איך יש לרשום סעיפים מחוק העונשין כדי להימנע מבלבול?

נועה שלום,

יש לציין את סעיפי החוק באופן הראוי, כל סעיף בפני עצמו ובאשר הוא.

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

שימי לב להבדל בין מספר סעיף
מהצורה: 144(א), שפירושו:
סעיף-קטן (א)
של סעיף 144; לבין
מספר סעיף מהצורה 144א,
שפירושו: סעיף
ראשי, שהוסף בתיקון לחוק
בין סעיף 144 לסעיף 145
(אילו נתנו לסעיף הנוסף את
המספר 145, היה צריך לשנות
את המספר 145 הקיים ל-
146, את 146 ל-
147 וכן הלאה, וזה
היה כרוך בטירחה ובהוצאות, וגורם
לבלבול גדול).
בשיטה זו, שילוב
ספרות ואותיות, ממספרים
גם סעיפים קטנים, פרקים
וסימנים (סימן = תת-פרק),
שמוסיפים בתיקון לחוק.
לדוגמה:
בסעיף
144 הנ"ל,
בין סעיף-קטן
(ב) לסעיף-קטן
(ג) מופיעים
הסעיפים הקטנים (ב1),
(ב2) ו-(ב3),
ובין סעיף-קטן
(ג) לסעיף-קטן
(ד) מופיע
הסעיף הקטן (ג1), ועלייך
להבחין בינו לבין סעיף-קטן
(ג)(1), משמע:
פיסקה (1) של
סעיף-קטן (ג).
עם זאת, בתלונה
בכתב, שאת מתכוונת לשלוח
למשטרה (ואני מניח שלצורך
זה את שואלת לאור השאלות הרבות שהצפת בהן
את הפורום הפלילי), אינך
חייבת לציין את מספרי הסעיפים בחוק,
ו-ודאי שאינך
צריכה לפרט את כל התת-סעיפים,
משום שמתלונן אינו בהכרח בעל
ידע משפטי.
מוטב אפוא שתקפידי על תיאור
תמציתי וענייני של המעשים, המהווים
עבירות לדעתך, במקום להשקיע
כל כך הרבה זמן ומאמץ בניסיון לשייך כל
אחד מהם לסעיף החוק הנוגע לו.