האם ניתן לבטל פסק דין שניתן על בסיס הסכמה?
פסק דין בהסכמה
אשמח לשמוע דעה מקצועית בסוגיה חוזית־דיונית מעניינת.
עד כמה פסק דין שניתן בהסכמה יכול ליצור מעשה בית דין, כאשר בדיעבד מתברר שההסכמה הדיונית עסקה למעשה בשאלה אחרת מזו שנכללה בעילת התביעה המקורית?
לדוגמה: תביעה שהוגשה על בסיס זכות קוגנטית, אך במהלך הדיון הוסט ההליך למסלול עובדתי/טכני אחר, ובסופו ניתנה הסכמה לדחייה על בסיס היעדר הוכחה לאותו עניין “חדש” שלא היה חלק מהעילה המקורית.
השאלה היא האם בנסיבות כאלה ניתן לטעון:
לפגם בגמירות דעת ביחס להסכמה הדיונית;
לכך שלא נוצר מעשה בית דין ביחס לעילה שלא נדונה בפועל;
או לכך שסעיף 36 לחוק הגנת הצרכן (אי־ויתור על זכויות) משליך גם על תוקפה של ההסכמה הדיונית עצמה.
אשמח במיוחד להפניות לפסיקה או עקרונות רלוונטיים בדיני חוזים ופסקי דין בהסכמה.
האם ניתן לבטל פסק דין שניתן על בסיס הסכמה?
שלום דון,
בית המשפט יבחן טענות כאלו בזהירות (במיוחד אם היית מיוצג בהליך שבמסגרתו נתת הסכמתך).
רק במקרים חריגים מאוד ובהצגת טעמים כבדי משקל, בית המשפט יורה על ביטול פסק דין שנתן על בסיס הסכמות הצדדים.
שאלתך מורכבת ודורשת גם בדיקה עובדתית. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני כדי לבחון האם המקרה שלך עשוי לעמוד באותם חריגים או לא, כמו גם באשר לשאלה אם פסק הדין מהווה מעשה בית דין ומאיזה סוג (השתק פלוגתא או השתק עילה).
בהצלחה,
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מה התנאים להסכמה חופשית וכיצד נקבעת גמירות דעת
כיצד ניתן להפקיד צ'ק ביטחון במקרה של נזק לקירות השכירות?
האם מותר לחברת תקשורת לחסום מספר טלפון אישי של לקוח ללא התראה?
האם רטיבות בתקרה יכולה להוות עילה ליציאה מחוזה השכירות?
כיצד ניתן לפעול במקרה של רטיבות ודליפה בדירה שכורה?