האם כדאי לנקוב בסכום הפיצויים בתביעה נגד החברה לקורסי אנגלית?

מספר שאלות:אני מתכוון לתבוע חברה לקורסי אנגלית. לפני כשנתיים נרשמתי לקורס, ויום לאחר ההרשמה ביטלתי את השתתפותי בכתב (שליחת פקס). עד עצם היום לא הוחזרו לי הכספים ששילמתי בעבור הקורס.נשלחו בידי ארבעה מכתבים בבקשה לקבל את הכסף חזרה - האחרון לפני חודשיים, בו התרעתי כי אם לא יוחזר לי הכסף תוך 14 ימי עסקים, אתבע החברה - בתשובתה ענתה החברה כי הנושא בטיפול (ואף ענתה לאחר 14 ימי עסקים) (קיימים אצלי עותקי כלל המכתבים + תלושי דואר רשום). בנוסף בידי שיחה ותמליל שיחה מלפני כשנה, בה מתחייבת עובדת החברה כי הכסף יוחזר לידי. אוסיף כי הנני חייל משוחרר וסטודנט, וכי הקורס שולם מחשבון הפיקדון, וכי לאחרונה גיליתי שחיילים משוחררים ולקוחות נוספים נפגעו בידי החברה (בידי שתי כתבות מעיתונים ידועים המוכיחות זאת), וכמו כן תו אמון הציבור הוסר לאחרונה מהחברה (הדבר פורסם באתר החברה). שאלותיי:א. האם יש התיישנות כלשהי על המקרה (למרות שהמכתב האחרון התקבל ממנה לפני כחודשיים)?ב. החברה חייבת לי כ - 4000 ש"ח. אני מעוניין לדרוש פיצויים - האם לנקוב בסכום הפיצויים או להשאיר זאת להחלטת השופט (ואם כן לנקוב אז מה הסכום שרצוי לנקוב בו?)ג. למרות ששאלתי על כך כאן בעבר - האם לאחר שפירטתי את פרטי המקרה - לדעתכם - הצגת הכתבות והצגת העובדה כי הוסר תו התקן מהחברה יוכלו לעזור לי בתביעתי כנגד החברה?ד. האם העובדה כי ביטול העיסקה בוטל יום אחד לאחר ההרשמה יכול לתרום לתביעתי (בהקשר לביטול עסקה תוך 14 יום)? האם תקנון של חברות כאלו יכול במקרים מסויימים לגבור על חוק הגנת הצרכן? (בעיקר בהקשר של ביטול עסקה תוך 14 ימים).ה. האם העובדה שהכסף לא הוחזר לי במשך שנתיים יכול להגדיל את הפיצויים בתביעה?ו. ובאופן כללי - אינני מציין סעיפי חוק בתביעה. האם בכל זאת כדאי? ואם לא - האם השופט יטרח וידאג שאקבל את המגיע לי או שבדרך כלל שופטי ביהמ"ש לתביעות חובות רק "יוצאים ידי חובה"?