ככלל המוסד לביטוח לאומי נוהג בערעור שנמשך כתום מועד הגשת הערר אלא אם החלטת להגיש שוב את הערר מנימוקים שונים מאלו שהועלו בערר הראשון ואז יש להגישו שוב במניין הימים שהחלו בעת קבלת הפרוטוקול של וועדה מדרג ראשון ולכתוב שמדובר בערר עם נימוקים שונים ולכן הוגש בשנית.

 

לגבי וועדה שהתכנסה בעת אשפוז ללא נוכחותך ניתן לערר ולבקש להיבדק פיזית על ידי וועדה רפואית לעררים (זה כבר טיעון לוועדה הרפואית לעררים).

אציין כי יש לא מעט וועדות רפואיות שהתכנסו בתחום איבה מאז 7.10 ללא נוכחות התובעים.

 

על מנת לבדוק האם להגיש החמרה או לערער יש לבדוק את כל המסמכים הרפואיים שהוגשו לביטוח לאומי, את הפרוטקול של הוועדה הרפואית ואת המסמכים הרפואיים מאז שהתקיימה הוועדה בדרג ראשון.

 

איחולי הצלחה

שלום לך,

אם אתה זכאי לקבל תגמול או מענק ממשרד הביטחון וקצבת נכות מביטוח לאומי כתוצאה מאותו מאורע, תצטרך לבחור בין השניים.

חשוב לציין שיש מקרים שניתן לקבל את השניים, וזאת אם נקבע שהזכאויות לא נובעות מאותו המאורע.

לדוגמה, מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי וזכאי לתגמול ממשרד הביטחון, יוכל להיות זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי עבור ליקויים רפואיים שלא נגרמו כתוצאה מאותו מאורע.

 

בכבוד רב,

צהריים טובים,

 

ראשית אאחל לבעלך איחולי בריאות,

 

שנית, הזימונים לאבחון נוירופסיכולוגי בביטוח לאומי עורכים זמן רב לצערי לאור העובדה שהאבחון לא מבוצע מידי יום והוא מבוצע בסניפים ספציפיים בלבד.

 

מדובר באבחון (רובו שיחה) וחלקו מבחנים שמתנהל מספר שעות בדרך כלל.

חשוב להגיע לאבחון עם בקבוק שתייה ומשהו מתוק (שיהיה למקרה הצורך). לעיתים יש נפילת מתח מרוב חשש וציפייה אז חשוב שיהיה משהו מתוק (סה"כ לא מדובר באבחון קשה או מסובך).

 

את יכולה לפנות אחת לשבועיים באמצעות האזור האישי של בעלך ולבקש לזרז את הזימון לאבחון.

 

איחולי הצלחה ובריאות

שירי

ערב טוב,

 

ראשית איחולי בריאות.

 

על מנת להגיש תביעה לנכות כללי יש לעמוד בקריטריונים כגון לא עובד או עובד והשכר נמוך מ 7990 ש"ח ברוטו 0לפחות בשלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה).

 

בהנחה ואתה עומד בקריטריון השכר תוכל להגיש תביעה לנכות כללית אך עלי לציין שבכל מקרה במידה ותמצא כמי שזכאי לקצבת נכות הרי שהקצבה תשולם החל מיום 91. הכוונה ששלושת החודשים הראשונים לא משולמים בכל מקרה.

לשאלה האם יש לך עילה לאור הניתוח שעברת? זו תשובה שעניינה רפואה ובנוסף יש לבחון את המסמכים הרפואיים שלך ולבדוק האם נותרה מגבלה לאחר הניתוח, האם אתה נמצא בטיפול רפואי, האם יש לך בעיות רפואיות נוספות וכיוצ"ב.

 

איחולי בריאות

שלום לך,

 

ייתכן שתהיה זכאי לנצל את דמי האבטלה כמובטל חוזר. עליך להזדרז ולהתייצב בלשכת התעסוקה סמוך כל הניתן לפיטורין. וכן לעמוד בכל יתר תנאי הזכאות לדמי אבטלה.

 

בהצלחה,

דור צהריים טובים,

ראשית אאחל לך בריאות איתנה וחזקה.

 

אפתח את דברי בכך שאומר שהמוסד לביטוח לאומי ראשי בכל נקודת זמן לדרוש ממך מסמכים רפואיים בתחומים בהם אתה תובע נכות ובדרך כלל ביטוח לאומי מבקש את המסמכים עד 21 ימים. במידה ואתה מתקשה לעמוד במועד זה תוכל לכתוב לביטוח לאומי באמצעות "צור קשר" באזור האישי שלך ולומר שאתה זקוק לזמן נוסף לצורך איסוף המסמכים הדרושים.

לגבי זימון לוועדה ובדיקה פיזית בוועדה הרפואית הרי שביטוח לאומי ראשי לדרוש ממך להגיע להיבדק על ידי וועדה רפואית ואם לא תגיע ביטוח לאומי יקנוס אותך ויפסיק את הטיפול בתביעה שלך.

אתה בהחלט יכול לפנות למחלקת וועדות רפואיות באמצעות "צור קשר" באזור האישי שלך, להסביר את מצבך הרפואי והנפשי ולבקש שהוועדות יתקיימו ללא נוכחותך ו/או באמצעות וידאו צ'ט.

הנושא נתון לשיקול דעתו של רופא המוסד.

 

איחולי הצלחה ובריאות

צהריים טובים,

בהנחה ומועד הגשת הערר חלף, את יכולה להגיש תביעה להחמרה.

 

משאלתך אני מבינה שמועד ההגשה חלף לאור משיכת הערר מצידך ולכן כל שנותר לך הוא להגיש החמרת מצב לאור האשפוז וכיוצ"ב.

 

איחולי בריאות

צהריים טובים,

 

משאלתך אני מבינה שנקבעה לך דרגת אי כושר בשיעור 65% ומועד הערר חלף.

 

מכאן, שבמידה וקיימת פגיעה ביכולת העבודה שלך והנושא מגובה במסמכים רפואיים במיוחד מרופאים מקצועיים כגון: אורתופד/נוירולוג תעסוקתי...

תוכל להגיש החמרת מצב לעניין דרגת אי כושר.

 

אציין כי בעת הגשת התביעה עלייך לדעת כי המוסד לביטוח לאומי יכול להחליט שהוא פותח את כל תיק הנכות ולכן יזמן אותך שוב לוועדות רפואיות.

 

על כן, יש לשקול טוב ולהתייעץ בטרם הגשת התביעה להחמרה.

 

בהצלחה

צהריים טובים,

ראשית איחולי בריאות.

לצערי אינך עונה על קריטריונים של קבלת תעודת נכה עם פטור מתור.

 

ראשית על מנת לקבל תעודת נכה עלייך להיות זכאית לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ושנית על מנת לקבל פטור מתור עלייך לעמוד באחת הקריטריונים כגון: פגיעה בניידות מוכרת על ידי משרד הבריאות, סיעוד, אוטיזם וכו...

 

התעודה מונפקת על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

איחולי בריאות

צהריים טובים,

 

משמעות השתתפות בלימודים הינה הגשת תביעה למחלקת שיקום.

 

כל פניה למחלקות ביטוח לאומי עלולה לפתוח את תיק הנכות אך מדובר במקרים שאינם ביומיום הכוונה שהפנייה למחלקת שיקום לא אמורה להשפיע על תביעת הנכות שלך אבל הכל נתון לשיקול דעתה של העובדת הסוציאלית שתטפל בך במסגרת מחלק השיקום.

 

איחולי הצלחה

צהריים טובים מיטל,

ראשית איחולי בריאות.

 

אנסה לעשות לך מעט סדר בדברים... ראשית המוסד לביטוח לאומי יזמן אותך לקראת תום הנכות הזמנית שלך להיבדק שוב על ידי וועדה רפואית אשר תקבע את שיעור הנכות שלך ואת דרגת האי כושר (במידה ותעברי את הסף הרפואי).

אציין שהוועדה אכן מבקשת מסמכים רפואיים עדכניים ותוצאות הוועדה הם שקלול של המסמכים הרפואיים והבדיקה שלך פיזית בוועדה.

לעניין העבודה - מי שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100% עדיין יכול לעבוד (רצוי עד שכר של 5000 ש"ח ברוטו) ולקבל קצבה מביטוח לאומי.

יחד עם זאת חשוב לציין כי אם תשובי לעבודתך כמנקה (בדרך כלל מדובר בעבודה פיזית) הדבר יילקח בחשבון בעת השיקול לדרגת אי כושר (הכוונה לאחר תום הנכות הזמנית) ובמצב הזה יתכן מאוד ולא תקבלי דרגת אי כושר מלאה אם בכלל.

 

מציעה לך שתתייעצי עם הרופא המטפל שלך לפני שתשובי לעבודה.

 

איחולי בריאות

שלום.

טענת הביטוח הלאומי היא למעשה שיש ברשותם תיעוד רפואי מעברך על הכתף ולכן הנזק שהנך טוען לכתף לא נגרם מהתאונה במסגרתה הגשת תביעה.

על החלטה של תביעה לדמי פגיעה שנדחתה ניתן להגיש תביעה לביה"ד לעבודה תוך 12 חודשים ממועד קבלת מכתב הדחייה.

כמו כן, יש באפשרותך לפנות לוועדת התביעות תוך 6 חודשים ממועד קבלת ההחלטה בתביעה. ועדה זו רשאית להמליץ לבחון בשנית את החלטת פקיד התביעות.

בריאות והצלחה!

שלום.

כאמור, קצבת נכות כללית משולמת לזכאים עד גיל פרישה. בהגיעך לגיל פרישה, הנך עובר לקבל קצבת זקנה (קצבת אזרח ותיק) במקום קצבת הנכות.

אולם מי שסכום קצבת הזקנה לה הוא זכאי נמוכה מסכום קצבת הנכות שקיבל זכאי להשלמת הסכום- קצבת זקנה לנכה - קצבת אזרח ותיק לנכה.

לצורך קבלת הקצבה הנ"ל יש להגיש תביעה לקצבת זקנה כאשר קצבת זקנה לנכה תכלול השלמה לסכום קצבת הנכות שהזכאים קיבלו לפני גיל פרישה.

 

 

 

 

 

 

 

שלום לך,

לאחרונה השאלה הזו הגיעה לפתחי, פעם אחר פעם, מכל זווית אפשרית ונראה שיש לגביה אי בהירות.

 

השאלה הזו נוגעת למי שנפגע במהלך עבודתו ועקב עבודתו, וכתוצאה מכך הוא נעדר מהעבודה למספר ימים ספורים. ולא יותר מ- 12 ימים.

 

נראה שלא מעט אירועים כאלה מתרחשים ואותם עובדים נוטים לוותר לעצמם מסיבות שונות ולחזור מהר לעבודה.

 

השאלה מקצינה בעיקר במצב שהפגיעה מחייבת מנוחה ארוכה יותר, והעובד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה עקב אילוצים כלכליים, חוזר לעבודה עוד קודם למיצוי ימי המחלה שאושרו לו ובסוף, יוצא שהוא פגע בעצמו כלכלית.

 

שאלתך נוגעת בדיוק לנקודת המפגש שבין זכויות מביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה לבין הזכויות על פי דיני העבודה, בפרט ימי מחלה. מדובר בהתנגשות לא אינטואיטיבית, במיוחד כשמדובר בפגיעות קצרות (עד 12 יום).

דמי פגיעה לפי ביטוח לאומי:

כאשר עובד נפגע בעבודה והפגיעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה", הוא זכאי ל:

דמי פגיעה בגין ימי ההיעדרות מהעבודה עקב הפגיעה . לא מדובר במחלה רגילה.

אבל:

אם ההיעדרות מהעבודה הייתה לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה בסך הכל, ביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור שלושת הימים הראשונים להיעדרות – אלא כאמור רק אם ההיעדרות נמשכת מעל 13 יום ומעלה.

משמע: אם ההיעדרות היא פחות מ-12 ימים, ביטוח לאומי משלם רק מהיום ה-4 ועד לסיום ההיעדרות.

זה מצב בניגוד לאינטואיציה כי השאלה המתבקשת מיד מי אמור לשלם לעובד עבור 3 הימים הראשונים להיעדרות?

כאן נכנס גורם נוסף, דיני העבודה:

בדרך כלל, המעסיק עשוי לשלם לעובד את ימי ההיעדרות הראשונים בתנאי שיש לעובד צבירה מספיקה של ימי מחלה לפי חוק. לכן נדרש חישוב ימי מחלה לעובד , לפי וותק בעבודה. כי אין זכאות לתשלום עבור ימי מחלה אם לא צברתם עדיין.

 דוגמה ראשונה – עובד עם ותק של חודש אחד בלבד:

צבר: 1.5 ימי מחלה.

נפגע בעבודה ונעדר 11 ימים. ( ההיעדרות של 11 יום בדוגמה, היא רק להמחשה באותם מקרי היעדרות של לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה)

בהתאם לדוגמה, ביטוח לאומי ישלם לו על 8 ימים בלבד מהיום הרביעי להיעדרות עד היום ה 11, כולל.

מי ישלם על ימים 1–3?

המעסיק ישלם רק עבור יום אחד וחצי (אם העובד צבר אותם במלואם), ואין חובה לשלם מעבר לכך. הואיל ובדוגמה הנ"ל העובד לא צבר מספיק ימי מחלה – ימי ההיעדרות הראשונים יהיו ללא שכר.

דוגמה שנייה – עובד עם ותק של 8 חודשים:

צבירת ימי מחלה: 12 ימי מחלה (1.5 × 8).

היעדרות 11 ימים עקב פגיעה בעבודה.

ביטוח לאומי ישלם לו עבור הימים 4–11 מיום הפגיעה (סה"כ 8 ימים). בשווי 75% מהשכר היומי ולא יותר מתקרה שקבוע בחוק הביטוח הלאומי.

המעסיק ישלם לו את 3 הימים הראשונים מתוך צבירת ימי המחלה, לפי הגובה הקבוע בחוק ימי מחלה, יום ראשון: 50% שכר. יום שני: 50% שכר. יום שלישי: 100% שכר.

 

לסיכום,

הנפגעים העיקריים הם עובדים שלא הספיקו לצבור מספיק ימי מחלה אצל המעסיק בשל ותק קצר. ונעדרו מהעבודה עד ולא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה.

בפגיעות קצרות (עד 12 יום), נוצר "ריק" של 3 ימים – שהמעסיק אחראי לו רק אם יש לעובד ימי מחלה צבורים.עובדים חדשים (למשל עם חודש ותק בלבד) עלולים למצוא עצמם בלי כיסוי שכר על הימים הראשונים.

מקווה שהייתי לעזר,

 

שלום לך,

 

שאלה מצויינת ומרתקת. הואיל ויש כאן צד נוסף, בעיקר תלויים ילדים - שטובתם חשובה לאין ערוך ונוכח חוסר הידע בנקודה זו, החלטתי להרים את הכפפה ולהשיב ביתר פירוט.

וכל זה למה?

כי תוספת תלויים זו תוספת שניתנת מעבר לקיצבת הנכות עצמה. ומה מיוחד בתוספת הזו יותר מכל תשלום אחר?

בעוד קצבת נכות מיועדת לסובל מהנכות עצמה ומיועדת לו. הרי שתוספת התלויים עשויה להיות לבת זוג ו/או לילדים. מצב זה מעורר את שאלתך המורכבת.

זאת ועוד,

 

כאשר בן זוג (לרוב האב) אינו משלם מזונות שנפסקו בבית המשפט, האם רשאית לפנות לביטוח הלאומי ולתבוע תשלום מזונות , לפי חוק המזונות. ביטוח לאומי משלם לאם תשלום חודשי בגובה מסוים (מוגבל בתקרה), ותובע מהאב את ההחזר.

 

ראשית, אציין שהפתרון האולטימטיבי הוא להגיע להסכם גירושין ולהכניס סעיף מיוחד ומפורט שמתייחס לתוספת התלויים האם תיחשב או לא תיחשב כחלק מהמזונות או כהכנסה ורצוי עם עו"ד שמבין גם בשיני משפחה וגם בביטוח לאומי שיוכל להתייחס לסוגיה על כל מורכבויותיה.

שנית, אציג כאן מידע נוסף לקריאה להרחבת הידע הואיל והנושא הזה נשמט לא מעט מהסכמי גירושין ומתברר שהוא מאד חשוב ואפילו קריטי לטובת הילדים.
תוספת תלויים בקצבת נכות – ההיבט של הביטוח הלאומי:

תוספת תלויים היא תוספת כספית הניתנת למקבל קצבת נכות, אבל עבור טובתם של:

בת/בן זוג (בתנאים מסוימים – הכנסה נמוכה וכו’).ילדים עד גיל 18 (או גיל 20 אם משרתים בצבא/שירות לאומי).

אך יש להדגיש:

הכסף אינו משולם ישירות לילדים או לאם, אלא כחלק מהקצבה שמשולמת לנכה.אם כך, גם בעניין אופן התשלום של התוספת (ממי למי) יש לתת את הדעת.
נקודת המוצא בדיני משפחה:

בדיני מזונות, חובת האב כלפי ילדיו הקטינים אינה נגזרת ישירות מהתשלומים שהמדינה משלמת, אלא מחויבות משפטית נפרדת (על בסיס הדין הדתי או האזרחי, תלוי במקרה).

השאלה המרכזית:

מי מההורים בעצם מקבל קצבת הנכות שבגלל נכותו נוצרה זכאות לתלויים שלו לתוספת עבורם?

ושאלה מרכזית נוספת:

האם תוספת התלויים בקצבת הנכות שקיבל האב/האם בעבור הילדים – נחשבת כתחליף למזונות או כהכנסה שלו/ה שיש להביאה בחשבון בעת פסיקת המזונות?במשפחה לעיתים, תוספת תלויים נחשבת כהכנסה . צריך לדייק ולבחון למי מבני הזוג זה נחשב כהכנסה האם זו הכנסה של ההורה המקבל את התוספת עבור עצמו ו/או לילדו או האם זה הכנסה של ההורה שבגינו נוצרה עצם הזכאות לנכות וממילא לזכאות לתלויים? יש מקרים שתוספת התלויים תקוזז מחיוב המזונות:

בתי המשפט למשפחה נוטים לראות בתוספת התלויים כמקדמה על חשבון חיוב המזונות. אבל המצב לא עקבי. והפתרון הרצוי הוא להגיע להסכם ברור ומפורש בעניין הזה למניעת אי הבנות נוספות. כלומר, אם האב מקבל תוספת תלויים עבור שני ילדיו (למשל, 800 ש"ח לכל ילד), ובית המשפט פוסק מזונות של 1,400 ש"ח לכל ילד, אז במקרים רבים האב יחויב רק ב-600 ש"ח לכל ילד (לאחר קיזוז התוספת). בעיני בימ"ש משפחה המטרה: לא להביא למצב שבו האם מקבלת כפל תשלומים. פעמיים כסף עבור הילדים – פעם מהביטוח הלאומי ופעם מהמזונות. אבל אין חזקה מוחלטת לקיזוז . ומכאן החשיבות של הסכם בין הצדדים שמתייחס לזה.

במקרים מסוימים, בעיקר אם התוספת אינה מועברת בפועל למי שמגדל את הילדים (לרוב האם), או אם ההורה הנכה אינו מקיים את חובתו ההורית, ייתכן שבית המשפט לא יקזז את התוספת – אלא יראה בה כמשולמת שלא למטרה הנכונה. אם האם מקבלת את התוספת לאחר הגירושין (למשל אם הילד במגוריה והיא הנכה), הרי שהתוספת תיחשב כחלק מהכנסותיה ויכול שתילקח בחשבון כחלק משיקולי חלוקת נטל המזונות – אך לא תיחשב כשלעצמה כמזונות.

 

אם האיש מקבל קצבת נכות עם תוספת תלויים עבור הילדים, האם ביטוח לאומי יראה בכך תשלום מזונות בפועל? או שלא, וביטוח לאומי ימשיך לשלם לאם את דמי המזונות?

 

תלוי מה נקבע בפסק הדין. תוספת התלויים תילקח בחשבון בשלב גביית החוב מהאב, ביטוח לאומי עשוי לקזז או לדרוש החזר נמוך יותר מהאב, אם יוכח שתוספת התלויים שקיבל משקפת בפועל חלק מתשלום המזונות.

האם כאשר האישה היא מקבלת קצבת נכות עם תוספת תלויים בעבור הילדים – יכול האב לטעון שבגלל שהתוספת כבר מתקבלת, הוא פטור או שיש להפחית מחובת תשלום המזונות?

האב אינו פטור אוטומטית מתשלום מזונות רק משום שהאם מקבלת תוספת תלויים.אבל כן ניתן לשקול את תוספת התלויים כמרכיב של הכנסה בפועל של האם – אשר יובא בחשבון בפסיקת המזונות.

 

לאור כל האמור לעיל, להבנתי אין מנוס מלדון על כך בפירוט בהסכמי גירושין. ולקבל על כך החלטה ברורה שתוכר כפסק דין. רק פסק דין ברור ומפורש בסוגיה זו - הוא הקובע לביטוח לאומי.

 

בהצלחה,

ערב טוב,

בשאלתך חסרים נתונים רבים כגון האם מדובר בתאונת עבודה? האם נותרה מגבלה ביד כתוצאה מהשבר? האם יש איחוי מלא של השבר וכיוצ"ב

על מנת לבחון האם נותרה נכות כתוצאה מהשבר (רצוי בחלוף מס' חודשים) יש לבדוק האם נותרה מגבלה ביד, האם בצילומי ההדמיה ניתן לראות איחוי של השבר וכיוצ"ב.

שאלות אלו ניתן להפנות לאורתופד על מנת שיעריך האם נותרה לך נכות.

 

איחולי בריאות

שלום לך,

 

הקביעה של הצורך בהשגחה מתמדת היא אבחנה רפואית. ולא התרשמות אישית. עם זאת, כבני משפחה ומכרים אנו נתקלים במצבים שבן משפחה סובל ומרגישים שמשהו לא בדר, חמור יותר.

 

יש לפנות לפסיכיאטר דחוף, על מנת שתתארו בפניו את הסיטואציות הללו, והוא יאבחן את הנבדק האם מדובר במצב המחייב השגחה מתמדת כן או לא.

 

ככל שיאבחן שיש צורך בהשגחה מתמדת הגישו החמרת מצב.

 

בהצלחה,

 

 

שלום לך,

 

ניתן לפתור את הבעיה בהידברות ולהסביר למעסיק שמילוי בל 250 לא בהכרח משמש ראיה שהמעסיק מקבל את גירסתך. בעצם טופס בל 250 בא ואומר שלטענתך נפגע בעבודה והשירות הרפואי מקופ"ח יסווג ככזה, וככל שהתביעה תתקבל ההוצאות יוכרו כנפגע עבודה. זה הכל. לא מטיל אחריות או אשמה על המעסיק.

 

כך ניתן להציע לו שבטופס בל 250 יצטט את דבריך בטופס מבלי לאמת או להכחיש. "לדברי העובד...."

 

שנית, במקרה שגם להצעה הראשונה המעסיק מסרב, ניתן להודיע לביטוח לאומי על כך ולבקש התערבותם בפנייה למעסיק. זה אפשרות לא רווחת אך היא קיימת במקרים של חוסר שיתוף פעולה. אני לא ממליצה להגיע לזה.

 

בהצלחה,

שלום לך,

 

שאלתך אישית ומסגרת הפורום היא מצומצמת ולא מתאימה למענה פרטני שדורש מידע מפורט בדבר נתונים אישים.

ככלל, אכן יש מצב של הגדלת קצבת זקנה בשיעור של 5%. ההגדלה עשויה להינתן למי שעומד בתנאים הבאים:

הוא/היא בחרו לדחות את תחילת תשלום קבלת קצבת הזקנה בגלל שהיו הכנסות מעבודה או בגלל שהיו הכנסות מעבודה ושלא מעבודה ביחד.

התוספת היא בגובה 5% מהקצבה (כולל תוספת הוותק) עבור כל שנה מגיל הפרישה ועד גיל הזכאות שבה תשלום הקצבה נדחה בגלל הכנסות מעבודה.

 

לדוגמה: מי שעבד שנתיים לאחר גיל הפרישה, קיבל שכר גבוה שלא מאפשר את קבלת הקצבה, ולאחר מכן פרש מעבודתו – זכאי ל-5% תוספת דחיית קצבה עבור כל שנה, סך הכול 10%.

ולכן, אם הקצבה שלו היא בסך 2,000 שקלים כולל תוספת הוותק, הוא יהיה זכאי לקצבה בסך 2,200 ₪. 

 

עם זאת חשוב לדעת:

 

הזכאות לקצבת אזרח ותיק תלויה בהכנסותיך רק מגיל הפרישה עד גיל הזכאות (70).מגיל 70 – לא יבדקו את הכנסותיך.במבחן ההכנסה נבדקת ההכנסה השנתית.אם הגשת תביעה לאחר שהגעת לגיל הפרישה והתברר שבתקופה זו הכנסותיך מעבודה היו גבוהות, זכאותך לתוספת דחיית קצבה תישמר, והשנים שבהן לא קיבלת קצבה יובאו בחשבון בחישוב תוספת דחיית הקצבה המגיעה לך. 

כדי שזכויותיך לא ייפגעו, ולצורך בדיקה וחישוב נכון של הכנסותיך, חשוב להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק בזמן.

 

בהצלחה,

שלום לך,

 

מי שאירע לו אירוע חריג במהלך העבודה ועקב העבודה, רשאי להגיש תביעה לדמי פגיעה. וככל שנשאר לו נזק, רשאי גם להגיש תביעה לנכות מעבודה.

כמובן שוועדה רפואית של ביטוח לאומי תבדוק אם משפטית התקיימו התנאים להכיר בהתקף חרדה כאירוע שניתן להכיר בו כפגיעה בעבודה ו/או כנכות מעבודה.

הואיל והמעסיק אינו רופא, עמדתו מבחינה רפואית-משפטית פחות רלבנטית. אם כי עמדתו עלולה לחבל במידה מה ולהקשות ביכולת של התובע להוכיח ו/או לבסס את טענותיו.

בהצלחה,

שלום לך,

 

יש שני סוגי וועדות רפואיות. שהמשותף להן שהן מתקיימות בביטוחי לאומי. השוני בינהן הוא הזכאות שהן יוצרות.

וועדה רפואית לצורך פטור ממס הכנסה - כשמה כן היא. נועדה אך ורק לבחון האם הבעיות הרפואיות מהן סובל הנבדק מזכות בפטור ממס הכנסה .

 

וועדה רפואית לצורך ביטוח לאומי - בודקת האם המגבלות הרפואיות פוגעות ביכולת להשתכר ו/או לתפקד והאם כתוצאה מכך תיווצר זכאות לקבלת גימלאות שונות. למשל: נכות כללית, שירותים מיוחדים ועוד.

 

לכל וועדה שי תקנות ונהלים אילו ליקויים נלקחים בחשבון ואילו לא נלקחים בחשבון. במצב כזה, יש הבדל באופן ספירת הליקויים ואחוזי הליקוי שניתנים בגינם ניתנת הזכאות. כך יוצא שאדם נבדק לוועדה אחת יקבל תוצאה שונה בוועדה השנייה כי התכליות שונות.

 

בהצלחה

 

קלי שלום

למיטב ידיעתי, אין שוני בשכ"ט עו"ד בשל העובדה שהתובע חייל.

התביעה הוגשה על ידך לביטוח לאומי כנראה מאחר ואין המדובר בפציעה במסגרת פעילות מבצעית לגביה מוגשת תביעה לקצין התגמולים.

לאור זאת, סביר להניח שעליך לגבות שכ"ט עפ"י הכללים וההגבלות שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי לרבות בנושא כמות הקצבאות (עד 60 קצבאות) והאחוזים אותם מותר לגבות.

בהצלחה

טלי שקד, עו"ד

 

שלום לך.

 

יש לצבור תקופת אכשרה שבה שולמו בעדך דמי ביטוח לאומי עבור 12 חודשים לפחות מתוך 18 חודשים שקדמו ליום שבו תתייצבי לראשונה בלשכת התעסוקה .

 

בחודשים שבהם תקבלי גימלת שמירת הריון הם עשויים להיחשב כחודשי האכשרה הנ"ל אך יחד עם זאת עלייך להגיע ל 12 חודשי אכשרה לפי התנאים הדווקניים של ביטוח לאומי.

 

כדי להרחיב הידע בעניין ולמניעת אי הבנות ראי המידע המפורט בקישור הזה.

בוקר טוב,

בשאלתך חסרים נתונים רבים כגון מהן המחלות/הפגיעות מהן את סובלת, גילך וכיוצ"ב.

 

ככלל - במידה ואת מתחת לגיל 62 את יכולה להגיש תביעה לנכות כללית. האם תקבלי קצבה? זה כבר תלוי בשילוב של הוועדות הרפואיות וכמובן במצבך הרפואי ובמסמכים הרפואיים שלך.

 

איחולי הצלחה ובריאות

שלום לך,

 

ייתכן שזה ייחשב להכנסה שלא מעבודה. עם זאת הואיל ויש עוד פרמטרים נוספים אישיים שעשויים להשפיע על הזכאות למזונות ועל גובה הקצבה, המענה הוא לא יכול להיות סופי ובוודאי שלא ניתן להתבסס עליו.