שלום רב לכל הגולשים וברוכים הבאים לפורום דיני נזיקין. במסגרת פורום דיני נזיקין ייעשה מאמץ להשיב לשאלות בנושאי: תחשיב נזק, תביעת נזיקין, סוגיות הקשורות בכל סוגי התאונות מחיי היום יום, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם נזק לגוף. החל בשאלה האם ישנו מזיק שאותו ניתן לתבוע, האם ישנו ביטוח אחריות שממנו ניתן לקבל פיצויי ועוד. אנו תקווה כי פניותיכן לפורום תקבלנה מענה מיידי וראשוני לשאלותיכם, ותקבלו מידע בעל ערך, שיעשיר אתכם ויסייע לכם לכלכל צעדיכם.
אני גר בקומה 4 ואחרונה בבניין משותף לאחרונה השכן שגר בקיר משותף לדירתי חצב בקיר כדי לעשות מזגן פרץ לי את הקיר לתוך הדירה תיקן את החור אבל לאחר שבועים יש רעש נוראי ומטריד שחודר לדירתי וגורם לויברציות מהמזגן שלו לדירתי. הבן אדם לא מאמין שזה מאצלו ולא מעניין אותו דבר. מה עלי לעשות? תודה
שלום רב,
ניתן להתייעץ עם איש מקצוע שיהיה מקובל על שניכם ויבדוק את הנושא ויחווה את דעתו.כך שתשובתו תהיה מקובלת על שניכם, אם צריך תיקון ואיזה תיקון בכדי להחזיר את המצב לקדמותו.במקרה של אי הסכמה ניתן לפנות למפקח על בתים משותפים. ממליצה להתייעץ עם עו"ד מתחום זה. ממליצה לך לשאול את השאלה בפורום המתאים.
בהצלחה! בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
אני מציע שתפנה את שאלתך לפורום לשון הרע באתר.
בכבוד רב, גיל קראוס, עו"ד מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב טל': 03-6766602 ; מייל: gil@eghert-kraus.co.il
אי אפשר להעריך פיצוי מבלי להכיר את כל העובדות ופרמטרים שונים כמו גיל, עיסוק, גובה שכר, היעדרות מהעבודה, הפסדים והוצאות וכיוצ"ב. כל תיק הפיצוי הוא אינדיבידואלי.
יש לציין כי לפני שמדברים על פיצוי, צריך קודם כל להטיל אחריות על הסופר בכך שהנפילה הייתה עקב רשלנות הסופר ו/או מי מטעמו. כלומר, לא מספיק שנפלת בתוך הסופר אלא גם צריך להבין שהסיבה לנפילה קשורה לרשלנות של הסופר כאמור.
שלום מבקש את דעתכם המקצועית בנושא שבימים אלה התקבלה החלטה ע"י השופט לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי כספי לי ,לא ידוע כמה הסכום.
כאמור עקב תאונה שהתרחשה באולם אירועים שבו נפלה על ראשי והצוואר נברשת שמשקלה 17 ק"ג מגובה של כ- 7 מטרים כתוצאה מהפגיעה אני סובל ממגבלות רבות:
*קושי בתנועת הראש ,כאבי ראש ,נימול ביד שמואל וזרמים של כאבים לאורך הידיים וכן הדבר מקרין על הגב אשר מורגשות בדלקות חוזרות ונשנות.
יש לציין כי רופא מומחה אורטופד שנבחר מתאם בית המפשט קבע לי נכות של 10% לצמיתות
לאחרונה התבקשתי ע"י העו"ד של להגיע למשרדו בכדי לחתום על הסכם או החלטת השופט.
האם אני חייב לחתום ?
ואם כן?! מה המשמעות של החתימה שלי?
לפי הבנה שלי מדובר בפיצוי בסכום של כ- 200 אלף ש"ח הכולל הוצאות משפט וכן כולל פיצויי לתובע נוסף בתיק באותו הסכום כלומר ה- 200 א' מחולק לשנים כאשר אני עם אחוז נכות
אדם שלום,
ההצעה לפשרה כשמה כן היא, זוהי הצעה לסיים את התביעה מרצון, בשלב מקדמי, טרם מתן פסק דין מחייב.
כדי שהתביעה תוכל להסתיים בפשרה שני הצדדים צריכים להסכים להצעה, כאשר אתה זכאי וצריך לדעת מה בדיוק סכום הפיצוי שהוצע לך.
ככול שלא תסכים להצעה בית המשפט ימשיך לדון בתובענה, יוגשו ראיות ותצהירים ובסופו של יום יינתן פסק דין.
בהצלחה.
בברכה, הילה בודיק קוכמן, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין
בן גוריון 1, בני ברק מגדלי ב.ס.ר 2 טלפון: 03-6957121 ; טלפון נייד: 050-2735995 ; מייל: Lawoffice.tb@gmail.com
שלום רב,כאשר נגרמת פציעה תוך כדי ועקב השירות , ניתן להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון להכיר בפגיעה כפגיעת שירות.ייתכן ותהיה זכאי לפיצוי בגין הצלקת בהתאם לסעיפי הליקוי. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
במהלך ביקור בקניון, החלקתי ונפצעתי בגב מכיוון שהרצפה הייתה חלקלקה (בדיוק שטפו אותה) ולא סימנו או הזהירו את הקונים בכלל.
האם יש עילה לתביעה כנגד הקניון?
בכדי להגיש תביעת נזיקין יש צורך להוכיח את הרשלנות ו/או המחדל מצד אחד ומצד שני את הנזק שנגרם.תחילה יש להוכיח שהרצפה היתה חלקה (מצלמות שהיו בקניון) תמונות מאירוע הנפילה, עדים וכו')לאחר מכן, הפיצוי הוא נגזרת של הנזק, כלומר, מה בדיוק קרה, מה חומרת הפציעה בגב, הפסד ימי עבודה וכו'.ממליצה להתייעץ עם עו"ד מהתחום.בהצלחה! בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
בתיק נזקי גוף, ת"ע, היו שני מעבידים, האחריות שלהם המשוערת, נגיד, הינה כ-50%-50%. עם אחד מהם התובע הגיע להסכם פשרה וקיבל סכום X. השני סירב לשלם בכלל ואמור להיות בקרוב פס"ד עבורו.
אם ביהמ"ש הגיע לסכום כללי של פצוי Y - מה הניכוי? האם מקובל לדון בסק"ד לגבי חלק אחריותו של המעביד שכבר אינו בתמונה שחתם על הסכם פשרה, ומנכים 50% הנ"ל לפי אחריותו? או ניכוי נחשב לפי סכום X שכבר קיבל התובע, ללא לדון בפרופורציה אחריותם של המעבידים?
תודה רבה
בעיקרון בית המשפט אמור לפסוק סכום פיצוי שהוא למעשה ביחד ולחוד נגד הנתבעים ואז אם כבר קיבלת סכום כסף מסוים הוא אמור להתקזז ממה שצריך לשלם לך המעביד שאיתו לא הגעת להסדר.
יש גם אופציה נוספת והיא שבית המשפט קובע בפסק הדין חלוקת אחריות בין 2 הנתבעים ואז בהתאם לכך מחולקים גם הפיצויים.
שלום,
מנסה להבין מה כולל צו עשה לעומת תביעה כספית:
אני בצו עשה
אז אני רושם להורות לשכן לתקן את הנזילה בדירתו
עכשיו בקשר לדירתי: מי מתקן אני או הוא?
אני רושם לחייב אותו בהוצאות תיקון בדירתי- עכשיו האם כאן זה כבר נחשב סעד כספי או במסגרת צו עשה?
שאם לא, הבנתי שעליי לרשום פיצול סעדים.
האם תביעה כספית היא תביעה נלוות !!לנזק מעבר לקירות כמו ריהוט, תמונות שטיחים,עוגמת נפש?
או שגם תיקון הרטיבות בקירות דירתי זה כבר סעד כספי ולא צו עשה.
מנגד צו עשה זה החזר מצב לקדמותו..
מכאן הבלבול שלי..
תודה
לתיקון הנזילה על ידי השכן, המלצתי היא להגיש תביעה למפקח על הבתים המשותפים.
את התביעה בגין הנזקים תוכל להגיש כתביעה אזרחית לבית המשפט השלום המוסמך או כתביעה קטנה.
בהצלחה בברכה, הילה בודיק קוכמן, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין
התלוננתי לועדה לתכנון ובניה גליל מרכזי על חריגת בניה שעשה השכן אשר בנה גדר על דרך גישה משותפת ללא אישור השכנים, מהנדסת הועדה הצהירה בפגישה איתה "אני לא אישרתי את בניית הגדר הזה אלא הוא - השכן - הלך ובנה אותו ככה, ואפילו אם אתא תסכים לזה אנחנו לא נסכים". ביקשה שאני אגיש תלונה בכתב לועדה וכן עשיתי, אבל אחר כך הועדה התעלמה לגמרי מהתלונה למעלה משנה ללא מתן שום הסבר ליגיטימי. כתוצאה מכך נגרם נזק לדרך הגישה בכך שרוב דרך הגישה עדיין קיימת בזכות הקרקע שלי. יש לי הוכחות על כל מה שקרה, צילום של התלונה חתום על ידי הועדה, הקלטות. השאלה שלי האם אני יכול לדרוש פיצוי כספי עקב התעלמות הועדה מהתלונה שלי ? אם כן איך אני אעשה את זה.
תודה.
הנושא חשוב וחבל ולא קיבלתי תשובה.
קראתי בכתבה ב ynet את הדברים האלה:
בית המשפט העליון קבע הלכה המכונה "הלכת אל נסאסרה". על פי הלכה זו יש לחייב את הרשות לשלם לעותר הוצאות, במקרים שבהם מתבררות העובדות הבאות: היתה הצדקה בהגשת עתירה, העותר פנה לרשויות לפני שנאלץ להגיע לבית המשפט, ושהגשת העתירה היא שהניעה את הרשויות לקבל את עמדתו.
אכן אני כן תבעתי את הועדה לתכנון ובניה בגין התעלמות מהתלונה על עבירת בניה, לפי מה שנאמר האם אני מגיע לי פיצוי על הוצאות ?
שכן הגר מתחתי התקין גגון מתחת לחלון הראשי (גגון לאורך ולרוחב מעל הגודל של המרפסת שלו)של הסלון שלי הפונה לפארק הוא לא שאל אותי
לא דואג לנקות את הלכלוך המצטבר מעליו הוא אכן פנה לעירייה והיא פורמלית אישרה את העניין
האם בית המשפט יכול לתת הוראה להסיר את הגגון ולפצות אותי על המטרד ?
רון שלום,
ככול שהגון מהווה מטרד ופוגע באיכות חייך, תוכל לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.
תוכל לפנות גם בתלונה לעירייה, לועד הבית, בבקשה להסיר את המיטרד.
מאור שלום,
סכום האגרה להגשת תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף (מחצית ראשונה) הינה בסך של 710 שקלים.
תוכל להתייעץ עם מהנדס בטיחות. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
אישה נפגעה בתאונת עבודה. היא קיבלה מהביטוח הלאומי דמי פגיעה. לאחר מכן פנתה לחברת הביטוח של המזיק עם הערכת נכות של מומחה בשיעור של 5%. התביעה נדחתה, וברצונה להגיש תביעה לבית המשפט. האם כדאי לפנות לביטוח הלאומי גם בתביעה לקביעת נכות או שאין בכך צורך (כי אין פיצוי בנכות של 5%)?
שלום רב, לפי תקנות חדשות בהודעת ערעור בבית המשפט העליון, אזרחי, נזקי גוף, אין צורך להגיש כל תיק מוצגים, אלא רק חלק הנספחים הרלוונטיים. האם אני חייב לסדר אותם תוך כריכה, בדומה לתיק מוצגים? תודה רבה
ערב טוב,
נא הפנה שאלתך בפורום בתי משפט באתר.
ביטו?ח לאומי הכיר בי כנכה עבודה וקבע לי נכות לצמיתה המזכה קצבה חודשית,
מנגד הביטוח של המעסיק, כשהגשתי תביעת פיצוי טען שאין הצדקה לעוד תביעה.
האם אוכל להגיש תביעת פיצוי כנגד הביטוח של המעסיק או שמע זה "נבלע"
בהכרה של הביטוח לאומי, והקצבה שאותה אני מקבל. תודה.!
לפי החוק, כל זכות ותשלום שאתה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה, מתקזז בתביעה נזיקית מול המעביד.
צריך להכיר את מלוא נתוני התיק שלך כדי לבחון האם התיק נבלע בתגמולי הביטוח הלאומי והאם יש טעם לנהל תביעה.
האם ענייני צנרת ונזילה משכנים שמעלינו, זה רק פניה למפקחת על המקרקעיון או שאפשר לפנות לתביעות קטנות?
קראתי שצריך מפקחת...
מצד שני קראתי שבעניני פיצויים כספיים עדיף תביעות קטנות.
האם אפשר לפצל את התביעה לשני מקומות?
ושאלה נוספת אפשר שאת התביעה הכספית אעשה עם עו"ד ואת צו עשה מול המפקחת ללא עו"ד?
כעיקרון הסמכות לדון בעניינים הנוגעים לבתים משותפים, מוגשת למפקחת על הבתים המשותפים.
אם מדובר בתביעה כספית בלבד (כלומר ללא צו עשה לתיקון) אז יכול להיות שיש סמכות מקבילה לבית המשפט לתביעות קטנות.
אין אפשרות להיות מיוצג על-ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות.
שלום עו"ד גיל,
הגשתי בקשה לצו עשה!! בגין נזילה. קבעו תאריך מאוחר ל-11/2021 ונאלצתי לאשר את המועד,כי טענו במזכירות שאם אבקש כרגע הקדמה אולי לא יאשרו.
המליצו לחכות עד שיוגש כתב הגנה.
רציתי לשאול אי אפשר לתבוע בבימ"ש שלום ולא אצל המפקחת על המקרקעין?
האם תמיד הליכים כאלו נמשכים בעצלתיים, גם בבימ"ש שלום?
תודה לך.
אפשר להגיש תביעה לבית משפט השלום, אבל גם שם ההליכים לא יהיו יותר מהירים.
אני מציע שמיד אחרי הגשת כתב הגנה תגיש בקשה דחופה לקיום דיון או למתן צו עשה, בטענה שהנזקים הולכים ומחריפים כל עוד הנזילה לא תתוקן.
אם מדובר באמת במצב שדורש טיפול מיידי ואם לא קיים סיכון לנזק משמעותי, אפשר להגיש את הבקשה גם בלי לחכות לכתב הגנה ולבקש סעד זמני מיידי.
שלום רב, האם אני יכול, יחד עם הגשת "הודעת ערעור" בבית המשפט העליון, נזקי גוף, להגיש בקשה לפי ס' 144(א) או (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בגין הגשת ראיות חדשות עקב החמרה חדה במצב בריאותי, ולצרף לבקשה ראיות אלו?
אבי שלום,
יש להבחין בין ראיות להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין עליו מערערים, לבין ראיות להוכחת עובדה שאירעה אחרי מתן פסק הדין.
בנסיבות העולות בשאלתך - באשר לראיה להוכחת עובדה שארעה לאחר מתן פסק הדין, תותר הצגתה רק במידה והמבקש הראה, כי הראיה הנוספת עשויה לסייע לו ולהשפיע על תוצאות המשפט.
ככל שהמדובר בעובדות שקדמו למתן פסק הדין, ניתן להתיר הגשתן אם המבקש לא ידע עליהן ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב.
בבית המשפט המחוזי הגעתי לפשרה עם חלק הנתבעים, נזקי גוף, תאונת עבודה. אני מתכוון להגיש ערעור בבית המשפט העליון.
מאז שחתמנו על הסכם פשרה, חלה החמרה במצב בריאותי עם הגדלת אחוזי נכות מעבודה ובהתאם עליית קצבת מל"ל.
האם הנתבעים שחתמתי עמם כבר הסכם פשרה, רשאים לבטל בבית המשפט העליון את הסכם פשרה, בטענה שסכום ניכויים של תגמולי מל"ל גדל, מפני שהתחלתי לקבל קצבה גבוהה יותר?
ככלל הסכם פשרה מסלק את ההליך בבית המשפט באופן סופי ולא ניתן לבטלו בנסיבות של הגדלת הקצבה.
מה זה "המשכו של הליך" בסעיף 60 לפקודת הנזיקין לגבי עוולת הנגישה?
הגישו נגדי קובלנה. הקובל חזר בו. לאחר כשנה חידש בדיוק את אותה הקובלנה.
האם הוא המשיך את הליך הנפל הראשון או שמדובר בקובלנה חדשה?
תמר שלום,
יש להפנות את השאלה לפורום פלילי
האם מנהל פורום פלילי אמור לדעת מהי עוולת נגישה?
זו אינה שאלה מובהקת לפורום נזיקין?!