האם יש בסיס לפיצוי בשל חוסר תום לב במשא ומתן לרכישת דירה?

לפני מספר חודשים ניהלנו מ"ומ לרכישת דירה. במהלך המ"ומ הובהר לנו כי המוכרים מעוניינים לפנות את הדירה כמה שיותר מהר בשל בעיות בריאותיות של האישה ואף צוין בפנינו מספר פעמים במ"ומ שאין לנו מה לדאוג ורב הסיכויים שהדירה תתפנה בקיץ ובכל מקרה אין להם אינטרס וברגע שהדירה תתפנה נקבל אותה לרשותינו. מאחר והיה עליהם למצוא דירה חלופית שתתאים לצרכיהם הם חחשו להתחייב על כך בחוזה ומאחר שכך נרשם כי מועד הפינוי הרשמי הוא 01.01.2009 למרות שגם במעמד חימת החוזה הובטח לנו שאין לנו מה לדאוג והדירה תפונה בקיץ וגם בחודשים שלאחר מכן עד כדי לפני חודש הובטח לנו כי נקבל את הדירה בקיץ. להבטחות אלו ישנם עדים פרט לנו (המתווכים וכן הורינו).
הדירה עומדת להתפנות בעוד שבועיים כשלפתע החליטו המוכרים כי בעבור כל חודש של פינוי מוקדם הם רוצים תשלום ובמידה ולא נשלם נקבל את הדירה עפ"י החוזה ב-01.01.2009

אוסיף כי בחוזה מופיעים גם הסעיפים הבאים:
1. בהתקשרותם בחוזה זה ובקניית הבית הם אינם מסתמכים על כל הבטחה ו/או מצג של המוכרים, למעט ההצהרות המפורטות בחוזה זה לעיל, והם מתקשרים בחוזה זה וקונים את הבית על סמך בדיקותיהם והערכותיהם העצמאיות.
2. המוכרים, בלבד, יהיו רשאים להקדים את התשלום האחרון, וכפועל יוצא, את מועד מסירת החזקה, ובלבד שהודיעו על כך, טלפונית, לקונים 30 יום לפני המועד החדש הנדרש לתשלום.

שאלותיי:
א. האם יש כאן בסיס לפיצוי בשל חוסר תום לב במ"ומ?
ב. האם בשל סעיף 1 בחוזה אין לנו זכות להעלות הבטחות שניתנו בזמן המ"ומ?
ג. האם סעיף 2 לא היה אמור לכלול הגדרה כלשהי לגבי סכום שיידרש במקרה שכזה?

אשמח לשמוע גם המלצות כיצד עלינו לנהוג, אנחנו זוג צעיר עם תינוק והמוכרים מנסים לסחוט מאיתנו את מעט הכסף שנותר לנו לצורך שיפוץ הדירה.

תודה,
גלית