כיצד יש להבין את הוראת החוק לגבי הגבלת סכום ערבויות בהסכם שכירות?

שלום רב,
בימים אלו אני דן עם בעל הדירה שאני שוכר על סעיפי החוזה. גובה השכירות החודשי הינו 5260 ש"ח. בעל הבית דורש בחוזה שיק ערבות בגובה 10,000 ועוד שטר חוב בגובה 100,000 ש"ח. 
חוק השכירות והשאילה המתוקן משנת 2017 קובע בסעיף 25 י(ב) 
ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:

(1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;

(2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים.

לכאורה נראה שבעל הבית רשאי לדרוש ערבויות בגובה של עד 15780 ש"ח בעוד שהוא דורש בפועל ערבויות בגובה של 110,000 ש"ח. יחד עם זאת כשהבאתי את הדבר לידיעתו הוא טען שהחוק לא מגביל אותו שכן שטר חוב לא כרוך בהוצאה כספית לשוכר ולכן אינו מוגבל על ידי סעיף זה.
באיזה אופן יש להבין את הוראת החוק ? האם בעל הבית צודק בפרשנות שלו או שהוא אכן מוגבל בסכום הערבויות הכולל שהוא רשאי לדרוש לגובה 15780 ש"ח כפי שאני מבין ?
בברכה,
תומר שקד