האם ומתי יש צידוק להפריד תיק מתיק האיחוד

האם ומתי יש צידוק להפריד תיק מתיק האיחוד
פיזור תיק האיחוד
התנהגות חייב בתיק האיחוד
האם ומתי יש צידוק להפריד תיק מתיק האיחוד
נדחתה בקשת זוכה בתיק אחד להפרידו מתיק האיחוד, תוך דחיית טענתו כי החוב בתיקו הוא חוב מיוחד שהוא זכאי (בהיותו נושה מיוחד של החייב) להטיל בגינו עיקול על כספים המגיעים לחייב. נדחתה גם טענת הזוכה ביחס לזכותו לעיקול. (החלטה עליון 26.7.06 רע"א 2283/06). 29
בית המשפט קובע כי אין ליצור בהלכה פסוקה מעמד של דין קדימה לזוכה פרטני ולאפשר לו לפעול מחוץ לתיק האיחוד (פרט למקרים שנקבעו בחוק במפורש), ומכוח עקרון השיוויון יש לצרף לתיק האיחוד גם נושה (קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ) שטוען שהכספים אותם חייבת לו הרשות המקומית החייבת הם בגדר "שכר עבודה" ולכן נהנים מדין קדימה. השופט יצחק כהן מתנגד בפסה"ד לדעת חברתו השופטת הרכה בר זיו בהחלטתה השונה בבר"ע 768/06 (פס"ד מחוזי חיפה 24.10.07 בר"ע 1900/07). 244
פס"ד עליון, שפוסק בניגוד להלכה הנ"ל בבר"ע 1900/07 ומאשר את החלטת השופטת בר-זיו הנ"ל בבר"ע 786/06, וקובע, כי חוב בגין שכר עבודה ו/או בגין פיצויי הלנת שכר עבודה נהנה מדין קדימה גם בהוצאה לפועל (ולכן נהנה מעדיפות בחלוקת כספים לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל), ולכן גם אין לצרף את התיק הפרטני בו נגבה חוב זה לתיק האיחוד (החלטה עליון 2.3.08 רע"א 5935/07). 298
פיזור תיק האיחוד
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שקבעה שראש ההוצאה לפועל חסר סמכות לדון בהשלכות העובדה שהחייב יצר חוב גדול לאחר פתיחת תיק האיחוד וחתם על ערבות, תוך הסתרת מעמדו כחייב מוגבל באמצעים. בימ"ש קובע כי התנהגותו ותום ליבו של חייב (וחתימה על ערבות כאמור תוך הסתרת מעמדו כאמור הינה התנהגות חסרת תום לב) הינם בהחלט רלוונטיות לתיק האיחוד, ולראש ההוצאה לפועל חובה לבחון הדברים ולשקול הצורך בפיזור תיק האיחוד או בשינוי תנאיו (פס"ד מחוזי ב"ש 4.9.01 בר"ע 517/01). 360
אושרה החלטת ראש ההוצאה לפועל על פיזור תיק האיחוד, לאור העבודה שהחייב הפר הדרישות ההתנהגותיות החלות עליו ע"פ חוק ההוצאה לפועל, לא עומד בצו התשלומים שנקבע לו, יוצר חובות חדשים ואינו מציג אלטרנטיבה לפירעון. נפסק שחייב כזה לא ראוי להגנה במסגרת תיק האיחוד (פסק דין מחוזי ירושלים 16.7.06 בר"ע 2172/06). 69
בית המשפט מבטל החלטת ראש הוצל"פ לפיה לא פוזר תיק האיחוד, תוך קביעה שיש לפזר תיק האיחוד, נוכח העובדה שהחייב מנצל לרעה את ההגנה הניתנת לו בתיק האיחוד ואינו משלם דבר (פס"ד מחוזי ת"א 12.8.07 בר"ע 2872/05). 225
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק איחוד חרף אי-עמידת החייב בצו החיוב בתשלומים בתיק האיחוד. בימ"ש סוקר את ההלכה הנוהגת ואת הרציונאל של תיק איחוד (לאפשר לחייב לפרוע חובותיו תוך פרק זמן סביר, תוך מעבר להליך גביה קולקטיבי אחד, שיש בו פגיעה בכלל לפיו מנהל כל בעל דין, זוכה, את ענייניו בכוחות עצמו וע"פ הבנתו). בימ"ש מדגיש, כי ראוי שהחייב, לאור היקף חובותיו, שאין סבירות שייפרעו בתוך זמן סביר, יפנה להליכי פש"ר (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1758/07). 356
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש קובע, כי חייב שמשלם כספים בתיק האיחוד רק בעקבות הליכי מאסר הננקטים נגדו וחייב שלא מגיש מסמכים (כגון שאלון) בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בתיק האיחוד, אינו יכול להמשיך ליהנות מהגנת תיק האיחוד (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1645/06). 357
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש לא מקבל את נימוקו של ראש ההוצאה לפועל, לפיו אין תועלת בפיזור תיק האיחוד. בימ"ש קובע כי התועלת קשורה לתכלית קיומו של תיק האיחוד - פירעון חובות תוך זמן סביר (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1562/06). 358
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר תיק האיחוד. בימ"ש קובע כי חייב שלא משלם לפי צו התשלומים באופן סדיר וכן משלם פחות משיעור צו התשלומים, אינו ראוי להגנת תיק האיחוד. בנוסף, קובע בימ"ש, כי למרות שהוא מקבל את דברי ראש ההוצאה לפועל לפיהם פיזור התיק יביא לסירבול הליכי הגביה (שכן הזוכים ינקטו בהליכים מקבילים כנגד אותו חייב), עדיין מוצדק וראוי לפזר את תיק האיחוד, בשל חוסר הסבירות שבהותרתו פתוח בנסיבות שבהן החייב מנצל לרעה את הגנת תיק האיחוד (פס"ד מחוזי ת"א 24.6.08 בר"ע 1474/06). 359
העליון קובע קביעות לגבי התנהגות מצופה מחייב בהליכי פש"ר, שניתן להחילן בהיקש גם על התנהגות חייב מצופה מחייב בתיק איחוד: "דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלןשת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם וחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב." (פס"ד עליון מיום 31.7.08 ע"א 2063/07 שלמה יצחקי נ' הכונס הרישמי). 440