איך להתמודד עם איום בפנייה למשטרה במקרים של שליטה על בני מתנדב?

שלום רב

חוק העונשין קובע כך:
"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם…דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".

התנאי שהאיום על הנסחט יהווה עבירה פלילית הוא, שיהיה מדובר ב"פגיעה שלא כדין". כלומר, רק אם הפגיעה בנסחט היא "שלא כדין" יש לראות בכך עבירה פלילית.
מתוך ספרו של השופט קדמי:

"כל עוד המדובר באיום של הגשת תלונה אמיתית והאיום מכוון בתום לב להשגת תכלית חוקית, כלומר להשגת דבר שהמאיים זכאי לו, אין לומר כי פגיעה הכרוכה במימוש האיום (קרי: בהגשת תלונה) מהווה פגיעה "שלא כדין"… כאשר מאיים אדם על מי שנטל את רכושו כי יפנה בתלונה למשטרה אם רכושו לא יוחזר לו (והוא הדין במי שניזוק ודורש באיום של הגשת תלונה למשטרה את נזקו) אין זו סחיטה…".

חשוב להדגיש שהאיום בפניה למשטרה צריך להיות בתום לב, והמאיים צריך להאמין בתום לב שבוצעה כלפיו עבירה (וזאת, גם אם יתברר בהמשך בחקירת המשטרה, או בבית המשפט, שהעבירה לא בוצעה או שלא היו מספיק ראיות לביצועה).

נוסף לכך, צריך שהאיום בהגשת תלונה יהיה עקב עבירה שבוצעה כלפי המאיים ולא כלפי אדם אחר, שאם לא כן ייחשב הדבר סחיטה באיומים במובנה הפלילי.

כמו כן, צריך שהאיום להגיש תלונה יהיה קשור עניינית עם העבירה שהמאיים דורש פיצוי בעבורה. כלומר, שאם נניח המאיים ידרוש מהמאויים פיצוי בטענה שזה היכה אותו, ויאיים עליו שאם לא יפצה אותו על ההכאה, הוא יתלונן נגדו על מעשה מגונה שביצע בו בעבר – יהווה הדבר עבירה פלילית של סחיטה באיומים.

בברכה

עו"ד יוסף רז