מה עדיף - ואולי יש בכלל בעיה

נתחיל מהסוף -יתכן, שגם אם התביעה הקטנה תשונה לתביעה בסדר דין מהיר,
בית המשפט השלום לא יאחד את שתי התביעות, וזאת, אם התביעה הראשונה בס"ד
מהיר נמצאת בשלב מתקדם.

היתרונות בתביעה קטנה - אין ייצוג על ידי עורכי דין, היא מסתיימת תוך דיון אחד קצר ואין בה תצהירים.
והחסרונות - אין זכות ערעור וצריך לבקש רשות לערער. נושאי התביעה מצומצמים לעניינים צרכניים ותביעות כספיות פשוטות

כמו
בכל הליך משפטי, כך גם בקשה לבית המשפט להעברת הדיון לבית משפט שלום,
מאפשרת לצד השני להגיב ולהתנגד. בית המשפט ישקול את הטיעונים של שני הצדדים
ויחליט לפי מיטב הבנתו.

במקרה זה, שיש שתי תביעות באותו נושא,
ובאותה מסכת עובדתית, רצוי לציין בבקשה להעברת הדיון שאם שתי התביעות
יידונו בנפרד, עלולות להתקבל שתי פסיקות סותרות לגבי אותו עניין, ולכן רצוי
לאחד את הדיו כדי שלא יקרה כדבר הזה.

אבל, אולי יש בכלל בעיה

כעקרון, לא ניתן לפצל תביעה אחת לשתי תביעות אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש. הכלל הוא שיש לתבוע בתביעה אחת את כל הסעדים יחד, אם הם נובעים מאותה עילה.
מאידך, אם מדובר בשתי עילות נפרדות ניתן לתבוע בשתי תביעות.

הדבר נקבע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"44. (א) תובענה
תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק
מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה. "

ובעניין זה, קבע בית המשפט העליון -

"כלל הוא, כי על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת
תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר ("תובענה תכיל את
מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה..." – תקנה 44(א) לתקנות סדר הדין
האזרחי; ו"תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה" תקנה 44(ב)). כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים; למשל לא ניתן
לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל סכום"
[רע"א (עליון) 7437/13


ספיר הילה נ' מנחם (מני) שמריהו]