאת, אין פגם משפטי בשיק עצמו, ואם הוא לא יפרע על ידי הבנק זכותך להפעילו בהוצאה לפועל.

בברכה

שלום רב,

החוק ואף המפקח על הבנקים אינו דורש מהבנקים לוודא ידיעת הלקוח. די בפרסומים שהוא מפרסם בציבור ובמשלוח הודעה כללית.

בברכה

שלום רב,

לא ניתן להשיב על שאלתך. עו"ד מגבש את הסכמת הצדדים ולא מחליט עבורם מה יהיו התנאים. כל מקרה ונסיבותיו, כל צד ושאיפותיו ורצונותיו.

בברכה,

שלום רב,

שב ומציע לך עשה שופינג בין הבנקים ותראה איך הדברים עובדים בפועל.

בברכה,

שלום רב,

מבחינה משפטית אין כל בסיס/הגבלה לדברים שציינת.

מפבחינה פרקטית - לכל בנק מדיניות ותנאים משלו למתן משכנתא. תפעל לאתר את הבנק עם התנאים הטובים ביותר.

בהצלחה

שלום רב,

התשובה שלילית.

בברכה

שלום רב,

עקרונית, לא ניתן להשתמש בשיק זה.

עם זאת, באם תפנו לסניף ותסבירו הבעיה, יתכן ויסכימו לבוא לראתכם ויטביעו חותמת "זיכינו החשבון" באופן שיאפשר הפקדת השיק לחשבונך.

בהצלחה !

שלום רב,

אם כדבריך, הבהרת לבנק שהפעולות נעשו על ידך, והבנק הבטיח בהתאם לשחרר את הכרטיס מהחסימה ולא עשה זאת, הרי שהבנק התרשל ואתה זכאי לדרוש ממנו פיצוי על כל הנזקים שנגרמו לך עקב כך.

בהצלחה!

תמר שלום רב,

הבנק רשאי לדרוש עמלה בגין העמדת הלוואה. הסכום שציינת נשמע סביר ביחס לסכום ההלוואה (לא ציינת אם זה חשבון פרטי או עסקי). כדאי לבדוק היטב את מסמכי ההלוואה -הבנק אמור לתת גילוי נאות אודות עלויות, אך לעיתים העמלה יכולה להופיע גם בתעריפון הבנק או במסמכים אחרים עליהם חתמת וזה מחייב אותך

עם זאת נשמע תמוה שהעמלה חוייבה בחלוף חצי שנה מהעמדת ההלוואה כפי שאת מציינת שכן בדרך כלל היא מחוייבת עם העמדת ההלוואה - יש לברר זאת בצורה פרטנית יותר.

דור שלום

יהיה עליך לתת לבנק פירוט ותיעוד אודות מקור הכספים.

בהצלחה

שלום רב,

לצערי, השאלה אינה משפטית ולא ניתן להשיב עליה בפורום זה.

חפש מחקרים פסיכולוגיים/סוציוליגיים בנושא.

בברכה

שלום,

הבנק חייב לכבד ההסכם ולבטל כל העמלות. הדרך לוודא שזה לא יקרה שוב הינה מעקב שוטף אחר החשבון.

בהצלחה!

שלום רב,

זכור לי שפעם במהל דיון שניהלתי שופט כינה טענה זו בכינוי "הרצחת וגם ירשת".

לא הבנק השתמש בכרטיס מעבר למסגרת, אלא אתה הוא זה שהשתמש בכרטיס שברשותך הרבה מעבר למה שהיית אמור להשתמש.

זה שנים שאסור לבנק לאפשר ללקוח להיות ביתרת חוב ("אוברדרפט"), ולפיכך יש לו סמכות - המעוגנת בהסכמי בנק לקוח - לתת ללקוח מסגרת זמנית. הבנק הוא הקובע למי לתת וכמה לתת, אם בכלל. זו זכותו לתת ולא חובתו.

ברור שאם הבנק לא היה מקציב לך מסגרת אשראי זמנית - חיובים שלך היו מחוללים, וסביר שהדבר היה פוגע בך גם ברישומי האשראי שלך וגם מול אלו שהיו אמורים לקבל את התשלום ולא היו מקבלים.

לפיכך - ובהנחה שלא הודעת אי פעם לבנק בכתב שאתה אוסר עליו להגדיל לך את המסגרת - התשובה לשאלתך שלילית. אין לך זכות תביעה כנגד הבנק.

בריאות והצלחה!

שלום רב,

לא כתבת בפנייתך האם ירשת ממנו דבר מה. בהתאם לחוק יורש חייב בחובות המוריש עד לגובה מה שירש ממנו. כלומר: אם לא ירשת כלום - אתה לא חייב מאומה לנושים שלו,וככל שירשת - אתה חייב עד לשווי מה שירשת.

שיהיו רק בשורות טובות!

שלום רב,

הבנק חייב להבהיר מדוע הוא נוקט בצעד כה דרסטי כסגירת החשבון.

ככל שלא הבהיר - פעל להיפגש עם ניצג הבנק ובקש הבהרות בע"פ ובכתב.

ככל שסגירת החשבון נראית לך כבלתי מוצדקת ועלולה לגרום לך לנזק - פנה מיידית לעו"ד המתמחה בתחום לבחינת המצב ופעולה דחופה להסדרתו.

בהצלחה!

שלום ,

ראשית לכל - ברכותי לפתיחת העסק.

אין ספק שתכנון כלכלי ובפרט תזרימי נכון ומחושב מראש - מקטינים את הסיכון להסתבכות כלכלית.

לא הבהרת איזה עסק את פותח, אך ישנם עסקים שצריכים לתת את הדעת במיוחד להון החוזר.

קריסה כלכלית יכולה להתרחש מחמת סיבות רבות, לא כולן תלויות בבעל העסק, כך, לדוגמא: קריסה של ספק ששילמת לו כבר בגין הסחורה אך לא תקבל אותה כבר, עלולה לגרום לקריסה.

ליווי כלכלי ומשפטי נכון לפעולותיך בעסק עשויות להיות שומרי סף ראויים לניהול תקין ויעיל של העסק ולמנוע קריסה.

ככל שהעסק מנוהל כחברה בע"מ - אתה מקטין את החשיפה האישית שלך לפשיטת רגל (המכונה כיום: חדלות פירעון), ונדבך חובה נוסף נוסף הינו צמצום חשיפתך האישית ע"י הימנעות מחתימה על ערבויות.

שמור על יחסים תקינים עם הבנק וודא שיש לך מסגרת אשראי ההולמת את צרכיך.

בכל מקרה של תקלה צפויה - עדכן מראש את הבנק ופעל להקטנת הנזק הצפוי.

בהצלחה !

שלום רב,

לא ניתן להשיב בצורה מוחלטת מבלי להכיר את מכלול העובדות, ולפיכך תשובתי תהא כללית: מבחינה משפטית יבשה, ככל שהוראות ניהול החשבון הינם "או" ולא "ו", כלומר: אתם קבעתם בהוראות ניהול החשבון עליו חתמתם מול הבנקק שאתם מרשים לכל אחד משניכם לבצע פעולות באופן עצמאי, מבלי לבזדקק לאישור השני, אזי לכאורה הבנק פעל בהתאם להוראותיכם ולא התרשל.

אעפ"כ, יש חשביות לעובדות שונות העשויות להפוך את המסקנה, כגון: גובה הסכום שנמשך מול היתרה, היסטוריית משיכות בעבר, היסטוריית בדיקת הבנק אתכם בעבר, ועוד.

אציין כי יש פסיקה הקובעת כי במשיכת סכום משמעותי המהווה ריקון החשבון הבנק מתרשל עת לא בדק את הסכמת השותף.

בהצלחה!

שלום,

ככל שמילאתם אחר כל הנחיות הבנק בקשר להעברת הכספים, הרי שהוא מתרשל וניתן לתבוע אותו בגין כל נזק שנגרם מחמת רשלנותו.

בהצלחה!

שלום רב,

תנחומי על פטירת רכבך...

התשובה תלויה במצב התחייבויותיך לבנק: ככל שאין לך התחיבויות - פנה לסניף ובקש ביטול השעבוד. ככל שיש לך התחייבויות - ככל שתבקש שחרור השעבוד סביר שידרשו ממך בטוחה חלופית. שקול אם כדאי לך.

בהצלחה!

שלום רב,

הבנק מחוייב על פי דין לפרסם את כל העמלות שהוא גובה בתעריפון הבנק, והציפיה הינה כי מי שחשוב לו גובה העמלה יעיין בתעריפון לפני ביצוע פעולה.

בנוסף, בפסיקה נפסק לא אחת כי הבנק אינו היועץ הכלכלי של הלקוח בניהול חשבונו.

לפיכך, אינני סבור כי הבנק היה חייב מכח החוק ו/או הפסיקה להודיע לך שאם תקטין את ההלוואה לא תשלם עמלה.

למרות האמור, מציע שתפנה לסניף או אף לנציב תלונות הציבור ותתלונן על כך. אין לך מה להפסיד, ויתכן שהבנק יסכים לבטל/להקטין לך את העמלה.

בהצלחה!

שלום רב,

אין מניעה חוקית לבנק לנטר פעולות לקוח בחשבון הבנק שלו.

בברכה

שלום רב,

על זה נאמר "כשר אבל מסריח"!

החוק במדינת ישראל אוסר על בנק לאפשר לחשבון להיות ביתרת חובה, ולפיכך על פניו הבנק החזיר את החיוב כחוק.

עם זאת, לבנק יש שיקול דעת להעמיד אשראי זמני, ובחריגה כה קטנה תמוהה העובדה שהבנק לא עשה זאת, אלא אם כן יש לך בעיות עם הרקורד בסניף.

מציע לפנות בתלונה לממונה על תלונות הציבור בבנק - להצביע על האבסורד ולטעון שאי העמדת אשראי זמני בסך כה פעוט מהווה חוסר תום לב, לא רק בגלל העמלה אלא גם בגלל שאי החיוב עלול להירשם במאגר המידע הכלכלי שלך בבנק ישראל ועלול לפגוע בסיכויי אשראי עתידיים.

בהצלחה!

שלום רב,

הבעיה שבגינה פנית ידועה וכואבת לרבים.

במקרה הפרטי שלך - ככל שהמשכיר טעה במספר חשבון - הבעיה הנה שלו. אתה עמדת בחובתך.

מה בכל זאת עושים במקרה של הפקדה שגויה ?

אם מגלים את הטעות לפני שנגמר יום העסקים של ההעברה - הכסף עוד לא נכנס לחשבון השגוי, ויש להגיש בקשה דחופה לסניף שלך מיד באותו יום, לביטול ההעברה. בדרך כלל פעולה מיידית זו מונעת את ההעברה השגויה.

אם ההעברה לא בוטלה - צריך לבקש מהבנק שיפעל להשבת הכסף. ככל שההעברה בוצעה ללקוח הבנק, הבנק יפנה למקבל הכסף ויבקשו להשיב את הכסף. מרבית האנשים אינם רוצים להסתבך ומחזירים.

ככל שחלף זמן ומקבל הכסף השתמש בו או לא רוצה להשיבו - לא יהא מנוס מלתבוע את השבת הכסף.

תביעה זו אינה פשוטה, שכן אין לך את פרטי אותו אדם, וסביר שהבנק יסרב לתת לך את הפרטים בגלל החסיון הבנקאי שהוא מחוייב לו.

במקרה זה, תיאלץ לתבוע תחילה את הבנק - לקבלת צו המורה לבנק להסיר את החיסיון הבנקאי ולמסור את פרטי בעל החשבון שאליו עבר הכסף. רק לאחר שיהיו לך הפרטים תוכל לתבוע את אותו אדם כדי שיחזיר את הכסף כי הוא קיבל אותו באופן שגוי.

בברכה